47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + − + + + + + + +
אין תקציר עריכה
'''אי גשמיות של הכלכלה''' (dematerialization of the economy) היא אמונה נפוצה בקרב הוגים רבים, ובקרב כלכלנים, לפיה הכלכלות של המדינות המפותחות נעות בכיוון של אי גשמיות הולכת וגדלה, כלומר שהכלכלה שלהן צורכת פחות ופחות משאבים מהסביבה במונחים של אנרגיה ושל חומר.
בכלכלה '''אי-גשמיות''' (dematerialization) או '''אי גשמיות של הכלכלה''' (dematerialization of the economy) היא מושג המתאר ירידה בכמות החומרים הנדרשים כדי להגשים תפקודים כלכליים בחברה מסויימת. האי-גשמיות יכולה להיות יחסית (למוצר או לשירות מסויים) או מוחלטת. בשפת יום יום "אי-גשמיות" מתוארת לפעמים גם כ'''התייעלות''' וכדי לתאר אותה משתמשים בביטוי "לעשות יותר עם פחות". במובן זה היא מקבילה לביטוי Ephemeralization של בקמיסטר פולר.
אי-גשמית נתפסת בדרך כלל כדבר חיובי מבחינה סביבתינית. שנובע מכך שזרמים גדולים של חומרים הם דבר פוגעני לסביבה, ולכן הקטנת המסה של החומרים נתפסת כדבר חיובי באופן אוטומטי. הכלכלן והפיזיקאי [[רוברט איירס]] יוצא נגד דעה זו.
יש אמונה נפוצה בקרב הוגים רבים, ובקרב כלכלנים, לפיה הכלכלות של המדינות המפותחות, ואף הכלכלה העולמית, נעות בכיוון של אי-גשמיות הולכת וגדלה, כלומר שהכלכלה שלהן צורכת פחות ופחות משאבים מהסביבה במונחים של אנרגיה ושל חומר. הדבר מתואר בדרך כלל כתואצה של הכנסת שיפורים טכנולוגיים כתוצאה מתמריצים של תחרות בין פירמות שונות.
ה"אי-גשמיות" משמשת כנגד הרעיון שהכלכלה מונעת רק על ידי התמריץ של "עוד = יותר טוב". אי-גשמית נתפסת בדרך כלל כדבר חיובי מבחינה סביבתינית. שנובע מכך שזרמים גדולים של חומרים הם דבר פוגעני לסביבה, ולכן הקטנת המסה של החומרים נתפסת כדבר חיובי באופן אוטומטי. הכלכלן והפיזיקאי [[רוברט איירס]] יוצא נגד דעה זו. לטענתו גם הרעיון של אי-גשמיות אינו דבר מבוסס.
איירס בחן את הזרמים של הסחורות בכלכלת ארצות הברית מאז 1900 במונחים של מסה ושל אנרגיה, ומוצא כי אין הקטנה של גשמיות הכלכלה. במאה ה-20 יש עליה ארוכת טווח איטית וארוכת טווח בצריכת חומרים לנפש למעט בזמן [[השפל הגדול]] ובזמן מלחמת העולם השנייה. המגמה ב"פריון משאבים" (resource productivity - תמ"ג ליחידה של צריכת מוצרים) עולה באיטיות. לטענת אירס חלק מהגורמים המעורבים בתהליך הם ירידה בכמות העופרות, יעילות גבוהה יותר בהפקת עופרות, והגדלת הסיבוכיות של מוצרים.
הטענה של אירס מתיישבת גם עם חישובי [[טביעת רגל אקולוגית]] שמוצאים עליה בטביעת הרגל של ארצות הברית ובדרך כלל מראים על עליה עבור המדינות המתועשות, וכן עליה בטביעת הרגל האקולוגית העולמית. כמו כן היא מתאימה ל[[פרדוקס ג'בונס]] היא גם מתאימה לניסוח המחודש של [[החוק השני של התרמודינמיקה]] מאת קיי ושניידר. לפי ג'בונס אם אם יש התייעלות טכנולוגית בניצול של משאב מסויים, הדבר גורר ירידה במחיר של משאב זה וכתוצאה מכך לניצול יתר שלו, דבר שמוביל למצב שבו בסופו של חשבון משתמשים במשאב הזה עוד יותר מאשר קודם לכן.
המשך המאמר מבוסס על נייר עבודה מאת [[רוברט איירס]] וכן Leslie W. Ayres , Benjamin Warr, פונטבלו, צרפת, ינואר 2003.
המשך המאמר מבוסס על נייר עבודה מאת [[רוברט איירס]] וכן Leslie W. Ayres , Benjamin Warr, פונטבלו, צרפת, ינואר 2003.