שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:  
המהפכה המיקרוביולוגית היא חלק משינוי גדול עוד יותר - [[המהפכה המדעית]] - שינוי כללי בדרך שבה בני האדם מבינים את העולם הסובב אותם ומנצלים הבנה זו כדי לשנות את העולם ואת חייהם.
 
המהפכה המיקרוביולוגית היא חלק משינוי גדול עוד יותר - [[המהפכה המדעית]] - שינוי כללי בדרך שבה בני האדם מבינים את העולם הסובב אותם ומנצלים הבנה זו כדי לשנות את העולם ואת חייהם.
   −
השפעות המהפכה המיקרוביולוגית היו חסרות-תקדים בכל תחומי החיים. ביניהם מניעת מוות של תינוקות וילדים, [[גידול אוכלוסין]], [[מעבר דמוגרפי]] והשקעה גדולה יותר בחינוך ילדים, הפחתה מאסיבית של מוות נשים בלידה, הערכה משמעותית של [[תוחלת החיים]], השפעה מהותית על [[רווחה נפשית]] ועוד. לדוגמה לפני המהפכה המיקרוביולוגים כשני שליש עד חצי מהילדים מתו לפני גיל 18, וכשליש מהילדים מתו בשנתם הראשונה. כל משפחה חוותה מוות של ילדים, אחים, בני זוג וחברים, כדבר נפוץ. לדבר זה הייתה השפעה לא רק על המתים עצמם אלא גם על משפחותיהם, החברה, התרבות והכלכלה כולה. למרות שינויים עצומים אלה, מהפכה זו כמעט ואינה ידועה בציבור הרחב, בין היתר בגלל שחלקים ממנה הגיעו לציבור בהדרגה. חלקים גדולים מהשינוי החברתי שהמיקרוביולוגיה יצרה, השתכחו עם השנים, כאשר פירות מהפכה זו הפכו להיות מובנים מעליהם. חלק מהשכחה של הנושא נוגע בהיבטים רחבים יותר של [[הכחשת מדע]], [[תרבות הצריכה]] ו[[שמרנות]] שממעטים להכיר בתרומת המדע ו[[השיטה המדעית]] לאיכות החיים ולחיים עצמם. סיבות אחרות נוגעות ל[[תרבות הצריכה] והתרחקות של המחנה [[ליברליזם|הליברלי]]-[[קפיטליזם|קפיטליסטי]] מסוגיות ביולוגיות באופן כללי, דבר שבא לידי ביטוי גם בהקשרים כמו [[אקולוגיה]]. סיבה נוספת היא שהצלחת המהפכה המיקרוביולוגיה - בעיקר בשנים 1930-1980 גרמה להפחתת התמותה ממחלות מדבקות ועליית [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]] אחרים - בעיקר מחלות כרוניות לא מדבקות כמו [[סרטן]], מחלות לב, [[סוכרת]], [[שבץ]], [[אלצהיימר]] ועוד - ורופאים וחוקרים הפחיתו את העניין שלהם בתחום. דבר זה השתנה במידת מה בעקבות הספר [[המגיפה הבאה]] ועקב [[עמידות לאנטיביוטיקה]].  
+
השפעות המהפכה המיקרוביולוגית היו חסרות-תקדים בכל תחומי החיים. ביניהם מניעת מוות של תינוקות וילדים, [[גידול אוכלוסין]], [[מעבר דמוגרפי]] והשקעה גדולה יותר בחינוך ילדים, הפחתה מאסיבית של מוות נשים בלידה, הערכה משמעותית של [[תוחלת החיים]], השפעה מהותית על [[רווחה נפשית]] ועוד. לדוגמה לפני המהפכה המיקרוביולוגים כשני שליש עד חצי מהילדים מתו לפני גיל 18, וכשליש מהילדים מתו בשנתם הראשונה. כל משפחה חוותה מוות של ילדים, אחים, בני זוג וחברים, כדבר נפוץ. לדבר זה הייתה השפעה לא רק על המתים עצמם אלא גם על משפחותיהם, החברה, התרבות והכלכלה כולה. למרות שינויים עצומים אלה, מהפכה זו כמעט ואינה ידועה בציבור הרחב, בין היתר בגלל שחלקים ממנה הגיעו לציבור בהדרגה. חלקים גדולים מהשינוי החברתי שהמיקרוביולוגיה יצרה, השתכחו עם השנים, כאשר פירות מהפכה זו הפכו להיות מובנים מעליהם. חלק מהשכחה של הנושא נוגע בהיבטים רחבים יותר של [[הכחשת מדע]], [[תרבות הצריכה]] ו[[שמרנות]] שממעטים להכיר בתרומת המדע ו[[השיטה המדעית]] לאיכות החיים ולחיים עצמם. סיבות אחרות נוגעות ל[[תרבות הצריכה]] והתרחקות של המחנה [[ליברליזם|הליברלי]]-[[קפיטליזם|קפיטליסטי]] מסוגיות ביולוגיות באופן כללי, דבר שבא לידי ביטוי גם בהקשרים כמו [[אקולוגיה]]. סיבה נוספת היא שהצלחת המהפכה המיקרוביולוגיה - בעיקר בשנים 1930-1980 גרמה להפחתת התמותה ממחלות מדבקות ועליית [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]] אחרים - בעיקר מחלות כרוניות לא מדבקות כמו [[סרטן]], מחלות לב, [[סוכרת]], [[שבץ]], [[אלצהיימר]] ועוד - ורופאים וחוקרים הפחיתו את העניין שלהם בתחום. דבר זה השתנה במידת מה בעקבות הספר [[המגיפה הבאה]] ועקב [[עמידות לאנטיביוטיקה]].  
    
==רקע==
 
==רקע==

תפריט ניווט