47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + שורה 11:
שורה 11: + + + + + + + + + + + − פעלי רותם-אמפרט הם המפעל המזהם ביותר בישראל בהיבט של זיהום חלקיקי.<ref name="ben_David"/> בסך הכל, נכון לשנת 2006, פלטו מפעלי החברה 44% מכלל הזיהום החלקיקי התעשייתי בישראל. + − + − + שורה 27:
שורה 38: −
אין תקציר עריכה
חברת '''רותם אמפרט''' היא חברה להפקת פוספט ולייצור חומצה זרחתית. זוהי חברת בת של קבוצת [[כימיקלים לישראל]] שבעצמה שייכת ל[[החברה לישראל|חברה לישראל]] שבשליטת [[האחים עופר]]. החברה מפעילה מכרות לכריית פוספטים מסלעים וכן מפעלים באזורים מדבריים של הנגב. מוצריה הם פוספטים ודשנים לחקלאות וחומצות לתעשיות המזון והתרופות.
חברת '''רותם אמפרט''' היא חברה להפקת פוספט ולייצור חומצה זרחתית. זוהי חברת בת של קבוצת [[כימיקלים לישראל]] שבעצמה שייכת ל[[החברה לישראל|חברה לישראל]] שבשליטת [[האחים עופר]]. החברה מפעילה מכרות לכריית [[פוספטים]] מסלעים וכן מפעלים באזורים מדבריים של הנגב. מוצריה הם פוספטים ו[[דשן כימי|דשנים]] ל[[חקלאות]] וחומצות לתעשיות המזון והתרופות.
==פעילות ==
==פעילות ==
==בעלות ושליטה==
==בעלות ושליטה==
החברה שייכת לקבוצת [[כימיקלים לישראל]] שבעצמה שייכת ל[[החברה לישראל|חברה לישראל]] שבשליטת [[האחים עופר]].<ref name="ben_David"/>
החברה שייכת לקבוצת [[כימיקלים לישראל]] שבעצמה שייכת ל[[החברה לישראל|חברה לישראל]] שבשליטת [[האחים עופר]].<ref name="ben_David"/>
== זיהום מים ==
בדצמבר 2001 זכתה רותם אמפרט לפרס "מגן איכות הסביבה בתעשייה" מטעם המשרד לאיכות הסביבה, שהוענק לה על ידי השר דאז צחי הנגבי. הנימוקים למתן הפרס היו צמצומם שפכים במקור וחסכון במים, הרחבת מיחזור חומרים מסוכנים ושיקום מאצרות ישנות. מיחזור של חומצות וקליטת חומצות שנפלטות ממפעלים אחרים באתר רותם, צמצום פליטות של זיהום אוויר, שיקוף של נופי מכרות תוך כדי הכרייה ולאחריה, והקמה ואחזקה של דרכי מטיילים באזור. כמו כן המפעל טיפל
ומיחזר פסולת מוצקה כגון: ברזל, גומי, חביות נייר וקרטון. [http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Object&enDispWho=Articals^l2294&enZone=magen_industry]
[[אדם טבע ודין]] ו[[חיים וסביבה]] התנגדו להענקת הפרס בגלל שלטענתם המפעל זיהם את מי התהום באיזור (ראו פרק זיהום מים).
==זיהום מים==
[[אדם טבע ודין]] התנגדה להענקת פרס מגן איכות הסביבה לשנת 2001, בטענה שהמפעל רותם אמפרט-נגב הוא אחד האחראים העיקריים לזיהום של אקויפר "חבורות יהודה" בנגב. לפי הטענה, במשך שנים רבות אכסן המפעל את שפכיו בבריכות אידוי לא מדופנות. דבר שגרם לדליפת שפכי תעשיה בעלי חומיציות ומליחות גבוהות ביותר, וזיהום של האקוויפר. כתוצאה מכך אבדו מיליוני קובים של מי שתיה. לטענת עת"ד היא שלחה מכתבי התראה למפעל חודשיים קודם לכן.<ref name="ynet2001">[http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1471348,00.html אט"ד: שני מפעלים "מצטיינים" דווקא מזהמים הסביבה] Ynet דוד הכהן, 27.12.01</ref> לטענה זו הצטרף גם ארגון [[חיים וסביבה]].
כימיקלים לישראל מסרה בתגובה, כי בבדיקות שנעשו באזור לא הוכח קשר בין המלחת קידוחי מים במישור רותם לבין מפעלי התעשייה של רותם אמפרט, וכי קיימים מקורות אפשריים רבים להמלחה זו. בנוסף, לטענת החברה המים המליחים של רותם אמפרט הם בעלי פוטנציאל תעשייתי וכי חברת מפעלי ים המלח (שגם היא בבעלות כימיקלים לישראל) מעוניינת לצרוך בעתיד את המים. וכן כי יש שיתוף פעולה מלא עם המשרד לאיכות הסביבה, והשקעות להפחתת הזיהום<ref name="ynet2001"/>
==זיהום אוויר==
==זיהום אוויר==
מפעלי רותם-אמפרט הם המפעלים המזהמים ביותר בישראל בהיבט של זיהום חלקיקי.<ref name="ben_David"/> בסך הכל, נכון לשנת 2006, פלטו מפעלי החברה 44% מכלל הזיהום החלקיקי התעשייתי בישראל.
משנת 2002 מבצע [[המשרד להגנת הסביבה]] בדיקות פתע על הפירמה, ועד כה נתגלו חריגות בעשרות אחוזים בפליטת [[זיהום אוויר|מזהמי אוויר]] של מתקנים וארובות שלה.
משנת 2002 מבצע [[המשרד להגנת הסביבה]] בדיקות פתע על הפירמה, ועד כה נתגלו חריגות בעשרות אחוזים בפליטת [[זיהום אוויר|מזהמי אוויר]] של מתקנים וארובות שלה.
כבר בשנת 2002 התגלו בבדיקות של המשרד להגנת הסביבה במפעל בצין חריגות רבות מהתקן. בעבר היו במפעל מתקן גדול לקליית פוספטים אבך הוא הושבת בעקבות מאבק של תושבים באזור. גם לאחר השבתת המתקן פולטות 2 מארובות המפעל כמות גדולה מאוד של חלקיקים מזהמים. נכון לשנת 2006 המפעל פלט 35% מסך הפליטות התעשיות של חלקיקים מזהמים בישראל, והוא נחשב למפעל המזהם ביותר בישראל בהיבט זה.<ref name="ben_David"/>
כבר בשנת 2002 התגלו בבדיקות של המשרד להגנת הסביבה במפעל בצין חריגות רבות מהתקן. בעבר היו במפעל מתקן גדול לקליית פוספטים, אך מתקן זה הושבת בעקבות מאבק של תושבים באזור. גם לאחר השבתת המתקן, פולטות 2 מארובות המפעל כמות גדולה מאוד של חלקיקים מזהמים. נכון לשנת 2006, המפעל פלט 35% מסך הפליטות התעשיות של חלקיקים מזהמים בישראל, והוא נחשב למפעל המזהם ביותר בישראל בהיבט זה.<ref name="ben_David"/>
במפעל אורון התגלו חריגות מהתקן כבר בשנת 2002. נכון לשנת 2006 המפעל פלט 7% מכלל זיהום החלקיקים התעשייתי בישראל. גם במפעל רותם-אמפרט במישור רותם נרשמו חריגות מהתקנים. המפעל מייצר כ-2% מכלל זיהום החלקיקי התעשייתי בישראל (נכון לשנת 2006). <ref name="ben_David"/>
במפעל אורון התגלו חריגות מהתקן כבר בשנת 2002. נכון לשנת 2006 המפעל פלט 7% מכלל זיהום החלקיקים התעשייתי בישראל. גם במפעל רותם-אמפרט במישור רותם נרשמו חריגות מהתקנים. המפעל מייצר כ-2% מכלל זיהום החלקיקי התעשייתי בישראל (נכון לשנת 2006). <ref name="ben_David"/>
עד כה (2008) בחר המשרד להגנת הסביבה להסתפק בהתראות ולא הגיש נגד המפעל המזהם תביעה פלילית, בטענה כי התחייב לשפר את דרכיו בעתיד. לטענת החברה הם השקיעו עשרות מיליוני דולרים בהפחתת פליטות והם מתכוונים להשקיע סכומים דומים בעתיד כדי לגרום לצמצום זיהום האוויר. מתקני ספיגה הוקמו במפעלים באורון ובצין וצפויה הפחתה משמעותית של זיהום החלקיקים באפריל 2008.
עד כה (2008) בחר [[המשרד להגנת הסביבה]] להסתפק בהתראות ולא הגיש נגד המפעל המזהם תביעה פלילית, בטענה כי התחייב לשפר את דרכיו בעתיד. לטענת החברה הם השקיעו עשרות מיליוני דולרים בהפחתת פליטות והם מתכוונים להשקיע סכומים דומים בעתיד כדי לגרום לצמצום זיהום האוויר. מתקני ספיגה הוקמו במפעלים באורון ובצין וצפויה הפחתה משמעותית של זיהום החלקיקים באפריל 2008.
==מכרה פתוח סמוך לערד==
==מכרה פתוח סמוך לערד==
המכרה הפתוח צפוי להוביל לפליטת זיהום אוויר בצורת חלקיקים וגז [[ראדון]]. על פי הערכת השפעה בריאותית של משרד הבריאות, פעילות המכרה צפויה לגרום להפרעות נשימה בקרב ילדים וקשישים וכן ולמחלות סרטניות. על פי הערכה זו המכרה צפוי להעלות את שיעור התמותה בערד בכ-4.25% כלומר בכ-7 אנשים בשנה.[http://www.blacklabor.org/wp-content/uploads/2008/03/save-arad.pps] קיימת התנגדות מצד תושבי המקום להקמת המכרה וקיימת עצומה נגדו [http://www.atzuma.co.il/petition/notosdebarir/1]
המכרה הפתוח צפוי להוביל לפליטת זיהום אוויר בצורת חלקיקים וגז [[ראדון]]. על פי הערכת השפעה בריאותית של משרד הבריאות, פעילות המכרה צפויה לגרום להפרעות נשימה בקרב ילדים וקשישים וכן ולמחלות סרטניות. על פי הערכה זו המכרה צפוי להעלות את שיעור התמותה בערד בכ-4.25% כלומר בכ-7 אנשים בשנה.[http://www.blacklabor.org/wp-content/uploads/2008/03/save-arad.pps] קיימת התנגדות מצד תושבי המקום להקמת המכרה וקיימת עצומה נגדו [http://www.atzuma.co.il/petition/notosdebarir/1]
== שדות פוספטים בערד: זהר, בריר ==
== שדות פוספטים בערד: זהר, בריר ==