שינויים

מומחים רבים בתחומי הכלכלה ותחומים משיקים כמו מנהל עסקים, כמו גם פקידים בכירים מהעבר התנגדו לרפורמה בטענה שהיא תגרום לנזקים כלכליים הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. מספר מומחי כלכלה הביעו תמיכה ברפורמה ואף טענו כי היא תסייע לכלכלה. בסוף ינואר 2023, פרסמו  

מומחים רבים בתחומי הכלכלה ותחומים משיקים כמו מנהל עסקים, כמו גם פקידים בכירים מהעבר התנגדו לרפורמה בטענה שהיא תגרום לנזקים כלכליים הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. מספר מומחי כלכלה הביעו תמיכה ברפורמה ואף טענו כי היא תסייע לכלכלה. בסוף ינואר 2023, פרסמו  

270 כלכלנים המרצים בכלכלה ובניהול{{הערה|שם=מכתב הכלכלנים|[https://ynet-pic1.yit.co.il/picserver5/wcm_upload_files/2023/01/25/B1elP8Aoo/____________________________________.pdf מכתב המרצים והמרצות]}}  חתמו על מכתב, המתריע מפגיעה כלכלית, בגלל חשש מפגיעה בדרוג אשראי, פגיעה בחברות ההיטק ובגלל פגיעה ארוכת טווח במוסדות דמוקרטיים מכלילים. אל מתתב זה הצטרפו כ-40 כלכלנים ומנכ"לי משרדי ממשלה לשעבר{{הערה|{{כלכליסט|שלמה טייטלבאום|המחאה מתרחבת: גם זוכה פרס נובל וחתן פרס ישראל הצטרפו לאזהרות|local_news/article/syopt8bni|27 בינואר 2023}}}}

270 כלכלנים המרצים בכלכלה ובניהול{{הערה|שם=מכתב הכלכלנים|[https://ynet-pic1.yit.co.il/picserver5/wcm_upload_files/2023/01/25/B1elP8Aoo/____________________________________.pdf מכתב המרצים והמרצות]}}  חתמו על מכתב, המתריע מפגיעה כלכלית, בגלל חשש מפגיעה בדרוג אשראי, פגיעה בחברות ההיטק ובגלל פגיעה ארוכת טווח במוסדות דמוקרטיים מכלילים. אל מתתב זה הצטרפו כ-40 כלכלנים ומנכ"לי משרדי ממשלה לשעבר{{הערה|{{כלכליסט|שלמה טייטלבאום|המחאה מתרחבת: גם זוכה פרס נובל וחתן פרס ישראל הצטרפו לאזהרות|local_news/article/syopt8bni|27 בינואר 2023}}}} הכלכלנים שהצהירו על התנגדות לרפרומה כוללים את  פרופ' יוג'ין קנדל, פרופ' מנואל טרכטנברג; המשנים לשעבר לנגידי בנק ישראל, צביקה אקשטיין ואביה ספיבק,  הממונה על התקציבים לשעבר באוצר, אודי ניסן; ומנכ"ל האוצר לשעבר, פרופ' אבי בן בסט. [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001436495]

חלק מתומכי הרפורמה טוענים כי התנגדות לרפורמה היא מצד האליטה של המדינה - "שמאלנים" או "אנרכיסטים" או אנשי "רק לא ביבי". התנגדות כלכלנים לרפורמה מצביעה כי הסבר זה אינו סביר- הן בגלל התנגדות רחבה של אנשי כלכלה בארץ ובעולם לרפרומה והן בגלל הצטרפות מומחי כלכלה בעלי תפיסה ימנית להתנגדות לרפורמה המוצעת - לדוגמה מכתב חריף נגד הרפורמה מטעמו של [[מיכאל שראל]] שהיה הכלכלן הראשי באוצר וחבר [[פורום קהלת]]. {{הערה|[https://news.walla.co.il/item/3563967 הכלכלן של פורום קהלת נגד המהפכה המשפטית: "תכרסם בעקרונות הדמוקרטיה"], ביני אשכנזי, וואלה, ביני אשכנזי, 08/03/2023}}

חלק מתומכי הרפורמה טוענים כי התנגדות לרפורמה היא מצד האליטה של המדינה - "שמאלנים" או "אנרכיסטים" או אנשי "רק לא ביבי". התנגדות כלכלנים לרפורמה מצביעה כי הסבר זה אינו סביר- הן בגלל התנגדות רחבה של אנשי כלכלה בארץ ובעולם לרפרומה והן בגלל הצטרפות מומחי כלכלה בעלי תפיסה ימנית להתנגדות לרפורמה המוצעת - לדוגמה מכתב חריף נגד הרפורמה מטעמו של [[מיכאל שראל]] שהיה הכלכלן הראשי באוצר וחבר [[פורום קהלת]]. {{הערה|[https://news.walla.co.il/item/3563967 הכלכלן של פורום קהלת נגד המהפכה המשפטית: "תכרסם בעקרונות הדמוקרטיה"], ביני אשכנזי, וואלה, ביני אשכנזי, 08/03/2023}}

האנליסט הראשי האחראי על הדירוג של ישראל ב-[[סטנדרד אנד פורס|S&P]], סבר כי שינוי מערכת המשפט יחד עם ההסלמה בסכסוך הישראלי-פלסטיני יסכנו את דירוג האשראי של ישראל.{{הערה|{{TheMarker|רויטרס|S&P: שינוי מערכת המשפט עלול לסכן את דירוג האשראי של ישראל|00000185-aba0-db30-adc7-ebfb87580000|13 בינואר 2023}}}} בנק "[[ג'יי פי מורגן צ'ייס]]", הגדול בארצות הברית, פרסם סקירה בעקבות השינויים הצפויים במערכת המשפט והביע חשש לפגיעה בצמיחה ובדירוג האשראי, וכתוצאה מכך עלייה במחיר ההלוואות שישראל תבקש.{{הערה|{{ynet|כלכליסט ו-ynet|ג'יי.פי מורגן מתריע: המהפכה המשפטית עלולה להוביל להורדת דירוג לישראל|62657750|3 בפברואר 2023}}}} חברת השירותים הפיננסיים "[[ברקליס]]", פרסמה סקירה המתייחסת לשינוי במערכת המשפט וכן לאפשרות להסלמת המחאה נגדה, באופן שעלול להוריד את דירוג האשראי הישראלי{{הערה|{{כלכליסט|אדריאן פילוט|פרסום ראשוןברקליס מצטרף לג'יי.פי מורגן:  "אם הרפורמה המשפטית תאומץ - הדירוג של ישראל עלול לרדת"|local_news/article/rybwtn92j|3 בפברואר 2023}}}} שתי הסקירות השוו את המתרחש ל[[שחיקה דמוקרטית|שחיקה הדמוקרטית]] שחלה ב[[פולין]], והירידה במצבה הכלכלי.

האנליסט הראשי האחראי על הדירוג של ישראל ב-[[סטנדרד אנד פורס|S&P]], סבר כי שינוי מערכת המשפט יחד עם ההסלמה בסכסוך הישראלי-פלסטיני יסכנו את דירוג האשראי של ישראל.{{הערה|{{TheMarker|רויטרס|S&P: שינוי מערכת המשפט עלול לסכן את דירוג האשראי של ישראל|00000185-aba0-db30-adc7-ebfb87580000|13 בינואר 2023}}}} בנק "[[ג'יי פי מורגן צ'ייס]]", הגדול בארצות הברית, פרסם סקירה בעקבות השינויים הצפויים במערכת המשפט והביע חשש לפגיעה בצמיחה ובדירוג האשראי, וכתוצאה מכך עלייה במחיר ההלוואות שישראל תבקש.{{הערה|{{ynet|כלכליסט ו-ynet|ג'יי.פי מורגן מתריע: המהפכה המשפטית עלולה להוביל להורדת דירוג לישראל|62657750|3 בפברואר 2023}}}} חברת השירותים הפיננסיים "[[ברקליס]]", פרסמה סקירה המתייחסת לשינוי במערכת המשפט וכן לאפשרות להסלמת המחאה נגדה, באופן שעלול להוריד את דירוג האשראי הישראלי{{הערה|{{כלכליסט|אדריאן פילוט|פרסום ראשוןברקליס מצטרף לג'יי.פי מורגן:  "אם הרפורמה המשפטית תאומץ - הדירוג של ישראל עלול לרדת"|local_news/article/rybwtn92j|3 בפברואר 2023}}}} שתי הסקירות השוו את המתרחש ל[[שחיקה דמוקרטית|שחיקה הדמוקרטית]] שחלה ב[[פולין]], והירידה במצבה הכלכלי.

==חשש מפני פגיעה בהיטק ובהון אנושי==

==חשש מפני פגיעה בהיטק ובהון אנושי==

מספר רב של מנהלי חברות היטק וביו-טק העידו כי הרפורמה פוגעת ביכולת שלהם לעניין משקיעים מהעולם בישראל. כמו כן הם חוששים כי הרפורמה תפגע בדמוקרטיה.[https://www.ice.co.il/law/news/article/929163] לדוגמה בסוף ינואר 2023, קרן אינסייט, אחת המשקיעות הבולטות בהייטק הישראלי בשנים האחרונות, פרסמה מכתב הזדהות עם המחאה נגד הרפורמה המשפטית. [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001436254] מנכ"לית חברת פאפאיה הודיע בינואר כי היא תוצא את כספי החברה מחוץ לישראל בגלל הרפרומה הצפויה.[https://13tv.co.il/item/news/economics/papaya-903407134/] מספר חברות הודיעו כי הן מעבירות כספים לח"ול בנסיון להפחית סיכונים פיננסיים עקב הרפרומה. [https://www.maariv.co.il/business/economic/israel/Article-986428]  בפבואר 2023 הודיעו מספר חברות "יוניקורן" כי הן שוקלות לקיים "האב" תעסקותי מחוץ לישראל בתגובה לרפורמה [https://www.kan.org.il/item/?itemid=146205] במרץ הודיעה חברה נוספת על משיכת כספים מישראל. [https://www.msn.com/he-il/news/other/%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%9B%D7%AA-%D7%97%D7%A6%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%A8%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%9F-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A7-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%94%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%AA/ar-AA18m9DT?li=BBqrFIa]

מספר רב של מנהלי חברות היטק וביו-טק העידו כי הרפורמה פוגעת ביכולת שלהם לעניין משקיעים מהעולם בישראל. כמו כן הם חוששים כי הרפורמה תפגע בדמוקרטיה.[https://www.ice.co.il/law/news/article/929163] לדוגמה בסוף ינואר 2023, קרן אינסייט, אחת המשקיעות הבולטות בהייטק הישראלי בשנים האחרונות, פרסמה מכתב הזדהות עם המחאה נגד הרפורמה המשפטית. [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001436254] מנכ"לית חברת פאפאיה הודיע בינואר כי היא תוצא את כספי החברה מחוץ לישראל בגלל הרפרומה הצפויה.[https://13tv.co.il/item/news/economics/papaya-903407134/] מספר חברות הודיעו כי הן מעבירות כספים לח"ול בנסיון להפחית סיכונים פיננסיים עקב הרפרומה. [https://www.maariv.co.il/business/economic/israel/Article-986428]  בפבואר 2023 הודיעו מספר חברות "יוניקורן" כי הן שוקלות לקיים "האב" תעסקותי מחוץ לישראל בתגובה לרפורמה [https://www.kan.org.il/item/?itemid=146205] במרץ הודיעה חברה נוספת על משיכת כספים מישראל. [https://www.msn.com/he-il/news/other/%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%9B%D7%AA-%D7%97%D7%A6%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%A8%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%9F-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A7-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%94%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%AA/ar-AA18m9DT?li=BBqrFIa]

==חשש מפני פגיעה ארוכת טווח==

==חשש מפני פגיעה ארוכת טווח==

דבר זה נובע עקב כך שללא הגבלות על השלטון יש חשש מחיזוק החקיקה הפרסונלית ועקב כך שהשירות הציבורי נחלש והופך לבלתי מקצועי. דוגמה לכך היא עליה בשחיתות בפולין ובהונגריה. לפי המחקרים בתחום כלכלה מוסדית, פגיעה באיכות מוסדות השלטון והנזק הכלכלי שיגרם ממנה, עלולה להמשך למשר עשורים רבים, בגלל הנטיה של מוסדות פוליטיים וכלכליים מזיקים לשמר את עצמם.{{הערה|שם=מכתב הכלכלנים}}

דבר זה נובע עקב כך שללא הגבלות על השלטון יש חשש מחיזוק החקיקה הפרסונלית ועקב כך שהשירות הציבורי נחלש והופך לבלתי מקצועי. דוגמה לכך היא עליה בשחיתות בפולין ובהונגריה. לפי המחקרים בתחום כלכלה מוסדית, פגיעה באיכות מוסדות השלטון והנזק הכלכלי שיגרם ממנה, עלולה להמשך למשר עשורים רבים, בגלל הנטיה של מוסדות פוליטיים וכלכליים מזיקים לשמר את עצמם.{{הערה|שם=מכתב הכלכלנים}}

==ראו גם==

==ראו גם==