47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 9:
שורה 9: − + + + − ===הבעיות המרכזיות===+ − * טכניקת ההחדרה של חומר גנטי לתוך הגנום אינה מאפשרת שליטה על המיקום המדוייק של ההחדרה. כתוצאה מכך החומר המוחדר יכול לפגוע בגנים קיימים או במנגנוני הבקרה שלהם, פגיעה שתבוא לידי ביטוי בייצור חומרים גורמי אלרגיה, עמידות נמוכה לעקה, וכד'. לעיתים, פגיעות כאלו באות לידי ביטוי בתנאים מסויימים בלבד (יובש, הידבקות במחלה וכד'), לכן יש צורך בבדיקות מקיפות של זנים מהונדסים בתנאים שונים בכדי לוודא שאין פגיעה מהותית בתפקוד. לדוגמא: במחקרים נמצאו רמזים לכך שסויה מהונדסת רגישה יותר לתנאי יובש, ושיכולת קשירת החנקן שלה נמוכה יותר...+ − * המערך הגנטי ('גנום') הינו מורכב ביותר ובעל השפעות גומלין מורכבות. החדרה של גן חדש על מנגנוני בקרת הביטוי שלו, יכולה ליצור יחסי גומלין עם גנים אחרים ובכך לגרום לתוצאות לא רצויות.+ − :בארה"ב הצליחו תאגידי המזון לבסס קביעה כי הזנים המהונדסים הם 'שקולים במהותם' (Substantially Equivalent) לזנים הטבעיים, ולכן אין צורך לבצע ניסויים מעמיקים על השפעות הלוואי הביולוגיות והאקולוגיות שלהם (למרות שבכדי לרשום פטנט על הזנים המהונדסים, יוצאות החברות מגדרן בכדי להראות עד כמה הם שונים ויחודייים...). כך שבארה"ב מזון מהונדס נחשב בטוח לשימוש כל עוד לא הוכח אחרת, ולכן אין לסמנו באופן המייחד אותו כמהונדס.+ − * העברת גנים בין הזנים המהונדסים לזני הבר יכולות לגרום לבעיות רבות - בקנדה, למשל, זני הבר של קנולה רכשו עמידות לקוטלי עשבים מזנים מהונדסים והם כיום ה'עשב' העיקש ביותר המפריע לחקלאים.+ − * העברת גנים אפשרית גם בין זנים שונים ואף בין צמחים ובעלי חיים לחידקים ווירוסים. אפשרי, לכן שמקטע גנטי מהונדס יעבור ליצור אחר ויגרום שם לפעילות שונה או לא רצויה. מסיבה זו כמעט בלתי אפשרי לדעת מה עלולות להיות ההשלכות של שיחרור זנים מהונדסים במערכת אקולוגית פתוחה. + − * אם תתגלה השפעה גנטית בלתי רצויה "זיהום גנטי" אזי קיומה יכול להתמשך לנצח - קשה מאוד להכחיד לחלוטין יצור חי מיקרוסקופי, ועד כה בוצע הדבר רק לגבי אבעבועות שחורות. כאשר מדובר ביצור חי שיכול להשתנות, כמו נגיף השפעת, הסיכוי להחזרת המצב לקדמותו הינה אפסית: "גן משוחרר לא יוחזר!"+ + + + − + − * החדרה של חומרים לצמחים המהווים מזון (קוטלי חרקים, למשל) דורשת בדיקת ההשפעות לטווח ארוך על הצרכנים.+ − * אובדן השונות הגנטית: חלקאות מבוססת זנים מהונדסים מעצימה את הבעיה המוכרת מהחלקאות הממוכנת - גידול מונוקולטורה (זן יחיד) על פני שטחים נרחבים. בכך נדחקים הזנים המסורתיים בעלי המגוון הגנטי.+ − * פיתוח זנים מהונדסים דורש משאבים רבים ולכן נדרש הפעלת חוקי זכויות יוצרים כדי למנוע מחקלאים לשמור זרעים ולהכריח אותם לקנות בכל שנה זרעים חדשים. כתוצאה מכך נגרמות בעיות חברתיות רבות: בקנדה תבעה '''[[מונסנטו]]''' חקלאי שבאדמתו גדלה קנולה מהונדסת עמידה לקוטל עשבים. לא רק שהחברה לא פיצתה אותו על כך שהגידול שלה מזהם את אדמתו, אלא שהשופט קבע כי החקלאי הפר את הפטנט של החברה, ואין זה משנה איך הגיעו הזרעים לשדה. אלפי חקלאים בארה"ב וקנדה נתבעו על ידי מונסנטו והגיעו להסכם מחוץ לכתלי בית המשפט. הסכמים אלו מאלצים אותם לוותר על מלאי הזרעים שהם שמרו, לפעמים במשך שנים, ובכך אובדת השונות הגנטית.+ − *הפרטת המחקר באוניברסיטאות -ייתכן ותאגידים שחששו ממחקרים נגד ההנדסה הגנטית החלו להציף את האוניברסיטאות בכסף כדי למנוע ביקורת נגד הנושא. (ראו בהמשך).+ + + + + − + − + − + + + + + + + + + + + + + + + + + + − + + +
אין תקציר עריכה
ההנדסה הגנטית הינה מדע בוגר המשמש ביולוגים מאז שנות ה-80 של המאה ה-20. כל עוד היצורים המהונדסים נותרו במעבדה או בבתי גידול סגורים, ניתן לטעון כי היתרונות עלו על החסרונות, אך בשנים האחרונות נעשית מניפולציה מאסיבית של צמחים המגודלים בשדות פתוחים ומשמשים למאכל. למהלך זה עשויות להיות השפעות שליליות רבות המחייבות מחקר מעמיק וארוך טווח. אך התחום נדחף על ידי תאגידי מזון שמזדרזים להפיק רווחים מההשקעה העצומה במחקר, ולכן לא מתבצע מחקר ארוך טווח.
ההנדסה הגנטית הינה מדע בוגר המשמש ביולוגים מאז שנות ה-80 של המאה ה-20. כל עוד היצורים המהונדסים נותרו במעבדה או בבתי גידול סגורים, ניתן לטעון כי היתרונות עלו על החסרונות, אך בשנים האחרונות נעשית מניפולציה מאסיבית של צמחים המגודלים בשדות פתוחים ומשמשים למאכל. למהלך זה עשויות להיות השפעות שליליות רבות המחייבות מחקר מעמיק וארוך טווח. אך התחום נדחף על ידי תאגידי מזון שמזדרזים להפיק רווחים מההשקעה העצומה במחקר, ולכן לא מתבצע מחקר ארוך טווח.
== הבעיות בהנדסה גנטית ==
== בעיות בהנדסה גנטית ==
===השפעות סביבתיות. לא צפויות===
טכניקת ההחדרה של חומר גנטי לתוך הגנום אינה מאפשרת שליטה על המיקום המדוייק של ההחדרה. כתוצאה מכך החומר המוחדר יכול לפגוע בגנים קיימים או במנגנוני הבקרה שלהם, פגיעה שתבוא לידי ביטוי בייצור חומרים גורמי אלרגיה, עמידות נמוכה לעקה, וכד'. לעיתים, פגיעות כאלו באות לידי ביטוי בתנאים מסויימים בלבד (יובש, הידבקות במחלה וכד'), לכן יש צורך בבדיקות מקיפות של זנים מהונדסים בתנאים שונים בכדי לוודא שאין פגיעה מהותית בתפקוד. לדוגמא: במחקרים נמצאו רמזים לכך שסויה מהונדסת רגישה יותר לתנאי יובש, ושיכולת קשירת החנקן שלה נמוכה יותר.
המערך הגנטי ('גנום') הינו מורכב ביותר ובעל השפעות גומלין מורכבות. החדרה של גן חדש על מנגנוני בקרת הביטוי שלו, יכולה ליצור יחסי גומלין עם גנים אחרים ובכך לגרום לתוצאות לא רצויות.
בארה"ב הצליחו תאגידי המזון לבסס קביעה כי הזנים המהונדסים הם 'שקולים במהותם' (Substantially Equivalent) לזנים הטבעיים, ולכן אין צורך לבצע ניסויים מעמיקים על השפעות הלוואי הביולוגיות והאקולוגיות שלהם (למרות שבכדי לרשום פטנט על הזנים המהונדסים, יוצאות החברות מגדרן בכדי להראות עד כמה הם שונים ויחודייים...). כך שבארה"ב מזון מהונדס נחשב בטוח לשימוש כל עוד לא הוכח אחרת, ולכן אין לסמנו באופן המייחד אותו כמהונדס.
העברת גנים בין הזנים המהונדסים לזני הבר יכולות לגרום לבעיות רבות - בקנדה, למשל, זני הבר של קנולה רכשו עמידות לקוטלי עשבים מזנים מהונדסים והם כיום ה'עשב' העיקש ביותר המפריע לחקלאים.
העברת גנים אפשרית גם בין זנים שונים ואף בין צמחים ובעלי חיים לחידקים ווירוסים. אפשרי, לכן שמקטע גנטי מהונדס יעבור ליצור אחר ויגרום שם לפעילות שונה או לא רצויה. מסיבה זו כמעט בלתי אפשרי לדעת מה עלולות להיות ההשלכות של שיחרור זנים מהונדסים במערכת אקולוגית פתוחה.
===חוסר אפשרות להחזיר את הגלגל אחורה===
אם תתגלה השפעה גנטית בלתי רצויה "זיהום גנטי" אזי קיומה יכול להתמשך לנצח - קשה מאוד להכחיד לחלוטין יצור חי מיקרוסקופי, ועד כה בוצע הדבר רק לגבי אבעבועות שחורות. כאשר מדובר ביצור חי שיכול להשתנות, כמו נגיף השפעת, הסיכוי להחזרת המצב לקדמותו הינה אפסית: "גן משוחרר לא יוחזר!"
יש לציין שחלק מבעיות אלו קיים גם בתהליכי הפיתוח הלא 'הנדסיים' של זני צמחים - חוקרים משתמשים בחומרים 'מוטגניים', דהיינו, משרי מוטציות, כדי לגרום למוטציות אקראיות בגנום, בתקווה שמוטציות אלו תהיינה שימושיות. גם בתהליכים אלו תיתכן העברה גנטית בין מינים, והשפעות הלוואי של המוטציה קשות לזיהוי.
יש לציין שחלק מבעיות אלו קיים גם בתהליכי הפיתוח הלא 'הנדסיים' של זני צמחים - חוקרים משתמשים בחומרים 'מוטגניים', דהיינו, משרי מוטציות, כדי לגרום למוטציות אקראיות בגנום, בתקווה שמוטציות אלו תהיינה שימושיות. גם בתהליכים אלו תיתכן העברה גנטית בין מינים, והשפעות הלוואי של המוטציה קשות לזיהוי.
===בעיות משניות===
===יבולים נמוכים יותר===
הבטחה מרכזית של ההנדסה הגנטית היא להגדלת כמות היבול - אלא שנתברר שלפחות בחלק מהמקרים הדבר אינו נכון. שמחקר שנערך באוניברסיטת קנזס בארה"ב ופורסם באפריל 2008 קבע שלפחות במקרה אחד גידולים רגילים של סויה היו בעלי פוריות גבוהה ב 10% יותר מאשר גידולים של חברת מונסנטו שעברו הנדסה גנטית.[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=nh20080421_04] [http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/729/453.html]
באפריל 2008 פורסמו ממצאיו של מחקר מקיף על גידולי מהונדסים גנטית ברחבי העולם, שנערך הגוף הבינלאומי להערכת מדעי החקלאות וטכנולוגיות פיתוח (IAASTD) - אשר הוקם בחסות האו"ם, [[הבנק העולמי]] ו[[ארגון הבריאות העולמי]]. המחקר קבע כי הנדסה גנטית איננה הפתרון לבעיית הרעב העולמי.[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=nh20080421_04]
===הגדלת נזק סביבתי מחומרי הדברה===
לעיתים קרובות מדברים על הנדסה גנטית כדבר שנועד להקטין את כמות הריסוס. אלא שאחד הפיתוחים הפופלארים ביותר כיום הוא זרעים עמידים לראונד-אפ - קוטל עשבים של מונסנטו. היות ומונסנטו היא גם חברת הזרעים הגדולה בעולם וגם המוכרת הבלעדית של ראונד-אפ ושל זרעים עמידים לרואנד-אפ יש לה אינרטס למכור זרעים שלמעשה מעודדים את החלקאי להשתמש בקוטל העשבים - כלומר לפחות במקרה זה מצב שמעודד את השימוש בחומרי הדברה ולא להפך.
באופן דומה, פיתוח אחר של מונסנטו הוא תירס-BT. כאן אמנם אין שימוש בחומר ריסוס מלאכותי, אלא ברעלן טבעי מסוג BT שמשתשמים בו גם חוואים אורגניים. אלא שהשימוש ברעלן זה מבוצע בחלקאות המסורתית באופן מבוקר, בעוד שבתירס BT הוא מיוצר באופן תמידי, על ידי כל תאי הצמח.
==הפרטת המחקר==
===השפעות בריאותיות אפשריות===
על פי סרט התעודה [[עתיד המזון (סרט)]] על הנדסה גנטית בצמחים:
החדרה של חומרים לצמחים המהווים מזון (קוטלי חרקים, למשל) דורשת בדיקת ההשפעות לטווח ארוך על הצרכנים.
בשנות ה-70 אוניברסיטאות התחילו לחקור את נושאי הנדסה הגנטית (GMO). תאגידי המזון הבינו את הסכנה, והתחילו בהשקעות מאסיביות במחקרים באוניברסיטאות. בעברית פשוטה – הפרטה של המחקר האוניברסיטאי. כמובן שהטון במחקרים החל לנטות לטובת התאגידים. מחקרים ביקורתיים ל-GMO צריכים לרוץ אחרי תקציבים (שלא באופן מפתיע, אינם בנמצא...).
כאמור, תאגידים המקדמים הנדסה גנטית הצליחו להביא למצב בו אין קיום של בדיקות כאלה על ידי הרשויות, בטענה שמדובר בזנים 'שקולים במהותם' לזנים הטבעיים.
===אובדן השונות הגנטית===
לפי הסרט [[עתיד המזון (סרט)|עתיד המזון]] כבר היום 97% מהזנים שגודלו בתחילת המאה ה-20 לא מגודלים כיום.
חלקאות מבוססת זנים מהונדסים מעצימה את הבעיה המוכרת מהחלקאות הממוכנת - גידול מונוקולטורה (זן יחיד) על פני שטחים נרחבים. בכך נדחקים הזנים המסורתיים בעלי המגוון הגנטי. דבר זה גורם להגברת התלות בשימוש בקוטלי חרקים ומחלות ובקוטלי עשבים, שיכולים בקלות רבה להשמיד שדות שלמים של גידול ההומוגניים. היות המגוון הגנטי מצומצם בכל העולם יכול לגרום לרעב בסדר גודל עולמי ומהווה בעיה בתחום [[ביטחון המזון]] העולמי.
===הכנסת זכויות יוצרים לתחום===
פיתוח זנים מהונדסים דורש משאבים רבים ולכן נדרש הפעלת חוקי זכויות יוצרים כדי למנוע מחקלאים לשמור זרעים ולהכריח אותם לקנות בכל שנה זרעים חדשים. כתוצאה מכך נגרמות בעיות חברתיות רבות: בקנדה תבעה '''[[מונסנטו]]''' חקלאי שבאדמתו גדלה קנולה מהונדסת עמידה לקוטל עשבים. לא רק שהחברה לא פיצתה אותו על כך שהגידול שלה מזהם את אדמתו, אלא שהשופט קבע כי החקלאי הפר את הפטנט של החברה, ואין זה משנה איך הגיעו הזרעים לשדה.
אלפי חקלאים בארה"ב וקנדה נתבעו על ידי מונסנטו והגיעו להסכם מחוץ לכתלי בית המשפט. הסכמים אלו מאלצים אותם לוותר על [[שמירת זרעים|מלאי הזרעים שהם שמרו]], לפעמים במשך שנים, ובכך אובדת השונות הגנטית.
בנוסף לכך עולות שורה של בעיות מוסריות בשאלה של בעלות תאגידים על יצורים חיים - דבר שהחל בהנדסה גנטית של חיידקים עבר להיות מתן פטנטים על קוד גנטי של יצורים שלמים (לפחות בארצות הברית) - כולל צמחים ובעלי חיים, וכן על גנים של בני אדם. לפי הסרט [[עתיד המזון (סרט)|עתיד המוזן]] הדבר הוביל גם לכך שתאגידים כמו מונסטו הוציאו פטנטים גם על זנים קיימים שלא עברו כל שינוי גנטי.
===הפרטת המחקר===
ייתכן ותאגידים שחששו ממחקרים נגד ההנדסה הגנטית החלו להציף את האוניברסיטאות בכסף כדי למנוע ביקורת נגד הנושא.
על פי סרט התעודה [[עתיד המזון (סרט)]] על הנדסה גנטית בצמחים, בשנות ה-70 אוניברסיטאות התחילו לחקור את נושאי הנדסה הגנטית (GMO). תאגידי המזון הבינו את הסכנה, והתחילו בהשקעות מאסיביות במחקרים באוניברסיטאות. בעברית פשוטה – הפרטה של המחקר האוניברסיטאי. כמובן שהטון במחקרים החל לנטות לטובת התאגידים. מחקרים ביקורתיים ל-GMO צריכים לרוץ אחרי תקציבים (שלא באופן מפתיע, אינם בנמצא...).
בשנת אלפיים ומשהו, כשהחלו לדבר על [[חיטה]] מהונדסת, החקלאים באחת המדינות התארגנו כנגד העניין. דבר ראשון שהתאגידים (כנראה זה היה [[מונסנטו]], אבל אני לא בטוח) עשו זה לאיים שהם מושכים את כל תקציבי המחקר שהם מעבירים לאוניברסיטאות. דבר שני, הם איימו על האיכרים בתביעה על הפרעה למסחר.
בשנת אלפיים ומשהו, כשהחלו לדבר על [[חיטה]] מהונדסת, החקלאים באחת המדינות התארגנו כנגד העניין. דבר ראשון שהתאגידים (כנראה זה היה [[מונסנטו]], אבל אני לא בטוח) עשו זה לאיים שהם מושכים את כל תקציבי המחקר שהם מעבירים לאוניברסיטאות. דבר שני, הם איימו על האיכרים בתביעה על הפרעה למסחר.
==ראו גם==
==ראו גם==
*[[שמירת זרעים]]
* [[שמירת זרעים]]
* [[עתיד המזון (סרט)]]
* [[עתיד המזון (סרט)]]
* [[מונסנטו]]
== קישורים חיצונים ==
== קישורים חיצונים ==
* [http://www.dolevim.org/shahar/GM-corps.php צמחים מהונדסים, הכורח והחשש]
* [http://www.dolevim.org/shahar/GM-corps.php צמחים מהונדסים, הכורח והחשש]