שינויים

'''המהפכה המשטרית בישראל''' היא תאוריה לפיה '''[[רפורמת לוין]]''' וצעדים נוספים של נתניהו ושותפיו לקואליציה (במיוחד מצד הציונות הדתית) מאיצים תהליך של [[שחיקה דמוקרטית]] ונועדו לקדם [[הפיכה עצמית]] – [[תהליך]] של הפיכת [[מדינת ישראל]] ממדינה דמוקרטית למדינה דיקטטורית שנחזית לדמוקרטית עם מאפיינים של תאוקרטיה. זאת בדומה לתהליכי הפיכה עצמית שעברו על מדינות כמו [[הונגריה]], [[פולין]], [[טורקיה]] ו[[רוסיה]] שנשלטות על ידי [[ספין דיקטטורים]] ובדומה לתהליכי [[שחיקה דמוקרטית]] שהתקיימו במדינות מערביות נוספות כמו ארה"ב ובריטניה.{{הערה|שם=ריסטארט|[https://restart-israel.co.il/ ריסטארט – ישראל – אתר ההתנגדות למהפכה המשטרית]}}{{הערה|דן פרי, [https://www.ynet.co.il/news/article/ryr2002nkn לתשומת לב התקשורת: זו לא "מהפכה" והיא לא "משפטית"], ynet, 14.03.23}}

'''המהפכה המשטרית בישראל''' היא תאוריה לפיה '''[[רפורמת לוין]]''' וצעדים נוספים של נתניהו ושותפיו לקואליציה (במיוחד מצד הציונות הדתית) מאיצים תהליך של [[שחיקה דמוקרטית]] ונועדו לקדם [[הפיכה עצמית]] – [[תהליך]] של הפיכת [[מדינת ישראל]] ממדינה דמוקרטית למדינה דיקטטורית שנחזית לדמוקרטית עם מאפיינים של תאוקרטיה. זאת בדומה לתהליכי הפיכה עצמית שעברו על מדינות כמו [[הונגריה]], [[פולין]], [[טורקיה]] ו[[רוסיה]] שנשלטות על ידי [[ספין דיקטטורים]] ובדומה לתהליכי [[שחיקה דמוקרטית]] שהתקיימו במדינות מערביות נוספות כמו ארה"ב ובריטניה.{{הערה|שם=ריסטארט|[https://restart-israel.co.il/ ריסטארט – ישראל – אתר ההתנגדות למהפכה המשטרית]}}{{הערה|דן פרי, [https://www.ynet.co.il/news/article/ryr2002nkn לתשומת לב התקשורת: זו לא "מהפכה" והיא לא "משפטית"], Ynet ,14.03.23}}

לפי התאוריה, הממשלה וכן גופים נוספים כמו [[פורום קהלת]] מקדמים ויקדמו צעדים להחלשת כוחן של מוסדות שיכולים לרסן את כוחה של הממשלה ולפגוע בעקרון של [[הפרדת רשויות]] – פגיעה בכוחם של הרשות השופטת (בג"ץ, יועצים משפטיים), הכנסת, העיתונות, הדרג המקצועי, האקדמיה, החברה האזרחית וכן זכויות אדם וזכויות אזרח, במטרה להשיג כוח בלתי מוגבל, ובאופן שירוקן את הדמוקרטיה מתוכן ויהפוך אותה ל[[דמוקרטיה חלולה]]. עוד לפני צעדים אלה ישראל הוגדרה מזה מספר שנים כ[[דמוקרטיה פגומה]] על ידי גופי דרוג בינלאומיים של דמוקרטיות. חשש מפגיעה קשה בדמוקרטיה של ישראל הושמע בעיקר מצד גופים בשמאל ובמרכז הישראלי, אבל גם בקרב גורמים בימין הישראלי. כמו כן שותפים לחשש אנשי משפט וכלכלה מהעולם וכן ממשלות מערביות בולטות כמו ארצות הברית, צרפת וקנדה וכן גופי כלכלה בינלאומיים כמו סוכנויות לדרוג אשראי. נסיונות אלה נתקלו בפני הפגנות המוניות של מאות אלפי אזרחים בישראל שיזמו עצומות, הפגנות, ו[[מרי אזרחי]] בלתי אלים ברובו.  

לפי התאוריה, הממשלה וכן גופים נוספים כמו [[פורום קהלת]] מקדמים ויקדמו צעדים להחלשת כוחן של מוסדות שיכולים לרסן את כוחה של הממשלה ולפגוע בעקרון של [[הפרדת רשויות]] – פגיעה בכוחם של הרשות השופטת (בג"ץ, יועצים משפטיים), הכנסת, העיתונות, הדרג המקצועי, האקדמיה, החברה האזרחית וכן זכויות אדם וזכויות אזרח, במטרה להשיג כוח בלתי מוגבל, ובאופן שירוקן את הדמוקרטיה מתוכן ויהפוך אותה ל[[דמוקרטיה חלולה]]. עוד לפני צעדים אלה ישראל הוגדרה מזה מספר שנים כ[[דמוקרטיה פגומה]] על ידי גופי דרוג בינלאומיים של דמוקרטיות. חשש מפגיעה קשה בדמוקרטיה של ישראל הושמע בעיקר מצד גופים בשמאל ובמרכז הישראלי, אבל גם בקרב גורמים בימין הישראלי. כמו כן שותפים לחשש אנשי משפט וכלכלה מהעולם וכן ממשלות מערביות בולטות כמו ארצות הברית, צרפת וקנדה וכן גופי כלכלה בינלאומיים כמו סוכנויות לדרוג אשראי. נסיונות אלה נתקלו בפני הפגנות המוניות של מאות אלפי אזרחים בישראל שיזמו עצומות, הפגנות, ו[[מרי אזרחי]] בלתי אלים ברובו.  

הממשלה והקואליציה, פורום קהלת ווכן מספר מומחים טוענים כי טענות אלה מחוסרות יסוד בעליל. לפי טענותיהם, הצעדים הללו נועדו להחזיר לממשלה יכולת משילות, והצעדים נועדו להחזיר איזון להפרדה בין הרשויות ולהקטין את "דיקטטורת בג"צ" או את ה"דיפ-סטייט" משום שישראל נמצאת בחוסר איזון לא בריא בכוחה של המערכת המשפטית מאז שנות ה-90. האליטות של שמאל \ אשכנזים \ תומכי גלובלזיציה \ פרוגרסיבים נמצאות במוקדי כוח רבים, וגם כאשר הימין זוכה, הוא אינו יכול לשנות דבר בגלל מרכזי כוח אלה. טענה זו דומה לטענות של שליטים פופוליסטים ממדינות אחרות בעולם{{הערה|ראו הספר – ספין דיקטטורס}}. הממשלה ותומכיה טוענים כי המתנגדים להפיכה המשטרית הם אנרכיסטים מסוכנים, האוחזים בתאוריית קונספירציה הזויה. הממשלה טוענת כי היות ויש לה רוב, זכותה לקדם מהלכים כרצונה – טענה שלפי המוחים היא דוגמה ל[[עריצות הרוב]].   

הממשלה והקואליציה, פורום קהלת ווכן מספר מומחים טוענים כי טענות אלה מחוסרות יסוד בעליל. לפי טענותיהם, הצעדים הללו נועדו להחזיר לממשלה יכולת משילות, והצעדים נועדו להחזיר איזון להפרדה בין הרשויות ולהקטין את "דיקטטורת בג"צ" או את ה"דיפ-סטייט" משום שישראל נמצאת בחוסר איזון לא בריא בכוחה של המערכת המשפטית מאז שנות ה-90. האליטות של שמאל \ אשכנזים \ תומכי גלובלזיציה \ פרוגרסיבים נמצאות במוקדי כוח רבים, וגם כאשר הימין זוכה, הוא אינו יכול לשנות דבר בגלל מרכזי כוח אלה. טענה זו דומה לטענות של שליטים פופוליסטים ממדינות אחרות בעולם{{הערה|ראו הספר – ספין דיקטטורס}}. הממשלה ותומכיה טוענים כי המתנגדים להפיכה המשטרית הם אנרכיסטים מסוכנים, האוחזים בתאוריית קונספירציה הזויה. הממשלה טוענת כי היות ויש לה רוב, זכותה לקדם מהלכים כרצונה – טענה שלפי המוחים היא דוגמה ל[[עריצות הרוב]].   

[[מיכאל שראל]], כלכלן מרכזי ב[[פורום קהלת]] ביטא במרץ 2023 את החשש מפני הפיכה משטרית בהקשר של רפורמת לוין בטענה כי "כשלקואליציה יש כוח כמעט בלתי מוגבל, סביר להניח שהיא תרצה להשתמש בכח זה על מנת להגדיל את הסיכויים לשרידותה הפוליטית. הפיתוי לנקוט באמצעים שיגדילו את סיכויי המפלגות המרכיבות את הקואליציה להצליח בבחירות הבאות יהיה חזק מאד וקשה יהיה לעמוד בפניו".{{הערה|שלמה טייטלבאום,[https://www.ynet.co.il/economy/article/bybgyj81n הכלכלן הראשי בפורום קהלת: "אם הרפורמה תפגע בדמוקרטיה הליברלית, תהיה פגיעה קשה בכלכלה"], 08.03.23 כלכליסט, Ynet}}  

[[מיכאל שראל]], כלכלן מרכזי ב[[פורום קהלת]] ביטא במרץ 2023 את החשש מפני הפיכה משטרית בהקשר של רפורמת לוין בטענה כי "כשלקואליציה יש כוח כמעט בלתי מוגבל, סביר להניח שהיא תרצה להשתמש בכח זה על מנת להגדיל את הסיכויים לשרידותה הפוליטית. הפיתוי לנקוט באמצעים שיגדילו את סיכויי המפלגות המרכיבות את הקואליציה להצליח בבחירות הבאות יהיה חזק מאד וקשה יהיה לעמוד בפניו".{{הערה|שלמה טייטלבאום, כלכליסט, [https://www.ynet.co.il/economy/article/bybgyj81n הכלכלן הראשי בפורום קהלת: "אם הרפורמה תפגע בדמוקרטיה הליברלית, תהיה פגיעה קשה בכלכלה"], 08.03.2023, Ynet}}  

לפי ההיסטוריון והאינטלקטואל [[יובל נוח הררי]], הממשלה לא מנסה להעביר רפורמה אלה הפיכה – כלומר לבצע [[הפיכה עצמית]]. קיימות שתי שיטות להפוך מדינה לדיקטטורה, האחת היא עם טנקים ברחובות, והשניה הוא עם עטים ניירות. עד שאנשים הבינו את משמעות הניירות כבר היה מאוחר מידי. קודם משתמשים בחוק כדי להשיג עוד כוח, ואז משתמשים בכוח כדי לעוות את החוק. לפי הררי, למכלול החוקים שהממשלה מנסה להעביר יש מטרה משותפת והיא להשיג כוח בלתי מוגבל. אם חוקים אלה יעברו, הממשלה תוכל לחסל לגמרי את החופש של אזרחים בישראל באמצעות [[עריצות הרוב]] – רוב של 61 חברי כנסת יוכל להעביר כל חוק – לא משנה כמה דכאני או גזעני יהיה החוק. החשש הוא גם שהממשלה תוכל לשנות את שיטת הבחירות כך שמפלגות הקואליציה לעולם לא יפסידו בבחירות. לדבריו כאשר שואלים את מנהיגי ההפיכה מה בכל זאת ירסן את כוחה של הממשלה במשטר החדש ומה ישמור על זכויות האדם, התשובה היחידה היא "תסמכו עלינו"{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=I1sZwCC_ofU יובל נח הררי – נאום בהפגנה נגד ההפיכה המשטרית] מרץ 2023}} ד״ר אביחי מנדבליט, שהיה מזכיר הממשלה של נתניהו ולאחר מכן היועץ המשפטי לממשלה, טען כי: "זו לא רפורמה, זו הפיכה משטרית לחלוטין: יהיו אנשים משלנו, אנשים שאנחנו נמנה ויהיו נאמנים אישית לשליט, נאמנים אישית לשר. לא נאמנות למדינה – זה הדבר הכי מסוכן שיכול להיות. זו לא דמוקרטיה״{{הערה|[https://restart-israel.co.il/resist1 מנדלבליט בראיון לתוכנית "עובדה" עם אילנה דיין], באתר restart-israel.co.il}}

לפי ההיסטוריון והאינטלקטואל [[יובל נוח הררי]], הממשלה לא מנסה להעביר רפורמה אלה הפיכה – כלומר לבצע [[הפיכה עצמית]]. קיימות שתי שיטות להפוך מדינה לדיקטטורה, האחת היא עם טנקים ברחובות, והשניה הוא עם עטים ניירות. עד שאנשים הבינו את משמעות הניירות כבר היה מאוחר מידי. קודם משתמשים בחוק כדי להשיג עוד כוח, ואז משתמשים בכוח כדי לעוות את החוק. לפי הררי, למכלול החוקים שהממשלה מנסה להעביר יש מטרה משותפת והיא להשיג כוח בלתי מוגבל. אם חוקים אלה יעברו, הממשלה תוכל לחסל לגמרי את החופש של אזרחים בישראל באמצעות [[עריצות הרוב]] – רוב של 61 חברי כנסת יוכל להעביר כל חוק – לא משנה כמה דכאני או גזעני יהיה החוק. החשש הוא גם שהממשלה תוכל לשנות את שיטת הבחירות כך שמפלגות הקואליציה לעולם לא יפסידו בבחירות. לדבריו כאשר שואלים את מנהיגי ההפיכה מה בכל זאת ירסן את כוחה של הממשלה במשטר החדש ומה ישמור על זכויות האדם, התשובה היחידה היא "תסמכו עלינו"{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=I1sZwCC_ofU יובל נח הררי – נאום בהפגנה נגד ההפיכה המשטרית] מרץ 2023}} ד״ר אביחי מנדבליט, שהיה מזכיר הממשלה של נתניהו ולאחר מכן היועץ המשפטי לממשלה, טען כי: "זו לא רפורמה, זו הפיכה משטרית לחלוטין: יהיו אנשים משלנו, אנשים שאנחנו נמנה ויהיו נאמנים אישית לשליט, נאמנים אישית לשר. לא נאמנות למדינה – זה הדבר הכי מסוכן שיכול להיות. זו לא דמוקרטיה״{{הערה|[https://restart-israel.co.il/resist1 מנדלבליט בראיון לתוכנית "עובדה" עם אילנה דיין], באתר restart-israel.co.il}}

====נסיון למנות גורם פוליטי לראשות הלמ"ס ולשנות את מבנה הגוף====

====נסיון למנות גורם פוליטי לראשות הלמ"ס ולשנות את מבנה הגוף====

ב-21 בפבוראר, 2023, פרסם מיכאל שמש, מערוץ 11 כאן, תחקיר לפיו ראש הממשלה בנימין נתניהו דרש למנות איש פוליטי לממלא מקום הסטטיסטיקאי הראשי הממונה על הלמ"ס. לפי התחקיר נתניהו תכנן למנות את מנכ"ל משרדו, יוסי שלי, שהיה מנהל קמפיין הליכוד, לממלא מקום הסטטיסטיקאי הראשי.{{הערה|שם=שמש22.02|מיכאל שמש, [https://old.kan.org.il/item/?itemId=146201 הדרישה החריגה של נתניהו למינוי פוליטי בתפקיד כלכלי בכיר], כאן 11, 22 בפברואר 2023}} ב-14 בפברואר 2023 סיים יואל פינקל, את תפקידו כממלא מקום ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לאחר שכיהן בתפקיד במשך שנה. התפקיד קצוב בזמן ונדרשת הארכה שלו אחת לכמה חודשים בידי ראש הממשלה. נתניהו סרב לאשר את הארכת כהונת פינקל עד למינוי קבוע. לאחר התחקיר נתניהו טען כי הוא חזר בו.{{הערה|שם=שמש22.02}} ב-13 במרץ פנה שוב נתניהו אל נציבות שירות המדינה בבקשה לעצור מינויים ומיכרזים בלמ"ס.{{הערה| צבי זרחיה, [https://www.calcalist.co.il/local_news/article/r1q4mbakh משרד רה"מ דורש לעצור מינויים בלמ"ס עד לבחירת הסטטיסטיקן הלאומי], כלכלסיט, 13.03.23}} במרץ 2023 חשף שמש כי 10 ימים לפני סיום כהונת פינקל, כתב שלי לסמנכ"לית הון אנושי בלמ"ס והורה להקפיא הליכי גיוס בלמ"ס כי בכוונתו לבחון את המבנה הארגוני של הלמ"ס. במקביל הוא פנה לנציבות שירות המדינה וביקש למנות את עצמו לראשות הלמ"ס. אנשי נציבות המדינה טענו כי לא נראה כי אין לו את הידע המקצועי הרלוונטי לתפקיד. לתפקיד נדרש תואר דוקטורט, וניסיון של לפחות 7 שנים "בהובלה וביצוע של מחקרים מדעיים בתחומי הסטטיסטיקה, כלכלה או דמוגרפיה, כולל פרסום של מאמרים מדעיים בכתבי עת מקצועיים בינלאומיים".{{הערה|שם=גלובס22.02.2023|עידן ארץ, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001439240 נתניהו בדק אפשרות למנות מקורב לתפקיד ממלא מקום ראש הלמ"ס – ונסוג] גלובס 22.02.2023}} שלי התעקש כי יש לו רקע מתאים בשל תואר בהנדסת תעשייה וניהול, וידע רב בניתוח נתונים סטטיסטיים. הוא נזף בגורמי המקצוע בטענה שראש הממשלה תומך בצעדיו.{{הערה|שם=שמש-מרץ2023|מיכאל שמש, [https://www.kan.org.il/content/kan-news/politic/218855 תחקיר ההשתלטות על הלמ"ס: כך נתניהו ומקורבו מנסים לשלוט על הנתונים של ישראל], כאן 11, 22 מרץ 2023}} לטענת שמש, נתניהו ניסה להשתלט על עמדות מפתח בלמ"ס במספר דרכים, מקורבו ניסה לכופף את היועצים המשפטיים. כאשר מאמצים אלה נחשפו ונכשלו, נתניהו התרחק מהאירוע, לשכתו שיקרה וטענה שלא עסק בעניין.{{הערה|שם=שמש-מרץ2023}}

ב-21 בפבוראר, 2023, פרסם מיכאל שמש, מערוץ 11 כאן, תחקיר לפיו ראש הממשלה בנימין נתניהו דרש למנות איש פוליטי לממלא מקום הסטטיסטיקאי הראשי הממונה על הלמ"ס. לפי התחקיר נתניהו תכנן למנות את מנכ"ל משרדו, יוסי שלי, שהיה מנהל קמפיין הליכוד, לממלא מקום הסטטיסטיקאי הראשי.{{הערה|שם=שמש22.02|מיכאל שמש, [https://old.kan.org.il/item/?itemId=146201 הדרישה החריגה של נתניהו למינוי פוליטי בתפקיד כלכלי בכיר], כאן 11, 22 בפברואר 2023}} ב-14 בפברואר 2023 סיים יואל פינקל, את תפקידו כממלא מקום ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לאחר שכיהן בתפקיד במשך שנה. התפקיד קצוב בזמן ונדרשת הארכה שלו אחת לכמה חודשים בידי ראש הממשלה. נתניהו סרב לאשר את הארכת כהונת פינקל עד למינוי קבוע. לאחר התחקיר נתניהו טען כי הוא חזר בו.{{הערה|שם=שמש22.02}} ב-13 במרץ פנה שוב נתניהו אל נציבות שירות המדינה בבקשה לעצור מינויים ומיכרזים בלמ"ס.{{הערה| צבי זרחיה, [https://www.calcalist.co.il/local_news/article/r1q4mbakh משרד רה"מ דורש לעצור מינויים בלמ"ס עד לבחירת הסטטיסטיקן הלאומי], כלכליסט, 13.03.23}} במרץ 2023 חשף שמש כי 10 ימים לפני סיום כהונת פינקל, כתב שלי לסמנכ"לית הון אנושי בלמ"ס והורה להקפיא הליכי גיוס בלמ"ס כי בכוונתו לבחון את המבנה הארגוני של הלמ"ס. במקביל הוא פנה לנציבות שירות המדינה וביקש למנות את עצמו לראשות הלמ"ס. אנשי נציבות המדינה טענו כי לא נראה כי אין לו את הידע המקצועי הרלוונטי לתפקיד. לתפקיד נדרש תואר דוקטורט, וניסיון של לפחות 7 שנים "בהובלה וביצוע של מחקרים מדעיים בתחומי הסטטיסטיקה, כלכלה או דמוגרפיה, כולל פרסום של מאמרים מדעיים בכתבי עת מקצועיים בינלאומיים".{{הערה|שם=גלובס22.02.2023|עידן ארץ, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001439240 נתניהו בדק אפשרות למנות מקורב לתפקיד ממלא מקום ראש הלמ"ס – ונסוג] גלובס, 22.02.2023}} שלי התעקש כי יש לו רקע מתאים בשל תואר בהנדסת תעשייה וניהול, וידע רב בניתוח נתונים סטטיסטיים. הוא נזף בגורמי המקצוע בטענה שראש הממשלה תומך בצעדיו.{{הערה|שם=שמש-מרץ2023|מיכאל שמש, [https://www.kan.org.il/content/kan-news/politic/218855 תחקיר ההשתלטות על הלמ"ס: כך נתניהו ומקורבו מנסים לשלוט על הנתונים של ישראל], כאן 11, 22 מרץ 2023}} לטענת שמש, נתניהו ניסה להשתלט על עמדות מפתח בלמ"ס במספר דרכים, מקורבו ניסה לכופף את היועצים המשפטיים. כאשר מאמצים אלה נחשפו ונכשלו, נתניהו התרחק מהאירוע, לשכתו שיקרה וטענה שלא עסק בעניין.{{הערה|שם=שמש-מרץ2023}}

הפרשה עוררה חשש להתערבות פוליטית בעבודתו המקצועית של הלמ"ס. הלמ"ס הוא גוף חשוב לניהול כלכלת המדינה, משום שהוא מספק את עיקר הנתונים על בסיסן מתקבלות החלטות בידי משרדי הממשלה לרבות האוצר, בנק ישראל ואף חברות עסקיות רבות. אמינות של הלמ"ס חשובה במיוחד כדי להפיץ מידע בצורה יעילה.{{הערה|שם=גלובס22.02.2023}} הלמ"ס מפרסם נתונים כלכליים חשובים כמו מדד המחירים לצרכן, נתוני האבטלה ונתוני צמיחה כלכלית. לעיתים, הנתונים לא נוחים לממשלה, לדוגמה מדד המחירים לצרכן שמראה על אינפלציה גבוהה. בינואר 2022, נשיא טורקיה רג'יפ טאיפ ארדואן הביא להתפטרות ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משום שלדעתו נתוני האינפלציה לא משקפים את המצב במציאות.{{הערה|שם=שמש22.02}} פרופ' דרור פייטלסון הזהיר כי צעד כזה היה עלול לפגוע באמינות המידע על ישראל מול העולם, לגרור ההשפעות החמורות על תכנון התקציב  ותאר כיצד שינוי בנתונים יכול ליצור רושם מוטעה בציבור לדוגמה  ליצור רושם של הקלה במשבר הדיור.{{הערה|נעמי נידם, [https://shakuf.co.il/41045 נתניהו רוצה להשתלט על הלמ"ס, איך זה ישפיע עליך?] שקוף, 16 במרץ, 2023}}

הפרשה עוררה חשש להתערבות פוליטית בעבודתו המקצועית של הלמ"ס. הלמ"ס הוא גוף חשוב לניהול כלכלת המדינה, משום שהוא מספק את עיקר הנתונים על בסיסן מתקבלות החלטות בידי משרדי הממשלה לרבות האוצר, בנק ישראל ואף חברות עסקיות רבות. אמינות של הלמ"ס חשובה במיוחד כדי להפיץ מידע בצורה יעילה.{{הערה|שם=גלובס22.02.2023}} הלמ"ס מפרסם נתונים כלכליים חשובים כמו מדד המחירים לצרכן, נתוני האבטלה ונתוני צמיחה כלכלית. לעיתים, הנתונים לא נוחים לממשלה, לדוגמה מדד המחירים לצרכן שמראה על אינפלציה גבוהה. בינואר 2022, נשיא טורקיה רג'יפ טאיפ ארדואן הביא להתפטרות ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משום שלדעתו נתוני האינפלציה לא משקפים את המצב במציאות.{{הערה|שם=שמש22.02}} פרופ' דרור פייטלסון הזהיר כי צעד כזה היה עלול לפגוע באמינות המידע על ישראל מול העולם, לגרור ההשפעות החמורות על תכנון התקציב  ותאר כיצד שינוי בנתונים יכול ליצור רושם מוטעה בציבור לדוגמה  ליצור רושם של הקלה במשבר הדיור.{{הערה|נעמי נידם, [https://shakuf.co.il/41045 נתניהו רוצה להשתלט על הלמ"ס, איך זה ישפיע עליך?] שקוף, 16 במרץ, 2023}}

====נסיונות למנות מקורבים====

====נסיונות למנות מקורבים====

בתוך כמה חודשים התפרסמו כמה כתבות על מינוי פעילים פוליטיים מהליכוד או על ניסיונות למנות מקורבים כאלה, למרות חוסר בידע מקצועי.

בתוך כמה חודשים התפרסמו כמה כתבות על מינוי פעילים פוליטיים מהליכוד או על ניסיונות למנות מקורבים כאלה, למרות חוסר בידע מקצועי:

* נסיון למנות את אסנת מארק למנכ"לית משרד המדע ללא שיש לה רקע מקצועי

* ניסיון למנות את אסנת מארק למנכ"לית משרד המדע בלי שיש לה רקע מקצועי.

* מקורב למירי רגב למנכ"ל משרד התחבורה  

* מקורב למירי רגב למנכ"ל משרד התחבורה.

* ביולי 2023 התרפסם כי מירי רגב מבקשת למנות את עו"ד עידן מועלם, אדם ללא ניסיון בתחבורה ציבורית או תחבורה בכלל לתפקיד ראש הרשות לתחבורה ציבורית, וזאת למרות שמולו מתמודדים בעלי ניסיון בתחום. [https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hycpowykh]

* ביולי 2023 התרפסם כי מירי רגב מבקשת למנות את עו"ד עידן מועלם, אדם ללא ניסיון בתחבורה ציבורית או תחבורה בכלל לתפקיד ראש הרשות לתחבורה ציבורית, אף על פי שמולו היו מתמודדים בעלי ניסיון בתחום.{{הערה|יובל שדה, [https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hycpowykh מירי רגב רוצה למנות לראש הרשות לתחבורה ציבורית אדם חסר ניסיון בתחום], גלובס, 10.07.2023}}

* בפברואר 2023 התרפסם כי עו"ד אלעד ברדוגו, פעיל ליכוד, והאחיין של יעקב ברדוגו המקורב לרה"מ נתניהו, העפיל על 8 מועמדים שונים במרוץ לתפקיד היועץ המשפטי של חברת נתיבי ישראל, חברה ממשלתית האחראית על 7 מיליארד שקל.  יו"ר דירקטוריון נתיבי ישראל, יגאל עמדי נבחר בעבר על יד ימירי רגב כשהתיה שרת התחבורה. ברדוגו גם ניסה להתמודד בקיץ אותה שנה לתפקיד דומה בחברת נתיבי איילון, שתקציבה קטן פי 3 מזה של נתיבי ישראל, אך לא הצליח להעפיל את המועמדים הסופיים. במהלך הליך הסינון של המועמדים לתפקיד בנתיבי ישראל,  לא הצליח ברדוגו לחצות את השלב הראשון ווקודמו 8 מועמדים אחרים. לאחר ערעור הוא הצליח לעבור לשלב הבא שגם אותו עבר. אל ועדת האיתור בראשות מנכ"ל החברה ניסים פרץ, הגיע ברדוגו למקום השלישי ובפער משמעותי של 7 נקודות מהמועמד המועדף. לאחר מכן בחר בו דירקטריון החברה לתפקיד ברוב של 5 מול 4. כמחאה על המינוי, הדירקטורית לינדה בן שושן התפטרה מתפקידה, ורשות החברות פתחה בבדיקת המינוי, שהוקפא בינתיים. [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001438133] ביוני 2023 מנהלת רשות החברות הממשלתיות מיכל רוזנבוים קבעה כי בהליך "נפלו פגמים משמעותיים חמורים" באופן שהיטיב עם אלעד ברדוגו והחליטה לפסול את ההליך בכפוף לשימוע. [https://www.themarker.com/dynamo/cars/2023-06-16/ty-article/.premium/00000188-c3e2-d33a-a1d9-dffa68f80000]

* בפברואר 2023 התפרסם כי עו"ד אלעד ברדוגו, פעיל ליכוד, והאחיין של יעקב ברדוגו המקורב לרה"מ נתניהו, גבר על 8 מועמדים אחרים במרוץ לתפקיד היועץ המשפטי של חברת נתיבי ישראל, חברה ממשלתית האחראית על 7 מיליארד שקל.  יו"ר דירקטוריון נתיבי ישראל, יגאל עמדי נבחר בעבר על ידי מירי רגב כשהייתה שרת התחבורה. ברדוגו גם ניסה להתמודד בקיץ של אותה שנה לתפקיד דומה בחברת נתיבי איילון, שתקציבה קטן פי 3 מזה של נתיבי ישראל, אך לא הצליח להעפיל לשלב המועמדים הסופיים. במהלך של הליך הסינון של המועמדים לתפקיד בנתיבי ישראל,  לא הצליח ברדוגו לחצות את השלב הראשון ווקודמו 8 מועמדים אחרים. לאחר ערעור הוא הצליח לעבור לשלב הבא שגם אותו עבר. אל ועדת האיתור בראשות מנכ"ל החברה ניסים פרץ, הגיע ברדוגו למקום השלישי ובפער משמעותי של 7 נקודות מהמועמד המועדף. לאחר מכן בחר בו דירקטריון החברה לתפקיד ברוב של 5 מול 4. כמחאה על המינוי, הדירקטורית לינדה בן שושן התפטרה מתפקידה, ורשות החברות פתחה בבדיקת המינוי, שהוקפא בינתיים.{{הערה|אסף זגריזק, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001438133 איך גבר האחיין של ברדוגו על 8 מועמדים אחרים לתפקיד יועמ"ש נתיבי ישראל], גלובס, 12.02.2023}} ביוני 2023 מנהלת רשות החברות הממשלתיות מיכל רוזנבוים קבעה כי בהליך "נפלו פגמים משמעותיים חמורים" באופן שהיטיב עם אלעד ברדוגו והחליטה לפסול את ההליך בכפוף לשימוע.{{הערה|יפעת ראובן, [https://www.themarker.com/dynamo/cars/2023-06-16/ty-article/.premium/00000188-c3e2-d33a-a1d9-dffa68f80000 רשות החברות פסלה את מינוי אלעד ברדוגו ליועץ המשפטי של נתיבי ישראל], דהמרקר, 16  ביוני 2023}}

====נסיון לחזק את כוחה של הממשלה בוועדות התכנון====  

====נסיון לחזק את כוחה של הממשלה בוועדות התכנון====  

מומחי סביבה קובלים על כך שהממשלה מקדמת מהלכים שפוגעים בדרג המקצועי בוועדות התכנון. ב-6 בפבוראר 2023 פורסם כי [[המשרד להגנת הסביבה]] מתנגד מתנגד להצעה בחוק ההסדרים לקיצוץ סמכויותיו בוועדות התכנון[https://infospot.co.il/n/The_Ministry_of_Environmental_Protection_opposes_the_reduction_of_its_powers_in_the_planning_commissions]

מומחי סביבה קובלים על כך שהממשלה מקדמת מהלכים שפוגעים בדרג המקצועי בוועדות התכנון. ב-6 בפבוראר 2023 פורסם כי [[המשרד להגנת הסביבה]] מתנגד מתנגד להצעה בחוק ההסדרים לקיצוץ סמכויותיו בוועדות התכנון.{{הערה|[https://infospot.co.il/n/The_Ministry_of_Environmental_Protection_opposes_the_reduction_of_its_powers_in_the_planning_commissions המשרד להגנת הסביבה מתנגד לקיצוץ סמכויותיו בוועדות התכנון], מרכז מידע למנהלי איכות סביבה, 6/2/2023}}

===נסיונות לבצע פוליטיזציה של המשטרה===

===נסיונות לבצע פוליטיזציה של המשטרה===

המשטרה היא גוף מקצועי שאמון על אכיפת החוק. הפעלת המשטרה במדינה דמוקרטית אמורה להתקיים לפי החוק, באופן שימור על זכויות אדם. במדינות דיקטטורויות השליטים משתמשים במשטרה כדי לדכא את חופש הביטוי, חופש העיתונות, חופש ההתאגדות וחופש ההתאספות וההפגנה בנסיון למנוע ביקורת על הממשלה. פוליטיציזה של המשטרה נחשבת סיכון לדמוקרטיה בגלל אפשרות שימוש בה לרעה על ידי הדרג הפוליטי בממשלה. צעדים שהממשלה קידמה בתחום כוללים:

המשטרה היא גוף מקצועי שאמון על אכיפת החוק. הפעלת המשטרה במדינה דמוקרטית אמורה להתקיים לפי החוק, באופן שימור על זכויות אדם. במדינות דיקטטורויות השליטים משתמשים במשטרה כדי לדכא את חופש הביטוי, חופש העיתונות, חופש ההתאגדות וחופש ההתאספות וההפגנה בנסיון למנוע ביקורת על הממשלה. פוליטיציזה של המשטרה נחשבת סיכון לדמוקרטיה בגלל אפשרות שימוש בה לרעה על ידי הדרג הפוליטי בממשלה. צעדים שהממשלה קידמה בתחום כוללים:

* נסיונות להגביר את השליטה של שר המשטרה על המשטרה – בניגוד לכך שבעבר היתה בעלת יכולת עצמאית לפעול כגוף א-פוליטי שיכול גם לחקור שרים ופוליטיקאים. [https://www.ynet.co.il/news/article/r1hrlso1n?utm_source=taboola&utm_medium=referral&utm_content=internal]

* נסיונות להגביר את השליטה של שר המשטרה על המשטרה – בניגוד לכך שבעבר היתה בעלת יכולת עצמאית לפעול כגוף א-פוליטי שיכול גם לחקור שרים ופוליטיקאים.{{הערה|ד"ר ברוך לשם, [https://www.ynet.co.il/news/article/r1hrlso1n בן גביר לא הצליח להתאפק. איזו טעות], Ynet ,13.03.2023}}

* הקמת גוף חדש של [[המשמר הלאומי של ישראל]] . התוכנית היתה קיימת משנת 2022 אולם לא קודמה. במרץ 2023 בן גביר לחץ על נתניהו לקדם את הנושא. הגוף אמור להיות מורכב בעיקר מכוח של משמר הגבול[https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/13886441] החשש הוא שגוף זה יהיה כפוף ישירות לשר המשטרה שיוכל להשתמש בו כדי לדכא הפגנות נגד המשטר בצרה דרקונית. [https://www.ynet.co.il/news/article/hyljzemw2][https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/13886441][https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/13886441] עמדת מפכ"ל המשטרה היא שהמשמר הלאומי צריך לפעול רק תחת המשטרה. לפי קצין בכיר "אסור בתכלית האיסור לגייס ולהכשיר שוטרים לטובת מיליציה של פוליטיקאי. זה לא יהיה משמר ובטח לא לאומי". [https://www.israelhayom.co.il/news/local/article/13893634]

* הקמת גוף חדש של [[המשמר הלאומי של ישראל]]. התוכנית הייתה קיימת משנת 2022 אולם לא קודמה. במרץ 2023 בן גביר לחץ על נתניהו לקדם את הנושא. הגוף אמור להיות מורכב בעיקר מכוח של משמר הגבול{{הערה| איציק סבן, שירית אביטן כהן, מישל מכול, [https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/13886441 כך תראה משטרת בן גביר: ההצעה להקמת משמר לאומי תובא לאישור בישיבת הממשלה הקרובה], ישראל היום, 29/3/2023}} החשש הוא שגוף זה יהיה כפוף ישירות לשר המשטרה שיוכל להשתמש בו כדי לדכא הפגנות נגד המשטר בצורה דרקונית.{{הערה|לירן לוי, מאיר תורג'מן, אדם קוטב, [https://www.ynet.co.il/news/article/hyljzemw2 ועדה תבחן העברת יחידות ממג"ב: הצעת המשמר הלאומי של בן גביר], 30.03.23, Ynet}} עמדת מפכ"ל המשטרה היא שהמשמר הלאומי צריך לפעול רק תחת המשטרה. לפי קצין בכיר "אסור בתכלית האיסור לגייס ולהכשיר שוטרים לטובת מיליציה של פוליטיקאי. זה לא יהיה משמר ובטח לא לאומי".{{הערה|איציק סבן, [https://www.israelhayom.co.il/news/local/article/13893634 בכיר במשטרה על הכוונה של בן גביר: "זה לא יהיה משמר ובטח לא לאומי"], ישראל היום, 1/4/2023}}

* מתן לגיטימציה לאלימות משטרית נגד מחאה לא אלימה. במהלך ההפגנות נגד פעילות הממשלה נחסמו צירי תנועה ראשיים בתל אביב. רב פקד מאיר סויסה משליך רימוני הלם לעבר מפגינים בת"א, באופן שגרם לכך שאחד מהם איבד את אוזנו.[https://www.kikar.co.il/police/439445] הוא זומן לחקירה במח"ש. הנוהל של המשטרה קובע כי שימוש ברימון הלם מותר רק במקרה של הפרת סדר הכוללת התנגדות אלימה. [https://www.bhol.co.il/news/1511673] השר לביטחון לאומי בן גביר, גיבה את הקצין ותקף את מח"ש.[https://www.ynet.co.il/news/article/s1ubrm0ro] דבר זה הוא בניגוד לעמדה שהביע בעבר בה טען ששימוש ברימוני הלם נגד אוכלוסיה אזרחית הוא דבר פסול ומדובר באלימות משטרתית, בשנת 2020 [https://www.facebook.com/ibengvir/posts/1234876966714641/]  ובמרץ 2021 על רקע עימות אלים בין חרדים לבין שוטרים[https://all-world.news/84457/] [https://all-world.news/84472/] איתמר בן גביר שהיה אז באופוצייה גינה דבר זה בטענה כי מדובר באלימות משטרתית. [https://hm-news.co.il/194636/]. נוסף לרימוני הלם המשטרה הפעילה מכת"זיות בכינון ישיר בניגוד לנוהל דבר שגרם לפציעות ראש של צלם ולכך שמוחה מבוגר כמעט איבד עין.   

 

* מתן לגיטימציה לאלימות משטרית נגד מחאה לא אלימה. במהלך ההפגנות נגד פעילות הממשלה נחסמו צירי תנועה ראשיים בתל אביב. רב פקד מאיר סויסה השליך רימוני הלם לעבר מפגינים בת"א, באופן שגרם לכך שאחד מהם איבד את אוזנו.{{הערה|חיים גולדברג, [https://www.kikar.co.il/police/439445 אוזן של מפגין נקרעה: מח"ש תבדוק את התנהלות השוטרים], כיכר השבת, 2.3.2023}} הוא זומן לחקירה במח"ש. נוהל המשטרה קובע כי שימוש ברימון הלם מותר רק במקרה של הפרת סדר הכוללת התנגדות אלימה.{{הערה|אביחי חבר, [https://www.bhol.co.il/news/1511673 רימון ההלם על מפגינים: מח"ש פתחה בבדיקה], בחדרי חרדים, 02/03/2023}} השר לביטחון לאומי בן גביר, גיבה את הקצין ותקף את מח"ש.{{הערה|מאיר תורג'מן, [https://www.ynet.co.il/news/article/s1ubrm0ro המוסר הכפול של בן גביר: מגבה קצין שהשליך רימוני הלם, תוקף שוטרים שהתעמתו עם חברת כנסת ממפלגתו], Ynet ,03.03.2023}} דבר זה הוא בניגוד לעמדה שהביע בשנת 2020, שבה טען כי שימוש ברימוני הלם נגד אוכלוסיה אזרחית הוא דבר פסול ומדובר באלימות משטרתית,{{הערה|איתמר בן גביר, [https://www.facebook.com/ibengvir/posts/1234876966714641 יש רגעים בחיים שכולם מבינים שאסור לשתוק], פייסבוק, 16/4/2020}} ובמרץ 2021 על רקע עימות אלים בין חרדים לבין שוטרים{{הערה|איתמר כהן, [https://all-world.news/84457/ תיעוד: ‏מתקהלים בבני ברק רגמו באבנים ניידת משטרה – שוטרת נפצעה קל], חדשות כל העולם, 21.01.2021{{ש}}מיכאל פדידה, [https://all-world.news/84472/ רימוני הלם ואלות בלילה סוער בבני ברק: כתב חדשות כל העולם נפצע – 6 חשודים נעצרו], חדשות כל העולם, 22.01.2021}}{{הערה| איתמר בן גביר שהיה אז באופוזיציה גינה דבר זה בטענה כי מדובר באלימות משטרתית.{{הערה|[https://hm-news.co.il/194636/]. נוסף לרימוני הלם המשטרה הפעילה מכת"זיות בכינון ישיר בניגוד לנוהל, דבר שגרם לפציעות ראש של צלם ולכך שמוחה מבוגר כמעט איבד עין.   

נציגי הממשלה מצידם טוענים כי המפגינים זוכים לטיפול בכפפות של משי על רקע חסימות צירים, ופעילות תקיפה של המשטרה מול חסימות דומות של צירים על ידי מתנחלים בזמן ההתנתקות או חרדים בזמן הקורונה. הם טוענים כי היות והמפגינים הם אשכנזים מהאליטה המשטרה נוהגת בהם ביד רכה. הטענה היא כי המפגינים הם "אנרכיסטים" וכי הם מפעילים "אלימות" בגלל חסימת צירים ראשיים. המפגינים מצידם טוענים כי ההפגנות הן בלתי אלימות וכי הפגנות אלימות של מתנחלים בשטחים הכוללים ירי, הצתת בתים ורכבים מתקבלות בהבנה בממשלה, חלק מהשרים תומכים בהם בפומבי, ואין כמעט מעצרים או נסיון רציני למנוע אותם. הטענה היא כי המשמר הלאומי לא ישמש לדיכוי הפגנות לא אלימות. וכי התנגדות המשטרה להקמת המשמר הלאומי היא על רקע חשש מפגיעה בכוחה.  

נציגי הממשלה מצידם טוענים כי המפגינים זוכים לטיפול בכפפות של משי על רקע חסימות צירים, ופעילות תקיפה של המשטרה מול חסימות דומות של צירים על ידי מתנחלים בזמן ההתנתקות או חרדים בזמן הקורונה. הם טוענים כי היות והמפגינים הם אשכנזים מהאליטה המשטרה נוהגת בהם ביד רכה. הטענה היא כי המפגינים הם "אנרכיסטים" וכי הם מפעילים "אלימות" בגלל חסימת צירים ראשיים. המפגינים מצידם טוענים כי ההפגנות הן בלתי אלימות וכי הפגנות אלימות של מתנחלים בשטחים הכוללים ירי, הצתת בתים ורכבים מתקבלות בהבנה בממשלה, חלק מהשרים תומכים בהם בפומבי, ואין כמעט מעצרים או נסיון רציני למנוע אותם. הטענה היא כי המשמר הלאומי לא ישמש לדיכוי הפגנות לא אלימות. וכי התנגדות המשטרה להקמת המשמר הלאומי היא על רקע חשש מפגיעה בכוחה.  

===נסיונות הפחתת כוחן של הרשויות המקומיות===

===נסיונות להפחתת כוחן של הרשויות המקומיות===

רשויות מקומית הן נחשבות דרך נוספת לשם [[הפרדת ראשיות]]  שכן הן מהוות "הפרדת רשויות אופקית",  של חלוקת הסמכות בין השלטון הארצי לרשויות שלטון מקומיות (שעומדות בסטטוס נמוך מהשלטון הארצי). רשויות מקומיות מנהלות היבטים בתחומים כמו תחבורה, חינוך, תרבות ויש להן השפעה על מדיניות שיטור ואכיפה על ידי פקחים. באופן זה קבוצות מיעוט שנמצאות במתח מול השלטון המרכזי זוכות באוטונמיה מסויימת ביחס לממשל המרכזי. בנוסף אנשים וגופים ברשות המקומית, בעיקר ראשי ערים מרכזיות, עשויים לקרוא תיגר על הממשלה. כך לדוגמה קיים מאבק בין ויקטור אורבן לבין ראשי ערים כמו בודפסט כאשר אלו תוקפים את הממשלה והוא מצידו שולל מהם תקציבים ומנסה להחליף אותם בגורמים נאמנים לו. [https://www.themarker.com/wallstreet/2023-04-20/ty-article/.premium/00000187-9d9b-d50b-a78f-fd9b0cb70000] מתח דומה התקיים בארה"ב בין טרמפ לבין מושלי מדינות.  

רשויות מקומית הן נחשבות דרך נוספת לשם [[הפרדת ראשיות]]  שכן הן מהוות "הפרדת רשויות אופקית",  של חלוקת הסמכות בין השלטון הארצי לרשויות שלטון מקומיות (שעומדות בסטטוס נמוך מהשלטון הארצי). רשויות מקומיות מנהלות היבטים בתחומים כמו תחבורה, חינוך, תרבות ויש להן השפעה על מדיניות שיטור ואכיפה על ידי פקחים. באופן זה קבוצות מיעוט שנמצאות במתח מול השלטון המרכזי זוכות באוטונמיה מסויימת ביחס לממשל המרכזי. בנוסף אנשים וגופים ברשות המקומית, בעיקר ראשי ערים מרכזיות, עשויים לקרוא תיגר על הממשלה. כך לדוגמה קיים מאבק בין ויקטור אורבן לבין ראשי ערים כמו בודפסט כאשר אלו תוקפים את הממשלה והוא מצידו שולל מהם תקציבים ומנסה להחליף אותם בגורמים נאמנים לו.{{הערה|[https://www.themarker.com/wallstreet/2023-04-20/ty-article/.premium/00000187-9d9b-d50b-a78f-fd9b0cb70000]}} מתח דומה התקיים בארה"ב בין טרמפ לבין מושלי מדינות.  

* במרץ 2023 הודידו ראשי 15 הערים העצמאיות מבחינה תקציבית (פורום ה-15) כי הן  צפויות להשבית את  פעילות ועדות התכנון והבנייה על רקע חוק ההסדרים המתגבש. לפי הראשויות החוק כולל  סעיפים "דורסניים" המאיימים לפגוע בעצמאות הרשויות בתחומי התשתיות, התכנון והבנייה. איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה-15 טען כי "לוקחים את יכולת התכנון מהערים המשמשות 85% מהאזרחים". התאחדות האדריכלים והתאחדות אדריכלי הנוף הצטרפו למאבק בטענה כי  חוק ההסדרים, מקודם בצורה דורסנית וכי כולל פרק בנושא תכנון ובנייה פוגע קשות בסמכויות הרשויות המקומיות בפעילות ועדות התכנון והבנייה. התאחדות האדריכלים טוענת כי החוק מתעלמים לחלוטין מהמלצות אנשי המקצוע מתחומי התכנון, וכי חקיקת הקואלציה היא ללא שום התייחסות להערות מצד השלטון המקומי ומצד גורמים מקצועיים, לרבות פקידות מקצועית ממשלתית. [https://www.ynet.co.il/economy/article/hk3kamqxn]  

* במרץ 2023 הודידו ראשי 15 הערים העצמאיות מבחינה תקציבית (פורום ה-15) כי הן  צפויות להשבית את  פעילות ועדות התכנון והבנייה על רקע חוק ההסדרים המתגבש. לפי הראשויות החוק כולל  סעיפים "דורסניים" המאיימים לפגוע בעצמאות הרשויות בתחומי התשתיות, התכנון והבנייה. איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה-15 טען כי "לוקחים את יכולת התכנון מהערים המשמשות 85% מהאזרחים". התאחדות האדריכלים והתאחדות אדריכלי הנוף הצטרפו למאבק בטענה כי  חוק ההסדרים, מקודם בצורה דורסנית וכי כולל פרק בנושא תכנון ובנייה פוגע קשות בסמכויות הרשויות המקומיות בפעילות ועדות התכנון והבנייה. התאחדות האדריכלים טוענת כי החוק מתעלמים לחלוטין מהמלצות אנשי המקצוע מתחומי התכנון, וכי חקיקת הקואלציה היא ללא שום התייחסות להערות מצד השלטון המקומי ומצד גורמים מקצועיים, לרבות פקידות מקצועית ממשלתית.{{הערה|[https://www.ynet.co.il/economy/article/hk3kamqxn]}}

* במרץ 2023 על רקע המחאה הנרחבת מול רפורמת לוין בהקשר של "עילת הסבירות" הכוונה לפטר את שר הבטחון גאלנט, כמה עשרות ראשי רשויות הקימו אוהל מחאה בירושלים והכריזו על שביתת רעב. הנהלת מרכז השלטון המקומי והאזורי הודיעו על הצטרפות לשביתה שעליה הכריזה ההסתדרות במחאה על המשך קידום החוקים להחלשת מערכת המשפט. יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש העיר מודיעין חיים ביבס, בכיר בליכוד, אמר: "על ראש הממשלה לחשב מסלול מחדש ולהגיע להידברות מיידית בין הצדדים שתביא להסכמה רחבה".[https://www.ynet.co.il/news/article/byxbw1y112] מחאה זו בולטה לאחר הודעת נתניהו על קיום שיחות על עילת הסבירות ועצירת החקיקה שלה.  

* במרץ 2023 על רקע המחאה הנרחבת מול רפורמת לוין בהקשר של "עילת הסבירות" הכוונה לפטר את שר הבטחון גאלנט, כמה עשרות ראשי רשויות הקימו אוהל מחאה בירושלים והכריזו על שביתת רעב. הנהלת מרכז השלטון המקומי והאזורי הודיעו על הצטרפות לשביתה שעליה הכריזה ההסתדרות במחאה על המשך קידום החוקים להחלשת מערכת המשפט. יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש העיר מודיעין חיים ביבס, בכיר בליכוד, אמר: "על ראש הממשלה לחשב מסלול מחדש ולהגיע להידברות מיידית בין הצדדים שתביא להסכמה רחבה".{{הערה|[https://www.ynet.co.il/news/article/byxbw1y112]}} מחאה זו בולטה לאחר הודעת נתניהו על קיום שיחות על עילת הסבירות ועצירת החקיקה שלה.  

* במאי 2023 הממשלה קידמה חקיקת [[קרן הארנונה]], כך שהרשויות העשירות יפרישו יותר כספים לקרן שנועדה לקבוע חלוקה חדשה של רווחי הערים מארנונה לעסקים. ראשי הערים הגדולות התנגדו לחקיקה, והודיעו באמצע מאי על השבתת כלל השירותים המוניציפליים.[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001446321] לפי טענתם הצד הוא "הכנסת היד לכיס" מצד הממשלה, ועל צמצום הסמכות והכוח של השלטון המקומי, תוך הגדלת כוחו של השלטון המרכזי. [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001446324].[https://www.ynet.co.il/economy/article/r1emdbann] ב -24 במאי 2023 הקמת קרן הארנונה אושרה במליאת הכנסת.  

* במאי 2023 הממשלה קידמה חקיקת [[קרן הארנונה]], כך שהרשויות העשירות יפרישו יותר כספים לקרן שנועדה לקבוע חלוקה חדשה של רווחי הערים מארנונה לעסקים. ראשי הערים הגדולות התנגדו לחקיקה, והודיעו באמצע מאי על השבתת כלל השירותים המוניציפליים.{{הערה|[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001446321]}} לטענתם הצעד הוא "הכנסת היד לכיס" מצד הממשלה, ועל צמצום הסמכות והכוח של השלטון המקומי, תוך הגדלת כוחו של השלטון המרכזי.{{הערה|[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001446324]{{ש}}[https://www.ynet.co.il/economy/article/r1emdbann]}} ב-24 במאי 2023 אושרה במליאת הכנסת הקמת קרן הארנונה.

* ביולי 2023 העבירה הקואליציה את "חוק הרשויות המקומיות" (או חוק "בועז יוסף"). החוק יאפשר ליו"ר ועדה ממונה להתמודד בבחירות המקומיות, ללא תקופת צינון משמעותית. הערכות הן כי החוק נועד לאפשר לבועז יוסף, יו"ר הוועדה הממונה בטבריה, מקורב ליו"ר ש"ס אריה דרעי, יוכל להתמודד בבחירות באוקטובר 2023 לראשות העיר. [https://news.walla.co.il/item/3591699]  זאת למרות שמינויו היה מקצועי מטעם משרד הפנים ונאסר על פי החוק עד כה. הטענה היא כי מצב זה יתן לו יתרון לא הוגן מול שאר המתמודדים וכי מדובר בחקיקה פרסונלית. נטען גם כי החוק מושחת והוא קשור לדחיית הבחירות ברבנות שקשור לדיל פוליטי של דערי. [https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-1020256] התנועה לטוהר המידות, המועמדת לראשות עיריית טבריה עוה"ד שני אילוז ,תנועה ישראלית והתנועה לאיכות השלטון עתרו לבג"ץ כנגד החוק. [https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-1020256] העיתונאי אבי בר-אלי טען כי אף שמדובר בחוק פרסונלי, מעתה הממשלה תוכל למנות ראשי ערים ובכך להשפיע במידה רבה על זהות ראשי ערים שיבחרו בבחירות המונציפליות. [https://www.themarker.com/news/politics/2023-07-06/ty-article/.premium/00000189-25fb-df82-a78f-65fb489e0000]

* ביולי 2023 העבירה הקואליציה את "חוק הרשויות המקומיות" (או חוק "בועז יוסף"). החוק יאפשר ליו"ר ועדה ממונה להתמודד בבחירות המקומיות, ללא תקופת צינון משמעותית. הערכות הן כי החוק נועד לאפשר לבועז יוסף, יו"ר הוועדה הממונה בטבריה, מקורב ליו"ר ש"ס אריה דרעי, יוכל להתמודד בבחירות באוקטובר 2023 לראשות העיר.{{הערה|[https://news.walla.co.il/item/3591699]}} זאת למרות שמינויו היה מקצועי מטעם משרד הפנים ונאסר על פי החוק עד כה. הטענה היא כי מצב זה יתן לו יתרון לא הוגן מול שאר המתמודדים וכי מדובר בחקיקה פרסונלית. נטען גם כי החוק מושחת והוא קשור לדחיית הבחירות ברבנות שקשור לדיל פוליטי של דרעי.{{הערה|[https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-1020256]}} התנועה לטוהר המידות, המועמדת לראשות עיריית טבריה עוה"ד שני אילוז ,תנועה ישראלית והתנועה לאיכות השלטון עתרו לבג"ץ כנגד החוק.{{הערה|[https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-1020256]}} העיתונאי אבי בר-אלי טען כי אף שמדובר בחוק פרסונלי, מעתה הממשלה תוכל למנות ראשי ערים ובכך להשפיע במידה רבה על זהות ראשי ערים שיבחרו בבחירות המונציפליות.{{הערה|אבי בר-אלי, [https://www.themarker.com/news/politics/2023-07-06/ty-article/.premium/00000189-25fb-df82-a78f-65fb489e0000 המזימה מאחורי חוק טבריה: הממשלה תוכל למנות ראשי ערים], דהמרקר, 06 ביולי 2023}}

=== השפעת הממשלה על התקשורת===

=== השפעת הממשלה על התקשורת===

* נסיונות פגיעה בתאגיד השידור הציבורי. ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה לסגור את התאגיד פעמיים – בסוף 2016 ובתחילת 2017, זמן קצר לפני שהתאגיד החל לפעול, ולשקם את רשות השידור. את הקריאות לסגור את התאגיד ליווה הנימוק כי סגירתו תחסוך כספים למשלם המיסים, ובטענה כי רשות השידור התייעלה וניתן למנוע את סגירתה. ב-15 באוקטובר 2017 העלה השר אריה דרעי הצעה לסגירת תאגיד השידור הישראלי, בטענה כי סגירת התאגיד בין היתר תממן את העלאת קצבאות הנכות. רבים התייחסו לאמירתה של השרה מירי רגב משנת 2106 על התאגיד ""מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?[https://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3694416,00.html] כאיתות לכך שהממשלה רוצה לשלוט בתקשורת בדומה למשטרים דיקטטורים.  שלמה קרעי, שר התקשורת הודיעי כי הוא מתכוון לסגור את תאגיד השידור הציבורי "כאן", לבצע בו קיצוץ המסיבי בתקציבו וכל זאת "למען הציבור". הטענה של קרעי היתה כי מדובר למען קידום של "שוק חופשי" ותחרות בתחום התקשורת וכי השידור הציבורי לא מגדיל את המגוון בתכנים. לעומת זאת טענו עיתונים כי בחמש שנות פעילותו הניב "כאן" עושר של תכנים איכותיים ופופולריים, והמחיש לציבור כיצד נראה שידור ציבורי שלא נתון לשליטה פוליטית. וכי הסיבה שבגללה הממשלה רוצה לסגור את התאגיד היא רצונה בתקשורת שהיא כלי הסברה שהשלטון שולט בה ומכפיף אותה לצרכיו{{הערה|חיים זיסוביץ, [https://www.israelhayom.co.il/opinions/article/13642830 על חורבות רוממה], ישראל היום, 30/1/2023}} [https://www.themarker.com/magazine/2023-02-02/ty-article-magazine/.premium/00000186-01ea-dd94-a5df-fdef7d6f0000] על רקע מחאות נגד התוכנית פורסם בפברואר כי התוכנית להסגירת התאגיד הוקפאה הוקפאה, בהחלטת ראשי הקואליציה. [https://www.themarker.com/magazine/2023-02-02/ty-article-magazine/.premium/00000186-01ea-dd94-a5df-fdef7d6f0000]  

* נסיונות פגיעה בתאגיד השידור הציבורי. ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה לסגור את התאגיד פעמיים – בסוף 2016 ובתחילת 2017, זמן קצר לפני שהתאגיד החל לפעול, ולשקם את רשות השידור. את הקריאות לסגור את התאגיד ליווה הנימוק כי סגירתו תחסוך כספים למשלם המיסים, ובטענה כי רשות השידור התייעלה וניתן למנוע את סגירתה. ב-15 באוקטובר 2017 העלה השר אריה דרעי הצעה לסגירת תאגיד השידור הישראלי, בטענה כי סגירת התאגיד בין היתר תממן את העלאת קצבאות הנכות. רבים התייחסו לאמירתה של השרה מירי רגב משנת 2106 על התאגיד ""מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?{{הערה|[https://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3694416,00.html]}} כאיתות לכך שהממשלה רוצה לשלוט בתקשורת בדומה למשטרים דיקטטורים.  שלמה קרעי, שר התקשורת הודיעי כי הוא מתכוון לסגור את תאגיד השידור הציבורי "כאן", לבצע בו קיצוץ המסיבי בתקציבו וכל זאת "למען הציבור". הטענה של קרעי היתה כי מדובר למען קידום של "שוק חופשי" ותחרות בתחום התקשורת וכי השידור הציבורי לא מגדיל את המגוון בתכנים. לעומת זאת טענו עיתונים כי בחמש שנות פעילותו הניב "כאן" עושר של תכנים איכותיים ופופולריים, והמחיש לציבור כיצד נראה שידור ציבורי שלא נתון לשליטה פוליטית. וכי הסיבה שבגללה הממשלה רוצה לסגור את התאגיד היא רצונה בתקשורת שהיא כלי הסברה שהשלטון שולט בה ומכפיף אותה לצרכיו{{הערה|חיים זיסוביץ, [https://www.israelhayom.co.il/opinions/article/13642830 על חורבות רוממה], ישראל היום, 30/1/2023}}{{הערה|[https://www.themarker.com/magazine/2023-02-02/ty-article-magazine/.premium/00000186-01ea-dd94-a5df-fdef7d6f0000]}} על רקע מחאות נגד התוכנית פורסם בפברואר כי התוכנית להסגירת התאגיד הוקפאה הוקפאה, בהחלטת ראשי הקואליציה.{{הערה|[https://www.themarker.com/magazine/2023-02-02/ty-article-magazine/.premium/00000186-01ea-dd94-a5df-fdef7d6f0000]}}

* קידום ערוץ 14 כערוץ תעמולה – עיתונים פעילים ומפלגות טוענים כי ערוץ 14 משמש כערוץ תעמולה למען הממשלה. זאת בניגוד לכללי אתיקה עיתונאית .[https://www.haaretz.co.il/opinions/2022-10-03/ty-article-opinion/.highlight/00000183-9955-deb9-a5c7-fbf560aa0000] כמו כן נטען כי הממשלה מקדמת את הערוץ על ידי העדפות שונות בהחזרי הוצאות שלו ובעלמת עין מהפרת תנאי השידור שלו.[https://timeout.co.il/%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%A5-14-%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F/] [https://www.themarker.com/advertising/2022-10-03/ty-article/.premium/00000183-9d8c-d425-abef-ddec28ef0000] [https://www.the7eye.org.il/481299] [https://www.the7eye.org.il/489878] במרץ העלה הערוץ תשדיר שתואר כהסתה נגד המפגינים למען הדמוקרטיה. הרשות השניה טענה כי היא פותחת בחקירה בנושא.  [https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bkg8llwg3] עיתון הארץ אסר ביוני 2023 על עיתונאים מטעמו להתאריין בערוץ בטענה שמודבר בערוץ תעמולה ביביסטי. [https://b.walla.co.il/item/3586159]

* קידום ערוץ 14 כערוץ תעמולה – עיתונים פעילים ומפלגות טוענים כי ערוץ 14 משמש כערוץ תעמולה למען הממשלה. זאת בניגוד לכללי אתיקה עיתונאית.{{הערה|[https://www.haaretz.co.il/opinions/2022-10-03/ty-article-opinion/.highlight/00000183-9955-deb9-a5c7-fbf560aa0000]}} כמו כן נטען כי הממשלה מקדמת את הערוץ על ידי העדפות שונות בהחזרי הוצאות שלו ובהעלמת עין מהפרת תנאי השידור שלו.{{הערה|[https://timeout.co.il/%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%A5-14-%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F/]}}{{הערה|[https://www.themarker.com/advertising/2022-10-03/ty-article/.premium/00000183-9d8c-d425-abef-ddec28ef0000]}}{{הערה|[https://www.the7eye.org.il/481299]{{הערה|[https://www.the7eye.org.il/489878]}} במרץ העלה הערוץ תשדיר שתואר כהסתה נגד המפגינים למען הדמוקרטיה. הרשות השניה טענה כי היא פותחת בחקירה בנושא.  {{הערה|[https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bkg8llwg3]}} עיתון הארץ אסר ביוני 2023 על עיתונאים מטעמו להתאריין בערוץ בטענה שמודבר בערוץ תעמולה ביביסטי. {{הערה|דוד ורטהיים, [https://b.walla.co.il/item/3586159 הארץ מחרים את 14: "אנחנו כותבים שזה ערוץ תעמולה ביביסטי, ואנחנו מאמינים למה שאנחנו כותבים"], וואלה!, 13/06/2023}}

העיתונאי גיא רולניק, עורך דה מארקר, חושש מיצירת "סנוודיץ' תקשורתי, בדומה למה שלפי טענתנו נוצר באיטליה – מצד אחד גופי תקשורת המפעילים תעמולה גלויה למען השלטון, ומצד שני גופי תקשרות הנחזים ככאלה המבקרים את השלטון אבל מתפקדים בעיקר כתקשורת בידורית לצד תוכניות פוליטיות שבהן בעיקר יש רעש ומהומה ולא הצגת ביקורת מהותית. [https://www.themarker.com/opinion/2023-01-13/ty-article/.highlight/00000185-a5d7-df61-a795-fddf95a00000][https://www.themarker.com/opinion/2023-01-20/ty-article/.highlight/00000185-c9a4-d11b-a7e5-e9eee8100000]

העיתונאי גיא רולניק, עורך דה מארקר, חושש מיצירת "סנוודיץ' תקשורתי, בדומה למה שלפי טענתנו נוצר באיטליה – מצד אחד גופי תקשורת המפעילים תעמולה גלויה למען השלטון, ומצד שני גופי תקשרות הנחזים ככאלה המבקרים את השלטון אבל מתפקדים בעיקר כתקשורת בידורית לצד תוכניות פוליטיות שבהן בעיקר יש רעש ומהומה ולא הצגת ביקורת מהותית.{{הערה|[https://www.themarker.com/opinion/2023-01-13/ty-article/.highlight/00000185-a5d7-df61-a795-fddf95a00000]}}{{הערה|[https://www.themarker.com/opinion/2023-01-20/ty-article/.highlight/00000185-c9a4-d11b-a7e5-e9eee8100000]}}

===ביטויים חריפים ותארויות קונספריציה===

===ביטויים חריפים ותאוריות קונספירציה===

לדגומה טענות כי המפגינים מגיעים עם רולס רולייס ושעוני יוקרה, כי הם במימון מדינות זרות ועויונות כמו איראן וגרמניה. טענות כי המפגינים הם אנרכיסטים וכי המחאה עצמה היא זו שמובילה לפגיעה כלכלית בישראל – ולא פעולות הממשלה.  

לדגומה טענות כי המפגינים מגיעים עם רולס רולייס ושעוני יוקרה, כי הם במימון מדינות זרות ועויונות כמו איראן וגרמניה. טענות כי המפגינים הם אנרכיסטים וכי המחאה עצמה היא זו שמובילה לפגיעה כלכלית בישראל – ולא פעולות הממשלה.  

   

   

===קשרים חמים עם מנהיגים לא דמוקרטייים===

===קשרים חמים עם מנהיגים לא דמוקרטיים===

הטענה היא כי ממשלת הימין שומרת ומטפחת קשרים עם משטרים אנטי דמוקרטיים במטרה ללמוד מהן ולהעניק לגיטימיות לצעדים דומים שהיא מבצעת בעצמה. הדגש הוא על קשרים עם ממשל טרמאפ ואימוץ הרטוריקה של ארגוני ימין קיצוניים בימין האמריקאי השמרני כולל סוגויות כמו הומופוביה, אנטי להט"ב, אנטי זכויות נשים, התנגדות לליבלרליזם, התנגדות למדע, וקידום תאוריות קונספריציה ושיטות עבודה דומות מול התקשרות על ידי שילוב של תעמולה וספינים. הקשרים כוללים גם קשרים עם הקהילה האוונגליסיטת הנוצרית אף שזו מאמינה בתאוריה לפי ישראל עתידה להמחק מהמפה בגוג ומגוג.  

הטענה היא כי ממשלת הימין שומרת ומטפחת קשרים עם משטרים אנטי דמוקרטיים במטרה ללמוד מהן ולהעניק לגיטימיות לצעדים דומים שהיא מבצעת בעצמה. הדגש הוא על קשרים עם ממשל טרמאפ ואימוץ הרטוריקה של ארגוני ימין קיצוניים בימין האמריקאי השמרני כולל סוגויות כמו הומופוביה, אנטי להט"ב, אנטי זכויות נשים, התנגדות לליבלרליזם, התנגדות למדע, וקידום תאוריות קונספריציה ושיטות עבודה דומות מול התקשרות על ידי שילוב של תעמולה וספינים. הקשרים כוללים גם קשרים עם הקהילה האוונגליסיטת הנוצרית אף שזו מאמינה בתאוריה לפי ישראל עתידה להמחק מהמפה בגוג ומגוג.  

קשרים חמים אחרים מטופחים לפי הטענה עם משטרי אורבן בהונגריה, הממשל הפולנית ועם פוטין שליט רוסיה לפחות עד הפלישה לאוקרינה ב-2022.

קשרים חמים אחרים מטופחים לפי הטענה עם משטרי אורבן בהונגריה, הממשל הפולנית ועם פוטין שליט רוסיה לפחות עד הפלישה לאוקראינה ב-2022.

==טיעון קיום הבחירות==

==טיעון קיום הבחירות==

נשיא צרפת, [[עמנואל מקרון]], ביקר את הרפורמה בפגישתו עם נתניהו, בינואר 2023, והזהיר כי אם תעבור "צרפת תסיק שישראל מנותקת מתפיסת הדמוקרטיה".{{הערה|{{סרוגים|אוריאל בארי|"מנותקת מהדמוקרטיה": מקרון נגד רפורמת המשפט|760759-מנותקת-מהדמוקרטיה-מקרון-נגד-רפורמת-ה|3 בפברואר 2023}}}}

נשיא צרפת, [[עמנואל מקרון]], ביקר את הרפורמה בפגישתו עם נתניהו, בינואר 2023, והזהיר כי אם תעבור "צרפת תסיק שישראל מנותקת מתפיסת הדמוקרטיה".{{הערה|{{סרוגים|אוריאל בארי|"מנותקת מהדמוקרטיה": מקרון נגד רפורמת המשפט|760759-מנותקת-מהדמוקרטיה-מקרון-נגד-רפורמת-ה|3 בפברואר 2023}}}}

נתניהו טען בראיון ב-CNN כי פסקת ההתגברות קיימת גם בקנדה.  פרופ׳ אירווין קוטר, שר המשפטים לשעבר של קנדה טען כי טענה זו אינה נכונה. לדוגמה לקנדה יש שטר זכויות דומה לחוקה שמבטיח שהממשלה לא יכולה לחרוג מכוחה יותר מידי. כתב זה מבטיח זכויות אדם חשובות כמו חופש הביטוי, חופש דת, חופש התאגדות, חופש עיתונות, שוויון בפני החוק ועוד.{{הערה|[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%93%D7%99 כתב הזכויות והחירויות הקנדי], ויקיפדיה העברית}}  כמו כן יש בקנדה מערכת פדרלית שמקשה על הממשלה להפעיל פסקת התגברות [https://twitter.com/YallaTikva/status/1626604554274983937] שמחה רוטמן טען כי הצעדים שלו דומים לקנדה, בתגובה עשרות משפטנים בכירים מקדנה הזהירו ממהלכי החקיקה המשפטית ודחו את ההשוואה של רוטמן: "טיעון מסולף, החקיקה מסכנת את שלטון החוק" [https://shakuf.co.il/40812] נוסף לחוקה, לקנדה יש גם סנאט המייצג קבוצות מיעוט שתפקידו לאשר חקיקה{{הערה|[https://www.calcalist.co.il/calcalistech/article/hk3cdmpns נו, באמת: ההישענות של תומכי הרפורמה המשפטית על קנדה מופרכת מיסודה], אלן פלד, כלכליסט, 05.02.23}}

נתניהו טען בראיון ב-CNN כי פסקת ההתגברות קיימת גם בקנדה.  פרופ׳ אירווין קוטר, שר המשפטים לשעבר של קנדה טען כי טענה זו אינה נכונה. לדוגמה לקנדה יש שטר זכויות דומה לחוקה שמבטיח שהממשלה לא יכולה לחרוג מכוחה יותר מידי. כתב זה מבטיח זכויות אדם חשובות כמו חופש הביטוי, חופש דת, חופש התאגדות, חופש עיתונות, שוויון בפני החוק ועוד.{{הערה|[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%93%D7%99 כתב הזכויות והחירויות הקנדי], ויקיפדיה העברית}}  כמו כן יש בקנדה מערכת פדרלית שמקשה על הממשלה להפעיל פסקת התגברות [https://twitter.com/YallaTikva/status/1626604554274983937] שמחה רוטמן טען כי הצעדים שלו דומים לקנדה, בתגובה עשרות משפטנים בכירים מקדנה הזהירו ממהלכי החקיקה המשפטית ודחו את ההשוואה של רוטמן: "טיעון מסולף, החקיקה מסכנת את שלטון החוק"{{הערה|אפרת אביבי, [https://shakuf.co.il/40812 שופטים קנדים מתנערים מההשוואה של רוטמן: "בישראל יש ריכוזיות קיצונית של הכוח הפוליטי"], שקוף}} נוסף לחוקה, לקנדה יש גם סנאט המייצג קבוצות מיעוט שתפקידו לאשר חקיקה{{הערה|[https://www.calcalist.co.il/calcalistech/article/hk3cdmpns נו, באמת: ההישענות של תומכי הרפורמה המשפטית על קנדה מופרכת מיסודה], אלן פלד, כלכליסט, 05.02.23}}

במשך מספר שנים פעל נתניהו כדי שישראל תתקבל לארגון ה-[[OECD]] דבר שיש לו השלכות על מעמדה המדיני של ישראל וכן השלכות כלכליות כמו דרוג האשראי שלה. בפבואר 2023 הזהיר הארגון את ישראל מפני קיום הרפורמה המשפטית וכי הוא מתכוון לכלול בדו"ח שלו על המדינה הזהרות כמו  "עצמאות שיפוטית ובלמים ואיזונים שיפוטיים חיוניים למערכת חזקה נגד שחיתות ויושרה ציבורית, אמון בממשלה ובמוסדות הציבור וסביבה עסקית המושכת השקעות ומטפחת ביצועים כלכליים". [https://www.israelhayom.co.il/business/article/13706672] [https://www.themarker.com/news/politics/2023-02-18/ty-article/00000186-63df-d22b-ad9e-77ffbd8b0000]

במשך מספר שנים פעל נתניהו כדי שישראל תתקבל לארגון ה-[[OECD]] דבר שיש לו השלכות על מעמדה המדיני של ישראל וכן השלכות כלכליות כמו דרוג האשראי שלה. בפבואר 2023 הזהיר הארגון את ישראל מפני קיום הרפורמה המשפטית וכי הוא מתכוון לכלול בדו"ח שלו על המדינה הזהרות כמו  "עצמאות שיפוטית ובלמים ואיזונים שיפוטיים חיוניים למערכת חזקה נגד שחיתות ויושרה ציבורית, אמון בממשלה ובמוסדות הציבור וסביבה עסקית המושכת השקעות ומטפחת ביצועים כלכליים".{{הערה|[https://www.israelhayom.co.il/business/article/13706672]}}{{הערה|[https://www.themarker.com/news/politics/2023-02-18/ty-article/00000186-63df-d22b-ad9e-77ffbd8b0000]}}

==מחאה התנגדות==

==מחאה והתנגדות==

מול מאמצי המממשלה החלו בינואר 2023 עצומות ומחאות. אחד הצעדים הראשונים היתה עצומה של כלכלנים רבים שדאגו מפני ההשלכות הכלכליות של מהלכי הממשלה. כמו כן אנשי היטק , רפואה ואקדמיה חששו מפני השלכות צעדי הממשלה על עתידם. החלו הפגנות שהלכו וגדלו עד שהגיעו למעל 100 אלף אנשים. כמו כן המחאה הובילה לצעדים של [[מרי אזרחי]] לא אלים כמו סרבנות שירות וחסימת כבישים.   

מול מאמצי המממשלה החלו בינואר 2023 עצומות ומחאות. אחד הצעדים הראשונים היתה עצומה של כלכלנים רבים שדאגו מפני ההשלכות הכלכליות של מהלכי הממשלה. כמו כן אנשי היטק , רפואה ואקדמיה חששו מפני השלכות צעדי הממשלה על עתידם. החלו הפגנות שהלכו וגדלו עד שהגיעו למעל 100 אלף אנשים. כמו כן המחאה הובילה לצעדים של [[מרי אזרחי]] לא אלים כמו סרבנות שירות וחסימת כבישים.   

המוחים טענו כי אסור לאפשר לממשלה להשאר ללא בלם כלשהו על כוחה , שכן דבר זה עלול לאפשר לה לרסק את הדמוקרטיה בישראל. בעוד שחלק מהמוחים הסכימו שצריך שינויים בהסדרת כוחו של בג"צ, הם גם דרשו הוספה של שינויים אחרים כדי שיהיו בלמים נוספים על כוחה של הממשלה – כמו חוקה, בית מחוקקים נוסף, דרג ממשל פדרלי, יכולת של הנשיא להטיל וטו ומכשירים דומים שיש במדינות דמוקרטיות אחרות.[https://www.haaretz.co.il/magazine/2023-03-29/ty-article-magazine/.highlight/00000187-2ce8-d6f0-af9f-7dec2c1e0000]

המוחים טענו כי אסור לאפשר לממשלה להשאר ללא בלם כלשהו על כוחה , שכן דבר זה עלול לאפשר לה לרסק את הדמוקרטיה בישראל. בעוד שחלק מהמוחים הסכימו שצריך שינויים בהסדרת כוחו של בג"צ, הם גם דרשו הוספה של שינויים אחרים כדי שיהיו בלמים נוספים על כוחה של הממשלה – כמו חוקה, בית מחוקקים נוסף, דרג ממשל פדרלי, יכולת של הנשיא להטיל וטו ומכשירים דומים שיש במדינות דמוקרטיות אחרות.{{הערה|[https://www.haaretz.co.il/magazine/2023-03-29/ty-article-magazine/.highlight/00000187-2ce8-d6f0-af9f-7dec2c1e0000]}}

==ראו גם==

==ראו גם==

* [https://restart-israel.co.il/ ריסטארט – ישראל – אתר ההתנגדות למהפכה המשטרית]

* [https://restart-israel.co.il/ ריסטארט – ישראל – אתר ההתנגדות למהפכה המשטרית]

* [[יובל נוח הררי]],  [https://www.youtube.com/watch?v=I1sZwCC_ofU נאום בהפגנה נגד ההפיכה המשטרית], 4.3.2023  

* [[יובל נוח הררי]],  [https://www.youtube.com/watch?v=I1sZwCC_ofU נאום בהפגנה נגד ההפיכה המשטרית], 4.3.2023  

* [[גיא רולניק]], [https://www.haaretz.co.il/00000185-c9a4-d11b-a7e5-e9eee8100000 המדריך להתנגדות: כיצד ניתן למנוע את הפיכת ישראל לדיקטטורה מודרנית] 20 בינואר, 2023

* [[גיא רולניק]], [https://www.haaretz.co.il/00000185-c9a4-d11b-a7e5-e9eee8100000 המדריך להתנגדות: כיצד ניתן למנוע את הפיכת ישראל לדיקטטורה מודרנית], 20 בינואר 2023

* איילת שני, [https://www.haaretz.co.il/magazine/2023-02-01/ty-article-magazine/.highlight/00000186-0d42-dcea-a79e-9df36d570000 "כשאומרים פשיזם, אנשים חושבים על חיילים ברחובות. לא. זה לא ייראה ככה"], ראיון עם ההיסטוריון דניאל בלטמן, מוסף הארץ, 01 בפברואר 2023

* איילת שני, [https://www.haaretz.co.il/magazine/2023-02-01/ty-article-magazine/.highlight/00000186-0d42-dcea-a79e-9df36d570000 "כשאומרים פשיזם, אנשים חושבים על חיילים ברחובות. לא. זה לא ייראה ככה"], ראיון עם ההיסטוריון דניאל בלטמן, מוסף הארץ, 1 בפברואר 2023

* [[יובל נוח הררי]], [https://www.haaretz.co.il/magazine/2023-03-29/ty-article-magazine/.highlight/00000187-2ce8-d6f0-af9f-7dec2c1e0000 הם ינסו שוב, בכוח גדול יותר, ואנחנו חייבים להגיע מוכנים. אז מה עושים?], הארץ, 29 במרץ 2023

* [[יובל נוח הררי]], [https://www.haaretz.co.il/magazine/2023-03-29/ty-article-magazine/.highlight/00000187-2ce8-d6f0-af9f-7dec2c1e0000 הם ינסו שוב, בכוח גדול יותר, ואנחנו חייבים להגיע מוכנים. אז מה עושים?], הארץ, 29 במרץ 2023