שינויים

'''רפורמת לוין''' או '''המהפכה המשפטית''' היא תוכנית שהציג [[שר המשפטים]] [[יריב לוין]], בתמיכתו של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]],{{הערה|שם=מנדט|{{ערוץ7|חזקי ברוך|נתניהו בישיבת הממשלה: רפורמת לוין היא מימוש רצון הבוחר, קיבלנו מנדט מהציבור|588329|8 בינואר 2023}}}} לביצוע שינויים מהותיים במערכת [[המשפט בישראל]]. בין השינויים: אישור [[פסקת התגברות]] והסדרת פסילת חוקים, ביטול [[עילת הסבירות]], הגדרת תפקיד [[היועץ המשפטי לממשלה|הייעוץ המשפטי]] כמייעץ לא מחייב ושינוי הרכב [[הוועדה לבחירת שופטים]].{{הערה|{{mako|לי נעים|לוין הציג את הרפורמה במערכת המשפט: פסקת התגברות ברוב של 61 ושינוי בוועדה לבחירת שופטים|3593fb1c4dd7581027|news-politics/2023_q1|4 בינואר 2023}}}}{{הערה|{{טלגרם|yarivlevin/715|פרסום עיקרי רפורמת המשילות|תאריך=4 בינואר 2023|ערוץ=של יריב לוין}}}}

'''רפורמת לוין''' או '''המהפכה המשפטית''' היא תוכנית שהציג [[שר המשפטים]] [[יריב לוין]], בתמיכתו של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]],{{הערה|שם=מנדט|{{ערוץ7|חזקי ברוך|נתניהו בישיבת הממשלה: רפורמת לוין היא מימוש רצון הבוחר, קיבלנו מנדט מהציבור|588329|8 בינואר 2023}}}} לביצוע שינויים מהותיים במערכת [[המשפט בישראל]]. בין השינויים: ביטול [[עילת הסבירות]], אישור [[פסקת התגברות]], קביעת כללים לפסילת חוקים,, הגדרת תפקיד [[היועץ המשפטי לממשלה]] כמייעץ לא מחייב ושינוי הרכב [[הוועדה לבחירת שופטים]].{{הערה|{{mako|לי נעים|לוין הציג את הרפורמה במערכת המשפט: פסקת התגברות ברוב של 61 ושינוי בוועדה לבחירת שופטים|3593fb1c4dd7581027|news-politics/2023_q1|4 בינואר 2023}}}}{{הערה|{{טלגרם|yarivlevin/715|פרסום עיקרי רפורמת המשילות|תאריך=4 בינואר 2023|ערוץ=של יריב לוין}}}}

הרפורמה  הוצגה ב-[[4 בינואר]] [[2023]], שישה ימים לאחר השבעת [[ממשלת ישראל השלושים ושבע]], ועוררה דיון ציבורי ער, תמיכה ומחאה נרחבת. מומחים רבים בתחום המשפט, ומדעני המדינה, וכן מומחי כלכלה בארץ ובחו"ל הזהירו מפני התוכנית. מדינות דמוקרטיות ידידות ישראל, וכן משקיעים וגופים בינלאומיים כמו חברות דרוג אשראי ראו בתוכנית דבר שעלול לפגוע במעמדה של ישראל. תומכי התוכנית טענו כי היא חיונית לשם שיקום [[אמון|משבר אמון]] שיש כלפי מערכת המשפט. מתנגדי הרפורמה בישראל חוששים כי היא מהווה צעד מרכזי ב[[הפיכה משטרית בישראל]] כחלק מתהליך של [[שחיקה דמוקרטית]].  

הרפורמה  הוצגה ב-[[4 בינואר]] [[2023]], שישה ימים לאחר השבעת [[ממשלת ישראל השלושים ושבע]], ועוררה דיון ציבורי ער, תמיכה ומחאה נרחבת. מומחים רבים בתחום המשפט, ומדעני המדינה, וכן מומחי כלכלה בארץ ובחו"ל הזהירו מפני התוכנית. מדינות דמוקרטיות ידידות ישראל, וכן משקיעים וגופים בינלאומיים כמו חברות דרוג אשראי ראו בתוכנית דבר שעלול לפגוע במעמדה של ישראל. תומכי התוכנית טענו כי היא חיונית לשם שיקום [[אמון|משבר אמון]] שיש כלפי מערכת המשפט. מתנגדי הרפורמה בישראל חוששים כי היא מהווה צעד מרכזי ב[[הפיכה משטרית בישראל]] כחלק מתהליך של [[שחיקה דמוקרטית]].  

התוכנית גובשה בסיוע מומחים מ[[פורום קהלת]]. אולם בהמשך אנשי פורום קהלת התנערו מחלקים מהרפרומה.  

התוכנית גובשה בסיוע מומחים מ[[פורום קהלת]]. אולם בהמשך אנשי פורום קהלת התנערו מחלקים מהרפרומה.  

בעקבות מחאה רחבה בהשתתפות מאות אלפי אנשים, בעקבות התנגדות של אנשי עסקים ומשיקיעם וכן לחץ מצד מדינות העולם ומשקיעים מחו"ל, החליטה הממשלה להשהות את החקיקה בנושא. הממשלה הודיעה כי היא תכנס לדיון עם גורמי האופוציזה ביחס לפשרה בנושא. בזמן המחאה נגד רפורמת לוין טענו המפגינים וכן מומחי משפט כי הרפרומה עלולה ליצור מצב שבו אין יותר הפרדה בין שלוש רשויות. הממשלה, שיש לה רוב בכנסת, תוכל גם למנות שופטים ככל רצונה וזה מצב בלתי דמוקרטי. באפריל 2023 הודה יריב לוין כי חשש זה הוא חשש נכון ועלול היה להוביל למשבר חוקתי עקב זה שמדובר בצעד אנטי-דמוקרטי. {{הערה|אטילה שומפלבי, [https://twitter.com/attilus/status/1642798135587028992 השר לוין בראיון לערוץ 14], אפריל 2023, טוויטר}}

לכאורה בעקבות מחאה רחבה בהשתתפות מאות אלפי אנשים, בעקבות התנגדות של אנשי עסקים ומשיקיעם וכן לחץ מצד מדינות העולם ומשקיעים מחו"ל, החליטה הממשלה להשהות את החקיקה בנושא. הממשלה הודיעה כי היא תכנס לדיון עם גורמי האופוציזה ביחס לפשרה בנושא. בזמן המחאה נגד רפורמת לוין טענו המפגינים וכן מומחי משפט כי הרפרומה עלולה ליצור מצב שבו אין יותר הפרדה בין שלוש רשויות. הממשלה, שיש לה רוב בכנסת, תוכל גם למנות שופטים ככל רצונה וזה מצב בלתי דמוקרטי. באפריל 2023 הודה יריב לוין כי חשש זה הוא חשש נכון ועלול היה להוביל למשבר חוקתי עקב זה שמדובר בצעד אנטי-דמוקרטי. {{הערה|אטילה שומפלבי, [https://twitter.com/attilus/status/1642798135587028992 השר לוין בראיון לערוץ 14], אפריל 2023, טוויטר}}

פרופסורים לכלכלה טענו בינואר 2023 כי הרפרומה עלולה לפגוע ב[[אמון]] שיש למשקיעים ולמוסדות בינלואמיים כלפי כלכלת ישראל, וכי דבר זה עלול לגרור [[השלכות כלכליות של רפורמת לוין|השלכות כלכליות חמורות]] כמו הורדה בדרוג האשראי, פגיעה בדרג המקצועי, פגיעה באמון של ממשלות ומשקיעים כלפי ישראל ואפקט בעייתי של כרסום הדמוקרטיה ולכן בריחה של [[הון אנושי]]. בתחילה טענו גורמים בממשלה כי חשש זה הוא מופרך. בהמשך התרבו הסימנים לתמיכה בעמדה זו כאשר גורמים באוצר ובבנק ישראל ערכו תחזיות דומות לפגיעה בכלכלת ישראל אם הרפרומה תמשיך. דבר זה התזחק עוד יותר בעקבות הערכות של סוכניות דרוג אשראי.  

פרופסורים לכלכלה טענו בינואר 2023 כי הרפרומה עלולה לפגוע ב[[אמון]] שיש למשקיעים ולמוסדות בינלואמיים כלפי כלכלת ישראל, וכי דבר זה עלול לגרור [[השלכות כלכליות של רפורמת לוין|השלכות כלכליות חמורות]] כמו הורדה בדרוג האשראי, פגיעה בדרג המקצועי, פגיעה באמון של ממשלות ומשקיעים כלפי ישראל ואפקט בעייתי של כרסום הדמוקרטיה ולכן בריחה של [[הון אנושי]]. בתחילה טענו גורמים בממשלה כי חשש זה הוא מופרך. בהמשך התרבו הסימנים לתמיכה בעמדה זו כאשר גורמים באוצר ובבנק ישראל ערכו תחזיות דומות לפגיעה בכלכלת ישראל אם הרפרומה תמשיך. דבר זה התזחק עוד יותר בעקבות הערכות של סוכניות דרוג אשראי.