שינויים

=== השפעת הממשלה על התקשורת===

=== השפעת הממשלה על התקשורת===

* נסיונות פגיעה בתאגיד השידור הציבורי. ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה לסגור את התאגיד פעמיים – בסוף 2016 ובתחילת 2017, זמן קצר לפני שהתאגיד החל לפעול, ולשקם את רשות השידור. את הקריאות לסגור את התאגיד ליווה הנימוק כי סגירתו תחסוך כספים למשלם המיסים, ובטענה כי רשות השידור התייעלה וניתן למנוע את סגירתה. ב-15 באוקטובר 2017 העלה השר אריה דרעי הצעה לסגירת תאגיד השידור הישראלי, בטענה כי סגירת התאגיד בין היתר תממן את העלאת קצבאות הנכות. רבים התייחסו לאמירתה של השרה מירי רגב משנת 2106 על התאגיד ""מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?{{הערה|[https://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3694416,00.html מירי רגב: "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?"], כלכליסט}} כאיתות לכך שהממשלה רוצה לשלוט בתקשורת בדומה למשטרים דיקטטוריים.  שלמה קרעי, שר התקשורת הודיע כי הוא מתכוון לסגור את תאגיד השידור הציבורי "כאן", לבצע קיצוץ מסיבי בתקציבו, וכל זאת "למען הציבור". טענת קרעי הייתה כי מדובר בקידום "שוק חופשי" ותחרות בתחום התקשורת, וכי השידור הציבורי לא מגדיל את מגוון התכנים. לעומת זאת טענו עיתונים כי בחמש שנות פעילותו הניב "כאן" עושר של תכנים איכותיים ופופולריים, והמחיש לציבור כיצד נראה שידור ציבורי שאינו נתון לשליטה פוליטית. העיתונים טענו כי הסיבה שבגללה הממשלה רוצה לסגור את התאגיד היא רצונה בתקשורת שהיא כלי הסברה שהשלטון שולט בה ומכפיף אותה לצרכיו{{הערה|חיים זיסוביץ, [https://www.israelhayom.co.il/opinions/article/13642830 על חורבות רוממה], ישראל היום, 30/1/2023}}{{הערה|[https://www.themarker.com/magazine/2023-02-02/ty-article-magazine/.premium/00000186-01ea-dd94-a5df-fdef7d6f0000]}} על רקע מחאות נגד התוכנית פורסם בפברואר כי התוכנית להסגירת התאגיד הוקפאה הוקפאה, בהחלטת ראשי הקואליציה.{{הערה|[https://www.themarker.com/magazine/2023-02-02/ty-article-magazine/.premium/00000186-01ea-dd94-a5df-fdef7d6f0000]}}

* נסיונות פגיעה בתאגיד השידור הציבורי. ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה לסגור את התאגיד פעמיים – בסוף 2016 ובתחילת 2017, זמן קצר לפני שהתאגיד החל לפעול, ולשקם את רשות השידור. את הקריאות לסגור את התאגיד ליווה הנימוק כי סגירתו תחסוך כספים למשלם המיסים, ובטענה כי רשות השידור התייעלה וניתן למנוע את סגירתה. ב-15 באוקטובר 2017 העלה השר אריה דרעי הצעה לסגירת תאגיד השידור הישראלי, בטענה כי סגירת התאגיד בין היתר תממן את העלאת קצבאות הנכות. רבים התייחסו לאמירתה של השרה מירי רגב משנת 2106 על התאגיד ""מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?{{הערה|[https://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3694416,00.html מירי רגב: "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?"], כלכליסט}} כאיתות לכך שהממשלה רוצה לשלוט בתקשורת בדומה למשטרים דיקטטוריים.  שלמה קרעי, שר התקשורת הודיע כי הוא מתכוון לסגור את תאגיד השידור הציבורי "כאן", לבצע קיצוץ מסיבי בתקציבו, וכל זאת "למען הציבור". טענת קרעי הייתה כי מדובר בקידום "שוק חופשי" ותחרות בתחום התקשורת, וכי השידור הציבורי לא מגדיל את מגוון התכנים. לעומת זאת טענו עיתונים כי בחמש שנות פעילותו הניב "כאן" עושר של תכנים איכותיים ופופולריים, והמחיש לציבור כיצד נראה שידור ציבורי שאינו נתון לשליטה פוליטית. העיתונים טענו כי הסיבה שבגללה הממשלה רוצה לסגור את התאגיד היא רצונה בתקשורת שהיא כלי הסברה שהשלטון שולט בה ומכפיף אותה לצרכיו{{הערה|חיים זיסוביץ, [https://www.israelhayom.co.il/opinions/article/13642830 על חורבות רוממה], ישראל היום, 30/1/2023}}{{הערה|שם=החשכת מסך|ענת באלינט

* קידום ערוץ 14 כערוץ תעמולה – עיתונים פעילים ומפלגות טוענים כי ערוץ 14 משמש כערוץ תעמולה למען הממשלה. זאת בניגוד לכללי אתיקה עיתונאית.{{הערה|[https://www.haaretz.co.il/opinions/2022-10-03/ty-article-opinion/.highlight/00000183-9955-deb9-a5c7-fbf560aa0000]}} כמו כן נטען כי הממשלה מקדמת את הערוץ על ידי העדפות שונות בהחזרי הוצאות שלו ובהעלמת עין מהפרת תנאי השידור שלו.{{הערה|[https://timeout.co.il/%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%A5-14-%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F/]}}{{הערה|[https://www.themarker.com/advertising/2022-10-03/ty-article/.premium/00000183-9d8c-d425-abef-ddec28ef0000]}}{{הערה|[https://www.the7eye.org.il/481299]{{הערה|[https://www.the7eye.org.il/489878]}} במרץ העלה הערוץ תשדיר שתואר כהסתה נגד המפגינים למען הדמוקרטיה. הרשות השניה טענה כי היא פותחת בחקירה בנושא. {{הערה|[https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bkg8llwg3]}} עיתון הארץ אסר ביוני 2023 על עיתונאים מטעמו להתאריין בערוץ בטענה שמודבר בערוץ תעמולה ביביסטי. {{הערה|דוד ורטהיים, [https://b.walla.co.il/item/3586159 הארץ מחרים את 14: "אנחנו כותבים שזה ערוץ תעמולה ביביסטי, ואנחנו מאמינים למה שאנחנו כותבים"], וואלה!, 13/06/2023}}

, [https://www.themarker.com/magazine/2023-02-02/ty-article-magazine/.premium/00000186-01ea-dd94-a5df-fdef7d6f0000 החשכת מסך: למה הממשלה רוצה לסגור את התאגיד], דהמרקר}} על רקע מחאות נגד התוכנית פורסם בפברואר כי התוכנית להסגירת התאגיד הוקפאה, בהחלטת ראשי הקואליציה.{{הערה|שם=החשכת מסך}}

* קידום ערוץ 14 כערוץ תעמולה – עיתונים פעילים ומפלגות טוענים כי ערוץ 14 משמש כערוץ תעמולה למען הממשלה. זאת בניגוד לכללי אתיקה עיתונאית.{{הערה|[https://www.haaretz.co.il/opinions/2022-10-03/ty-article-opinion/.highlight/00000183-9955-deb9-a5c7-fbf560aa0000 ערוץ (התעמולה) 14: מי שאינם מצייתים מלא מלא לאג'נדה עפים החוצה], הארץ}} כמו כן נטען כי הממשלה מקדמת את הערוץ על ידי העדפות שונות בהחזרי הוצאות שלו ובהעלמת עין מהפרת תנאי השידור שלו.{{הערה|[https://timeout.co.il/ערוץ-14-אסון/ אמרנו שערוץ 14 מסוכן לדמוקרטיה. לא הקשבתם. מאוחר מדי], טיים אאוט}}{{הערה|[https://www.themarker.com/advertising/2022-10-03/ty-article/.premium/00000183-9d8c-d425-abef-ddec28ef0000 שש דרכים להבדיל בין עיתונות לבין מכונת תעמולה. נחשו איפה ערוץ 14], דהמרקר}}{{הערה|[https://www.the7eye.org.il/481299 המתקפה על המחאה היא מתקפה על העובדות], העין השביעית}}{{הערה|[https://www.the7eye.org.il/489878 ערוץ 14 נגד הציונות: "על הרכבות בשואה היה כתוב מפא"י"], העין השביעית}} במרץ העלה הערוץ תשדיר שתואר כהסתה נגד המפגינים למען הדמוקרטיה. הרשות השניה טענה כי היא פותחת בחקירה בנושא.{{הערה|[https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bkg8llwg3 זה כבר לא מצחיק: חייבים לטפל בהסתה הפרועה בערוץ 14], כלכליסט}} עיתון הארץ אסר ביוני 2023 על עיתונאים מטעמו להתראיין בערוץ בטענה שמדובר בערוץ תעמולה ביביסטי. {{הערה|דוד ורטהיים, [https://b.walla.co.il/item/3586159 הארץ מחרים את 14: "אנחנו כותבים שזה ערוץ תעמולה ביביסטי, ואנחנו מאמינים למה שאנחנו כותבים"], וואלה!, 13/06/2023}}

העיתונאי גיא רולניק, עורך דה מארקר, חושש מיצירת "סנוודיץ' תקשורתי, בדומה למה שלפי טענתנו נוצר באיטליה – מצד אחד גופי תקשורת המפעילים תעמולה גלויה למען השלטון, ומצד שני גופי תקשרות הנחזים ככאלה המבקרים את השלטון אבל מתפקדים בעיקר כתקשורת בידורית לצד תוכניות פוליטיות שבהן בעיקר יש רעש ומהומה ולא הצגת ביקורת מהותית.{{הערה|[https://www.themarker.com/opinion/2023-01-13/ty-article/.highlight/00000185-a5d7-df61-a795-fddf95a00000]}}{{הערה|[https://www.themarker.com/opinion/2023-01-20/ty-article/.highlight/00000185-c9a4-d11b-a7e5-e9eee8100000]}}

העיתונאי גיא רולניק, עורך דה מארקר, חושש מיצירת "סנוודיץ' תקשורתי, בדומה למה שלפי טענתנו נוצר באיטליה – מצד אחד גופי תקשורת המפעילים תעמולה גלויה למען השלטון, ומצד שני גופי תקשרות הנחזים ככאלה המבקרים את השלטון אבל מתפקדים בעיקר כתקשורת בידורית לצד תוכניות פוליטיות שבהן בעיקר יש רעש ומהומה ולא הצגת ביקורת מהותית.{{הערה|[https://www.themarker.com/opinion/2023-01-13/ty-article/.highlight/00000185-a5d7-df61-a795-fddf95a00000 הסנדוויץ' של ברלוסקוני יסייע לישראלים לבלוע בהדרגה את הרס הדמוקרטיה], דהמרקר}}{{הערה|[https://www.themarker.com/opinion/2023-01-20/ty-article/.highlight/00000185-c9a4-d11b-a7e5-e9eee8100000 המדריך להתנגדות: כיצד ניתן למנוע את הפיכת ישראל לדיקטטורה מודרנית], דהמרקר}}

===ביטויים חריפים ותאוריות קונספירציה===

===ביטויים חריפים ותאוריות קונספירציה===