שינויים

אנליזה של תשומה-תפוקה בוחנת את היחסים בין תעשיות ובין מוסדות כלכליים, ומתארת כיצד תפוקה של תעשיה אחת עוברת כתשומות לתעשיות אחרות, ובאופן זה מתוארים התלויות בין תעשיות שונות, הן כספקים של תשומות והן כצרכנים של התפוקות. '''מודל תשומות-תפוקות''' הוא פורמולציה ספציפית של האנליזה.  

אנליזה של תשומה-תפוקה בוחנת את היחסים בין תעשיות ובין מוסדות כלכליים, ומתארת כיצד תפוקה של תעשיה אחת עוברת כתשומות לתעשיות אחרות, ובאופן זה מתוארים התלויות בין תעשיות שונות, הן כספקים של תשומות והן כצרכנים של התפוקות. '''מודל תשומות-תפוקות''' הוא פורמולציה ספציפית של האנליזה.  

מטריצת תשומות-תפוקות היא טבלה מרובעת שבה כל שורה היא גם עמודה, שכן כל סוכן או מוסד כלכלי (פירמות, משקי אב, ממשלות או סקטורים זרות) הם גם יצרנים וגם צרכנים. כל עמודה מתארת הערך הכספי של התשומות הנכנסות לתעשייה מסויימת, וכל שורה את הערך של תוצרי התעשיה.  

מטריצת תשומות-תפוקות היא טבלה מרובעת שבה כל שורה היא גם עמודה, שכן כל סוכן או מוסד כלכלי (פירמות, משקי אב, ממשלות או סקטורים זרות) הם גם יצרנים וגם צרכנים. כל עמודה מתארת את הערך הכספי של התשומות הנכנסות לתעשייה מסויימת, וכל שורה את הערך של תוצרי התעשיה.  

בשיטה זו מחשבים '''מקדמי תשומה-תפוקה''' (input-output coefficients), אלו הם קבועים שאמורים לתאר את  היחסים בין הסקטורים, ולאחר חישובם מנותנים סטטיסטיים, ניתן לעקוב אחר התפוקה התעשייתית של משק, להעריך כמה תשומות דרושות לשם כמות מבוקשת של תפוקות או כדי להעריך השפעות של שינויים בתעשייה אחת על תעשייה אחרת.  

בשיטה זו מחשבים '''מקדמי תשומה-תפוקה''' (input-output coefficients), אלו הם קבועים שאמורים לתאר את  היחסים בין הסקטורים, ולאחר חישובם מנותנים סטטיסטיים, ניתן לעקוב אחר התפוקה התעשייתית של משק, להעריך כמה תשומות דרושות לשם כמות מבוקשת של תפוקות או כדי להעריך השפעות של שינויים בתעשייה אחת על תעשייה אחרת.  

יש ביקורת על כך שהקשרים בין התעשיות הם לאו דווקא קבועים. לדוגמה כאשר יש יתרון פיזי לגודל, נדרשים פחות תשומות כדי לקבל את אותה התפוקה. לדוגמה תנור יציקה גדול יותר הפועל באופן רציף הינו יעיל יותר מבחינה אנרגטית, ולכן לאותה כמות דלק, ולאותן שעות עבודה הוא יפיק יותר טונות של ברזל.  

יש ביקורת על כך שהקשרים בין התעשיות הם לאו דווקא קבועים. לדוגמה כאשר יש יתרון פיזי לגודל, נדרשים פחות תשומות כדי לקבל את אותה התפוקה. לדוגמה תנור יציקה גדול יותר הפועל באופן רציף הינו יעיל יותר מבחינה אנרגטית, ולכן לאותה כמות דלק, ולאותן שעות עבודה הוא יפיק יותר טונות של ברזל.  

מצדדי השיטה טוענים שעל חסרונותיה היא מדוייקת בהרבה לתאור הדרך בה מתבצע הייצור, מאשר ההנחות של פונקציית הייצור הנאו קאלסית, שהיא שיטת הניתוח המקובלת, שניתוח תשומה תפוקה הוא ניתוח מתחרה שלה.  

מצדדי השיטה טוענים שלמרות חסרונותיה היא הרבה יותר מדוייקת לגבי תאור הדרך בה מתבצע הייצור, בהשוואה להנחות של פונקציית הייצור הנאו קאלסית, שהיא שיטת הניתוח המקובלת. ניתוח תשומה תפוקה הוא ניתוח מתחרה שלה.  

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==