נוספו 6,083 בתים
, 07:11, 10 בנובמבר 2022
'''משל הילדים הטובעים בנהר''' הוא משל על מניעת אסונות על ידי תכנון מקדים, חשיבה מערכתית ו[[הוליזם|הוליסטית]]. המשל סופר על ידי הפעילה הסביבתית [[ליה אטינגר]] בהרצאות שלה על [[קיימות]].
משל הילדים מספר על שני אנשים שהולכים ליד נהר. לפתע הם רואים ילד שנסחף בזרם החזק ועומד לטבוע. הם קופצים מיד לנהר כדי להציל את הילד. כמה דקות לאחר שהצליחו להציל את הילד, הם רואים עוד ילד שטובע בנהר. שוב הם קופצים להציל אותו. זמן קצר לאחר מכן הם רואים עוד ילד שנאבק בזרמי הנהר. אחד מהם קופץ למים ואילו חברו מתחיל לרוץ במעלה הנהר ומתרחק מהילד. "מה אתה עושה" נדהם האיש ששוחה אל הילד? "אני הולך לעצור את מי שזורק ילדים למים במעלה הזרם" עונה השני.
המשל מתאים למקרים רבים בהם אנשים משקיעים מאמץ רב ב[[תיקון בעיות במורד הזרם]] שניתן להקטין או למנוע על ידי שינוי מערכתי ב"מעלה הזרם" - על ידי גישות כמו [[זהירות מונעת]] וחשיבה מערכתית יותר. ביטויים דומים לגישה זו הם "סוף מעשה במחשה תחילה" או "ההבדל בין חכם לבין פיקח הוא שפיקח יודע לצאת מצרה שחכם לא נכנס אליה". וכן טענות כי עדיף לספק "חכות במקום דגים".
דוגמאות למקרים שבהם המשל מסייע הם:
* אנשים שמתנדבים לעזור לחולים, פצועים ונכים - אבל אינם מודעים או אינם מתעניינים או מסייעים ל[[קידום בריאות]],[[רפואה מונעת]] ו[[בריאות הציבור]].
* טיפול בתחלואה הנגרמת מ[[זיהום]] בלי לנסות להקטין זיהום או אפילו תוך סיוע ל[[הכחשת זיהום]
* טיפול בחולי [[סרטן]] ותרומות לאנשים שחלו בסרטן, תוך חוסר מודעות ל[[מניעת סרטן]]
* קריאה לאנשים להפסיק לעשן למניעת [[עישון פאסיבי]] או לקדם [[גמילה מעישון]] תוך חוסר הכרות עם פעילות של [[חברות טבק]] לעודד [[שיווק של טבק לבני נוער]] ולקדם [[לובי פוליטי]] של חברות טבק כדי להמשיך לשווק טבק ולגרום להתמכרות בקרב יותר אנשים.
* אנשים שנלחמים נגד [[תאונות דרכים]] על ידי התנדבות למשטרה, למשמר אזרחי ולארגונים נגד תאונות דרכים, אבל אינם מודעים לשיטות מערכתיות למניעת תאונות דרכים על ידי תכנון מתאים של טכנולוגיה או עיצוב עירוני - [[חזון אפס]]
* אנשים שתורמים לעניים , אבל אינם קוראים על [[עוני]] ועל רעיונות כיצד להקטין עוני או פערים חברתיים ואינם מנסים לקדם חברה שבה יש פחות עניים. לדגומה התעלמות מהשפעות כמו השכל מועטה לבין עוני, חוסר הכרות עם מושגים כמו [[הון]] או חוסר הכרות עם הקשר בין [[גידול אוכלוסין]] לבין הקטנת כמות המשאבים הזמינים לכל ילד, [[אסטרטגיה K]]. תמיכה במדיניות ציבורית המובילה להגדלת הוצאות של אנשים - לדוגמה הגדלת הוצאות על תחבורה עקב [[תכנון מוטה מכוניות]] או הגדלת [[מלכודות עוני]] שגורמות לכך שלעניים קשה יותר לצאת מעוני.
באופן כללי גורמים שתורמים לבעיות אלה מכונות [[גישת הטיפול המאוחר]] או "טיפול במורד הזרם". קיימת גם הטיה פסיכלולוגית לטובת פתרונות שמספקים תוצאה מיידית (לדוגמה לתת כסף לעני, להציל ילד טובע) אבל מתעלמים מכך שאנשים רבים נפגעים עקב המשך הקיום של בעיה מערכתית. ההטיה היא תחושה של עליונות ושל סיפוק מידי - אני יודע שאני מסייע למישהו גם אם קשה לי להבין כיצד להפחית את הצורך בסיוע כזה. הגישה של טיפול מאוחר מידי היא קלה יותר כאשר קיימת [[פצלת]] ותרבות "אנטי מדעית" ו"אנטי הוליסטית" או מדיניות [[שמרנות|שמרנית]] שבה לא מפקפקים במציאות חברתית מסויימת או בצורך לשנות טכנולוגיה, [[מוסד חברתי|מבנים חברתיים]] או הרגלי חשיבה.
==ראו גם==
* [[הוליזם]], [[מערכות מורכבות]], [[ספינת החלל כדור הארץ]]
* [[גישת הטיפול המאוחר]], [[זהירות מקדימה]]
* [[פצלת]]
* [[רפואה מונעת]], [[קידום בריאות]], [[בריאות הציבור]], [[מניעת נכות]], [[מניעת סרטן]]
* [[מלכודות עוני]], [[מדוע אומות נכשלות]]
* [[נעילה טכנולוגית]], [[נעילה טכנו-מוסדית]]
* [[כלכלת התמכרות]]
* [[להיות רופא בעידן הבערות מרצון]], [[על בולשיט]], [[הצפת מידע]]
* [[הכחשת זיהום]], [[הכחשת נזקי העישון]], [[האינדיאני הבוכה]]
* [[תרבות מבוססת מדע]]
[[קטגוריה:תרבות בת קיימא]]
[[קטגוריה:מערכות]]
[[קטגוריה:הוליזם]]
[[קטגוריה:רפואה מונעת]]
[[קטגוריה:כלכלה בת קיימא]]