6,876
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 28:
שורה 28: + + + + + + +
←יתרונות וחסרונות
פרוייקטים רבים של מידע שיתופי פותחו על גבי תוכנות של קוד פתוח. הדוגמה המפורסמת ביותר לכך היא [[ויקיפדיה]] שפותחה על גבי [[מדיה-ויקי]], ודוגמה נוספת אחרת היא [[Open street map]] שמספקת מפה חופשית. דוגמאות מישראל כוללות בין היתר את אתר [[כנסת פתוחה]], אתר [[בידיים]], [[אקו-ויקי]] ועוד דוגמאות נוספות.
פרוייקטים רבים של מידע שיתופי פותחו על גבי תוכנות של קוד פתוח. הדוגמה המפורסמת ביותר לכך היא [[ויקיפדיה]] שפותחה על גבי [[מדיה-ויקי]], ודוגמה נוספת אחרת היא [[Open street map]] שמספקת מפה חופשית. דוגמאות מישראל כוללות בין היתר את אתר [[כנסת פתוחה]], אתר [[בידיים]], [[אקו-ויקי]] ועוד דוגמאות נוספות.
==מאגרי קוד חופשיים==
תרבות הקוד הפתוח הביאה עימה יצירה והנגשה של מאגרי קוד לכלל הציבור, אשר השימוש בהם פתוח וחינמי וזמין לכל אדם שרוצה לאחסן ולפרסם קודים שלו לשימוש הרבים.
המונח מאגר קוד (באנגלית: Code storage) משמש לתאר [[אתר אינטרנט]] בו כל אדם יכול לפתוח חשבון ולאחסן ולארגן קוד מקור של תוכנות שכתב. בדרך כלל ישנה יכולת אוטומטית לבחור את רישיון הקוד וכן בדרך כלל ישנו מאפיין של ניהול גרסאות לכל "ענף" קוד (כל קובץ אחד לפחות של קוד). דוגמאות נפוצות הן אתר [github.com] והאתר [bitbucket.com].
כל מתכנת, לא משנה איך למד תכנות וכמה תכנות למד, יכול לפרסם קוד מקור שם ולהציג אותו למעסיק כולל להסביר עליו.
==ראו גם==
==ראו גם==