| '''הצדקות מדעיות לאידאולוגיה''' היא נטיה של אידאולוגיות שונות לחפש [[הצדקה|הצדקות]], צידוקים וטיעונים לפיהן ה[[מדע]] תומך באידאולוגיה מסויימת. הצדקות מדעיות הן דבר נפוץ למדי בקרב אידאולוגיות, כתות ואף זרמים דתיים רבים, החל מהמאה ה-20, והן מאפיין של החברה מאז [[העידן המודרני]] של אמצע-סוף המאה ה-19 שבו נוכחו אנשים רבים, במיוחד בחברות מערביות בכך שהמדע מגלה לאנושות דברים חדשים. | | '''הצדקות מדעיות לאידאולוגיה''' היא נטיה של אידאולוגיות שונות לחפש [[הצדקה|הצדקות]], צידוקים וטיעונים לפיהן ה[[מדע]] תומך באידאולוגיה מסויימת. הצדקות מדעיות הן דבר נפוץ למדי בקרב אידאולוגיות, כתות ואף זרמים דתיים רבים, החל מהמאה ה-20, והן מאפיין של החברה מאז [[העידן המודרני]] של אמצע-סוף המאה ה-19 שבו נוכחו אנשים רבים, במיוחד בחברות מערביות בכך שהמדע מגלה לאנושות דברים חדשים. |
− | הצדקות מדעיות לאידאולגיות היו ולעיתים קרובות עדיין קיימות בקרב קפיטליסטים, סוצילאיסטים,נאצים, תומכים בעבדות של שחורים, תומכים של גזענות (אאוגניקה), ליברלים, שמרנים, [[התנועה הפרוגרסיבית|פרוגרסיבים]], תומכים ב[[קיימות]] ו[[סביבתנות]] ומתנגדים לה. דתיים כמו גם תומכים של כתות שונות משמיעים טיעונים מדוע האמונה שלהם אינה סותרת את המדע ואף מתיישבת איתו ביחד או משלימה אותו. מגמות אלו הן דבר חדש יחסית. לפני [[המהפכה המדעית]] לא נדרשו הצדקות מדעיות כדי להצדיק אידאלוגיה מסויימת או דת מסויימת - היא נתפסה לרוב כדבר מובן מאליו, ולרוב ניתנו לכך צידוקים מסורתיים (כך היה תמיד, כך ציוו עלינו אבותינו), או צידוקים דתיים (כך כתוב בכתבי הקודש, זהו רצון האל) או צידוקים "טבעיים" (זהו טבע האדם, כך הטבע פועל). | + | הצדקות מדעיות לאידאולגיות היו ולעיתים קרובות עדיין קיימות בקרב קפיטליסטים, סוצילאיסטים,נאצים, תומכים בעבדות של שחורים, תומכים של גזענות (אאוגניקה), ליברלים, שמרנים, [[התנועה הפרוגרסיבית|פרוגרסיבים]], תומכים ב[[קיימות]] ו[[סביבתנות]] ומתנגדים לה. דתיים כמו גם תומכים של כתות שונות משמיעים טיעונים מדוע האמונה שלהם אינה סותרת את המדע ואף מתיישבת איתו ביחד או משלימה אותו. מגמות אלו הן דבר חדש יחסית. לפני [[המהפכה המדעית]] לא נדרשו הצדקות מדעיות כדי להצדיק אידאלוגיה מסויימת או דת מסויימת - היא נתפסה לרוב כדבר מובן מאליו, ולרוב ניתנו לכך צידוקים מסורתיים (כך היה תמיד, כך ציוו עלינו אבותינו), או צידוקים דתיים (כך כתוב בכתבי הקודש, זהו רצון האל) או צידוקים "טבעיים" (זהו טבע האדם, כך הטבע פועל) או שהסדר החברתי נתפס כדבר ברור מאליו (כך היה תמיד, לא הגיוני לנהוג אחרת). |
| [[ציר זמן של המהפכה המדעית|היסטוריה של התפתחות המדע]] מצביעה על כך שהמדע מגלה לנו לעיתים קרובות שהעולם מתנהג בצורה מוזרה ולא אינטואטיבית - רעיונות רבים שנראים לנו כיום מובנים מעליהם - כמו זה שהשמש לא סובבת את כדור הארץ, או זה שללא חיכוך עצם ימשיך לנוע מעצמו, לא היו מקובלים בעבר. כך גם תפיסות שהחלו להשתנות במהלך המאה ה-19 וה-20 כמו קבלה של אבולוציה ביולוגית, אבולוציה של המין אדם והקשר שלו לקופי אדם וליונקים ובעלי חיים בכלל, התפתחות היקום לפי תאוריית המפץ הגדול, מוצא והתפתחות החיים, [[סדר ספונטני]], והקשרים בין יצורים חיים שונים, לרבות בני האדם דרך [[מערכות אקולוגיות]] הם רעיונות שלא היו מקובלים בעבר ובקרב חברות שמרניות ודתיות הן עדיין נחשבות דבר שנוי במחלוקת. | | [[ציר זמן של המהפכה המדעית|היסטוריה של התפתחות המדע]] מצביעה על כך שהמדע מגלה לנו לעיתים קרובות שהעולם מתנהג בצורה מוזרה ולא אינטואטיבית - רעיונות רבים שנראים לנו כיום מובנים מעליהם - כמו זה שהשמש לא סובבת את כדור הארץ, או זה שללא חיכוך עצם ימשיך לנוע מעצמו, לא היו מקובלים בעבר. כך גם תפיסות שהחלו להשתנות במהלך המאה ה-19 וה-20 כמו קבלה של אבולוציה ביולוגית, אבולוציה של המין אדם והקשר שלו לקופי אדם וליונקים ובעלי חיים בכלל, התפתחות היקום לפי תאוריית המפץ הגדול, מוצא והתפתחות החיים, [[סדר ספונטני]], והקשרים בין יצורים חיים שונים, לרבות בני האדם דרך [[מערכות אקולוגיות]] הם רעיונות שלא היו מקובלים בעבר ובקרב חברות שמרניות ודתיות הן עדיין נחשבות דבר שנוי במחלוקת. |