שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,223 בתים ,  22:50, 3 במאי 2008
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
[[תמונה:Future of food.jpg|left|thumb|250px]]
 
[[תמונה:Future of food.jpg|left|thumb|250px]]
'''עתיד המזון''' ('''The Future of Food''') הוא סרט תעודה משנת 2004 שעוסק בהשלכות של המעבר ל[[מזון]] מ[[הנדסה גנטית|הונדס גנטית]]. כמו גם בנושאים אחרים כמו זכויות פטנטים על מזון, אבדן של ידע חקלאי ושל וזנים, וריכוזיות תאגידית בשוק החקלאות למזון.  
+
'''עתיד המזון''' ('''The Future of Food''') הוא סרט תעודה משנת 2004 שעוסק בהשלכות של המעבר ל[[מזון]] מ[[הנדסה גנטית|הונדס גנטית]]. כמו גם בנושאים אחרים הקשורים בנושא זה כמו זכויות פטנטים על מזון, אבדן של ידע חקלאי ושל וזנים, וריכוזיות תאגידית בשוק החקלאות למזון.  
   −
הסרט נוצר על ידי דבורה קונס גרסייה (Deborah Konns garcia), והופק על ידי Lily Films.  
+
הסרט הופק על ידי דבורה קונס גרסייה (Deborah Konns garcia), ויצא לאור על ידי Lily Films.  
    
==היסטוריה והמהפכה הירוקה==
 
==היסטוריה והמהפכה הירוקה==
שורה 34: שורה 34:  
==הוצאת פטנטים על זנים קיימים==
 
==הוצאת פטנטים על זנים קיימים==
 
החל משנות ה-90 תאגידים החלו להוציא פטנטים על כל הזרעים, לא רק כאלה שעברו הנדסה גנטית, אלא כל זרע שהוא. המגבלה היחידה היא שלא נרשמו פטנטים קודמים על הזרעים. בנקי הזרעים של הממשלה, שנועדו לשמור על מגוון הזנים הקיים, שימשו את נציגי התאגידים כדי למצוא זנים שלא נרשם עליהם פטנט קודם לכן, ולרשום על שמם פטנט. על פי הערכה מוערך כי מונסנטו לבדה מחזיקה על שמה כ-11,000 פטנטים על זנים כאלה. בעלות על זרעים אלה מאפשרת השתלטות עתידית על שוק המזון - שכן אם יצטרכו את הזנים אלה, הם יהיו בבעלות של התאגידים בעלי הפטנטים.
 
החל משנות ה-90 תאגידים החלו להוציא פטנטים על כל הזרעים, לא רק כאלה שעברו הנדסה גנטית, אלא כל זרע שהוא. המגבלה היחידה היא שלא נרשמו פטנטים קודמים על הזרעים. בנקי הזרעים של הממשלה, שנועדו לשמור על מגוון הזנים הקיים, שימשו את נציגי התאגידים כדי למצוא זנים שלא נרשם עליהם פטנט קודם לכן, ולרשום על שמם פטנט. על פי הערכה מוערך כי מונסנטו לבדה מחזיקה על שמה כ-11,000 פטנטים על זנים כאלה. בעלות על זרעים אלה מאפשרת השתלטות עתידית על שוק המזון - שכן אם יצטרכו את הזנים אלה, הם יהיו בבעלות של התאגידים בעלי הפטנטים.
 +
 +
==התביעה נגד פרסי שמייזר==
 +
פרסי שמייזר הוא חקלאי קנדי מססקצ'ואן. הוא כיום בשנות ה-70 שלו, והיה חקלאי במשך 50 שנה, הוא שומר זרעים שעובדים היטב באיזור שלו, והוא זורע אותם מחדש. בסוף שנות ה-90 הוא גידל קנולה. בתקופה זו הוא קיבל מכתב מתאגיד מונסטו שטען שבזרעים ששייכים לתאגיד נמצאו על אדמתו., וכי הוא חייב להם כסף בגלל שהפר את הפטנט שלהם.
 +
 +
שמייזר טען זהוא לא רוצה לזרוע זרעים כאלה וכי הוא לא יודע איך הם הגיעו לאדמתו - כנראה דרך זרעים שחקלאים שכנים גידלו או שהם נשפכו ממשאית וכו'. חקלאים רבים אחרים מקבלים מכתבים דומים, בגלל האבקה מחקלאים שכנים. רבים מתנגדים להנדסה גנטית ולכן הדבר נחשב מזיק לעסקים של החקלאי. למרות זאת חקלאים אחרים מוכנים להתפשר ובלבד שלא להסתבך. שמייזר לעומת זאת סרב וכתוצאה מכך הוא נתבע על ידי התאגיד.
 +
 +
הוא הפסיד בכל בתי המשפט עד בית המשפט העליון בקנדה. בית המשפט העליון הקנדי קבע שלא ניתן להוציא פטנט על יצורים "מצורת חיים גבוהה" - כמו עכברים או צמחים. ועם זאת נקבע בתיק של שמייזר כי למרות שהצמח הוא לא דבר שניתן להוציא עליו פטנט הדנ"א בצמח הוא כן דבר בעל פטנט. נקבע לכן ששמייזר ישלם לחברה רק על הערך הנוסף שניתן לו בגלל השימוש בדנ"א המהונדס - הערך המוסף הוא אפס בגלל שהדבר נחשב מזיק על ידי הצרכנים. כמו כן נקבע ששמיזר ישלם את דמי ההוצאות המשפטיות שלו ושמונסטו ישלמו את דמי ההוצאה המשפטית שלהם - כך ששמייזר לא שילם למונסנטו דבר.
 +
 +
==ראיון עם יוצרת הסרט==
 +
ברעיון אודות הסרט אומרת המפיקה שלו כי רק 40% מהאמריקאים חושבים שהם אוכלים מזון שעבר הנדסה גנטית, למרות שרוב הסיכויים שהם אכלו אוכל כזה היות והוא נמצא במוצרים רבים כמו לדוגמה בדגני בוקר. לטענתה מחקרים מראים כי כשאנשים מגלים שהם אכלו אוכל מהונדס שלא נשא תווית ככזה, הם נתקפים זעם רב. אוכל מהונדס גנטית מגודל במעל 100 מיליון אקר לא מגודל בכל המדינות אלא בעיקר בארצות הברית, וקנדה, וסין. 85% מהסויה בארה"ב היא מהונדסת, ו45% מהתירס. ארבעת הגידולים העיקריים שיש בהם הנדסה גנטית הם סויה, תירס, קנולה, וכותנה ומעט פאפאיה הוואי. 
    
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==

תפריט ניווט