שינויים

[[קייט ראוורת']] - [[חקר הכלכלה|כלכלנית]] בריטית מאוקספורד הציעה מודל חדש שמתחשב בצרכים אנושיים וברצונות חברתיים - כמו [[תזונה בריאה|מזון]], מים, דיור, [[אנרגיה]], בריאות ועוד, ובמגבלות של [[מערכות אקולוגיות]] ומערכות שונות של הפלנטה, שרק בתוכם יכול להתקיים שגשוג בריא ובר-קיימא. תרשים כלכלת הדונאט והרעיונות סביבו פותחו בידי ראוורת' בנייר מטעם [[אוקספם]] משנת 2012 A Safe and Just Space for Humanity. היא המשיכה לפתח את הרעיונות האלה בספרה מ-2017. "כלכלת הדונאט: שבע דרכים לחשוב כמו כלכלן במאה ה-21" (Doughnut Economics). התיאור של הגבולות האלה נלקח מתוך מספר מאמרים מפורסמים משנת 2009 בשם [[גבולות פלנטריים]] שמציגים תחומים ונתונים כמותיים שמעבר שלהם עלול לסכן את יציבות המערכות ולגרור תנאים שיקשו על [[קיימות|המשך קיומה של האנושות]]. גבולות אלה מתייחסים לנושאים כמו [[שינוי אקלים]], [[מגוון מינים]] ([[הכחדה המונית בימינו|הכחדה המונית]]), [[מחזור הזרחן]], [[מחזור החנקן]], [[זיהום|זיהום כימי]] ועוד. רשימת הגבולות והמחקר הכמותי של מעברי הסף שעלולים לגרום לשינוי מסוכן לאנושות הם דברים שנמצאים במחקר מדעי.  

[[קייט ראוורת']] - [[חקר הכלכלה|כלכלנית]] בריטית מאוקספורד הציעה מודל חדש שמתחשב בצרכים אנושיים וברצונות חברתיים - כמו [[תזונה בריאה|מזון]], מים, דיור, [[אנרגיה]], בריאות ועוד, ובמגבלות של [[מערכות אקולוגיות]] ומערכות שונות של הפלנטה, שרק בתוכם יכול להתקיים שגשוג בריא ובר-קיימא. תרשים כלכלת הדונאט והרעיונות סביבו פותחו בידי ראוורת' בנייר מטעם [[אוקספם]] משנת 2012 A Safe and Just Space for Humanity. היא המשיכה לפתח את הרעיונות האלה בספרה מ-2017. "כלכלת הדונאט: שבע דרכים לחשוב כמו כלכלן במאה ה-21" (Doughnut Economics). התיאור של הגבולות האלה נלקח מתוך מספר מאמרים מפורסמים משנת 2009 בשם [[גבולות פלנטריים]] שמציגים תחומים ונתונים כמותיים שמעבר שלהם עלול לסכן את יציבות המערכות ולגרור תנאים שיקשו על [[קיימות|המשך קיומה של האנושות]]. גבולות אלה מתייחסים לנושאים כמו [[שינוי אקלים]], [[מגוון מינים]] ([[הכחדה המונית בימינו|הכחדה המונית]]), [[מחזור הזרחן]], [[מחזור החנקן]], [[זיהום|זיהום כימי]] ועוד. רשימת הגבולות והמחקר הכמותי של מעברי הסף שעלולים לגרום לשינוי מסוכן לאנושות הם דברים שנמצאים במחקר מדעי.  

מודל הדונאט הולך ומקבל הכרה עולמית, לנוכח המשבר הכלכלי הגלובלי שעוררה [[מגפת הקורונה]] על רקע [[המשבר האקולוגי-אקלימי]] המאיים על האנושות.עיריית העיר [[אמסטרדם]] שב[[הולנד]] הכריזה על תכנית ליישום עקרונותיו, כחלק מכך שהעיר מקדמת היבטים נוספים של קיימות כמו [[כלכלה מעגלית]] התוכנית כוללת שיתוף של כ-150 ארגוני סביביים וחברתיים. בעקבות אמסטרדם הצטרפו ערים נוספות לקדם את הנושא הן במדינות עשירות והן במדינות עניות יותר. היישום המקומי של מודל הדונאט כולל תהליכי שיתוף של תושבים וארגונים מקומיים כדי לקדם יחד מטרות חברתיות וסביבתיות משותפות.  

מודל הדונאט הולך ומקבל הכרה עולמית, לנוכח המשבר הכלכלי הגלובלי שעוררה [[מגפת הקורונה]] על רקע [[המשבר האקולוגי-אקלימי]] המאיים על האנושות. עיריית העיר [[אמסטרדם]] שב[[הולנד]] הכריזה על תכנית ליישום עקרונותיו, כחלק מכך שהעיר מקדמת היבטים נוספים של קיימות כמו [[כלכלה מעגלית]] התוכנית כוללת שיתוף של כ-150 ארגוני סביבתיים וחברתיים. בעקבות אמסטרדם הצטרפו ערים נוספות לקדם את הנושא הן במדינות עשירות והן במדינות עניות יותר. היישום המקומי של מודל הדונאט כולל תהליכי שיתוף של תושבים וארגונים מקומיים כדי לקדם יחד מטרות חברתיות וסביבתיות משותפות.  

==רעינות מרכזיים בכלכלת המאה ה-21==

==רעיונות מרכזיים בכלכלת המאה ה-21==

ראוורת' מציגה שלושה רעיונות ליבה של כלכלת המאה ה-20 ([[כלכלה נאו קלאסית]]). רעיונות אלה מוטעמים בצורה עמוקה בתרבות שלנו ובמוח שלנו כך שאנחנו בדרך כלל לא מבינים שהם שם, הם נראים מובנים מעליהם. הם מוכרים גם לאנשים שלא למדו כלכלה ומעצבים את הדרך שבה כולנו חושבים ומדברים על כלכלה, ואיך נראית "הצלחה". {{הערה|שם=ראוורת2022|[https://www.youtube.com/watch?v=h7oBLkK-Qog כלכלת הדונאט, מתקדמים למאה ה-21], סרטון יוטיוב}}

ראוורת' מציגה שלושה רעיונות ליבה של כלכלת המאה ה-20 ([[כלכלה נאו קלאסית]]). רעיונות אלה מוטעמים בצורה עמוקה בתרבות שלנו ובמוח שלנו כך שאנחנו בדרך כלל לא מבינים שהם שם, הם נראים מובנים מעליהם. הם מוכרים גם לאנשים שלא למדו כלכלה ומעצבים את הדרך שבה כולנו חושבים ומדברים על כלכלה, ואיך נראית "הצלחה". {{הערה|שם=ראוורת2022|[https://www.youtube.com/watch?v=h7oBLkK-Qog כלכלת הדונאט, מתקדמים למאה ה-21], סרטון יוטיוב}}

"התמונה הראשונה" - כששואלים סטודנטים שלמדו כלכלה מהי התמונה הראשונה שאותה הם זוכרים מלימודי כלכלה? התשובה היא זהה בכל מקום - "היצע וביקוש". הדיאגרמה הזו שבו השוק נמצא במרכז תשונת הלב שלנו, המחיר במקום בולט, הוא אמת המידה שאותה צריך למדוד. פרוש הדבר שבאופן מידי אנחנו מדברים על [[כסף]], כסף הופך להיות שיטת המדידה של הכלכלה. זו קפיצה לוגית משמעותית שצריך לבצע, במיוחד בשלבים הראשונים ללימודי כלכלה. כל מה שנופל מחוץ לחוזה הכלכלי מכונה "[[השפעה חיצונית]]. פירוש הדבר שכאשר אנו דנים בבעיות כמו [[משבר האקלים]] או ב[[הכחדה המונית בימינו|הכחדה המונית]] אנו מדברים על "השפעה חיצונית סביבתית". מבחינת ראוורת' זה כבר ראיה שהתאוריה הזו אינה מתאימה לאתגרים של ימנו. אנחנו לא יכולים לדבר על מותה של המערכת החיה של הפלנטה כעל "השפעה חיצונית סביבתית", אנו זקוקים לנקודת התחלה עשירה וחכמה יותר. {{הערה|שם=ראוורת2022}}

"התמונה הראשונה" - כששואלים סטודנטים שלמדו כלכלה מהי התמונה הראשונה שאותה הם זוכרים מלימודי כלכלה? התשובה היא זהה בכל מקום - "היצע וביקוש". הדיאגרמה הזו שבו השוק נמצא במרכז תשומת הלב שלנו, המחיר במקום בולט, הוא אמת המידה שאותה צריך למדוד. פרוש הדבר שבאופן מידי אנחנו מדברים על [[כסף]], כסף הופך להיות שיטת המדידה של הכלכלה. זו קפיצה לוגית משמעותית שצריך לבצע, במיוחד בשלבים הראשונים ללימודי כלכלה. כל מה שנופל מחוץ לחוזה הכלכלי מכונה "[[השפעה חיצונית]]. פירוש הדבר שכאשר אנו דנים בבעיות כמו [[משבר האקלים]] או ב[[הכחדה המונית בימינו|הכחדה המונית]] אנו מדברים על "השפעה חיצונית סביבתית". מבחינת ראוורת' זה כבר ראיה שהתאוריה הזו אינה מתאימה לאתגרים של ימנו. אנחנו לא יכולים לדבר על מותה של המערכת החיה של הפלנטה כעל "השפעה חיצונית סביבתית", אנו זקוקים לנקודת התחלה עשירה וחכמה יותר. {{הערה|שם=ראוורת2022}}

"התמונה העצמית" - התמונה העצמית של האנושות בראי הכלכלה של המאה ה-20, הסלפי שלנו, מכונה [[האדם הכלכלי|האדם הכלכלי הרציונלי]]. תמונה זו מציגה כיצד התאוריה הכלכלית מתארת לנו את עצמנו. מדובר באדם, שאין לו שום תלות באחרים, עומד לבדו, יש לו דעה עצמאית משלו, יש לו כסף בידו, אגו בלב שלו, מחשבון בראשו והטבע מוטל לרגליו. כאילו שאר [[העולם הטבעי]] הוא אך ורק [[משאבי טבע]] עבור האנושות. אחת הבעיות הגדולות בהצגת דמות זו, היא שכאשר נאמר לנו שאנו דומים לה, אנחנו באמת הופכים דומים יותר אליה. אנחנו מתחילים לחכות אותה {{הערה|שם=ראוורת2022}} סטודנטים שלומדים כלכלה אומרים שבמשך הזמן הם מעריכים יותר דברים כמו תחרות ומעריכים אנוכיות או אינטרס עצמי, בהשוואה לשיתוף פעולה ותרומה לזולת.{{הערה|שם=ראוורת2022}} {{הערה|ראו גם ניסויים ב[[כלכלה התנהגותית]] בקרב סטודנטים שערך הכלכלן [[אריאל רובינשטיין]]}}  ולכן כאשר אנחנו מספרים לעצמנו שאנחנו דומים לדבר מה, משפיע על מה שאנחנו הופכים להיות. עלינו לשים לב למודלים שאנחנו מייצרים לגבי עצמנו.

"התמונה העצמית" - התמונה העצמית של האנושות בראי הכלכלה של המאה ה-20, הסלפי שלנו, מכונה [[האדם הכלכלי|האדם הכלכלי הרציונלי]]. תמונה זו מציגה כיצד התאוריה הכלכלית מתארת לנו את עצמנו. מדובר באדם, שאין לו שום תלות באחרים, עומד לבדו, יש לו דעה עצמאית משלו, יש לו כסף בידו, אגו בלב שלו, מחשבון בראשו והטבע מוטל לרגליו. כאילו שאר [[העולם הטבעי]] הוא אך ורק [[משאבי טבע]] עבור האנושות. אחת הבעיות הגדולות בהצגת דמות זו, היא שכאשר נאמר לנו שאנו דומים לה, אנחנו באמת הופכים דומים יותר אליה. אנחנו מתחילים לחכות אותה {{הערה|שם=ראוורת2022}} סטודנטים שלומדים כלכלה אומרים שבמשך הזמן הם מעריכים יותר דברים כמו תחרות ומעריכים אנוכיות או אינטרס עצמי, בהשוואה לשיתוף פעולה ותרומה לזולת.{{הערה|שם=ראוורת2022}} {{הערה|ראו גם ניסויים ב[[כלכלה התנהגותית]] בקרב סטודנטים שערך הכלכלן [[אריאל רובינשטיין]]}}  ולכן כאשר אנחנו מספרים לעצמנו שאנחנו דומים לדבר מה, משפיע על מה שאנחנו הופכים להיות. עלינו לשים לב למודלים שאנחנו מייצרים לגבי עצמנו.

התמונה של המטרה שלנו צריכה להיות כלכלה בת קיימא - כלכלת הדונאט שבה יש גבולות פלנטריים שאומרים לנו מה הגבולות שאסור לנו לחצות בגלל שהן יגרמו לאסון אקולוגי, כלכלי ואנושי אדיר, ומצד שני איזה דברים חשוב מאד שנבטיח למען רווחה אנושית -דברים חומריים כמו לספק מספיק מזון, דיור, רפואה, ביגוד ועוד וכן דברים מופשטים יותר כמו שוויון חברתי, תחושה של צדק ושל שיתופי פעולה.

התמונה של המטרה שלנו צריכה להיות כלכלה בת קיימא - כלכלת הדונאט שבה יש גבולות פלנטריים שאומרים לנו מה הגבולות שאסור לנו לחצות בגלל שהן יגרמו לאסון אקולוגי, כלכלי ואנושי אדיר, ומצד שני איזה דברים חשוב מאד שנבטיח למען רווחה אנושית -דברים חומריים כמו לספק מספיק מזון, דיור, רפואה, ביגוד ועוד וכן דברים מופשטים יותר כמו שוויון חברתי, תחושה של צדק ושל שיתופי פעולה.

==מטרת הכלכלה והחברה==

==מטרת הכלכלה והחברה==

במקום צמיחה כלכלית איסופית - קייט מכונות למדוד רווחה חברתית על ידי מודל הדונאט.  

במקום צמיחה כלכלית אינסופית - קייט מכונות למדוד רווחה חברתית על ידי מודל הדונאט.  

הדונאט הוא העיגול הירוק. אם מסתכלים בפנים יש 12 תחומים שמקבלים השראה מתוך מטרות -SDG - [[יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות]] - שנקבעו בשנת 2015 ואומצו כיעדים משותפים על ידי מדינות רבות.  אלו הם יעדים חברתיים כמו מניעת עוני מסכן חיים, הספקת רפואה בסיסית, [[תוחלת חיים]], דיור ועוד הקטגוריות מסביב נקבוע על ידי מכון לחוסן בסטוקהולום בעקבות סדרת המאמרים של [[גבולות פלנטריים]].  

הדונאט הוא העיגול הירוק. אם מסתכלים בפנים יש 12 תחומים שמקבלים השראה מתוך מטרות -SDG - [[יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות]] - שנקבעו בשנת 2015 ואומצו כיעדים משותפים על ידי מדינות רבות.  אלו הם יעדים חברתיים כמו מניעת עוני מסכן חיים, הספקת רפואה בסיסית, [[תוחלת חיים]], דיור ועוד הקטגוריות מסביב נקבעו על ידי מכון לחוסן בסטוקהולם בעקבות סדרת המאמרים של [[גבולות פלנטריים]].  

אנחנו צריכים להשאר בפנים הדונאט - לא שיהיה יותר מידי  חציית גבולות ולא נופלים לתוך מחסור בצרכים.  

אנחנו צריכים להישאר בפנים הדונאט - לא שיהיה יותר מידי  חציית גבולות ולא נופלים לתוך מחסור בצרכים.  

לא נכנסו הכל - היו 17 נכנסו 12, לא נכלל לדוגמה צמיחה כלכלית לדוגמה, בגלל פרדיגמה שונה. וכמו כן במודל של האום יש יעדים כמו שינוי אקלים ואילו במודל הדונאט מדובר באילוץ חיצוני - גבול שלא רוצים לחצות אותו. המצב בשני ההחזיתות אינו מזהיר, מצד אחד דברים כמו קורונה הסיגו את העולם 4 שנים לאחור בהקשר של הפחתת עוני, ומצד שני בשנת 2022 קבע המכון לחוסן באפריל שחצינו את גבול הפלנטרי החמישי - עקב [[משבר מים עולמי]].  

לא נכנסו הכל - היו 17 נכנסו 12, לא נכלל לדוגמה צמיחה כלכלית לדוגמה, בגלל פרדיגמה שונה. וכמו כן במודל של האום יש יעדים כמו שינוי אקלים ואילו במודל הדונאט מדובר באילוץ חיצוני - גבול שלא רוצים לחצות אותו. המצב בשתי החזיתות אינו מזהיר, מצד אחד דברים כמו קורונה הסיגו את העולם 4 שנים לאחור בהקשר של הפחתת עוני, ומצד שני בשנת 2022 קבע המכון לחוסן באפריל שחצינו את גבול הפלנטרי החמישי - עקב [[משבר מים עולמי]].  

כך שאנחנו לא ממש קרובים לא ליעדים חברתיים של האום ולא לאי חצייה של הגבולות.  

כך שאנחנו לא ממש קרובים לא ליעדים חברתיים של האום ולא לאי חצייה של הגבולות.  

קייט מנסה לחבר הן את העולם החברתי והן עולם הסביבתי. צריך להתחשב ביעדים אלה וגם אלה ולא לראות רק את הבעיות הסביבתיות או את המחסור החברתי. אנשים שמקלבלים החלטות לגבי נושאים אלה צריכים למדוד ולחשוב על שני העולמות האלה.  

קייט מנסה לחבר הן את העולם החברתי והן עולם הסביבתי. צריך להתחשב ביעדים אלה וגם אלה ולא לראות רק את הבעיות הסביבתיות או את המחסור החברתי. אנשים שמקבלים החלטות לגבי נושאים אלה צריכים למדוד ולחשוב על שני העולמות האלה.  

==השאוואה בין מדינות==

==השאוואה בין מדינות==

חוקרים שאימצו את הניתוח של כלכלת הדונאט רצו לדרג בעזרתו מדינות שונות נעשתה מדידה על כ-150 מדינות בעולם. בינתיים שום מדינה לא נמצאת ממש בתוך היעדים של הדונאט - כלומר נזק סביבתי מספיק קטן וגם הספקת יעדים חברתיים בצורה מספיק טובה. המדינה הכי קרובה לכך היא קוסטה-ריקה. קיים גרף שבו מציירים את המדינות על שני צריים -בציר ה-y כמה מדינה מספקת את הצרכים החברתיים ובציר ה-אופקי כמה נזק סביבתי מייצרת המדינה בהקשר של סכנה לגבולות פלנטריים.

חוקרים שאימצו את הניתוח של כלכלת הדונאט רצו לדרג בעזרתו מדינות שונות נעשתה מדידה על כ-150 מדינות בעולם. בינתיים שום מדינה לא נמצאת ממש בתוך היעדים של הדונאט - כלומר נזק סביבתי מספיק קטן וגם הספקת יעדים חברתיים בצורה מספיק טובה. המדינה הכי קרובה לכך היא קוסטה-ריקה. קיים גרף שבו מציירים את המדינות על שני צירים -בציר ה-y כמה מדינה מספקת את הצרכים החברתיים ובציר ה-אופקי כמה נזק סביבתי מייצרת המדינה בהקשר של סכנה לגבולות פלנטריים.  

 

המדיוניות העניות נמצאות משמאל ולמטה - הן בעלות השפעה סביבתית קטנה יחסית אבל לא מצליחות לספק רווחה חברתית. המדינות העשירות כמו אוסטרליה או קנדה או אר"הב מספקות רווחה אבל זאת על ידי ניצול רב של משאבים ויצירת זיהום נרחב והרס סביבתי שהגורמים לבעיות של חציית גבולות פלנטריים. יש מדינות עשירות שהן בעלות רווחה דומה לאלו של ארה"ב או אוסטרליה אבל עם השפעה סבייתית יותר קטנה.  

==ראו גם==

==ראו גם==