שינויים

'''השלכות כלכליות של רפורמת לווין''' נוגעות להתפתחויות ותחזיות [[חקר הכלכלה|כלכליות]] הנוגעות ל[[רפורמה לווין]] ולביצוע צעדים לחיזוק כוחה של ממשלת ישראל על חשבון עצמאות מערכת המשפט, זכויות אזרח וכנד עיתונות עצמאית. '''רפורמת לוין''' או '''המהפכה המשפטית''' היא תוכנית שהציג שר המשפטים [[יריב לוין]], בתמיכתו של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]],{{הערה|שם=מנדט|{{ערוץ7|חזקי ברוך|נתניהו בישיבת הממשלה: רפורמת לוין היא מימוש רצון הבוחר, קיבלנו מנדט מהציבור|588329|8 בינואר 2023}}}} שמחה רוטמן ו[[ופורום קהלת]]. התוכנית מציעה ביצוע שינויים מהותיים במערכת [[המשפט בישראל]], בהם אישור [[פסקת התגברות]] והסדרת פסילת חוקים, ביטול [[עילת הסבירות]], הגדרת תפקיד [[היועץ המשפטי לממשלה|הייעוץ המשפטי]] כמייעץ לא מחייב ושינוי הרכב [[הוועדה לבחירת שופטים]].  

'''השלכות כלכליות של רפורמת לווין''' נוגעות להתפתחויות ותחזיות [[חקר הכלכלה|כלכליות]] הנוגעות ל[[רפורמה לווין]] ולביצוע צעדים ל[[ההפיכה המשטרית בישראל|חיזוק כוחה של ממשלת ישראל]] על חשבון עצמאות מערכת המשפט, עצמאות הדרג המקצועי בממשלה,  זכויות אזרח וכנד עיתונות עצמאית. '''רפורמת לוין''' או '''המהפכה המשפטית''' היא תוכנית שהציג שר המשפטים [[יריב לוין]], בתמיכתו של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]],{{הערה|שם=מנדט|{{ערוץ7|חזקי ברוך|נתניהו בישיבת הממשלה: רפורמת לוין היא מימוש רצון הבוחר, קיבלנו מנדט מהציבור|588329|8 בינואר 2023}}}} שמחה רוטמן ו[[ופורום קהלת]]. התוכנית מציעה ביצוע שינויים מהותיים במערכת [[המשפט בישראל]], בהם אישור [[פסקת התגברות]] והסדרת פסילת חוקים, ביטול [[עילת הסבירות]], הגדרת תפקיד [[היועץ המשפטי לממשלה|הייעוץ המשפטי]] כמייעץ לא מחייב ושינוי הרכב [[הוועדה לבחירת שופטים]].  

מומחים רבים בתחומי הכלכלה ותחומים משיקים כמו מנהל עסקים, כמו גם פקידים בכירים מהעבר התנגדו לרפורמה בטענה שהיא תגרום לנזקים כלכליים הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. מספר מומחי כלכלה הביעו תמיכה ברפורמה ואף טענו כי היא תסייע לכלכלה.  

מומחים רבים בתחומי [[חקר הכלכלה|הכלכלה]] ותחומים משיקים כמו מנהל עסקים, כמו גם פקידים בכירים התנגדו לרפורמה בטענה שהיא תגרום לנזקים כלכליים הן בטווח הקצר והן ב[[תהליך ארוך טווח|טווח הארוך]]. מספר מומחי כלכלה הביעו תמיכה ברפורמה ואף טענו כי היא תסייע לכלכלה.  

בסוף ינואר 2023,  

בסוף ינואר 2023,  

האנליסט הראשי האחראי על הדירוג של ישראל ב-[[סטנדרד אנד פורס|S&P]], סבר כי שינוי מערכת המשפט יחד עם ההסלמה בסכסוך הישראלי-פלסטיני יסכנו את דירוג האשראי של ישראל.{{הערה|{{TheMarker|רויטרס|S&P: שינוי מערכת המשפט עלול לסכן את דירוג האשראי של ישראל|00000185-aba0-db30-adc7-ebfb87580000|13 בינואר 2023}}}} בנק "[[ג'יי פי מורגן צ'ייס]]", הגדול בארצות הברית, פרסם סקירה בעקבות השינויים הצפויים במערכת המשפט והביע חשש לפגיעה בצמיחה ובדירוג האשראי, וכתוצאה מכך עלייה במחיר ההלוואות שישראל תבקש.{{הערה|{{ynet|כלכליסט ו-ynet|ג'יי.פי מורגן מתריע: המהפכה המשפטית עלולה להוביל להורדת דירוג לישראל|62657750|3 בפברואר 2023}}}} חברת השירותים הפיננסיים "[[ברקליס]]", פרסמה סקירה המתייחסת לשינוי במערכת המשפט וכן לאפשרות להסלמת המחאה נגדה, באופן שעלול להוריד את דירוג האשראי הישראלי{{הערה|{{כלכליסט|אדריאן פילוט|פרסום ראשוןברקליס מצטרף לג'יי.פי מורגן:  "אם הרפורמה המשפטית תאומץ - הדירוג של ישראל עלול לרדת"|local_news/article/rybwtn92j|3 בפברואר 2023}}}} שתי הסקירות השוו את המתרחש ל[[שחיקה דמוקרטית|שחיקה הדמוקרטית]] שחלה ב[[פולין]], והירידה במצבה הכלכלי.

האנליסט הראשי האחראי על הדירוג של ישראל ב-[[סטנדרד אנד פורס|S&P]], סבר כי שינוי מערכת המשפט יחד עם ההסלמה בסכסוך הישראלי-פלסטיני יסכנו את דירוג האשראי של ישראל.{{הערה|{{TheMarker|רויטרס|S&P: שינוי מערכת המשפט עלול לסכן את דירוג האשראי של ישראל|00000185-aba0-db30-adc7-ebfb87580000|13 בינואר 2023}}}} בנק "[[ג'יי פי מורגן צ'ייס]]", הגדול בארצות הברית, פרסם סקירה בעקבות השינויים הצפויים במערכת המשפט והביע חשש לפגיעה בצמיחה ובדירוג האשראי, וכתוצאה מכך עלייה במחיר ההלוואות שישראל תבקש.{{הערה|{{ynet|כלכליסט ו-ynet|ג'יי.פי מורגן מתריע: המהפכה המשפטית עלולה להוביל להורדת דירוג לישראל|62657750|3 בפברואר 2023}}}} חברת השירותים הפיננסיים "[[ברקליס]]", פרסמה סקירה המתייחסת לשינוי במערכת המשפט וכן לאפשרות להסלמת המחאה נגדה, באופן שעלול להוריד את דירוג האשראי הישראלי{{הערה|{{כלכליסט|אדריאן פילוט|פרסום ראשוןברקליס מצטרף לג'יי.פי מורגן:  "אם הרפורמה המשפטית תאומץ - הדירוג של ישראל עלול לרדת"|local_news/article/rybwtn92j|3 בפברואר 2023}}}} שתי הסקירות השוו את המתרחש ל[[שחיקה דמוקרטית|שחיקה הדמוקרטית]] שחלה ב[[פולין]], והירידה במצבה הכלכלי.

==חשש מפני פגיעה בדמקורטיה ובשמה של ישראל==

==חשש מפני פגיעה בדמקורטיה ובשמה של ישראל==

לפי פ{{הערה|שם=רולניק|גיא רולניק, [https://www.haaretz.co.il/00000185-c9a4-d11b-a7e5-e9eee8100000 המדריך להתנגדות: כיצד ניתן למנוע את הפיכת ישראל לדיקטטורה מודרנית] 20 בינואר, 2023}}רופ' דניאל כנהמן אחת הבעיות ברפורמה היא שהיא תגרום לכך שישראל תתצטרף לרשימה של כמה מדינות שהן מתחזות לדמוקרטיה כמו הונגריה ופולין. דבר זה יגרום לדעתו לנידוי מדיני של ישראל הן מצד ממשלות והן מצד אליטות כלכליות שהן בעד דמוקרטיה, גלובליזציה וסובלנות. דבר זה יגרום להפחתת השקעות בישראל, לפגיעה בדרוג האשראי וקושי גדול יותר של חברות ישראליות לפעול בחו"ל. [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001436495][https://www.themarker.com/news/politics/2023-01-25/ty-article/.premium/00000185-e9de-d8d4-add7-f9df63450000]

הכלכלנים מתנגדי הרפורמה חוששים מפני פגיעה אפשרית נוספת שעלולה להתרחש בטווח ארוך יותר- עקב מנגונים של [[כלכלה מוסדית]] שתוארו על ידי הכלכלן זוכה פרס הנובל בכלכלה, [[דאגלאס נורת']], ועל ידי הכלכלנים אנדריי שלייפר ו[[דארון אצ'מוגלו]], המופיעים בין  בין היתר בספר "[[מדוע אומות נכשלות]]". לפי הסבר זה - ריכוז של כוח פוליטי בידי קבוצה קטנה, בלא איזונים ובלמים חזקים, הוא גורם מרכזי לנחשלות כלכלית.{{הערה|שם=מכתב הכלכלנים}}.

 

דבר זה נובע עקב כך שללא הגבלות על השלטון יש חשש מחיזוק החקיקה הפרסונלית ועקב כך שהשירות הציבורי נחלש והופך לבלתי מקצועי. דוגמה לכך היא עליה בשחיתות בפולין ובהונגריה עקב [[שחיקה דמוקרטית]]. לפי המחקרים בתחום כלכלה מוסדית, פגיעה באיכות מוסדות השלטון והנזק הכלכלי שיגרם ממנה, עלולה להמשך למשר עשורים רבים, בגלל הנטיה של מוסדות פוליטיים וכלכליים מזיקים לשמר את עצמם.

 

לפי פרופ' [[דניאל כנהמן]] אחת הבעיות ברפורמה היא שהיא תגרום לכך שישראל תתצטרף לרשימה של כמה מדינות שהן [[שחיקה דמוקרטית|מתחזות לדמוקרטיה]] כמו הונגריה ופולין. דבר זה יגרום לדעתו לנידוי מדיני של ישראל הן מצד ממשלות והן מצד אליטות כלכליות שהן בעד דמוקרטיה, גלובליזציה וסובלנות. דבר זה יגרום להפחתת השקעות בישראל, לפגיעה בדרוג האשראי וקושי גדול יותר של חברות ישראליות לפעול בחו"ל. [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001436495][https://www.themarker.com/news/politics/2023-01-25/ty-article/.premium/00000185-e9de-d8d4-add7-f9df63450000]

גיא רולניק, עורך עיתון דה מרקר, כתב מספר טורים על הסכנות הגלומות ב[[תהליך חברתי]] שהרפורמה היא חלק ממנו והיא כוללת גם מהלכים נוספים כמו הפיכת העיתונות לשילוב של עיתונות מסחרית רועשת שכיבכול מבקרת את הממשלה אבל עסוקה בעיקר בשיווק מוצרים ורעש ועיתונות תעמולה על מלא שמקדמת את רעיונות הכלכלה. לטענתו ישראל נמצאת בסכנה כזו. הוא טען כי ישראל עוברת תהליך דומה לזה של הונגריה פולין ומדינות נוספות שבהן יש דיקטטורים ששולטים לא באמצעות הטלת פחד וצזנורה עלה על ידי [[תעמולה]] וספינים . הוא נסמך על הספר [[ספין דיקטטורים]]{{הערה|שם=רולניק|גיא רולניק, [https://www.haaretz.co.il/00000185-c9a4-d11b-a7e5-e9eee8100000 המדריך להתנגדות: כיצד ניתן למנוע את הפיכת ישראל לדיקטטורה מודרנית] 20 בינואר, 2023}}

גיא רולניק, עורך עיתון דה מרקר, כתב מספר טורים על הסכנות הגלומות ב[[תהליך חברתי]] שהרפורמה היא חלק ממנו והיא כוללת גם מהלכים נוספים כמו הפיכת העיתונות לשילוב של עיתונות מסחרית רועשת שכיבכול מבקרת את הממשלה אבל עסוקה בעיקר בשיווק מוצרים ורעש ועיתונות תעמולה על מלא שמקדמת את רעיונות הכלכלה. לטענתו ישראל נמצאת בסכנה כזו. הוא טען כי ישראל עוברת תהליך דומה לזה של הונגריה פולין ומדינות נוספות שבהן יש דיקטטורים ששולטים לא באמצעות הטלת פחד וצזנורה עלה על ידי [[תעמולה]] וספינים . הוא נסמך על הספר [[ספין דיקטטורים]]{{הערה|שם=רולניק|גיא רולניק, [https://www.haaretz.co.il/00000185-c9a4-d11b-a7e5-e9eee8100000 המדריך להתנגדות: כיצד ניתן למנוע את הפיכת ישראל לדיקטטורה מודרנית] 20 בינואר, 2023}}

==חשש מפני פגיעה בהיטק ובהון אנושי==

==חשש מפני פגיעה בהיטק ובהון אנושי==

מומחי סביבה קובלים על כך שהממשלה מקדמת מהלכים שפוגעים בדרג המקצועי בוועדות התכנון. ב-6 בפבוראר 2023 פורסם כי [[המשרד להגנת הסביבה]] מתנגד מתנגד להצעה בחוק ההסדרים לקיצוץ סמכויותיו בוועדות התכנוןל[https://infospot.co.il/n/The_Ministry_of_Environmental_Protection_opposes_the_reduction_of_its_powers_in_the_planning_commissions]

מומחי סביבה קובלים על כך שהממשלה מקדמת מהלכים שפוגעים בדרג המקצועי בוועדות התכנון. ב-6 בפבוראר 2023 פורסם כי [[המשרד להגנת הסביבה]] מתנגד מתנגד להצעה בחוק ההסדרים לקיצוץ סמכויותיו בוועדות התכנוןל[https://infospot.co.il/n/The_Ministry_of_Environmental_Protection_opposes_the_reduction_of_its_powers_in_the_planning_commissions]

.{{הערה|שם=מכתב הכלכלנים}}

הכלכלנים מתנגדי הרפורמה חוששים מפני פגיעה אפשרית נוספת שעלולה להתרחש  חגבי טווח ארוך יותר- עקב מנגונים של [[כלכלה מוסדית]] שתוארו על ידי הכלכלן זוכה פרס הנובל בכלכלה, [[דאגלאס נורת']], ועל ידי הכלכלנים אנדריי שלייפר ודארון אצ'מוגלו , המופיעים בין  בין היתר בספר "[[מדוע אומות נכשלות]]". לפי הסבר זה - ריכוז של כוח פוליטי בידי קבוצה קטנה, בלא איזונים ובלמים חזקים, הוא גורם מרכזי לנחשלות כלכלית.{{הערה|שם=מכתב הכלכלנים}}. 

דבר זה נובע עקב כך שללא הגבלות על השלטון יש חשש מחיזוק החקיקה הפרסונלית ועקב כך שהשירות הציבורי נחלש והופך לבלתי מקצועי. דוגמה לכך היא עליה בשחיתות בפולין ובהונגריה. לפי המחקרים בתחום כלכלה מוסדית, פגיעה באיכות מוסדות השלטון והנזק הכלכלי שיגרם ממנה, עלולה להמשך למשר עשורים רבים, בגלל הנטיה של מוסדות פוליטיים וכלכליים מזיקים לשמר את עצמם.{{הערה|שם=מכתב הכלכלנים}}

פוליטקאים מהקואלציה טענו בדיון בוועדת הכלכלה ב-20 בפרבואר 2023 כי הרפרומה לא תפגע בכלכלה. מדיון זה נעדרו אנשי מקצוע ממשרד האוצר או כלכלנים אחרים של הממשלה. [https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bkv00q6e0j] שר האוצר סמורטריץ טען בפבואר 2023 כי אם הכלכלה תנזק זה לא בגלל הרפרומה [https://www.themarker.com/news/politics/2023-02-06/ty-article/.premium/00000186-2725-dfa6-ade6-bf652eb90000]

 

בתחילה ניסתה הנהגת האוצר למנוע דיונים ופרסומים מטעם משרד האוצר על הרפורמה. לאחר שנודע לעיתונות על חוות הדעת השלילית של אנשי האוצר על הרפומה, בהודעה שפרסם האוצר, צוטטו דברי סמוטריץ' לפיהן יש ברפורמה גם "הזדמנויות גדולות למשק ולכלכלה" אבל כלכלני האוצר התנגדו לטענה זו. [https://www.ynet.co.il/economy/article/h1ib8c8l3] [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001441921]

==ראו גם==

==ראו גם==