47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 24:
שורה 24: − + + + + + +
←הטרגדיה של נחלת הכלל
הדגה באוקיינוסים היא דוגמה למשאב שהגישה אליו חופשית, אך קשה להכיל עליו זכויות קניין. כמעט כל האוקיינוסים הם מים בינלאומיים. למרות שיש הסכמים בינלאומיים לגבי שיטות דייג, זני הדגים שמותר לדוג, כמות, גודל וכו', החתימה על ההסכמים היא התנדבותית, ובוודאי שהאכיפה קשה מאוד. במקרה זה, הטרגדיה של כר המרעה הציבורי באה לידי ביטוי ב[[דייג יתר]].
הדגה באוקיינוסים היא דוגמה למשאב שהגישה אליו חופשית, אך קשה להכיל עליו זכויות קניין. כמעט כל האוקיינוסים הם מים בינלאומיים. למרות שיש הסכמים בינלאומיים לגבי שיטות דייג, זני הדגים שמותר לדוג, כמות, גודל וכו', החתימה על ההסכמים היא התנדבותית, ובוודאי שהאכיפה קשה מאוד. במקרה זה, הטרגדיה של כר המרעה הציבורי באה לידי ביטוי ב[[דייג יתר]].
[[אלינור אוסטרום]] זוכת פרס נובל לכלכלה לשנת 2009 הדגימה כי יש מקרים בהם התאוריה של נחלת הכלל אינה מדוייקת. [[קהילה|קהילות]] מקומיות הצליחו במשך אלפי שנים לנהל משאבים ציבוריים תודות ליכולת להפעיל סנקציה קהילתית על מי שמנצלים יותר מידי את המשאב הציבורי. דבר זה מדגיש כי הטרגדיה קשורה יותר לגישה חופשית למשאב והעדר מוסדות חברתיים שמווסתים גישה כזו [http://shinygreen.wordpress.com/2012/06/16/58/]
[[אלינור אוסטרום]] זוכת פרס נובל לכלכלה לשנת 2009 הדגימה כי יש מקרים בהם התאוריה של נחלת הכלל אינה מדוייקת. [[קהילה|קהילות]] מקומיות הצליחו במשך אלפי שנים לנהל משאבים ציבוריים תודות ליכולת להפעיל סנקציה קהילתית על מי שמנצלים יותר מידי את המשאב הציבורי. דבר זה מדגיש כי הטרגדיה קשורה יותר לגישה חופשית למשאב והעדר [[מוסדות חברתיים]] שמווסתים גישה כזו [http://shinygreen.wordpress.com/2012/06/16/58/]
גישה זו היא אופטימית יותר ונוגעת למצבים של קהילות קטנות יחסית (עד כמה מאות פרטים) בעלות מבנה קהילתי או דמוקרטי שבו יש "הון קרוב" כלומר לכולם יש יכולת לראות ולבקר את בריאות נחלת הכלל. גישות אחרות הן פסמימיות יותר ומתייחסות לשאלה מה קורה לניהול נחלת הכלל ככל שמספר האנשים גדל או שהמבנה הפוליטי הוא מורכב יותר. אדם סמית בספרו [[עושר האומות]] התייחס לנושא של "מוצרים ציבוריים" (כפי שאנו מבינים זאת כיום) ביחס לסכרים נגד הצפת שדות. הוא טען כי אם יש שני אנשים שצריכים לשתף פעולה בהקמת סכר כזה סביר שהם יגיעו להסכם כלשהו לטובת שני הצדדים. אבל אם יש 1000 אנשים שיש להם אינטרס להקים את הסכר יהיה להם הרבה יותר קשה לשתף פעולה בגלל שכל אחד מהם רוצה שאחרים יממנו את הקמת הסכר ומקווה ל"תפוס טרמפ" על אחרים.
הספרות של [[מנסור אולסון]] כמו [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)]] מתארת מערכות מודרניות, כולל דמוקרטיות שבהן חיים מילוני בני אדם. אולסון מדגיש כי אחת הסכנות המרכזיות היא קבוצה קטנה ומלוכדת שיכולה לשתף פעולה כדי לנצל את הבורות והאדישות של הציבור הרחב יותר כדי לפגוע בו ולהשיג יתרון כלכלי או פוליטי. לדוגמה יש מיליוני אנשים שרוצים שלא יהיה [[זיהום אוויר]] או שלא תהיה מלחמה או מתגגדים
[[שיווק טבק לבני נוער|למכירת טבק לבני נוער]] אבל האינטרס של כל אחד מהאנשים האלה הוא קטן יחסית. מדובר במיליוני אנשים שכל אחד מהם מקווה שאחרים יפעלו (ישיקעו זמן , כסף מאמץ) כדי לשנות את המצב. לעומתם קיימת קבוצה קטנה ומלוכדת של אנשים או [[תאגיד|תאגידים]] שיש להם אינטרס ברור הפוך - לדוגמה [[חברות טבק]] שרוצות להמשיך לשווק טבק [[זיהום תעשייתי|חברות מזהמות]] שרוצות להמשיך להטיל על הציבור [[השפעה חיצונית]] של [[זיהום]] ללא נשיאה של העלות הכלכלית שהזיהום הזה גורר. השאלה הזו הופכת מסובכת יותר ככל שבמערכת יש יותר בני אדם, הבעיה היא יותר מעורפלת סבוכה או [[תהליך ארוך טווח|מתפתחת על פני זמן ארוך]] - דבר שמכונה [[בעיה נבזית]] - לדוגמה קל יותר להתמודד עם זיהום אוויר מקומי בעיר מסויימת לעומת זיהום אוויר שנוצר עקב זיהום ממיליוני מכוניות, קל יותר להמודד עם זיהום אוויר לעומת התמודדות עם [[שינוי אקלים]] והבעיה הופכת מורכבת יותר כאשר הציבור לא בהכרח רואה את הבעיה - בגלל יכולת של השפעה עליו לדגומה עקב [[הכחשת נזקי העישון]] או [[הכחשת שינוי האקלים]].
==ראו גם==
==ראו גם==