שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
[[קובץ:Stab-in-the-back postcard.jpg|ממוזער|גלויה אנטישמית מ-1919 המתארת יהודי דוקר בגב חייל גרמני. הגלויה היא מבין המזוהות ביותר עם המיתוס.]]
 
[[קובץ:Stab-in-the-back postcard.jpg|ממוזער|גלויה אנטישמית מ-1919 המתארת יהודי דוקר בגב חייל גרמני. הגלויה היא מבין המזוהות ביותר עם המיתוס.]]
'''מיתוס תקיעת הסכין בגב''' (בגרמנית: '''Die Dolchstosslegende''') הייתה אמונה רווחת ופומבית בקרב חוגי ימין בגרמניה לאחר שנת 1918, לפיה צבא גרמניה במלחמת העולם הראשונה לא הובס בשדה הקרב, אלא הפסיד בגלל בגידה מכוונת על ידי גורמים בחברה האזרחית, ובמיוחד הרפובליקנים שהדיחו את בית המלוכה של הוהנצולרן במהפכה הגרמנית של 1918-1. ובמיוחד הדבר כוון נגד היהודים, המרקסיסטים, הבונים החופשיים וגורמים נוספים שפעלו בגרמניה. תומכי [[תאוריית קונספירציה]] זו גינו את מנהיגי הממשלה הגרמנית שחתמו על הסכם שביתת הנשק ב-11 בנובמבר 1918 כאל "פושעי נובמבר". אמונה זו סייע לעליית הנאצים לשלטון.  
+
'''מיתוס תקיעת הסכין בגב''' (בגרמנית: '''Die Dolchstosslegende''') הייתה [[תאוריית קונספירציה]] ואמונה רווחת ופומבית בקרב חוגי ימין בגרמניה לאחר שנת 1918, לפיה צבא גרמניה במלחמת העולם הראשונה לא הובס בשדה הקרב, אלא הפסיד בגלל בגידה מכוונת על ידי גורמים בחברה האזרחית, ובמיוחד הרפובליקנים שהדיחו את בית המלוכה של הוהנצולרן במהפכה הגרמנית של 1918-1. ובמיוחד הדבר כוון נגד היהודים, המרקסיסטים, הבונים החופשיים וגורמים נוספים שפעלו בגרמניה. תומכי תאוריית קונספירציה זו גינו את מנהיגי הממשלה הגרמנית שחתמו על הסכם שביתת הנשק ב-11 בנובמבר 1918 כאל "פושעי נובמבר". אמונה זו סייעה לעליית הנאצים לשלטון.  
   −
מקור האמונה הזו הוא במפקדי הצבא הגרמני בזמן המלחמה, פאול פון הינדנבורג ואריך לודנדורף. לצבא הגרמני היה קושי להודות בתבוסה ולכן חיפשו להטיל את האשמה על גורמים אזרחיים וכך בעת מתן עדות בפני ועדת חקירה של הרייכסטאג, הם אמרו כי כניעת גרמניה הייתה בגלל "תקיעת סכין בגב" שביצעו גורמי שמאל (ובמשתמע אף יהודים) ושהצבא הגרמני מעולם לא הובס בקרב. הייתה זאת דרך להסביר את התבוסה במלחמה. במציאות הצבא הגרמני הוא אשר המליץ על כניעה והעדיף שהחרפה תיפול על ראש הסוציאל-דמוקרטים שבלית ברירה הקימו ממשלה חדשה בשנת 1918.
+
מקור האמונה הזו הוא במפקדי הצבא הגרמני בזמן המלחמה, פאול פון הינדנבורג ואריך לודנדורף. לצבא הגרמני היה קושי להודות בתבוסה ולכן חיפשו אנשיו להטיל את האשמה על גורמים אזרחיים. כך בעת מתן עדות בפני ועדת חקירה של הרייכסטאג, הם אמרו כי כניעת גרמניה הייתה בגלל "תקיעת סכין בגב" שביצעו גורמי שמאל (ובמשתמע אף יהודים) ושהצבא הגרמני מעולם לא הובס בקרב. הייתה זאת דרך להסביר את התבוסה במלחמה. במציאות הצבא הגרמני הוא אשר המליץ על כניעה והעדיף שהחרפה תיפול על ראש הסוציאל-דמוקרטים שבלית ברירה הקימו ממשלה חדשה בשנת 1918.
    
שתי עובדות שעזרו לצבא ליצור את המיתוס הזה היו שגרמניה מעולם לא נכבשה על ידי גורמים זרים וכן שמדינות ההסכמה דרשו לנהל את המשא ומתן רק עם גורמים ממשלתיים ולא עם הצבא, דבר שסייע בפני הצבא והגנרלים אפשרות לברוח מאחריותם להסכמים. הממשל החדש תרם גם הוא לטיפוח המיתוס. כאשר פרידריך אברט קיבל מצעד של תשעה גדודי משמר בשער בראנדנבורג בברלין אמר "בשמחה מקבלים אנו את פניכם בשובכם למולדת; שום אויב לא ניצח אתכם!" (10 בדצמבר 1918).
 
שתי עובדות שעזרו לצבא ליצור את המיתוס הזה היו שגרמניה מעולם לא נכבשה על ידי גורמים זרים וכן שמדינות ההסכמה דרשו לנהל את המשא ומתן רק עם גורמים ממשלתיים ולא עם הצבא, דבר שסייע בפני הצבא והגנרלים אפשרות לברוח מאחריותם להסכמים. הממשל החדש תרם גם הוא לטיפוח המיתוס. כאשר פרידריך אברט קיבל מצעד של תשעה גדודי משמר בשער בראנדנבורג בברלין אמר "בשמחה מקבלים אנו את פניכם בשובכם למולדת; שום אויב לא ניצח אתכם!" (10 בדצמבר 1918).

תפריט ניווט