32
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דף חדש: שמאל|ממוזער|250px| שכבת בסיס של אספלט ביטומני לכביש הנמצא בבניה '''אספלט (Asphalt)''' הוא נוזל...
[[תמונה:Asphalt base.jpg|שמאל|ממוזער|250px| שכבת בסיס של אספלט ביטומני לכביש הנמצא בבניה]]
'''אספלט (Asphalt)''' הוא נוזל, או מוצק למחצה, דביק, שחור וצמיג המופיע ב[[נפט]] גולמי ובמרבצים טבעיים המכונים בשם אספלטום. הוא ע"פ רוב מוצג כקולואיד - סוג של תערובת בה חומר אחד נמצא פזור באופן אחיד ושווה בחומר אחר.
אספלט משמש בדרך כלל ביצור רעפים, ומעורבב יחד עם מרכיבים נוספים כדי ליצור בטון אספלט, המשמש לציפוי כבישים. האספלט המשמש למטרה זו מכונה ביטומן במדינות רבות ומורכב בבתי זיקוק מתערובת של חומרים שונים, כדי להגיע לקשיות הדרושה.
==הקדמה==
לעתים מבלבלים בין אספלט לזפת, שהוא חומר שנוצר על ידי [[זיקוק]] דסטרוקטיבי של חומר אורגני. גם האספלט וגם הזפת מסווגים כביטומנים, סיווג שמכיל את כל החומרים המסיסים בפחמן דו גופרתי.
במחצית הראשונה של המאה ה- 20 כאשר הגז הביתי הופק מפחם, נעשה שימוש רב בזפת אשר היה זמין בהיותו מופק מפחם כחומר מלכד לחצץ בבניית כבישים. ואולם החל משנות ה- 70 הגז הטבעי ירש את מקומו של גז הפחם והאספלט הביטומני החליף את הזפת בתפקידו.
את האספלט ניתן להפריד מהמרכיבים האחרים המצויים בנפט הגולמי (כמו נפטא, גזולין ודיזל) ע"י תהליך של זיקוק. ניתן להשיג רמת הפרדה גבוהה יותר על ידי עיבוד נוסף של המרכיבים הכבדים של הנפט הגולמי ביחידת דה-אספלטיזציה שמשתמשת בפרופאן או בוטאן במצב סופר-קריטי כדי לפרק את המולקולות הארומטיות יותר, שאז מופרדות מהשאר. ניתן לעבד את התוצר עוד יותר על ידי תגובה עם חמצן. הוא הופך אז לקשיח יותר (וצמיגי יותר).
מרבצים טבעיים של אספלט כלולים באגמי אספלט (כמו אגם פיץ' שבטרינידאד),גילסונייט, ים-המלח וחולות זפת.
אספלט בד"כ מאוחסן ומועבר בטמפרטורה של 150 מעלות צלזיוס. כיוון שאספלט מתקשה אם אינו נשמר בחימום, קשה להובילו בצורתו הגולמית ממקום למקום. לכן, מערבבים אותו עם דיזל או קרוסין לפני המשלוח; ומפרידים את המרכיבים הללו, הקלים מהאספלט, כאשר התערובת מגיעה ליעדה. לעיתים תערובת זו נקראת "ביטומן גולמי".
בחלק מן המשאיות, צינורות פליטה המעבירות גז חם מן המנוע מנותבות דרך גוף ארגז המשאית על מנת לשמור את האספלט במצב חם. נעשה שימוש בשמן דיזל כחומר משחרר על מנת למנוע את היצמדותו של האספלט לגוף ארגז המשאית.
==שימושים==
===בזמן העתיק===
===בטון אספלט סלול===
==נזקים==
'''אספלט (Asphalt)''' הוא נוזל, או מוצק למחצה, דביק, שחור וצמיג המופיע ב[[נפט]] גולמי ובמרבצים טבעיים המכונים בשם אספלטום. הוא ע"פ רוב מוצג כקולואיד - סוג של תערובת בה חומר אחד נמצא פזור באופן אחיד ושווה בחומר אחר.
אספלט משמש בדרך כלל ביצור רעפים, ומעורבב יחד עם מרכיבים נוספים כדי ליצור בטון אספלט, המשמש לציפוי כבישים. האספלט המשמש למטרה זו מכונה ביטומן במדינות רבות ומורכב בבתי זיקוק מתערובת של חומרים שונים, כדי להגיע לקשיות הדרושה.
==הקדמה==
לעתים מבלבלים בין אספלט לזפת, שהוא חומר שנוצר על ידי [[זיקוק]] דסטרוקטיבי של חומר אורגני. גם האספלט וגם הזפת מסווגים כביטומנים, סיווג שמכיל את כל החומרים המסיסים בפחמן דו גופרתי.
במחצית הראשונה של המאה ה- 20 כאשר הגז הביתי הופק מפחם, נעשה שימוש רב בזפת אשר היה זמין בהיותו מופק מפחם כחומר מלכד לחצץ בבניית כבישים. ואולם החל משנות ה- 70 הגז הטבעי ירש את מקומו של גז הפחם והאספלט הביטומני החליף את הזפת בתפקידו.
את האספלט ניתן להפריד מהמרכיבים האחרים המצויים בנפט הגולמי (כמו נפטא, גזולין ודיזל) ע"י תהליך של זיקוק. ניתן להשיג רמת הפרדה גבוהה יותר על ידי עיבוד נוסף של המרכיבים הכבדים של הנפט הגולמי ביחידת דה-אספלטיזציה שמשתמשת בפרופאן או בוטאן במצב סופר-קריטי כדי לפרק את המולקולות הארומטיות יותר, שאז מופרדות מהשאר. ניתן לעבד את התוצר עוד יותר על ידי תגובה עם חמצן. הוא הופך אז לקשיח יותר (וצמיגי יותר).
מרבצים טבעיים של אספלט כלולים באגמי אספלט (כמו אגם פיץ' שבטרינידאד),גילסונייט, ים-המלח וחולות זפת.
אספלט בד"כ מאוחסן ומועבר בטמפרטורה של 150 מעלות צלזיוס. כיוון שאספלט מתקשה אם אינו נשמר בחימום, קשה להובילו בצורתו הגולמית ממקום למקום. לכן, מערבבים אותו עם דיזל או קרוסין לפני המשלוח; ומפרידים את המרכיבים הללו, הקלים מהאספלט, כאשר התערובת מגיעה ליעדה. לעיתים תערובת זו נקראת "ביטומן גולמי".
בחלק מן המשאיות, צינורות פליטה המעבירות גז חם מן המנוע מנותבות דרך גוף ארגז המשאית על מנת לשמור את האספלט במצב חם. נעשה שימוש בשמן דיזל כחומר משחרר על מנת למנוע את היצמדותו של האספלט לגוף ארגז המשאית.
==שימושים==
===בזמן העתיק===
===בטון אספלט סלול===
==נזקים==