שינויים

אחד ההיבטים השנויים ביותר במחלוקת במסגרת המהפכה הגנטית הוא מתן פנטנים על זרעים. הזכות לפטנטים בארצות הברית מוגנת על ידי הסעיף הראשון בחוקת ארצות הברית. הזכות לקבל פטנט על מוצרי מזון הושמטה בכוונה מנושא זה על רקע מוסרי. בשנות ה-1930 מפתחים של זנים חדשים יכלו להוציא פטנט על עבודתם, אבל הפטנט לא חל על הזרעים העתידיים של הצמח. אחת הסיבות לכך היא שלא ניתן לתאר במדויק צמח שלם, היבט נוסף הוא שבמשך הזמן הצאצאים של הצמח עוברים מוטציות ומוכלאים עם צמחים אחרים כך שהקוד הגנטי שלהם משתנה.  

אחד ההיבטים השנויים ביותר במחלוקת במסגרת המהפכה הגנטית הוא מתן פנטנים על זרעים. הזכות לפטנטים בארצות הברית מוגנת על ידי הסעיף הראשון בחוקת ארצות הברית. הזכות לקבל פטנט על מוצרי מזון הושמטה בכוונה מנושא זה על רקע מוסרי. בשנות ה-1930 מפתחים של זנים חדשים יכלו להוציא פטנט על עבודתם, אבל הפטנט לא חל על הזרעים העתידיים של הצמח. אחת הסיבות לכך היא שלא ניתן לתאר במדויק צמח שלם, היבט נוסף הוא שבמשך הזמן הצאצאים של הצמח עוברים מוטציות ומוכלאים עם צמחים אחרים כך שהקוד הגנטי שלהם משתנה.  

בשנת 1978 ד"ר אמנדה צ'קרברדי רצה להוציא פטנט על חיידקים שאוכלים נפט. משרד הפטנטים התנגד לרשימת פטנטים על יצור חי. צ'קרברדי התעקש והדבר הגיע על לבית המשפט העליון של ארצות הברית. שופטי בית המשפט החליטו שניתן לרשום פטנט על יצורים חיים. בזמן ממשל רייגן חלה עליה משמעותית ברישום פטנטים על גנים של צמחים, בעלי חיים וגנים של בני אדם.

בשנת 1978 ד"ר אמנדה צ'קרברטי שעבד בתאגיד [[ג'נרל אלקטריק]] רצה להוציא פטנט על חיידקים שאוכלים נפט. משרד הפטנטים התנגד לרשימת פטנטים על חלקים מהטבע. צ'קרברדי וג'נרל אלקטריק התעקשו והדבר הגיע על לבית המשפט העליון של ארצות הברית (Diamond vs Chakrabarty ). שופטי בית המשפט החליטו שניתן לרשום פטנט על חיידקים שעבור הנדסה גנטית. בזמן ממשל רייגן חלה עליה משמעותית ברישום פטנטים על גנים של צמחים, גנים של בעלי חיים , גנים של בני אדם וחלקים מגוף האדם. הנושא של מתן פטנטים על יצורים חיים מעולם לא עבר בהצבעה על ידי האזרחים או על ידי הקונרס של ארצות הברית.

 

 

החל משנות ה-90 תאגידים החלו להוציא פטנטים על כל הזרעים, לא רק כאלה שעברו הנדסה גנטית, אלא כל זרע שהוא. המגבלה היחידה היא שלא נרשמו פטנטים קודמים על הזרעים. בנקי הזרעים של הממשלה, שנועדו לשמור על מגוון הזנים הקיים, שימשו את נציגי התאגידים כדי למצוא זנים שלא נרשם עליהם פטנט קודם לכן, ולרשום על שמם פטנט. על פי הערכה מוערך כי מונסנטו לבדה מחזיקה על שמה כ-11,000 פטנטים על זנים כאלה. בעלות על זרעים אלה מאפשרת השתלטות עתידית על שוק המזון - שכן אם יצטרכו את הזנים אלה, הם יהיו בבעלות של התאגידים בעלי הפטנטים.

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==