שינויים

מצוקאטו טוענת כי נדרש כיוון חדשר לכלכלה, חזון שיאפשר לדמיין עולם אחר כולל כיוון אחר ל[[צמיחה כלכלית]] וכלים אחרים להשגת כיוון זה. היכולת להתמודד עם בעיות תלוי לא רק בכמות הכסף שמוצאים על פתרונן אלא בדרך שבה הכלכלה מאורגנת ובאופי שיתוף הפעולה בין המגזר הפרטי לציבורי. כדוגמאות לשיתוף פעולה מוצלח בין הממשלה למגזר הפרטי מצוקאטו מביאה התמודדות ויאטם ו[[מדינת קראלה]] בהודו, עם אתגרי הקורונה למרות היותן מדינה מתפתחות.{{הערה|שם=תלם1|מצוקאטו [https://telem.berl.org.il/7919/ לדמיין עולם אחר] פרק מתוך הספר "כלכלהת המשימה". תלם, 2023}}

מצוקאטו טוענת כי נדרש כיוון חדשר לכלכלה, חזון שיאפשר לדמיין עולם אחר כולל כיוון אחר ל[[צמיחה כלכלית]] וכלים אחרים להשגת כיוון זה. היכולת להתמודד עם בעיות תלוי לא רק בכמות הכסף שמוצאים על פתרונן אלא בדרך שבה הכלכלה מאורגנת ובאופי שיתוף הפעולה בין המגזר הפרטי לציבורי. כדוגמאות לשיתוף פעולה מוצלח בין הממשלה למגזר הפרטי מצוקאטו מביאה התמודדות ויאטם ו[[מדינת קראלה]] בהודו, עם אתגרי הקורונה למרות היותן מדינה מתפתחות.{{הערה|שם=תלם1|מצוקאטו [https://telem.berl.org.il/7919/ לדמיין עולם אחר] פרק מתוך הספר "כלכלהת המשימה". תלם, 2023}}

לעומת זאת היא מציינת לרעה את הביצועים מדינות עשירות כמו בריטניה וארה"ב , לדבריה, בין היתר בגלל הסתמכות גדולה מידי של הממשלות במקומות אלה על מיקור חוץ. היא נותנת מספר דוגמאות לחברות שלא הצליחו לספק לממשלה את מה שהבטיחו לספק - לדוגמה תוכנית לקבל מחברות מכונות הנשמה לשנת חרום שנתחמה ב-2007 אבל לא הצליחה לעשות זאת גם -13 שנים לאחר מכן ב -2020 . לפי מצוקאטו מיקור חוץ כלשעצמו אינו בעיה עם הממשלות מתפקדות היטב, ומקיימות [[תכנון ארוך טווח|מתתכנות דברים מראש]] ו[[זהירות מונעת|ונערכות לסיכונים]] וכל עוד השותפות בין הממשלה לבין המגזר הפרטי באמת מנוהלת כך שתשרת את טובת הציבורי. לדבריה חלק מהבעיה של עודף מיקור חוץ והתמקדות בלעדית בו היא שהדבר פגע ביכולת של ממשלות לנסח חוזים. {{הערה|שם=תלם1}}

לעומת זאת היא מציינת לרעה את הביצועים מדינות עשירות כמו בריטניה וארה"ב , לדבריה, בין היתר בגלל הסתמכות גדולה מידי של הממשלות במקומות אלה על מיקור חוץ. היא נותנת מספר דוגמאות לחברות שלא הצליחו לספק לממשלה את מה שהבטיחו לספק - לדוגמה תוכנית לקבל מחברות מכונות הנשמה לשנת חרום שנתחמה ב-2007 אבל לא הצליחה לעשות זאת גם -13 שנים לאחר מכן ב -2020 . לפי מצוקאטו מיקור חוץ כלשעצמו אינו בעיה עם הממשלות מתפקדות היטב, ומקיימות [[תכנון ארוך טווח|מתתכנות דברים מראש]] ו[[זהירות מונעת|ונערכות לסיכונים]] וכל עוד השותפות בין הממשלה לבין המגזר הפרטי באמת מנוהלת כך שתשרת את טובת הציבורי. לדבריה חלק מהבעיה של עודף מיקור חוץ והתמקדות בלעדית בו היא שהדבר פגע ביכולת של ממשלות לנסח חוזים. {{הערה|שם=תלם1}} לדבריה הלקח הוא שהתערבות ממשלתית בזמן משבר  תהיה אפקטיבית רק אם יש מוכנות מראש.ל לא צריך לצמצם את תפקיד הממשלה לתיקון [[כשל שוק]] או יכולת [[מיקור חוץ]] בלבד , אלא ישמרו על יכולת בתחומים חשובים כמו כגון כושר ייצור, ויכולת רכש, שיתופי פעולה ציבוריים־פרטיים ששרתים את האינטרס הציבורי וקיום ומומחיות דאטה ודיגיטל (תוך שמירה על פרטיות ואבטחה). בלי דברים אלה, הממשלות לא מסוגלות אפילו לנסח תנאי מסגרת ברורים ואיתנים עבור החברות שמתחייבות לספק שירות לממשלה, וקיימת סכנה שהחברות ישתלטו על סדר היום של הממשלה.{{הערה|שם=תלם1}}  

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==