שינויים

בעשורים האחרון התקיימו בישראל מספר שינויים לכיוון [[סביבתנות|סביבתי]] כמו פיתוח של [[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]], קידום מסויים של [[אנרגיה מתחדשת בישראל|אנרגיה מתחדשת]], עליה מסויימת ב[[מחזור פסולת]] ועוד. בתחום המאבק ב[[זיהום האוויר בישראל|זיהום אוויר]] היה קידום של מעבר לשימוש ב[[גז טבעי בישראל|גז טבעי]] המזהם פחות. מבחינה ציבורית יש מספר מגמות סביבתיות כמו התחזקות התנועה ל[[זכויות בעלי חיים]], עלייה בשימוש ב[[אופניים]] וב[[אופניים חשמליים]], עליה במודעות ל[[עירוניות מתחדשת]] וכן עליה בהכרה בחשיבות של [[טבע עירוני]] ו[[גינות קהילתיות]]. הציבור מודע יותר לבעיות של [[זיהום אוויר בישראל]] בכלל ו[[זיהום אוויר באיזור חיפה]] בפרט.

בעשורים האחרון התקיימו בישראל מספר שינויים לכיוון [[סביבתנות|סביבתי]] כמו פיתוח של [[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]], קידום מסויים של [[אנרגיה מתחדשת בישראל|אנרגיה מתחדשת]], עליה מסויימת ב[[מחזור פסולת]] ועוד. בתחום המאבק ב[[זיהום האוויר בישראל|זיהום אוויר]] היה קידום של מעבר לשימוש ב[[גז טבעי בישראל|גז טבעי]] המזהם פחות. מבחינה ציבורית יש מספר מגמות סביבתיות כמו התחזקות התנועה ל[[זכויות בעלי חיים]], עלייה בשימוש ב[[אופניים]] וב[[אופניים חשמליים]], עליה במודעות ל[[עירוניות מתחדשת]] וכן עליה בהכרה בחשיבות של [[טבע עירוני]] ו[[גינות קהילתיות]]. הציבור מודע יותר לבעיות של [[זיהום אוויר בישראל]] בכלל ו[[זיהום אוויר באיזור חיפה]] בפרט.

רוב הציבור, מקבלי ההחלטות והתקשורת, מתעלמים ממושגי יסוד כמו [[טביעת רגל אקולוגית]] ומ[[גידול אוכלוסין בישראל|גידול אוכלוסין]] כ"מנועים" הגורמים להמשך בעיות הסביבה בישראל, ואשר גורמים גם לבעיות חברתיות רבות כמו לדוגמה הגדלת יוקר הדיור בישראל. הממשלה, והכנסת ממשיכים לראות ב[[גידול אוכלוסין]] דבר חיובי ונמשך ה[[טאבו]] החברתי מעיסוק בנושא והשלכותיו. מבחינה תפיסה כלכלית, כמעט כל המפלגות דוגלות ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] הגורמת להחרפה בבעיות סביבתיות ומאפשרת קיום בהווה על חשבון הדורות הבאים, שאינם מצביעים בבחירות. מנגד, המפלגות מתעלמות מזרמים חדשים יחסית כמו [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה אקולוגית]].

רוב הציבור, מקבלי ההחלטות והתקשורת, מתעלמים ממושגי יסוד סביבתיים כמו [[טביעת רגל אקולוגית]], [[ספינת החלל כדור הארץ]], [[מערכת אקולוגית]] וכן מתעלמים מ[[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין בישראל|גידול אוכלוסין]] כ"מנועים" הגורמים להמשך בעיות הסביבה בישראל, ואשר גורמים גם לבעיות חברתיות רבות כמו לדוגמה [[דיור בישראל|הגדלת יוקר הדיור בישראל]]. הממשלה, והכנסת ממשיכים לראות ב[[גידול אוכלוסין]] דבר חיובי ונמשך ה[[טאבו]] החברתי מעיסוק בנושא והשלכותיו. מבחינה תפיסה כלכלית, כמעט כל המפלגות דוגלות ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] או כלכלה שמרנית או ליברלית  הגורמת להחרפה בבעיות סביבתיות ומאפשרת קיום בהווה על חשבון הדורות הבאים, שאינם מצביעים בבחירות. מנגד, המפלגות מתעלמות מזרמים חדשים יחסית כמו [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה אקולוגית]].

 

== תחבורה ==

== תחבורה ==

מצב ה[[תחבורה בישראל]] הולך בעשורים האחרונים לכיוון של הגברת כמות המכוניות והגברת כמות הנסיעה במכוניות. בעשור האחרון נעשים גם שינויים חיוביים בתחבורה, כמו השקעות ב[[מטרונית]], [[הרכבת הקלה בירושלים|ברכבת הקלה בירושלים]], [[הרכבת התחתית בגוש דן|הרכבת הקלה בגוש דן]] אך אלה נעשים תוך כדי המשך [[פרבור בישראל]] ו[[תכנון מוטה מכוניות]] שפוגעים ביכולת להשתמש ב[[תחבורה ציבורית]] ומקשים על מעבר ל[[תחבורה בת קיימא]] - המשך השקעה ב[[מחלף|מחלפים]], [[כבישים מהירים בעיר]], [[חניה|חניה חינם]]; קידום [[תחבורת אופניים בישראל]] נעשה בעצלתיים, ואין תכנית לאומית לקידום [[תחבורה רכה]] הכוללת [[תחבורת אופניים]] או [[הליכתיות]], אין גם תכנית לאומית לקידום [[תחבורה בת קיימא]]. מדיניות הממשלה בתחום גוררת המשך עליה מאסיבית של קנייה ושימוש ב[[מכוניות]] עם כל המשתמע מכך - [[פקקי תנועה בישראל|פקקי התנועה]] נמצאים במגמת עליה וגובים מחיר יקר יותר ויותר מהמשק. היפגעות מ[[תאונות דרכים בישראל]] נמצאות בממוצע בירידה אבל אין תכנית לאומית להתמודדות עם הנושא ואין אימוץ של [[חזון אפס]]. [[זיהום אוויר מתחבורה]] בישראל נותר ברמה גבוהה ובתחומים שבהם הזיהום יורד זה בעיקר כתוצאה מ[[שינוי טכנולוגי|שינויים בטכנולוגיה]] ולאו דווקא בגלל מדיניות ממשלתית.

מצב ה[[תחבורה בישראל]] הולך בעשורים האחרונים לכיוון של הגברת כמות המכוניות, הגברת כמות הנסיעה במכוניות [[תכנון מוטה מכוניות]]. מאז שנות ה-2000 נעשים גם שינויים חיוביים בתחבורה, כמו השקעות ב[[מטרונית]], [[הרכבת הקלה בירושלים|ברכבת הקלה בירושלים]], [[הרכבת התחתית בגוש דן|הרכבת הקלה בגוש דן]] אך אלה נעשים תוך כדי המשך [[פרבור בישראל]] ו[[תכנון מוטה מכוניות]] שפוגעים ביכולת להשתמש ב[[תחבורה ציבורית]] ומקשים על מעבר ל[[תחבורה בת קיימא]] - המשך השקעה ב[[מחלף|מחלפים]], [[כבישים מהירים בעיר]], [[חניה|חניה חינם]]; קידום [[תחבורת אופניים בישראל]] נעשה בעצלתיים, ואין תכנית לאומית לקידום [[תחבורה רכה]] הכוללת [[תחבורת אופניים]] או [[הליכתיות]], אין גם תכנית לאומית לקידום [[תחבורה בת קיימא]].  

נוסף ל[[השפעות בריאותיות של מכוניות|נזקים לבריאות מצד המכוניות]] (כמו [[אורח חיים יושבני, [[זיהום רעש]]), יש גם [[השפעה סביבתית|השפעות סביבותיות]] רבות כולל [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[זיהום מים]] אובדן קרקעות עקב פרבור וכבישים חדשים, פגיעה ב[[עצים בעיר]] ועוד.

 

מדיניות הממשלה בתחום גוררת המשך עליה מאסיבית של קנייה ושימוש ב[[מכוניות]] [[השפעות חיצוניות של מכוניות|עם כל השלכות של דבר זה]] - [[פקקי תנועה בישראל|פקקי התנועה]] נמצאים במגמת עליה וגובים מחיר יקר יותר ויותר מהמשק. מקרי מוות מ[[תאונות דרכים בישראל]] נמצאות בעשור האחרון בסטגנציה, ואין תכנית לאומית להתמודדות עם הנושא ואין אימוץ של [[חזון אפס]]. [[זיהום אוויר מתחבורה]] בישראל נותר ברמה גבוהה ובתחומים שבהם הזיהום יורד זה בעיקר כתוצאה מ[[שינוי טכנולוגי|שינויים בטכנולוגיה]] ולאו דווקא בגלל מדיניות ממשלתית. נוסף ל[[השפעות בריאותיות של מכוניות|נזקים לבריאות מצד המכוניות]] (כמו [[אורח חיים יושבני]], [[זיהום רעש]] ,[[תאונות דרכים]]), יש גם [[השפעה סביבתית|השפעות סביבותיות]] רבות כולל [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[זיהום מים]] אובדן קרקעות עקב פרבור וכבישים חדשים, [[קיטוע שטחי מחיה]], פגיעה ב[[עצים בעיר]] ועוד.

 

שילוב של מספר גורמים ובעיקר [[גידול אוכלוסין בישראל|גידול אוכלוסין]], [[תכנון מוטה מכוניות]], [[פרבור]],  ו[[אי שוויון כלכלי בישראל|אי שיוויון כלכלי]] גוררים [[הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל|התייקרות של שוק הדירות בישראל]]. גידול האוכלוסייה מצריך בניה תמידית, בקצב עולה משנה לשנה, רק כדי שהיצע הדירות יהיה דומה לביקוש. יש גורמים נוספים שמחריפים דבר זה - בעוד [[צפיפות אוכלוסין|מדינת ישראל היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם]] רוב הערים בישראל הן לא צפופות במיוחד, ועם הגידול בשימוש במכוניות קשה להגדיל את הצפיפות שכן מדיניות "חניה חינם" לתושבים גוררת "דיור ציבורי חינם" למכוניות על חשבון המחיר והנוחות של דיור, מסחר ותחבורה. [[אי שוויון כלכלי]] גדל הוא הן סיבה והן תוצאה של התייקרות הדירות - כך שעשירונים נמוכים יותר מתקשים יותר לקנות דירות ונאלצים לעבור מרחקים גדולים יותר בדרך לעבודה. מדיניות התכנון בישראל גוררת בניה של יותר ויותר "מחסני דירות" ({{הערה|מושג שטבע המתכנן העירוני יואב לרמן}} - שכונות שבהם קשה ללכת ברגל, לא נגישות בתחבורה ציבורית ושבהן אין מקומות תעסוקה במרחק הליכה.

שילוב של מספר גורמים ובעיקר [[גידול אוכלוסין בישראל|גידול אוכלוסין]], [[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[אי שוויון כלכלי בישראל|אי שיוויון כלכלי]] גוררים [[הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל|התייקרות של שוק הדירות בישראל]]. גידול האוכלוסייה מצריך בניה תמידית, בקצב עולה משנה לשנה, רק כדי שהביקוש יענה להיצע. יש גורמים נוספים שמחריפים דבר זה - בעוד [[צפיפות אוכלוסין|מדינת ישראל היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם]] רוב הערים בישראל הן לא צפופות במיוחד, ועם הגידול בשימוש במכוניות קשה להגדיל את הצפיפות שכן מדיניות "חניה חינם" לתושבים גוררת "דיור ציבורי חינם" למכוניות על חשבון המחיר והנוחות של דיור, מסחר ותחבורה. אי שוויון כלכלי גדל הוא הן סיבה והן תוצאה של התייקרות הדירות - כך שעשירונים נמוכים יותר מתקשים יותר לקנות דירות ונאלצים לעבור מרחקים גדולים יותר בדרך לעבודה. מדיניות התכנון בישראל גוררת בניה של יותר ויותר "מחסני דירות" - שכונות שבהם קשה ללכת ברגל, לא נגישות בתחבורה ציבורית ושבהן אין מקומות תעסוקה במרחק הליכה.

תוצאות היבטים האלה הם עליה מתמדת ב[[עיור]] ושטח לצרכי האדם על חשבון שטחים טבעיים. בישראל נכרתים מדי שנה כ-50,000 עצים והצפי הוא כי דבר זה יגדל ככל שהאוכלוסיה תגדל עוד. המשך המגמה של גידול אוכלוסין ופרבור פרושו שרוב השטח מצפון לקו ירושלים-עזה יהיה שטח פרברי כמעט רציף - עם איים הולכים ומצטמצמים של שטחי טבע או שדות בין הישובים. בין היתר פרוש הדבר כי רוב [[יערות ישראל]] יכרתו לטובת שימושי קרקע אחרים. דבר זה גם מייצר בעיה הולכת וגדלה של [[זיהום מים בישראל]] עקב פגיעה ב[[אקוויפר ההר]] ו[[אקוויפר החוף]].  

== בריאות ==

== בריאות ==