שינויים

'''המהפכה המשטרית בישראל''' היא תאוריה לפיה '''[[רפורמת לוין]]''' וצעדים נוספים של נתניהו ושותפיו לקואליציה (במיוחד מצד הציונות הדתית) הם בגדר [[הפיכה עצמית]] או [[שחיקה דמוקרטית]] ונועדו לקדם [[תהליך]] של הפיכת [[מדינת ישראל]] ממדינה דמוקרטית למדינה דיקטטורית שנחזית לדמוקרטית עם מאפיינים של תאוקרטיה. זאת בדומה לתהליכי הפיכה עצמית שעברו על מדינות כמו הונגיה, פולין, טורקיה ורוסיה שנשלטות על ידי [[ספין דיקטטורים]] ובדומה לתהליכי [[שחיקה דמוקרטית]] שהתקיימו במדינות מערביות נוספות כמו ארה"ב ובריטניה. {{הערה|שם=ריסטארט|[https://restart-israel.co.il/ ריסטארט - ישראל - אתר ההתנגדות למהפכה המשטרית]}}{{הערה|דן פרי, [https://www.ynet.co.il/news/article/ryr2002nkn לתשומת לב התקשורת: זו לא "מהפכה" והיא לא "משפטית"], ynet, 14.03.23}}

'''המהפכה המשטרית בישראל''' היא תאוריה לפיה '''[[רפורמת לוין]]''' וצעדים נוספים של נתניהו ושותפיו לקואליציה (במיוחד מצד הציונות הדתית) הם בגדר [[הפיכה עצמית]] או [[שחיקה דמוקרטית]] ונועדו לקדם [[תהליך]] של הפיכת [[מדינת ישראל]] ממדינה דמוקרטית למדינה דיקטטורית שנחזית לדמוקרטית עם מאפיינים של תאוקרטיה. זאת בדומה לתהליכי הפיכה עצמית שעברו על מדינות כמו [[הונגריה]], [[פולין]], [[טורקיה]] ו[[רוסיה]] שנשלטות על ידי [[ספין דיקטטורים]] ובדומה לתהליכי [[שחיקה דמוקרטית]] שהתקיימו במדינות מערביות נוספות כמו ארה"ב ובריטניה.{{הערה|שם=ריסטארט|[https://restart-israel.co.il/ ריסטארט - ישראל - אתר ההתנגדות למהפכה המשטרית]}}{{הערה|דן פרי, [https://www.ynet.co.il/news/article/ryr2002nkn לתשומת לב התקשורת: זו לא "מהפכה" והיא לא "משפטית"], ynet, 14.03.23}}

לפי התאוריה הממשלה וכן גופים נוספים כמו [[פורום קהלת]] מקדמת ותקדם צעדים להחלשת כוחן של מוסדות שיכולים לרסן את כוחה של הממשלה ולפגוע בעקרון של [[הפרדת ראשויות]] - פגיעה בכוחן של הראשות השופטת (בג"ץ, יועצים משפטיים), הכנסת, העיתונות, הדרג המקצועי, האקדמיה, החברה האזרחית וכן זכויות אדם וזכויות אזרח, במטרה להשיג כוח בלתי מוגבל, ובאופן שירוקן את הדמוקרטיה מתוכן ויהפוך אותה ל[[דמוקרטיה חלולה]]. עוד מלפני צעדים אלה ישראל מוגדרת מזה מספר שנים כ[[דמוקרטיה פגומה]] על ידי גופי דרוג בינלאומיים של דמוקרטיות. חשש מפגיעה קשה בדמוקרטיה של ישראל הושמע בעיקר מצד גופים בשמאל ובמרכז הישראלי, אבל גם בקרב גורמים בימין הישראלי. כמו כן שותפים לחשש אנשי משפט וכלכלה מהעולם וכן ממשלות מערביות בולטות כמו ארצות הברית, צרפת וקנדה וכן גופי כלכלה בינאלומיים כמו סוכנויות לדרוג אשראי. נסיונות אלה נתקלו בפני הפגנות המוניות של מאות אלפי אזרחים בישראל שיזמו עצומות, הפגנות, ו[[מרי אזרחי]] בלתי אלים ברובו.  

לפי התאוריה, הממשלה וכן גופים נוספים כמו [[פורום קהלת]] מקדמים ויקדמו צעדים להחלשת כוחן של מוסדות שיכולים לרסן את כוחה של הממשלה ולפגוע בעקרון של [[הפרדת רשויות]] – פגיעה בכוחם של הרשות השופטת (בג"ץ, יועצים משפטיים), הכנסת, העיתונות, הדרג המקצועי, האקדמיה, החברה האזרחית וכן זכויות אדם וזכויות אזרח, במטרה להשיג כוח בלתי מוגבל, ובאופן שירוקן את הדמוקרטיה מתוכן ויהפוך אותה ל[[דמוקרטיה חלולה]]. עוד לפני צעדים אלה ישראל הוגדרה מזה מספר שנים כ[[דמוקרטיה פגומה]] על ידי גופי דרוג בינלאומיים של דמוקרטיות. חשש מפגיעה קשה בדמוקרטיה של ישראל הושמע בעיקר מצד גופים בשמאל ובמרכז הישראלי, אבל גם בקרב גורמים בימין הישראלי. כמו כן שותפים לחשש אנשי משפט וכלכלה מהעולם וכן ממשלות מערביות בולטות כמו ארצות הברית, צרפת וקנדה וכן גופי כלכלה בינלאומיים כמו סוכנויות לדרוג אשראי. נסיונות אלה נתקלו בפני הפגנות המוניות של מאות אלפי אזרחים בישראל שיזמו עצומות, הפגנות, ו[[מרי אזרחי]] בלתי אלים ברובו.  

הממשלה והקואליציה, פורום קהלת ווכן מספר מומחים טוענים כי טענות אלה מחוסרות יסוד בעליל. לפי הטענות הצעדים הללו נועדו להחזיר לממשלה יכולת משילות, והצעדים נועדו להחזיר איזון להפרדה בין הרשויות ולהקטין את "דיקטטורת בג"צ" או את ה"דיפ-סטייט" משום שישראל נמצאת בחוסר איזון לא בריא בכוחה של המערכת המשפטית מאז שנות ה-90. האליטות של שמאל \ אשכנזים \ תומכי גלובלזיציה \ פרוגרסיבים נמצאות במוקדי כוח רבים וגם כאשר הימין זוכה הוא לא יכול לשנות דבר בגלל מרכזי כוח אלה. טענה זו דומה לטענות של שליטים פופליסטים ממדינות אחרות בעולם {{הערה|ראו הספר - ספין דיקטטורס}}. הממשלה ותומכיה טוענים כי המתנגדים להפיכה המשטרית הם אנרכיסטים מסוכנים, האוחזים בתאוריית קונספריציה הזויה. הממשלה טוענת כי היות ויש לה רוב - זכותה לקדם מהלכים כרצונה - טענה שלפי המוחים היא דוגמה ל[[עריצות הרוב]].   

הממשלה והקואליציה, פורום קהלת ווכן מספר מומחים טוענים כי טענות אלה מחוסרות יסוד בעליל. לפי טענותיהם, הצעדים הללו נועדו להחזיר לממשלה יכולת משילות, והצעדים נועדו להחזיר איזון להפרדה בין הרשויות ולהקטין את "דיקטטורת בג"צ" או את ה"דיפ-סטייט" משום שישראל נמצאת בחוסר איזון לא בריא בכוחה של המערכת המשפטית מאז שנות ה-90. האליטות של שמאל \ אשכנזים \ תומכי גלובלזיציה \ פרוגרסיבים נמצאות במוקדי כוח רבים, וגם כאשר הימין זוכה, הוא אינו יכול לשנות דבר בגלל מרכזי כוח אלה. טענה זו דומה לטענות של שליטים פופוליסטים ממדינות אחרות בעולם{{הערה|ראו הספר – ספין דיקטטורס}}. הממשלה ותומכיה טוענים כי המתנגדים להפיכה המשטרית הם אנרכיסטים מסוכנים, האוחזים בתאוריית קונספירציה הזויה. הממשלה טוענת כי היות ויש לה רוב, זכותה לקדם מהלכים כרצונה – טענה שלפי המוחים היא דוגמה ל[[עריצות הרוב]].   

[[מיכאל שראל]], כלכלן מרכזי ב[[פורום קהלת]] ביטא במרץ 2023 את החשש מפני הפיכה משטרית בהקשר של רפורמת לוין בטענה כי "כשלקואליציה יש כוח כמעט בלתי מוגבל, סביר להניח שהיא תרצה להשתמש בכח זה על מנת להגדיל את הסיכויים לשרידותה הפוליטית. הפיתוי לנקוט באמצעים שיגדילו את סיכויי המפלגות המרכיבות את הקואליציה להצליח בבחירות הבאות יהיה חזק מאד וקשה יהיה לעמוד בפניו". {{הערה|שלמה טייטלבאום,[https://www.ynet.co.il/economy/article/bybgyj81n הכלכלן הראשי בפורום קהלת: "אם הרפורמה תפגע בדמוקרטיה הליברלית, תהיה פגיעה קשה בכלכלה"], 08.03.23 כלכליסט, Ynet}}  

[[מיכאל שראל]], כלכלן מרכזי ב[[פורום קהלת]] ביטא במרץ 2023 את החשש מפני הפיכה משטרית בהקשר של רפורמת לוין בטענה כי "כשלקואליציה יש כוח כמעט בלתי מוגבל, סביר להניח שהיא תרצה להשתמש בכח זה על מנת להגדיל את הסיכויים לשרידותה הפוליטית. הפיתוי לנקוט באמצעים שיגדילו את סיכויי המפלגות המרכיבות את הקואליציה להצליח בבחירות הבאות יהיה חזק מאד וקשה יהיה לעמוד בפניו".{{הערה|שלמה טייטלבאום,[https://www.ynet.co.il/economy/article/bybgyj81n הכלכלן הראשי בפורום קהלת: "אם הרפורמה תפגע בדמוקרטיה הליברלית, תהיה פגיעה קשה בכלכלה"], 08.03.23 כלכליסט, Ynet}}  

לפי ההיסטוריון והאינטלקטואל [[יובל נוח הררי]], הממשלה לא מנסה להעביר רפורמה אלה הפיכה - כלומר לבצע [[הפיכה עצמית]]. קיימות שתי שיטות להפוך מדינה לדיקטטורה, האחת היא עם טנקים ברחובות, והשניה הוא עם עטים ניירות. עד שאנשים הבינו את המשמעות של הניירות כבר היה מאוחר מידי. קודם משתמשים בחוק כדי להשיג עוד כוח, ואז משתמשים בכוח כדי לעוות את החוק. לפי הררי, למכלול החוקים שהממשלה מנסה להעביר יש מטרה משותפת והיא להשיג כוח בלתי מוגבל. אם חוקים אלה יעברו הממשלה תוכל לחסל לגמרי את החופש של אזרחים בישראל באמצעות [[עריצות הרוב]] -  רוב של 61 חברי כנסת יוכלו להעביר כל חוק - לא משנה כמה דכאני או גזעני החוק הוא יהיה. החשש הוא גם שהממשלה תוכל לשנות את שיטת הבחירות כך שמפלגות הקואליציה לעולם לא יפסיקו בבחירות. לדבריו כאשר שואלים את מנהיגי ההפיכה מה בכל זאת ירסן את כוחה של הממשלה במשטר החדש ומה ישמור על זכויות האדם התשובה היחידה היא "תסמכו עלינו" {{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=I1sZwCC_ofU יובל נח הררי - נאום בהפגנה נגד ההפיכה המשטרית] מרץ 2023}} ד״ר אביחי מנדבליט, שהיה מזכיר הממשלה של נתניהו ולאחר מכן היועץ המשפטי לממשלה טען כי: “זו לא רפורמה זו הפיכה משטרית לחלוטין: יהיו אנשים משלנו, אנשים שאנחנו נמנה ויהיו נאמנים אישית לשליט, נאמנים אישית לשר. לא נאמנות למדינה – זה הדבר הכי מסוכן שיכול להיות. זו לא דמוקרטיה״ {{הערה|מנדלבליט בראיון לתוכנית "עובדה" עם אילנה דיין, באתר https://restart-israel.co.il/resist1}}

לפי ההיסטוריון והאינטלקטואל [[יובל נוח הררי]], הממשלה לא מנסה להעביר רפורמה אלה הפיכה – כלומר לבצע [[הפיכה עצמית]]. קיימות שתי שיטות להפוך מדינה לדיקטטורה, האחת היא עם טנקים ברחובות, והשניה הוא עם עטים ניירות. עד שאנשים הבינו את משמעות הניירות כבר היה מאוחר מידי. קודם משתמשים בחוק כדי להשיג עוד כוח, ואז משתמשים בכוח כדי לעוות את החוק. לפי הררי, למכלול החוקים שהממשלה מנסה להעביר יש מטרה משותפת והיא להשיג כוח בלתי מוגבל. אם חוקים אלה יעברו, הממשלה תוכל לחסל לגמרי את החופש של אזרחים בישראל באמצעות [[עריצות הרוב]] – רוב של 61 חברי כנסת יוכל להעביר כל חוק – לא משנה כמה דכאני או גזעני יהיה החוק. החשש הוא גם שהממשלה תוכל לשנות את שיטת הבחירות כך שמפלגות הקואליציה לעולם לא יפסידו בבחירות. לדבריו כאשר שואלים את מנהיגי ההפיכה מה בכל זאת ירסן את כוחה של הממשלה במשטר החדש ומה ישמור על זכויות האדם, התשובה היחידה היא "תסמכו עלינו"{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=I1sZwCC_ofU יובל נח הררי – נאום בהפגנה נגד ההפיכה המשטרית] מרץ 2023}} ד״ר אביחי מנדבליט, שהיה מזכיר הממשלה של נתניהו ולאחר מכן היועץ המשפטי לממשלה, טען כי: "זו לא רפורמה, זו הפיכה משטרית לחלוטין: יהיו אנשים משלנו, אנשים שאנחנו נמנה ויהיו נאמנים אישית לשליט, נאמנים אישית לשר. לא נאמנות למדינה – זה הדבר הכי מסוכן שיכול להיות. זו לא דמוקרטיה״{{הערה|מנדלבליט בראיון לתוכנית "עובדה" עם אילנה דיין, באתר https://restart-israel.co.il/resist1}}

==רקע==

==רקע==

מזה מספר שנים שמומחים , עיתונאים ופעילים מזהירים מפני דרדור האיכות של הדמוקרטיה בישראל . דוגמה לכך היא פעילתו של המכון הישראלי לדמוקרטיה. גופים בינלאומיים מדגרים את ישראל כ[[דמוקרטיה פגומה]]. ארגוני זכויות אדם בינלואמיים מותחים ביקורת על ישראל בגלל הפעילות שלה בשטחים. אנשי שמאל ופעילי זכויות אדם טוענים כי הגישה המצדיקה את המשך שליטת ישראל בשטחים דורשת דיכוי של זכויות אדם בשטחים וכן עויות גדולה יותר כלפי זכויות אדם באופן כללי. כמו כן בשנים האחרונות מומחים בינלאומיים מזהים התחזקות של גופים פופליסטיים - גופים פופליטסיים שמאליים בדרום אמריקה וכן גופים פופליסטיים ימניים באירופה, רוסיה, אמריקה הצפונית והדרומית - דוגמאות לכך הן הונגריה, פולין, רוסיה, טורקיה, שלטון בולסנרו בברזיל, שלטונו של טרמפ בארצות הברית. מגמה זו היא בניגוד למגמה ארוכת טווח של כ-200 שנה של התחזקות הדמוקרטיות בעולם והתרחבותן ויש לה קשר גם לאי נחת כלכלי ושינוים חברתיים הנוגעים לגלובליזציה וכן מתחים בין שמרנים לפרוגרסיבים במגוון סוגיות כמו להט"ב, זכויות לנשים, מהגרים, זכויות אדם, מסורת דתית, וראייה הומיניסטית מול עמדות לאומיות, לאומניות ואנתנוצנטריות.   

מזה מספר שנים שמומחים, עיתונאים ופעילים מזהירים מפני דרדור האיכות של הדמוקרטיה בישראל. דוגמה לכך היא פעילותו של המכון הישראלי לדמוקרטיה. גופים בינלאומיים מגדירים את ישראל כ[[דמוקרטיה פגומה]]. ארגוני זכויות אדם בינלאומיים מותחים ביקורת על ישראל בגלל פעילותה בשטחים. אנשי שמאל ופעילי זכויות אדם טוענים כי הגישה המצדיקה את המשך שליטת ישראל בשטחים דורשת דיכוי של זכויות אדם בשטחים וכן עוינות גדולה יותר כלפי זכויות אדם באופן כללי. כמו כן בשנים האחרונות מומחים בינלאומיים מזהים התחזקות של גופים פופוליסטיים – גופים פופוליסטיים שמאליים בדרום אמריקה וכן גופים פופוליסטיים ימניים באירופה, רוסיה, אמריקה הצפונית והדרומית. דוגמאות לכך הן הונגריה, פולין, רוסיה, טורקיה, שלטון בולסנרו בברזיל, ושלטונו של טראמפ בארצות הברית. מגמה זו היא בניגוד למגמה ארוכת טווח של כ-200 שנה של התחזקות הדמוקרטיות בעולם והתרחבותן, ויש לה קשר גם לאי נחת כלכלית, שינוים חברתיים הנוגעים לגלובליזציה ומתחים בין שמרנים לפרוגרסיבים במגוון סוגיות כמו להט"ב, זכויות לנשים, מהגרים, זכויות אדם, מסורת דתית, וראייה הומניסטית מול עמדות לאומיות, לאומניות ואנתנוצנטריות.   

==צעדי הממשלה==

==צעדי הממשלה==

צעדים שהממשלה מקדמות או ניסתה לקדם שמתאימים לתאוריה לפי תומכי התאוריה, כוללים:

צעדים שהממשלה מקדמת או ניסתה לקדם שמתאימים לתאוריה לפי תומכי התאוריה, כוללים:

===פגיעה בעצמות מערכת המשפט===  

===פגיעה בעצמאות מערכת המשפט===  

* פסקת התגברות שתאפשר לקואליציה להעביר כל חוק שברצונה להעביר, אלא אם יהיה קונצנזוס של 15 שופטים נגד חוק זה. (החקיקה בנושא זה עברה קריאה שניה והיא מוכנה להעברה בקריאה שלישית בהתרעה של שעות)  

* פסקת התגברות שתאפשר לקואליציה להעביר כל חוק שברצונה להעביר, אלא אם יהיה קונצנזוס של 15 שופטים נגד חוק זה (החקיקה בנושא זה עברה קריאה שניה והיא מוכנה להעברה בקריאה שלישית בהתראה של שעות).

* קביעת חוקי יסוד ברוב של 61 מנדטים - הממשלה תוכל לכנות כל חוק בשם "חוק יסוד" וכל למנוע מבית המשפט כל אפשרות לפסול אותו.  

* קביעת חוקי יסוד ברוב של 61 מנדטים – הממשלה תוכל לכנות כל חוק בשם "חוק יסוד", וכך למנוע מבית המשפט כל אפשרות לפסול אותו.  

* ביטול עילת הסבירות, כך שלממשלה יהיה קל לנקוט בצעדים נגד עיתונאים, גורמי אופוצזיה, ואזרחים בגלי שבית המשפט העליון יכול למנוע מהממשלה לנקוט צעדים בלתי ספבירים במשפט המנהלי - לדוגמה להחליט שכל אזרחי תל אביב יצביעו מאתה בקלפיות בבאר שבע.  

* ביטול עילת הסבירות, כך שלממשלה יהיה קל לנקוט בצעדים נגד עיתונאים, גורמי אופוזיציה ואזרחים, בגלל שבית המשפט העליון יכול למנוע מהממשלה לנקוט צעדים בלתי סבירים במשפט המנהלי – לדוגמה להחליט שכל אזרחי תל אביב יצביעו מעתה בקלפיות בבאר שבע.  

* בחירת שופטים בידי הקואלציה ללא צורך להתחשב בבית המשפט, או במיעוט בכנסת, וזאת בניגוד לוועדה למינוי שופטים שהיתה עד כה מימי הקמת המדינה, שבה לנציגי שופטים, לשכרת עורכי הדין, הכנסת והממשלה היו נציגים ואף צד לא יכל למנות שופטים ללא השגת תמיכה מצד גורמים אחרים.  

* בחירת שופטים בידי הקואלציה ללא צורך להתחשב בבית המשפט, או במיעוט בכנסת, וזאת בניגוד לוועדה למינוי שופטים שהייתה עד כה מימי הקמת המדינה, שבה לנציגי שופטים, לשכת עורכי הדין, הכנסת והממשלה היו נציגים ואף צד לא היה יכול למנות שופטים ללא השגת תמיכה מצד גורמים אחרים.  

* נסיון של הממשלה להשתלט על לשכת עורכי הדין. לאחר שהממשלה נכשלה בדבר זה היא מקדמת חוק לביטול הלשכה. צעד שלישי הוא נסיון להוציא את הלשכה מלהיות חברה בוועדה למינוי שופטים. ההסבר לצעדים אלה היא מעורבות הלשכה בוועדה לבחירת שופטים.  

* נסיון של הממשלה להשתלט על לשכת עורכי הדין. לאחר שהממשלה נכשלה בדבר זה, היא מקדמת חוק לביטול הלשכה. צעד שלישי הוא נסיון להוציא את הלשכה מחברות בוועדה למינוי שופטים. ההסבר לצעדים אלה הוא מעורבות הלשכה בוועדה לבחירת שופטים.  

* הפחתת כוחם של היועצים המשפטיים בממשלה והכפפה שלהם לדרג הפוליטי בממשלה.  

* הפחתת כוחם של היועצים המשפטיים בממשלה והכפפה שלהם לדרג הפוליטי בממשלה.  

הפגיעה בעצמאות מערכת המשפט היא אחד החששות המרכזיים בהקשר של הפרדת ראשויות וקיום מעצורים על כוחה של הממשלה. החשש הוא כי ללא מעצורים אלה הממשלה תוכל להשפיע בצורה לא הוגנות אל הבחירות ולרוקן אותן מתוכן.  

הפגיעה בעצמאות מערכת המשפט היא אחד החששות המרכזיים בהקשר של הפרדת רשויות וקיום מעצורים על כוחה של הממשלה. החשש הוא כי ללא מעצורים אלה, הממשלה תוכל להשפיע בצורה לא הוגנת אל הבחירות ולרוקן אותן מתוכן.  

פרופסור ינב רוזנאי הביא מסמך של ועידת הליכוד משנת 1993. במסמך מתייחבת הליכוד מתחייב לקדם להשלמת החוקה למדינת ישראל, יפעל להשלמת חוקי היסוד של זכויות האדם ויפעל לחקיקת חוק יסוד החקיקה. [https://twitter.com/roznaiy/status/1641756271555534848]

הפרופסור למשפטים יניב רוזנאי הביא מסמך של ועידת הליכוד משנת 1993. במסמך מתחייב הליכוד לקדם השלמת חוקה למדינת ישראל, יפעל להשלמת חוקי היסוד של זכויות האדם ויפעל לחקיקת חוק יסוד החקיקה.{{הערה|[https://twitter.com/roznaiy/status/1641756271555534848 החלטת ועידת הליכוד, 1993]}}

בזמן המחאה נגד [[רפורמת לוין]] טענו המפגינים וכן מומחי משפט כי הרפרומה עלולה ליצור מצב שבו אין יותר הפרדה בין שלוש רשויות. הממשלה שיש לה רוב בכנסת, תוכל גם למנות שופטים ככל רצונה וזה מצב בלתי דמוקרטי. באפריל 2023 הודה יריב לוין כי חשש זה הוא חשש נכון ועלול היה להוביל למשבר חוקתי עקב זה שמדובר בצעד אנטי-דמוקרטי. {{הערה|אטילה שומפלבי, [https://twitter.com/attilus/status/1642798135587028992 השר לוין בראיון לערוץ 14], אפריל 2023, טוויטר}}

בזמן המחאה נגד [[רפורמת לוין]] טענו המפגינים וכן מומחי משפט כי הרפורמה עלולה ליצור מצב שבו אין יותר הפרדה בין שלוש רשויות. הממשלה שיש לה רוב בכנסת, תוכל גם למנות שופטים כרצונה וזה מצב בלתי דמוקרטי. באפריל 2023 הודה יריב לוין כי חשש זה הוא נכון ועלול להוביל למשבר חוקתי עקב זה שמדובר בצעד אנטי-דמוקרטי.{{הערה|אטילה שומפלבי, [https://twitter.com/attilus/status/1642798135587028992 השר לוין בראיון לערוץ 14], אפריל 2023, טוויטר}}

===פגיעה בעצמאות הדרג המקצועי===

===פגיעה בעצמאות הדרג המקצועי===

עיתונאים כלכלנים כמו מירב אלרוזרוב הביעו חשש כי עוד לפני הרפורמה, תחושת הכוח הרב של הפוליטיקאים בממשלה תגרום לצמצום כוחו של הדרג המקצועי. היא התריעה כי פוליטיקאים החלו לצאת נגד נגיד בנק ישראל וניסו להשתיק אותו בטענה שהרפרומה לא קשורה לתחום האחריות שלו. הנגיד טען כי הרפרומה עלולה לפגוע בדרוג האשראי ובמעמדה של ישראל ולכן זה כן נוגע לו. ב-20 בפרבואר 2023 צייץ שר החוץ אלי כהן בטוויטר וקרא לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' להתערב בפעילות בנק ישראל באופן שיפסיק את העלאות הריבית.[https://www.themarker.com/news/2023-02-20/ty-article/.premium/00000186-6f93-dcba-a19e-ffb371350000][https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001438965] דבר זה נתפס כאיום על פגיעה בעצמאות [[בנק ישראל]] וגרם לסערה תקשורתית בעולם. בנימין נתניהו פרסם הבהרה למחרת לפיה עצמאות הבנק לא תפגע [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001438965]  ב-27 בפרובאר 2023 הציע ח"כ משה גפני, הצעת חוק שנועדה למנוע מהעלאות הריבית של נגיד בנק ישראל מלהשפיע על בעלי דירה יחידה. מפלגת הליכוד פרסמה הבהרה כי עצמאות בנק ישראל לא תיפגע [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001439629]

עיתונאים כלכלנים כמו מירב אלרוזרוב הביעו חשש כי עוד לפני הרפורמה, תחושת הכוח הרב של הפוליטיקאים בממשלה תגרום לצמצום כוחו של הדרג המקצועי. היא התריעה כי פוליטיקאים החלו לצאת נגד נגיד בנק ישראל וניסו להשתיק אותו בטענה שהרפרומה לא קשורה לתחום האחריות שלו. הנגיד טען כי הרפרומה עלולה לפגוע בדרוג האשראי ובמעמדה של ישראל ולכן זה כן נוגע לו. ב-20 בפרבואר 2023 צייץ שר החוץ אלי כהן בטוויטר וקרא לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' להתערב בפעילות בנק ישראל באופן שיפסיק את העלאות הריבית.[https://www.themarker.com/news/2023-02-20/ty-article/.premium/00000186-6f93-dcba-a19e-ffb371350000][https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001438965] דבר זה נתפס כאיום על פגיעה בעצמאות [[בנק ישראל]] וגרם לסערה תקשורתית בעולם. בנימין נתניהו פרסם הבהרה למחרת לפיה עצמאות הבנק לא תפגע [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001438965]  ב-27 בפרובאר 2023 הציע ח"כ משה גפני, הצעת חוק שנועדה למנוע מהעלאות הריבית של נגיד בנק ישראל מלהשפיע על בעלי דירה יחידה. מפלגת הליכוד פרסמה הבהרה כי עצמאות בנק ישראל לא תיפגע [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001439629]

====נסיון לבטל את "נבחרת הדירקטורים====

====נסיון לבטל את "נבחרת הדירקטורים"====

[[נבחרת הדירקטורים]] היא מאגר של מועמדים לחברות בדירקטוריון של חברות ממשלתיות בישראל, שנוצרה כחלק מרפורמה ברשות החברות הממשלתיות בשנת 2013. מאגר זה נועד לאתר באופן שוויוני, פומבי ותחרותי מועמדים ראויים לדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, שבמסגרתה ניתן למנות רק בעלי תארים ואישים בעלי כישורם בתחום אחריותה ופעילותה של כל חברה ממשלתית. נבחרת הדירקטורים לא מעוגנת בחקיקה אלא הוקמה על פי המלצות מבקר המדינה. במהלך השנים התקיימו נסיונות שונים לבטל אותה, בעיקר מצד הליכוד וש"ס, אשר סוכלו על ידי היועצים המשפטיים לממשלה.  השר דודי אמסלם הביע את התנגדותו לנבחרת בטענה כי גם עקרות בית הן בעלות תובנה משלהן וכי הנבחרת היא ביטוי לאליטיזם. פרשנים וגורמים מקצועיים מתייחסים לנסיון לבטל את נבחרת הדירקטורים כמאבק של הליכוד באליטות על ידי מתן אפשרות למנות דירקטורים מ"כלל שדרות הציבור", אולם מזהירים שבפועל ביטול הנבחרת יוביל למינוי אליטה של מקורבים לשרי הממשלה. מבקר המדינה הזהיר בדצמבר 2017 מפני פגיעה בתפקוד החברות הממשלתיות ופגיעה באינטרס הציבורי אם תוחזר שיטת מינוי המקורבים כפי שהיתה נהוגה בעבר. הסכמים הקואליציוניים של ממשלת ישראל השלושים ושבע הוסכם על ביטולה של נבחרת הדירקטורים. משרד האוצר וגורמים נוספים כמו רשות החברות הביעו חשש כי הנסיון לבטל את הנבחרת נועד כדי לאפשר שורת מינויים של מקורבים ופעילים פוליטיים לכ-200 משרות פנויות של דירקטורים וראשי דירקטורים בחברות הממשלתיות.[https://www.ynet.co.il/economy/article/s1utsrny2]  

[[נבחרת הדירקטורים]] היא מאגר של מועמדים לחברות בדירקטוריון של חברות ממשלתיות בישראל, שנוצרה כחלק מרפורמה ברשות החברות הממשלתיות בשנת 2013. מאגר זה נועד לאתר באופן שוויוני, פומבי ותחרותי מועמדים ראויים לדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, שבמסגרתה ניתן למנות רק בעלי תארים ואישים בעלי כישורם בתחום אחריותה ופעילותה של כל חברה ממשלתית. נבחרת הדירקטורים לא מעוגנת בחקיקה אלא הוקמה על פי המלצות מבקר המדינה. במהלך השנים התקיימו נסיונות שונים לבטל אותה, בעיקר מצד הליכוד וש"ס, אשר סוכלו על ידי היועצים המשפטיים לממשלה.  השר דודי אמסלם הביע את התנגדותו לנבחרת בטענה כי גם עקרות בית הן בעלות תובנה משלהן וכי הנבחרת היא ביטוי לאליטיזם. פרשנים וגורמים מקצועיים מתייחסים לנסיון לבטל את נבחרת הדירקטורים כמאבק של הליכוד באליטות על ידי מתן אפשרות למנות דירקטורים מ"כלל שדרות הציבור", אולם מזהירים שבפועל ביטול הנבחרת יוביל למינוי אליטה של מקורבים לשרי הממשלה. מבקר המדינה הזהיר בדצמבר 2017 מפני פגיעה בתפקוד החברות הממשלתיות ופגיעה באינטרס הציבורי אם תוחזר שיטת מינוי המקורבים כפי שהיתה נהוגה בעבר. הסכמים הקואליציוניים של ממשלת ישראל השלושים ושבע הוסכם על ביטולה של נבחרת הדירקטורים. משרד האוצר וגורמים נוספים כמו רשות החברות הביעו חשש כי הנסיון לבטל את הנבחרת נועד כדי לאפשר שורת מינויים של מקורבים ופעילים פוליטיים לכ-200 משרות פנויות של דירקטורים וראשי דירקטורים בחברות הממשלתיות.[https://www.ynet.co.il/economy/article/s1utsrny2]  

* התבטאויות חריפות של דודי אמסלם אל מנהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים, האשמתה במעורבות בפוטש, וקידום תהליך של הדחתה. זאת על רקע מכתבי נזיפה שהיא שולחת אליו על רקע המאבק בנבחרת הדירקטורים ונסיון למנות מקורבים [https://www.ynet.co.il/economy/article/s1utsrny2]

* התבטאויות חריפות של דודי אמסלם אל מנהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים, האשמתה במעורבות בפוטש, וקידום תהליך של הדחתה. זאת על רקע מכתבי נזיפה שהיא שולחת אליו על רקע המאבק בנבחרת הדירקטורים ונסיון למנות מקורבים [https://www.ynet.co.il/economy/article/s1utsrny2]

====נסיון למנות גורם פוליטי לראשות הלמ"ס ולשנות את מבנה הגוף====

====נסיון למנות גורם פוליטי לראשות הלמ"ס ולשנות את מבנה הגוף====

ב-21 בפבוראר, 2023, פרסם מיכאל שמש, מערוץ 11 כאן, תחקיר לפיו ראש הממשלה בנימין נתניהו דרש למנות איש פוליטי לממלא מקום הסטטיסטיקאי הראשי הממונה על הלמ"ס. לפי התחקיר נתניהו תכנן למנות את מנכ"ל משרדו, יוסי שלי, שהיה מנהל קמפיין הליכוד, לממלא מקום הסטטיסטיקאי הראשי. {{הערה|שם=שמש22.02|מיכאל שמש, [https://old.kan.org.il/item/?itemId=146201 הדרישה החריגה של נתניהו למינוי פוליטי בתפקיד כלכלי בכיר], כאן 11, 22 בפברואר 2023}} ב-14 בפברואר 2023 סיים יואל פינקל, את תפקידו כממלא מקום ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לאחר שכיהן בתפקיד במשך שנה. התפקיד קצוב בזמן ונדרשת הארכה שלו אחת לכמה חודשים בידי ראש הממשלה. נתניהו סרב לאשר את הארכת כהונת פינקל עד למינוי קבוע. לאחר התחקיר נתניהו טען כי הוא חזר בו.{{הערה|שם=שמש22.02}} ב-13 במרץ פנה שוב נתניהו אל נציבות שירות המדינה בבקשה לעצור מינויים ומיכרזים בלמ"ס. {{הערה| צבי זרחיה, [https://www.calcalist.co.il/local_news/article/r1q4mbakh משרד רה"מ דורש לעצור מינויים בלמ"ס עד לבחירת הסטטיסטיקן הלאומי], כלכלסיט, 13.03.23}} במרץ 2023 חשף שמש כי 10 ימים לפני סיום כהונת פינקל, כתב שלי לסמנכ"לית הון אנושי בלמ"ס והורה להקפיא הליכי גיוס בלמ"ס כי בכוונתו לבחון את המבנה הארגוני של הלמ"ס. במקביל הוא פנה לנציבות שירות המדינה וביקש למנות את עצמו לראשות הלמ"ס. אנשי נציבות המדינה טענו כי לא נראה כי אין לו את הידע המקצועי הרלוונטי לתפקיד. לתפקיד נדרש תואר דוקטורט, וניסיון של לפחות 7 שנים "בהובלה וביצוע של מחקרים מדעיים בתחומי הסטטיסטיקה, כלכלה או דמוגרפיה, כולל פרסום של מאמרים מדעיים בכתבי עת מקצועיים בינלאומיים".{{הערה|שם=גלובס22.02.2023|עידן ארץ, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001439240 נתניהו בדק אפשרות למנות מקורב לתפקיד ממלא מקום ראש הלמ"ס - ונסוג] גלובס 22.02.2023}} שלי התעקש כי יש לו רקע מתאים בשל תואר בהנדסת תעשייה וניהול, וידע רב בניתוח נתונים סטטיסטיים. הוא נזף בגורמי המקצוע בטענה שראש הממשלה תומך בצעדיו. {{הערה|שם=שמש-מרץ2023|מיכאל שמש, [https://www.kan.org.il/content/kan-news/politic/218855 תחקיר ההשתלטות על הלמ"ס: כך נתניהו ומקורבו מנסים לשלוט על הנתונים של ישראל], כאן 11, 22 מרץ 2023}} לטענת שמש, נתניהו ניסה להשתלט על עמדות מפתח בלמ"ס במספר דרכים, מקורבו ניסה לכופף את היועצים המשפטיים. כאשר מאמצים אלה נחשפו ונכשלו, נתניהו התרחק מהאירוע, לשכתו שיקרה וטענה שלא עסק בעניין.{{הערה|שם=שמש-מרץ2023}}

ב-21 בפבוראר, 2023, פרסם מיכאל שמש, מערוץ 11 כאן, תחקיר לפיו ראש הממשלה בנימין נתניהו דרש למנות איש פוליטי לממלא מקום הסטטיסטיקאי הראשי הממונה על הלמ"ס. לפי התחקיר נתניהו תכנן למנות את מנכ"ל משרדו, יוסי שלי, שהיה מנהל קמפיין הליכוד, לממלא מקום הסטטיסטיקאי הראשי.{{הערה|שם=שמש22.02|מיכאל שמש, [https://old.kan.org.il/item/?itemId=146201 הדרישה החריגה של נתניהו למינוי פוליטי בתפקיד כלכלי בכיר], כאן 11, 22 בפברואר 2023}} ב-14 בפברואר 2023 סיים יואל פינקל, את תפקידו כממלא מקום ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לאחר שכיהן בתפקיד במשך שנה. התפקיד קצוב בזמן ונדרשת הארכה שלו אחת לכמה חודשים בידי ראש הממשלה. נתניהו סרב לאשר את הארכת כהונת פינקל עד למינוי קבוע. לאחר התחקיר נתניהו טען כי הוא חזר בו.{{הערה|שם=שמש22.02}} ב-13 במרץ פנה שוב נתניהו אל נציבות שירות המדינה בבקשה לעצור מינויים ומיכרזים בלמ"ס.{{הערה| צבי זרחיה, [https://www.calcalist.co.il/local_news/article/r1q4mbakh משרד רה"מ דורש לעצור מינויים בלמ"ס עד לבחירת הסטטיסטיקן הלאומי], כלכלסיט, 13.03.23}} במרץ 2023 חשף שמש כי 10 ימים לפני סיום כהונת פינקל, כתב שלי לסמנכ"לית הון אנושי בלמ"ס והורה להקפיא הליכי גיוס בלמ"ס כי בכוונתו לבחון את המבנה הארגוני של הלמ"ס. במקביל הוא פנה לנציבות שירות המדינה וביקש למנות את עצמו לראשות הלמ"ס. אנשי נציבות המדינה טענו כי לא נראה כי אין לו את הידע המקצועי הרלוונטי לתפקיד. לתפקיד נדרש תואר דוקטורט, וניסיון של לפחות 7 שנים "בהובלה וביצוע של מחקרים מדעיים בתחומי הסטטיסטיקה, כלכלה או דמוגרפיה, כולל פרסום של מאמרים מדעיים בכתבי עת מקצועיים בינלאומיים".{{הערה|שם=גלובס22.02.2023|עידן ארץ, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001439240 נתניהו בדק אפשרות למנות מקורב לתפקיד ממלא מקום ראש הלמ"ס - ונסוג] גלובס 22.02.2023}} שלי התעקש כי יש לו רקע מתאים בשל תואר בהנדסת תעשייה וניהול, וידע רב בניתוח נתונים סטטיסטיים. הוא נזף בגורמי המקצוע בטענה שראש הממשלה תומך בצעדיו.{{הערה|שם=שמש-מרץ2023|מיכאל שמש, [https://www.kan.org.il/content/kan-news/politic/218855 תחקיר ההשתלטות על הלמ"ס: כך נתניהו ומקורבו מנסים לשלוט על הנתונים של ישראל], כאן 11, 22 מרץ 2023}} לטענת שמש, נתניהו ניסה להשתלט על עמדות מפתח בלמ"ס במספר דרכים, מקורבו ניסה לכופף את היועצים המשפטיים. כאשר מאמצים אלה נחשפו ונכשלו, נתניהו התרחק מהאירוע, לשכתו שיקרה וטענה שלא עסק בעניין.{{הערה|שם=שמש-מרץ2023}}

הפרשה עוררה חשש להתערבות פוליטית בעבודתו המקצועית של הלמ"ס. הלמ"ס הוא גוף חשוב לניהול כלכלת המדינה, משום שהוא מספק את עיקר הנתונים על בסיסן מתקבלות החלטות בידי משרדי הממשלה לרבות האוצר, בנק ישראל ואף חברות עסקיות רבות. אמינות של הלמ"ס חשובה במיוחד כדי להפיץ מידע בצורה יעילה.{{הערה|שם=גלובס22.02.2023}} הלמ"ס מפרסם נתונים כלכליים חשובים כמו מדד המחירים לצרכן, נתוני האבטלה ונתוני צמיחה כלכלית. לעיתים, הנתונים לא נוחים לממשלה, לדוגמה מדד המחירים לצרכן שמראה על אינפלציה גבוהה. בינואר 2022, נשיא טורקיה רג'יפ טאיפ ארדואן הביא להתפטרות ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משום שלדעתו נתוני האינפלציה לא משקפים את המצב במציאות. {{הערה|שם=שמש22.02}} פרופ' דרור פייטלסון הזהיר כי צעד כזה היה עלול לפגוע באמינות המידע על ישראל מול העולם, לגרור ההשפעות החמורות על תכנון התקציב  ותאר כיצד שינוי בנתונים יכול ליצור רושם מוטעה בציבור לדוגמה  ליצור רושם של הקלה במשבר הדיור. {{הערה|נעמי נידם, [https://shakuf.co.il/41045 נתניהו רוצה להשתלט על הלמ"ס, איך זה ישפיע עליך?] שקוף, 16 במרץ, 2023}}

הפרשה עוררה חשש להתערבות פוליטית בעבודתו המקצועית של הלמ"ס. הלמ"ס הוא גוף חשוב לניהול כלכלת המדינה, משום שהוא מספק את עיקר הנתונים על בסיסן מתקבלות החלטות בידי משרדי הממשלה לרבות האוצר, בנק ישראל ואף חברות עסקיות רבות. אמינות של הלמ"ס חשובה במיוחד כדי להפיץ מידע בצורה יעילה.{{הערה|שם=גלובס22.02.2023}} הלמ"ס מפרסם נתונים כלכליים חשובים כמו מדד המחירים לצרכן, נתוני האבטלה ונתוני צמיחה כלכלית. לעיתים, הנתונים לא נוחים לממשלה, לדוגמה מדד המחירים לצרכן שמראה על אינפלציה גבוהה. בינואר 2022, נשיא טורקיה רג'יפ טאיפ ארדואן הביא להתפטרות ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משום שלדעתו נתוני האינפלציה לא משקפים את המצב במציאות.{{הערה|שם=שמש22.02}} פרופ' דרור פייטלסון הזהיר כי צעד כזה היה עלול לפגוע באמינות המידע על ישראל מול העולם, לגרור ההשפעות החמורות על תכנון התקציב  ותאר כיצד שינוי בנתונים יכול ליצור רושם מוטעה בציבור לדוגמה  ליצור רושם של הקלה במשבר הדיור.{{הערה|נעמי נידם, [https://shakuf.co.il/41045 נתניהו רוצה להשתלט על הלמ"ס, איך זה ישפיע עליך?] שקוף, 16 במרץ, 2023}}

====נסיונות למנות מקורבים====

====נסיונות למנות מקורבים====

=== השפעת הממשלה על התקשורת===

=== השפעת הממשלה על התקשורת===

* נסיונות פגיעה בתאגיד השידור הציבורי. ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה לסגור את התאגיד פעמיים – בסוף 2016 ובתחילת 2017, זמן קצר לפני שהתאגיד החל לפעול, ולשקם את רשות השידור. את הקריאות לסגור את התאגיד ליווה הנימוק כי סגירתו תחסוך כספים למשלם המיסים, ובטענה כי רשות השידור התייעלה וניתן למנוע את סגירתה. ב-15 באוקטובר 2017 העלה השר אריה דרעי הצעה לסגירת תאגיד השידור הישראלי, בטענה כי סגירת התאגיד בין היתר תממן את העלאת קצבאות הנכות. רבים התייחסו לאמירתה של השרה מירי רגב משנת 2106 על התאגיד ""מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?[https://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3694416,00.html] כאיתות לכך שהממשלה רוצה לשלוט בתקשורת בדומה למשטרים דיקטטורים.  שלמה קרעי, שר התקשורת הודיעי כי הוא מתכוון לסגור את תאגיד השידור הציבורי "כאן", לבצע בו קיצוץ המסיבי בתקציבו וכל זאת "למען הציבור". הטענה של קרעי היתה כי מדובר למען קידום של "שוק חופשי" ותחרות בתחום התקשורת וכי השידור הציבורי לא מגדיל את המגוון בתכנים. לעומת זאת טענו עיתונים כי בחמש שנות פעילותו הניב "כאן" עושר של תכנים איכותיים ופופולריים, והמחיש לציבור כיצד נראה שידור ציבורי שלא נתון לשליטה פוליטית. וכי הסיבה שבגללה הממשלה רוצה לסגור את התאגיד היא רצונה בתקשורת שהיא כלי הסברה שהשלטון שולט בה ומכפיף אותה לצרכיו {{הערה|חיים זיסוביץ, [https://www.israelhayom.co.il/opinions/article/13642830 על חורבות רוממה], ישראל היום, 30/1/2023}} [https://www.themarker.com/magazine/2023-02-02/ty-article-magazine/.premium/00000186-01ea-dd94-a5df-fdef7d6f0000] על רקע מחאות נגד התוכנית פורסם בפברואר כי התוכנית להסגירת התאגיד הוקפאה הוקפאה, בהחלטת ראשי הקואליציה. [https://www.themarker.com/magazine/2023-02-02/ty-article-magazine/.premium/00000186-01ea-dd94-a5df-fdef7d6f0000]  

* נסיונות פגיעה בתאגיד השידור הציבורי. ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה לסגור את התאגיד פעמיים – בסוף 2016 ובתחילת 2017, זמן קצר לפני שהתאגיד החל לפעול, ולשקם את רשות השידור. את הקריאות לסגור את התאגיד ליווה הנימוק כי סגירתו תחסוך כספים למשלם המיסים, ובטענה כי רשות השידור התייעלה וניתן למנוע את סגירתה. ב-15 באוקטובר 2017 העלה השר אריה דרעי הצעה לסגירת תאגיד השידור הישראלי, בטענה כי סגירת התאגיד בין היתר תממן את העלאת קצבאות הנכות. רבים התייחסו לאמירתה של השרה מירי רגב משנת 2106 על התאגיד ""מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?[https://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3694416,00.html] כאיתות לכך שהממשלה רוצה לשלוט בתקשורת בדומה למשטרים דיקטטורים.  שלמה קרעי, שר התקשורת הודיעי כי הוא מתכוון לסגור את תאגיד השידור הציבורי "כאן", לבצע בו קיצוץ המסיבי בתקציבו וכל זאת "למען הציבור". הטענה של קרעי היתה כי מדובר למען קידום של "שוק חופשי" ותחרות בתחום התקשורת וכי השידור הציבורי לא מגדיל את המגוון בתכנים. לעומת זאת טענו עיתונים כי בחמש שנות פעילותו הניב "כאן" עושר של תכנים איכותיים ופופולריים, והמחיש לציבור כיצד נראה שידור ציבורי שלא נתון לשליטה פוליטית. וכי הסיבה שבגללה הממשלה רוצה לסגור את התאגיד היא רצונה בתקשורת שהיא כלי הסברה שהשלטון שולט בה ומכפיף אותה לצרכיו{{הערה|חיים זיסוביץ, [https://www.israelhayom.co.il/opinions/article/13642830 על חורבות רוממה], ישראל היום, 30/1/2023}} [https://www.themarker.com/magazine/2023-02-02/ty-article-magazine/.premium/00000186-01ea-dd94-a5df-fdef7d6f0000] על רקע מחאות נגד התוכנית פורסם בפברואר כי התוכנית להסגירת התאגיד הוקפאה הוקפאה, בהחלטת ראשי הקואליציה. [https://www.themarker.com/magazine/2023-02-02/ty-article-magazine/.premium/00000186-01ea-dd94-a5df-fdef7d6f0000]  

* קידום ערוץ 14 כערוץ תעמולה - עיתונים פעילים ומפלגות טוענים כי ערוץ 14 משמש כערוץ תעמולה למען הממשלה. זאת בניגוד לכללי אתיקה עיתונאית .[https://www.haaretz.co.il/opinions/2022-10-03/ty-article-opinion/.highlight/00000183-9955-deb9-a5c7-fbf560aa0000] כמו כן נטען כי הממשלה מקדמת את הערוץ על ידי העדפות שונות בהחזרי הוצאות שלו ובעלמת עין מהפרת תנאי השידור שלו.[https://timeout.co.il/%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%A5-14-%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F/] [https://www.themarker.com/advertising/2022-10-03/ty-article/.premium/00000183-9d8c-d425-abef-ddec28ef0000] [https://www.the7eye.org.il/481299] [https://www.the7eye.org.il/489878] במרץ העלה הערוץ תשדיר שתואר כהסתה נגד המפגינים למען הדמוקרטיה. הרשות השניה טענה כי היא פותחת בחקירה בנושא.  [https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bkg8llwg3] עיתון הארץ אסר ביוני 2023 על עיתונאים מטעמו להתאריין בערוץ בטענה שמודבר בערוץ תעמולה ביביסטי. [https://b.walla.co.il/item/3586159]

* קידום ערוץ 14 כערוץ תעמולה - עיתונים פעילים ומפלגות טוענים כי ערוץ 14 משמש כערוץ תעמולה למען הממשלה. זאת בניגוד לכללי אתיקה עיתונאית .[https://www.haaretz.co.il/opinions/2022-10-03/ty-article-opinion/.highlight/00000183-9955-deb9-a5c7-fbf560aa0000] כמו כן נטען כי הממשלה מקדמת את הערוץ על ידי העדפות שונות בהחזרי הוצאות שלו ובעלמת עין מהפרת תנאי השידור שלו.[https://timeout.co.il/%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%A5-14-%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F/] [https://www.themarker.com/advertising/2022-10-03/ty-article/.premium/00000183-9d8c-d425-abef-ddec28ef0000] [https://www.the7eye.org.il/481299] [https://www.the7eye.org.il/489878] במרץ העלה הערוץ תשדיר שתואר כהסתה נגד המפגינים למען הדמוקרטיה. הרשות השניה טענה כי היא פותחת בחקירה בנושא.  [https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bkg8llwg3] עיתון הארץ אסר ביוני 2023 על עיתונאים מטעמו להתאריין בערוץ בטענה שמודבר בערוץ תעמולה ביביסטי. [https://b.walla.co.il/item/3586159]

==תגובות מצד מדינות והשוואות לעולם==

==תגובות מצד מדינות והשוואות לעולם==

בינואר 2023 מזכיר המדינה של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, נפגש עם המשתתפים במחאה ושיבח אותם ,{{הערה|{{הארץ|ג'ודי מלץ|בלינקן פגש נציגים של ארגונים אזרחיים וכינה אותם "כוכב הצפון שלנו"|00000186-0792-dc4a-a3be-efbbf5d90000|31 בינואר 2023}}}} ובפגישתו עם נתניהו באותו חודש הדגיש כי יחסי המדינות מבוססים על שמירה על מוסדות דמוקרטיים.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|החשש של נתניהו, הלחצים והפגישה ב-4 עיניים: מאחורי הצהרת בלינקן|62639080|30 בינואר 2023}}}} [[היועץ לביטחון לאומי]] ג'ייק סאליבן הבהיר לנתניהו: "אם תהיה פגיעה בערכים הדמוקרטיים - נתקשה לספק תמיכה בלתי מעורערת לישראל". בתגובה טען נתניהו כי הרפרומה המשפטית תעבור בהסכמה רחבה. {{הערה|{{mako|ירון אברהם|פרסום ראשון {{!}} מסרי ההרגעה של נתניהו לאמריקנים: "הרפורמה המשפטית תעבור בהסכמה רחבה"|d829759d9bad581026|news-politics/2023_q1|22 בינואר 2023}}}}

בינואר 2023 מזכיר המדינה של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, נפגש עם המשתתפים במחאה ושיבח אותם ,{{הערה|{{הארץ|ג'ודי מלץ|בלינקן פגש נציגים של ארגונים אזרחיים וכינה אותם "כוכב הצפון שלנו"|00000186-0792-dc4a-a3be-efbbf5d90000|31 בינואר 2023}}}} ובפגישתו עם נתניהו באותו חודש הדגיש כי יחסי המדינות מבוססים על שמירה על מוסדות דמוקרטיים.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|החשש של נתניהו, הלחצים והפגישה ב-4 עיניים: מאחורי הצהרת בלינקן|62639080|30 בינואר 2023}}}} [[היועץ לביטחון לאומי]] ג'ייק סאליבן הבהיר לנתניהו: "אם תהיה פגיעה בערכים הדמוקרטיים - נתקשה לספק תמיכה בלתי מעורערת לישראל". בתגובה טען נתניהו כי הרפרומה המשפטית תעבור בהסכמה רחבה.{{הערה|{{mako|ירון אברהם|פרסום ראשון {{!}} מסרי ההרגעה של נתניהו לאמריקנים: "הרפורמה המשפטית תעבור בהסכמה רחבה"|d829759d9bad581026|news-politics/2023_q1|22 בינואר 2023}}}}

נשיא צרפת, [[עמנואל מקרון]], ביקר את הרפורמה בפגישתו עם נתניהו, בינואר 2023, והזהיר כי אם תעבור "צרפת תסיק שישראל מנותקת מתפיסת הדמוקרטיה".{{הערה|{{סרוגים|אוריאל בארי|"מנותקת מהדמוקרטיה": מקרון נגד רפורמת המשפט|760759-מנותקת-מהדמוקרטיה-מקרון-נגד-רפורמת-ה|3 בפברואר 2023}}}}

נשיא צרפת, [[עמנואל מקרון]], ביקר את הרפורמה בפגישתו עם נתניהו, בינואר 2023, והזהיר כי אם תעבור "צרפת תסיק שישראל מנותקת מתפיסת הדמוקרטיה".{{הערה|{{סרוגים|אוריאל בארי|"מנותקת מהדמוקרטיה": מקרון נגד רפורמת המשפט|760759-מנותקת-מהדמוקרטיה-מקרון-נגד-רפורמת-ה|3 בפברואר 2023}}}}

נתניהו טען בראיון ב-CNN כי פסקת ההתגברות קיימת גם בקנדה.  פרופ׳ אירווין קוטר, שר המשפטים לשעבר של קנדה טען כי טענה זו אינה נכונה. לדוגמה לקנדה יש שטר זכויות דומה לחוקה שמבטיח שהממשלה לא יכולה לחרוג מכוחה יותר מידי. כתב זה מבטיח זכויות אדם חשובות כמו חופש הביטוי, חופש דת, חופש התאגדות, חופש עיתונות, שוויון בפני החוק ועוד. {{הערה|[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%93%D7%99 כתב הזכויות והחירויות הקנדי], ויקיפדיה העברית}}  כמו כן יש בקנדה מערכת פדרלית שמקשה על הממשלה להפעיל פסקת התגברות [https://twitter.com/YallaTikva/status/1626604554274983937] שמחה רוטמן טען כי הצעדים שלו דומים לקנדה, בתגובה עשרות משפטנים בכירים מקדנה הזהירו ממהלכי החקיקה המשפטית ודחו את ההשוואה של רוטמן: "טיעון מסולף, החקיקה מסכנת את שלטון החוק" [https://shakuf.co.il/40812] נוסף לחוקה, לקנדה יש גם סנאט המייצג קבוצות מיעוט שתפקידו לאשר חקיקה {{הערה|[https://www.calcalist.co.il/calcalistech/article/hk3cdmpns נו, באמת: ההישענות של תומכי הרפורמה המשפטית על קנדה מופרכת מיסודה], אלן פלד, כלכליסט, 05.02.23}}

נתניהו טען בראיון ב-CNN כי פסקת ההתגברות קיימת גם בקנדה.  פרופ׳ אירווין קוטר, שר המשפטים לשעבר של קנדה טען כי טענה זו אינה נכונה. לדוגמה לקנדה יש שטר זכויות דומה לחוקה שמבטיח שהממשלה לא יכולה לחרוג מכוחה יותר מידי. כתב זה מבטיח זכויות אדם חשובות כמו חופש הביטוי, חופש דת, חופש התאגדות, חופש עיתונות, שוויון בפני החוק ועוד.{{הערה|[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%93%D7%99 כתב הזכויות והחירויות הקנדי], ויקיפדיה העברית}}  כמו כן יש בקנדה מערכת פדרלית שמקשה על הממשלה להפעיל פסקת התגברות [https://twitter.com/YallaTikva/status/1626604554274983937] שמחה רוטמן טען כי הצעדים שלו דומים לקנדה, בתגובה עשרות משפטנים בכירים מקדנה הזהירו ממהלכי החקיקה המשפטית ודחו את ההשוואה של רוטמן: "טיעון מסולף, החקיקה מסכנת את שלטון החוק" [https://shakuf.co.il/40812] נוסף לחוקה, לקנדה יש גם סנאט המייצג קבוצות מיעוט שתפקידו לאשר חקיקה{{הערה|[https://www.calcalist.co.il/calcalistech/article/hk3cdmpns נו, באמת: ההישענות של תומכי הרפורמה המשפטית על קנדה מופרכת מיסודה], אלן פלד, כלכליסט, 05.02.23}}

במשך מספר שנים פעל נתניהו כדי שישראל תתקבל לארגון ה-[[OECD]] דבר שיש לו השלכות על מעמדה המדיני של ישראל וכן השלכות כלכליות כמו דרוג האשראי שלה. בפבואר 2023 הזהיר הארגון את ישראל מפני קיום הרפורמה המשפטית וכי הוא מתכוון לכלול בדו"ח שלו על המדינה הזהרות כמו  "עצמאות שיפוטית ובלמים ואיזונים שיפוטיים חיוניים למערכת חזקה נגד שחיתות ויושרה ציבורית, אמון בממשלה ובמוסדות הציבור וסביבה עסקית המושכת השקעות ומטפחת ביצועים כלכליים". [https://www.israelhayom.co.il/business/article/13706672] [https://www.themarker.com/news/politics/2023-02-18/ty-article/00000186-63df-d22b-ad9e-77ffbd8b0000]

במשך מספר שנים פעל נתניהו כדי שישראל תתקבל לארגון ה-[[OECD]] דבר שיש לו השלכות על מעמדה המדיני של ישראל וכן השלכות כלכליות כמו דרוג האשראי שלה. בפבואר 2023 הזהיר הארגון את ישראל מפני קיום הרפורמה המשפטית וכי הוא מתכוון לכלול בדו"ח שלו על המדינה הזהרות כמו  "עצמאות שיפוטית ובלמים ואיזונים שיפוטיים חיוניים למערכת חזקה נגד שחיתות ויושרה ציבורית, אמון בממשלה ובמוסדות הציבור וסביבה עסקית המושכת השקעות ומטפחת ביצועים כלכליים". [https://www.israelhayom.co.il/business/article/13706672] [https://www.themarker.com/news/politics/2023-02-18/ty-article/00000186-63df-d22b-ad9e-77ffbd8b0000]

* [[יובל נוח הררי]], [https://www.haaretz.co.il/magazine/2023-03-29/ty-article-magazine/.highlight/00000187-2ce8-d6f0-af9f-7dec2c1e0000 הם ינסו שוב, בכוח גדול יותר, ואנחנו חייבים להגיע מוכנים. אז מה עושים?], הארץ, 29 במרץ 2023

* [[יובל נוח הררי]], [https://www.haaretz.co.il/magazine/2023-03-29/ty-article-magazine/.highlight/00000187-2ce8-d6f0-af9f-7dec2c1e0000 הם ינסו שוב, בכוח גדול יותר, ואנחנו חייבים להגיע מוכנים. אז מה עושים?], הארץ, 29 במרץ 2023

==הערות שולייפ==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:פוליטיקה]]

[[קטגוריה:פוליטיקה]]

[[קטגוריה:ישראל]]

[[קטגוריה:ישראל]]