47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 4:
שורה 4: + + + + + + + + + +
התרמית הגדולה של ההתחממות העולמית (סרט) (הצגת מקור)
גרסה מ־17:43, 26 במרץ 2008
, 17:43, 26 במרץ 2008אין תקציר עריכה
הסרט קיבל מחמאות מצד אלו המביעים ספקנות כלפי התחממות עולמית, וקיבל ביקורות קשות מצד ארגונים מדעיים רבים, וכן מצד מדענים (כולל מצד שני מדענים שרואיינו לסרט). מבקרי הסרט טוענים כי הוא ביצע שימוש לא נכון בנתונים, התבסס על מחקר לא עדכני, השתמש בטיעונים מטעים ועיוות את העמדות של [[הפנל הבינממשלתי על שינויי אקלים]].
הסרט קיבל מחמאות מצד אלו המביעים ספקנות כלפי התחממות עולמית, וקיבל ביקורות קשות מצד ארגונים מדעיים רבים, וכן מצד מדענים (כולל מצד שני מדענים שרואיינו לסרט). מבקרי הסרט טוענים כי הוא ביצע שימוש לא נכון בנתונים, התבסס על מחקר לא עדכני, השתמש בטיעונים מטעים ועיוות את העמדות של [[הפנל הבינממשלתי על שינויי אקלים]].
==נקודות מבט שהסרט מביא==
נקודת המוצא של הסרט היא שהקונצנוזס המדעי הקיים אודות הסיבות האנושיות להתחממות העולמית מכיל מספר רב של שגיאות מדעיות, וכי הסכומים הכספיים שהושקעו בנושא בממסד המדעי ובתקשורת מעודד את הציבור ואת הקהילה המדעית מלהודות בכך או אפילו לדון בנושא.
הסרט קובע כי הקונצנוזס המדעי שפורסם הוא תוצר של "תעשיית פעילות התחממות עולמית" המונעת על ידי תשוקה לכספי מחקר. אשמים אחרים במצב, לפי הסרט, הם [[סביבתנות|סביבתניים]] מערביים המקדמים [[אנרגיה סולארית]] ו[[אנרגיית רוח]] ופתרונות אחרים של [[אנרגיה מתחדשת]] שהינם יקרים יותר מאשר [[דלקים מחבציים]]. בעיקר דבר זה חמור באפריקה שכן זה מונע מארצות אפריקה מלהתקדם ולהפוך למתועשות.
מספר אנשים מהאקדמיה, מהתנועה הסביבתית, יועצים של צוותי חשיבה, וסופרים רואיינו בסרט ומביעים רעיונות אלה. הם כוללית את הסביבתן הקנדי פטריק מור (Patrick Moore), שהיה מהאבות המייסדים של ארגון [[גרינפיס]], שהפך להיות מבקר של הארגון ב-21 השנים האחרונות; ריצ'ארד לינדזן (Richard Lindzen) פרופסור למטארולוגיה בMIT; פטריק מיצ'לס (Patrick Michaels) פרופסור למדעי הסביבה באוניברסטית וירג'ינה; ניג'ל קלדר (Nigel Calder) העורך של העיתון New Scientist [http://en.wikipedia.org/wiki/New_Scientist] בין השנים 1962 - 1966; ג'ון קריסטי (John Christy) פרופסור והמנהל של המרכז לחקר כדור הארץ באוניברסטית אלבאמה; פול ריטר (Paul Reiter) ממכון פסטר; ניג'ל לאוסון (Nigel Lawson) שר האוצר הבריטי לשעבר; ופיירס קורבין (Piers Corbyn) חזאי בריטי.
קרל וונץ' (Carl Wunsch) פרוספור לאוקנוגרפיה מMIT רואיין גם הוא לסרט, אבל מאז הוא טוען כי הוא מתנגד בחוזקה למסקנות הסרט, ולדרך בה השתמשו בחומרים שנאספו בראיונות עימו.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==