שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''המהפכה המשטרית בישראל''' היא תאוריה לפיה '''רפורמת לווין''' וכן צעדים נוספים של ממשלת נתניהו משנת 2023 נועדו לקדם [[תהליך]] של הפיכת [[מדינת ישראל]] ממדינה דמוקרטית למדינה דיקטטורית שנחזית לדמוקרטית. זאת בתהליך דומה לתהליכים שעברו על מדינות כמו הונגיה, פולין, טורקיה ורוסיה שנשלטים על ידי [[ספין דיקטטורים]] [https://www.ynet.co.il/news/article/ryr2002nkn?utm_source=taboola&utm_medium=referral&utm_content=internal][https://www.ynet.co.il/news/article/ryr2002nkn?utm_source=taboola&utm_medium=referral&utm_content=internal] לפי התאוריה הממשלה מקדמת ותקדם צעדים להחלשת כוחו של בג"ץ, הכנסת, העיתונות, הדרג המקצועי, האקדמיה, חברה האזרחית וכן זכויות אזרח נועדו כדי לאפשר לממשלה לרכז יותר ויותר כוח שלטוני באופן שירוקן את הדמוקרטיה מתוכן. חשש מפגיעה קשה בדמוקרטיה של ישראל הושמע בעיקר מצד גופים בשמאל ובמרכז הישראלי, אבל גם בקרב גורמים בימין הישראלי . כמו כן שותפים לחשש אקדמאים בעולם וכן ממשלות מערביות בולטות כמו ארצות הברית, צרפת וקנדה.
+
'''המהפכה המשטרית בישראל''' היא תאוריה לפיה '''רפורמת לווין''' וכן צעדים נוספים של ממשלת נתניהו משנת 2023 נועדו לקדם [[תהליך]] של הפיכת [[מדינת ישראל]] ממדינה דמוקרטית למדינה דיקטטורית שנחזית לדמוקרטית. זאת בתהליך דומה לתהליכים שעברו על מדינות כמו הונגיה, פולין, טורקיה ורוסיה שנשלטים על ידי [[ספין דיקטטורים]] [https://www.ynet.co.il/news/article/ryr2002nkn?utm_source=taboola&utm_medium=referral&utm_content=internal][https://www.ynet.co.il/news/article/ryr2002nkn?utm_source=taboola&utm_medium=referral&utm_content=internal]  
   −
מיכאל שראל, כלכלן מרכזי ב[[פורום קהלת]] ביטא חשש זה בטענה כי "כשלקואליציה יש כוח כמעט בלתי מוגבל, סביר להניח שהיא תרצה להשתמש בכח זה על מנת להגדיל את הסיכויים לשרידותה הפוליטית. הפיתוי לנקוט באמצעים שיגדילו את סיכויי המפלגות המרכיבות את הקואליציה להצליח בבחירות הבאות יהיה חזק מאד וקשה יהיה לעמוד בפניו". [https://www.ynet.co.il/economy/article/bybgyj81n].  
+
לפי התאוריה הממשלה מקדמת ותקדם צעדים להחלשת כוחו של בג"ץ, הכנסת, העיתונות, הדרג המקצועי, האקדמיה, חברה האזרחית וכן זכויות אזרח, במטרה להשיג כוח בלתי מוגבל, ובאופן שירוקן את הדמוקרטיה מתוכן. חשש מפגיעה קשה בדמוקרטיה של ישראל הושמע בעיקר מצד גופים בשמאל ובמרכז הישראלי, אבל גם בקרב גורמים בימין הישראלי. כמו כן שותפים לחשש אנשי משפט וכלכלה מהעולם וכן ממשלות מערביות בולטות כמו ארצות הברית, צרפת וקנדה. נסיונות אלה נתקלו בפני הפגנות המוניות של מאות אלפי אזרחים בישראל שיזמו הפגנות, עצומות, ו[[מרי אזררחי בלתי אלים]].  
   −
לפי יובל נוח הררי, קיימות שתי שיטות להפוך מדינה לדיקטטורה, האחת היא עם טנקים במדינה. והשני הוא עם עטים ניירות. הממשלה מנסה להשתמש בכוח שיש לה כדי לעוות את החוק, במטרה להשיג עוד כוח ולהשיג כוח בלתי מוגבל.[https://www.youtube.com/watch?v=I1sZwCC_ofU]  
+
מיכאל שראל, כלכלן מרכזי ב[[פורום קהלת]] ביטא את החשש מפני הפיכה משטרית בטענה כי "כשלקואליציה יש כוח כמעט בלתי מוגבל, סביר להניח שהיא תרצה להשתמש בכח זה על מנת להגדיל את הסיכויים לשרידותה הפוליטית. הפיתוי לנקוט באמצעים שיגדילו את סיכויי המפלגות המרכיבות את הקואליציה להצליח בבחירות הבאות יהיה חזק מאד וקשה יהיה לעמוד בפניו". [https://www.ynet.co.il/economy/article/bybgyj81n].
    +
לפי יובל נוח הררי, הממשלה לא מנסה להעביר רפורמה אלה הפיכה. קיימות שתי שיטות בהיסטוריה להפוך מדינה לדיקטטורה, האחת היא עם טנקים ברחובות, והשניה הוא עם עטים ניירות. עד שאנשים הבינו את המשמעות של הניירות כבר היה מאוחר מידי. זה הטריק הכי ישן בהיסטוריה - קודם משתמשים בחוק כדי להשיק כוח, ואז משתמשים בכוח כדי לעוות את החוק. למכלול החוקים שהממשלה מנסה להעביר יש מטרה אחת והיא להשיג כוח בלתי מוגבל. אם הם יעברו היא תוכל לחסל לגמרי את החופש של אזרחים בישראל. רוב של 61 חברי כנסת יוכלו להעביר כל חוק - לא משנה כמה דכאני או גזעני החוק הזה. הם יוכלו גם לשנות את שיטת הבחירות כך שלעולם לא יפסידו בבחירות. כאשר שואלים את מנהיגי ההפיכה מה בכל זאת ירסן את כוחה של הממשלה במשטר החדש ומה ישמור על זכויות האדם התשובה היחידה היא "תסמכו עלינו"  [https://www.youtube.com/watch?v=I1sZwCC_ofU]
 +
 +
==צעדי הממשלה==
 
צעדים שהממשלה מקדמת שמתאימים לתאוריה כוללים -  
 
צעדים שהממשלה מקדמת שמתאימים לתאוריה כוללים -  
 
* פסקת התגברות שתאפשר לקואליציה להעביר כל חוק שברצונה להעביר, אלא אם יהיה קונצנוס של 15 שופטים נגד חוק זה.  
 
* פסקת התגברות שתאפשר לקואליציה להעביר כל חוק שברצונה להעביר, אלא אם יהיה קונצנוס של 15 שופטים נגד חוק זה.  
* בחירת שופטים בידי הקואלציה ללא צורך להתחשב בבית המשפט, או במיעוט בכנסת.  
+
* קביעת חוקי יסוד ברוב של 61 מנדטים - הממשלה יכולה לכנות כל חוק בשם "חוק יסוד" וכל למנוע מבית המשפט כל אפשרות לפסול אותו.
 +
* בחירת שופטים בידי הקואלציה ללא צורך להתחשב בבית המשפט, או במיעוט בכנסת, וזאת בניגוד לוועדה למינוי שופטים שהיתה עד כה שבה לנציגי שופטים, לשכרת עורכי הדין, הכנסת והממשלה היו נציגים ואף צד לא יכל למנות שופטים ללא השגת תמיכה מצד גורמים אחרים.  
 
* הפחתת כוחם של היועצים המשפטיים בממשלה והכפפה שלהם לדרג הפוליטי בממשלה.  
 
* הפחתת כוחם של היועצים המשפטיים בממשלה והכפפה שלהם לדרג הפוליטי בממשלה.  
* ביטול עילת הסבירות
+
* ביטול עילת הסבירות, כך שלממשלה יהיה קל לנקוט בצעדים נגד עיתונאים, גורמי אופוצזיה, ואזרחים בגלי שבית המשפט העליון יכול למנוע מהממשלה לנקוט צעדים בלתי ספבירים במשפט המנהלי - לדוגמה להחליט שכל אזרחי תל אביב יצביעו מאתה בקלפיות בבאר שבע.
 
* נסיונות למנות נציג פוליטי על הלשכה המרכזית לסטטיסיקה [https://www.calcalist.co.il/local_news/article/r1q4mbakh]
 
* נסיונות למנות נציג פוליטי על הלשכה המרכזית לסטטיסיקה [https://www.calcalist.co.il/local_news/article/r1q4mbakh]
 
* נסיונות פגיעה בתאגיד השידור הציבורי.[https://www.themarker.com/magazine/2023-02-02/ty-article-magazine/.premium/00000186-01ea-dd94-a5df-fdef7d6f0000]  
 
* נסיונות פגיעה בתאגיד השידור הציבורי.[https://www.themarker.com/magazine/2023-02-02/ty-article-magazine/.premium/00000186-01ea-dd94-a5df-fdef7d6f0000]  
שורה 16: שורה 20:  
העיתונאי גיא רולניק חושש מיצירת "סנוודיץ' תקשורתי, בדומה למה שלפי טענתנו נוצר באיטליה - מצד אחד גופי תקשורת המפעילים תעמולה גלויה למען השלטון, ומצד שני גופי תקשרות הנחזים ככאלה המבקרים את השלטון אבל מתפקדים בעיקר כתקשורת בידורית לצד תוכניות פוליטיות שבהן בעיקר יש רעש ומהומה ולא הצגת ביקורת מהותית. [https://www.themarker.com/opinion/2023-01-13/ty-article/.highlight/00000185-a5d7-df61-a795-fddf95a00000][https://www.themarker.com/opinion/2023-01-20/ty-article/.highlight/00000185-c9a4-d11b-a7e5-e9eee8100000]
 
העיתונאי גיא רולניק חושש מיצירת "סנוודיץ' תקשורתי, בדומה למה שלפי טענתנו נוצר באיטליה - מצד אחד גופי תקשורת המפעילים תעמולה גלויה למען השלטון, ומצד שני גופי תקשרות הנחזים ככאלה המבקרים את השלטון אבל מתפקדים בעיקר כתקשורת בידורית לצד תוכניות פוליטיות שבהן בעיקר יש רעש ומהומה ולא הצגת ביקורת מהותית. [https://www.themarker.com/opinion/2023-01-13/ty-article/.highlight/00000185-a5d7-df61-a795-fddf95a00000][https://www.themarker.com/opinion/2023-01-20/ty-article/.highlight/00000185-c9a4-d11b-a7e5-e9eee8100000]
   −
נסיונות אלה נתקלו בפני הפגנות המוניות של מאות אלפי אזרחים בישראל.  
+
==תגובות בעולם==
 +
מזכיר המדינה של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, נפגש עם המשתתפים במחאה,{{הערה|{{הארץ|ג'ודי מלץ|בלינקן פגש נציגים של ארגונים אזרחיים וכינה אותם "כוכב הצפון שלנו"|00000186-0792-dc4a-a3be-efbbf5d90000|31 בינואר 2023}}}} ובפגישתו עם נתניהו הדגיש כי יחסי המדינות מבוססים על שמירה על מוסדות דמוקרטיים.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|החשש של נתניהו, הלחצים והפגישה ב-4 עיניים: מאחורי הצהרת בלינקן|62639080|30 בינואר 2023}}}} [[היועץ לביטחון לאומי]] [[ג'ייק סאליבן]] הבהיר לנתניהו: "אם תהיה פגיעה בערכים הדמוקרטיים - נתקשה לספק תמיכה בלתי מעורערת לישראל".{{הערה|{{mako|ירון אברהם|פרסום ראשון {{!}} מסרי ההרגעה של נתניהו לאמריקנים: "הרפורמה המשפטית תעבור בהסכמה רחבה"|d829759d9bad581026|news-politics/2023_q1|22 בינואר 2023}}}}
    +
נשיא צרפת, [[עמנואל מקרון]], ביקר את הרפורמה בפגישתו עם נתניהו, והזהיר כי אם תעבור "צרפת תסיק שישראל מנותקת מתפיסת הדמוקרטיה".{{הערה|{{סרוגים|אוריאל בארי|"מנותקת מהדמוקרטיה": מקרון נגד רפורמת המשפט|760759-מנותקת-מהדמוקרטיה-מקרון-נגד-רפורמת-ה|3 בפברואר 2023}}}}
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט