47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 34:
שורה 34: − + + + + + + + + + + +
←דימויים של המחקר המדעי
לעיתים מתברר שמדענים מהעבר ביצעו טעות - הם מדדו קבוע כלשהו בצורה לא מספיק מדוייקת או הניחו בטעות הנחות לא נכונות. לעיתים נדירות יותר מתברר גם שהיו מדענים ששיקרו והיטו תוצאות של מחקרים כדי לזכות ביוקרה או בטובות הנאה מצד גורמים מסחריים או בגלל לחץ מצד ממשלות. בדרך כלל טעויות כאלה מתגלות תוך מספר שנים או עשרות שנים. הסיבה לכך היא שכדי לבנות עוד ועוד קומות ולפתח עוד ועוד טכנולוגיות על בסיס קומה כלשהי היא צריכה להיות מספיק מבוססת. לעיתים מדענים מגלים שקומה כלשהי מתחתיהם - תאוריה מדעית מסויימת - אינה מספיק מדוייקת ויש לשוב לקומות התחתונות, לבצע שינויים בתאוריה הבסיסית או לבנות תאוריה חדשה אחרת. דוגמא קלאסית לכך היא תורת היחסות שגילתה שהתאוריה של ניוטון היא רק קירוב הנוגע למהירות נמוכות ורמת דיוק נמוכה וכאשר רוצים לעבור לחישובים מדוייקים יותר יש צורך בתורת היחסות. עם זאת תורת המכניקה של ניוטון היא קירוב נוח לשימושים רבים בתחומים כמו הנדסה לצרכים כמו בניית מבנים או דרכים.
לעיתים מתברר שמדענים מהעבר ביצעו טעות - הם מדדו קבוע כלשהו בצורה לא מספיק מדוייקת או הניחו בטעות הנחות לא נכונות. לעיתים נדירות יותר מתברר גם שהיו מדענים ששיקרו והיטו תוצאות של מחקרים כדי לזכות ביוקרה או בטובות הנאה מצד גורמים מסחריים או בגלל לחץ מצד ממשלות. בדרך כלל טעויות כאלה מתגלות תוך מספר שנים או עשרות שנים. הסיבה לכך היא שכדי לבנות עוד ועוד קומות ולפתח עוד ועוד טכנולוגיות על בסיס קומה כלשהי היא צריכה להיות מספיק מבוססת. לעיתים מדענים מגלים שקומה כלשהי מתחתיהם - תאוריה מדעית מסויימת - אינה מספיק מדוייקת ויש לשוב לקומות התחתונות, לבצע שינויים בתאוריה הבסיסית או לבנות תאוריה חדשה אחרת. דוגמא קלאסית לכך היא תורת היחסות שגילתה שהתאוריה של ניוטון היא רק קירוב הנוגע למהירות נמוכות ורמת דיוק נמוכה וכאשר רוצים לעבור לחישובים מדוייקים יותר יש צורך בתורת היחסות. עם זאת תורת המכניקה של ניוטון היא קירוב נוח לשימושים רבים בתחומים כמו הנדסה לצרכים כמו בניית מבנים או דרכים.
דימוי הרב קומות נבדל למדי מתחומים אחרים של נסיון לצבור ידע כמו פילוסופיה, דת, תאוריות קונספירציה ואידאולוגיות משום שבתחומים אלה אין בהכרח "מוצקות" של הקומות הנמוכות יותר. ייתכנו תמיד פיצולים וחיכוחים ואין בהכרח הוספה של ידע. כל הוגה דעות יכול להתחיל מסט אחר של הנחות יסוד ונוצרים לעיתים פיצולים אחרי מאות שנים ,ללא יכולת הכרעה בין הזרמים.
דימוי הרב קומות נבדל למדי מתחומים אחרים של נסיון לצבור ידע כמו מסורת, פילוסופיה, דת, תאוריות קונספירציה ואידאולוגיות משום שבתחומים אלה אין בהכרח "מוצקות" של הקומות הנמוכות יותר. ייתכנו תמיד פיצולים וחיכוחים ואין בהכרח הוספה של ידע. כל הוגה דעות יכול להתחיל מסט אחר של הנחות יסוד ונוצרים לעיתים פיצולים אחרי מאות שנים ,ללא יכולת הכרעה בין הזרמים. כך לדוגמה הנצרות התפצלה לזרם קתולי , אורתודקסי ופרוטסנטי, והזרם הפרוטסטנטי התפצל בהמשך לעוד עשרות כנסיות שונות.
בניגוד לרב קומות רגיל, בתחומי המדע יש לעיתים קרובות קשר בין בניינים שונים - כך חלקים גדולים מתוך המחקר הביולוגי מתבססים על פיזיקה ועל כימיה - לדוגמה דרך התנהגות של מולקולות וכוחות פיזיקליים שפועלים על יצורים חיים או על תאים.
===דימוי לאבולוציה ביולוגית===
דימוי המחקר המדעי לאבולוציה מדעית מתאר את התאוריות וההרעיונות בתור [[מים]]. כל תאוריה יכולה מוצלחת יותר או פחות ואם היא מוצלחת היא מצליחה לשרוד. אם היא לא מוצלחת יש פחות ופחות מדענים מאותו תחום שתומכים בה והיא נכחדת ונשכחת. תאוריות מוצלחות מאד הצליחו לשרוד מאות שנים. לרוב תאוריות מדעיות "מתמזגות" לכדי תאוריות גדולות ו[[הוליזם|הוליסטיות]] שיכולות להסביר מגוון גדול יותר של תופעות ולענות על כמות גדולה יותר של שאלות בצורה עקבית. כך לדוגמה התאוריה של אבולוציה בביולוגה והתאוריה של גנטיקה צמחו במקור משני תחומי מחקר שונים למדי - אבולוציה של פרושים באיים שונים באוקיינוס של דארווין, וגנטיקה של צמחי שעועית של גרגורי מנדל. אולם בתחילה לא היה ברור כיצד התכונות שדארווין תאר עברו בתורשה לדור הבא. רק בשנות ה-30 של המאה ה-20 התאורית האלה אוחדו לכדי תאוריה אחת. התאוריה קיבלה חיזוק נוסף לאחר גילוי מולקוללת ה-DNA שמכילה את החומר התורשתי. דוגמה נוספת לאבולוציה והתכנסות בתאוריה המדעית נוגעת לאיחוד התופעות של חשמל ומגנטיות - תופעות אלה נחשבו בתחילה לשני תחומים נפרדים ורק במהלך המאה ה-19 התברר שהם קשורים לאותו כוח - הכוח האלטקרומגנטי שבא לידי ביטוי בצורות שונות - חשמל ומגנטיות.
===דימוי של פאזל===
את החקירה המדעית ניתן לתאר כפאזל או כסוג של פסיפס.[https://www.bmj.com/content/346/bmj.f221] [https://smallpondscience.com/2019/04/01/whats-a-good-metaphor-for-doing-science/] כל מדען עוסק בשאלה אחת קטנה יחסית, ולאחר שתאוריה מסויימת מצליחה לענות על שאלה זו -נוספת עוד חתיכה בפאזל. דוגמה לשאלה קטנה יחסית היא - האם חרקים או חיידקים נוצרים בתוך לכלוך - התאוריה של [[בריאה ספוטנית]]. מדענים שונים התווכחו ביחס לתאוריה זו עד שהיא הופרכה על ידי ניסויים של לואי פסטר. כל חתיכה בפאזל מסייעת למדענים לחשוף תמונה גדולה יותר על ידי התגבשות לתאוריות כוללניות והוליטסיות יותר. לעיתים מדענים מחזיקים בדעה פרטית מסויימת לגבי איך מתנהג העולם, אבל החתיכה שהם סייעו לחשוף ולקבע מספיק את מעמדה, מצטרפת לתמונה גדולה יותר שמתנגשת עם תמונת עולם זו. לדוגמה כוהני דת קתולים תמכו במאה ה-19 במחקר של לואי פסטר משום שהפרכת תאוריית הבריאה הספוטנית היתה כביכול עדות לכך שרק אלוהים יכול לברוא חיים. בהמשך הגילויים של פסטר בתחום המיקרו-ביולוגיה תמכו בתאוריות של אבולוציה ושל התפתחות החיים על פני האדמה ללא צורך בבורא חיצוני. דוגמה נוספת היא התנגדותו של איינשטיין לתורת הקוונטים. התאוריות של איינשטיין סיעו לחקור את החלקיקים היסודיים ולמצוא גילויים שהובילו לפיתוח מכניקת הקוונאטים. התאוריה גם סייעה לפיתוח של נשק אטומי - לשני הדברים אינשטיין התנגד אולם משעה שהוא גילה חתיכה בפאזל והכניס אותה למקום המתאים - הוא לא יכול לשלוט בשאלה כיצד תראה התמונה שתווצר כתוצאה מהחתיכות שהוא גילה.
==דימוי של מעגל ידע==
המדען Matt Might מציע דימוי של המדע בהקשר של ידע בסיסי מול ידע מורכב, ובהקשר של התמחות מול הוליזם.[https://matt.might.net/articles/phd-school-in-pictures/] לפי המודל שלו סך הידע האנושי הוא מעין עיגול ענק. כאשר אנחנו גומרים בית ספר יסודי אנחנו נמצאים קרוב למרכז העיגול - אנחנו יודעים מעט ,על תחומי ידע שונים - כמו מתמטיקה, היסטוריה, מעט ביולוגיה וכו' . בשלב זה אין כמעט התמחות ולכן אפשר לתאר את הידע כמו עיגול קטן במרכז המעגל הגדול. כאשר אנחנו גומרים בית ספר תיכון אנחנו יודעים מעט יותר - עדיין בסמוך למרכז העיגול. לימודי תואר ראשון הם שונים - אנחנו יודעים מעט יותר במגוון תחומים אבל גם מתחמים בתחום לימודים מסויים - ולכן יש מעין בליטה לכיוון צד מסויים של העיגול. כאשר מדענים לומדים תאור שני הם מתקרבים לקצה העיגול של הידע הקיים. כאשר מישהו קורא המוני מחקרים לקראת דוקטורט הוא מתקרב לקצה הידע בתחום צר מאד. אם הוא כותב עבודת דוקטורט מוצלחת הוא מצליח להרחיב מעט את תחום הידע האנושי - הוא מבצע בליטה קטנה בתוך העיגול של הידע האנושי ומרחיב אותה מעט. עבור המדען שחוקר את התחום נראה לו כאילו הוא ביצע שינוי גדול מאד, כי הפעילות שלו עוסקת בתחום ידע מסויים ובגלל הטיה קוגינטיבית שבה אם אנחנו עוסקים בשאלות מסויימות הרבה זמן הן נראות לנו חשובות יותר -עם זאת כדאי לזכור שבליטה זו בתחום הידע היא בדרך כלל קטנה לעומת סך המחקר המדעי.
==מדע, פלורליזם ודמוקרטיה==
==מדע, פלורליזם ודמוקרטיה==