שינויים

ראוורת' מציגה שלושה רעיונות ליבה של כלכלת המאה ה-20 ([[כלכלה נאו קלאסית]]). רעיונות אלה מוטעמים בצורה עמוקה בתרבות שלנו ובמוח שלנו כך שאנחנו בדרך כלל לא מבינים שהם שם, הם נראים מובנים מעליהם. הם מוכרים גם לאנשים שלא למדו כלכלה ומעצבים את הדרך שבה כולנו חושבים ומדברים על כלכלה, ואיך נראית "הצלחה". {{הערה|שם=ראוורת2022|[https://www.youtube.com/watch?v=h7oBLkK-Qog כלכלת הדונאט, מתקדמים למאה ה-21], סרטון יוטיוב}}

ראוורת' מציגה שלושה רעיונות ליבה של כלכלת המאה ה-20 ([[כלכלה נאו קלאסית]]). רעיונות אלה מוטעמים בצורה עמוקה בתרבות שלנו ובמוח שלנו כך שאנחנו בדרך כלל לא מבינים שהם שם, הם נראים מובנים מעליהם. הם מוכרים גם לאנשים שלא למדו כלכלה ומעצבים את הדרך שבה כולנו חושבים ומדברים על כלכלה, ואיך נראית "הצלחה". {{הערה|שם=ראוורת2022|[https://www.youtube.com/watch?v=h7oBLkK-Qog כלכלת הדונאט, מתקדמים למאה ה-21], סרטון יוטיוב}}

"התמונה הראשונה" - כששואלים סטודנטים שלמדו כלכלה מהי התמונה הראשונה שאותה הם זוכרים מלימודי כלכלה? התשובה היא זהה בכל מקום - "היצע וביקוש". הדיאגרמה הזו שבו השוק נמצא במרכז תשונת הלב שלנו, המחיר במקום בולט, הוא אמת המידה שאותה צריך למדוד. פרוש הדבר שבאופן מידי אנחנו מדברים על [[כסף]], כסף הופך להיות שיטת המדידה של הכלכלה. זו קפיצה לוגית משמעותית שצריך לבצע, במיוחד בשלבים הראשונים ללימודי כלכלה. כל מה שנופל מחוץ לחוזה הכלכלי מכונה "[[השפעה חיצונית]]. פרוש הדבר שכאשר אנו דנים בבעיות כמו [[משבר האקלים]] או ב[[הכחדה המונית בימינו|הכחדה המונית]] אנו מדברים על "השפעה חיצונית סביבתית". מבחינת ראוורת' זה כבר ראיה שהתאוריה הזו אינה מתאימה לאתגרים של ימנו. אנחנו לא יכולים לדבר על מותה של המערכת החיה של הפלנטה כעל "השפעה חיצונית סביבתית", אנו זקוקים לנקודת התחלה עשירה וחכמה יותר. {{הערה|שם=ראוורת2022}}

"התמונה הראשונה" - כששואלים סטודנטים שלמדו כלכלה מהי התמונה הראשונה שאותה הם זוכרים מלימודי כלכלה? התשובה היא זהה בכל מקום - "היצע וביקוש". הדיאגרמה הזו שבו השוק נמצא במרכז תשונת הלב שלנו, המחיר במקום בולט, הוא אמת המידה שאותה צריך למדוד. פרוש הדבר שבאופן מידי אנחנו מדברים על [[כסף]], כסף הופך להיות שיטת המדידה של הכלכלה. זו קפיצה לוגית משמעותית שצריך לבצע, במיוחד בשלבים הראשונים ללימודי כלכלה. כל מה שנופל מחוץ לחוזה הכלכלי מכונה "[[השפעה חיצונית]]. פירוש הדבר שכאשר אנו דנים בבעיות כמו [[משבר האקלים]] או ב[[הכחדה המונית בימינו|הכחדה המונית]] אנו מדברים על "השפעה חיצונית סביבתית". מבחינת ראוורת' זה כבר ראיה שהתאוריה הזו אינה מתאימה לאתגרים של ימנו. אנחנו לא יכולים לדבר על מותה של המערכת החיה של הפלנטה כעל "השפעה חיצונית סביבתית", אנו זקוקים לנקודת התחלה עשירה וחכמה יותר. {{הערה|שם=ראוורת2022}}

"התמונה העצמית" - התמונה העצמית של האנושות בראי הכלכלה של המאה ה-20, הסלפי שלנו, מכונה [[האדם הכלכלי|האדם הכלכלי הרציונלי]]. תמונה זו מציגה כיצד התאוריה הכלכלית מתארת לנו את עצמנו. מדובר באדם, שאין לו שום תלות באחרים, עומד לבדו, יש לו דעה עצמאית משלו, יש לו כסף בידו, אגו בלב שלו, מחשבון בראשו והטבע מוטל לרגליו. כאילו שאר [[העולם הטבעי]] הוא אך ורק [[משאבי טבע]] עבור האנושות. אחת הבעיות הגדולות בהצגת דמות זו, היא שכאשר נאמר לנו שאנו דומים לה, אנחנו באמת הופכים דומים יותר אליה. אנחנו מתחילים לחכות אותה {{הערה|שם=ראוורת2022}} סטודנטים שלומדים כלכלה אומרים שבמשך הזמן הם מעריכים יותר דברים כמו תחרות ומעריכים אנוכיות או אינטרס עצמי, בהשוואה לשיתוף פעולה ותרומה לזולת.{{הערה|שם=ראוורת2022}} {{הערה|ראו גם ניסויים ב[[כלכלה התנהגותית]] בקרב סטודנטים שערך הכלכלן [[אריאל רובינשטיין]]}}  ולכן כאשר אנחנו מספרים לעצמנו שאנחנו דומים לדבר מה, משפיע על מה שאנחנו הופכים להיות. עלינו לשים לב למודלים שאנחנו מייצרים לגבי עצמנו.

"התמונה העצמית" - התמונה העצמית של האנושות בראי הכלכלה של המאה ה-20, הסלפי שלנו, מכונה [[האדם הכלכלי|האדם הכלכלי הרציונלי]]. תמונה זו מציגה כיצד התאוריה הכלכלית מתארת לנו את עצמנו. מדובר באדם, שאין לו שום תלות באחרים, עומד לבדו, יש לו דעה עצמאית משלו, יש לו כסף בידו, אגו בלב שלו, מחשבון בראשו והטבע מוטל לרגליו. כאילו שאר [[העולם הטבעי]] הוא אך ורק [[משאבי טבע]] עבור האנושות. אחת הבעיות הגדולות בהצגת דמות זו, היא שכאשר נאמר לנו שאנו דומים לה, אנחנו באמת הופכים דומים יותר אליה. אנחנו מתחילים לחכות אותה {{הערה|שם=ראוורת2022}} סטודנטים שלומדים כלכלה אומרים שבמשך הזמן הם מעריכים יותר דברים כמו תחרות ומעריכים אנוכיות או אינטרס עצמי, בהשוואה לשיתוף פעולה ותרומה לזולת.{{הערה|שם=ראוורת2022}} {{הערה|ראו גם ניסויים ב[[כלכלה התנהגותית]] בקרב סטודנטים שערך הכלכלן [[אריאל רובינשטיין]]}}  ולכן כאשר אנחנו מספרים לעצמנו שאנחנו דומים לדבר מה, משפיע על מה שאנחנו הופכים להיות. עלינו לשים לב למודלים שאנחנו מייצרים לגבי עצמנו.

"המטרה" - מהי בעצם מטרת הכלכלה? זה רעיון כה עמוק שכמעט לעולם לא מציגים אותו על דף. אבל רעיון זה נמצא בלב של נאום של כל פוליטיקאי ובתוך ההרצאה של כל כלכלן. והמטרה היא [[צמיחה כלכלית]] אינסופית - צמיחה מתמדת ובלתי פוסקת של [[תוצר מקומי גולמי]]. {{הערה|שם=ראוורת2022}} לא משנה כמה המדינה עשירה. ישראל או בריטניה הן מדינות עשירות מאד ביחס להיסטוריה אנושית, אבל ההצלחה של הכלכלות שלנו, כך נאמר לנו, תלוי בכך שהכלכלות שלנו ימשיכו לצמוח, לנצח עוד ועוד.  

"המטרה" - מהי בעצם מטרת הכלכלה? זה רעיון כה עמוק שכמעט לעולם לא מציגים אותו על דף. אבל רעיון זה נמצא בלב של נאום של כל פוליטיקאי ובתוך ההרצאה של כל כלכלן. והמטרה היא [[צמיחה כלכלית]] אינסופית - צמיחה מתמדת ובלתי פוסקת של [[תוצר מקומי גולמי]]. {{הערה|שם=ראוורת2022}} לא משנה כמה המדינה עשירה. ישראל או בריטניה הן מדינות עשירות מאד ביחס להיסטוריה אנושית, אבל ההצלחה של הכלכלות שלנו, כך נאמר לנו, תלוי בכך שהכלכלות שלנו ימשיכו לצמוח, לנצח עוד ועוד.  

ראוורת' אומרת שעלינו להתקדם מעבר למודלים אלה, בגלל שרעיונות אלה, יחד עם רעיונות אחרים, אבל אלו הרעיונות המרכזיים ביותר, עיצבו את נקודת ההשקפה העמוקה שירשנו מתוך המאה ה-20. ורעיונות אלה מסבירים ומובילים אותנו למשברים רבים שאנו רואים מסביב, החל מהמשבר הכלכלי של שנת 2008 , עבור במשבר האקלים ומשבר אקולוגי, וקשורים גם למשבר הקורונה. משברים אלה, פוגעים באנשים במיוחד על רקע פערים שקיימים בין אנשים ממעמד חברתי-כלכלי שונה, עם פערים בין אנשים ממוצא שונה, מגדר ועל רקע [[אי שוויון כלכלי|פערי של גישה להון]] ו[[אי שוויון פוליטי|לכוח פוליטי]]. ופערים בין מדינות הצפון ומדינות הדרום הגלובלי ([[אי שוויון בינלאומי]]) {{הערה|שם=ראוורת2022}}  

ראוורת' אומרת שעלינו להתקדם מעבר למודלים אלה, בגלל שרעיונות אלה, יחד עם רעיונות אחרים, אבל אלו הרעיונות המרכזיים ביותר, עיצבו את נקודת ההשקפה העמוקה שירשנו מתוך המאה ה-20. ורעיונות אלה מסבירים ומובילים אותנו למשברים רבים שאנו רואים מסביב, החל מהמשבר הכלכלי של שנת 2008, עבור במשבר האקלים ומשבר אקולוגי, וקשורים גם למשבר הקורונה. משברים אלה, פוגעים באנשים במיוחד על רקע פערים שקיימים בין אנשים ממעמד חברתי-כלכלי שונה, עם פערים בין אנשים ממוצא שונה, מגדר ועל רקע [[אי שוויון כלכלי|פערי של גישה להון]] ו[[אי שוויון פוליטי|לכוח פוליטי]]. ופערים בין מדינות הצפון ומדינות הדרום הגלובלי ([[אי שוויון בינלאומי]]) {{הערה|שם=ראוורת2022}}  

משברים אלה נובעים מתוך מערכות ששואפות להתרחבות אינסופית. בין אם מדובר בסקטור פיננסי ששואף להרחיב את עצמו בצורה אינסופית ויוצר [[בועות פיננסיות]] יחד עם משברים פיננסים. הרחבה חסרת גבול של [[דלק מחצבי]] ושל [[משאבי טבע]] של כדור הארץ שגורמים להרס של העולם החי, או כניסה מתמדת לאוזרי טבע פראיים, יחד עם מסחר ותחבורה בינלאומית אינטסיבית, שיוצרים את התנאים המושלמים למגיפות עולמיות. כדי לצאת מתוך משברים אלה שנובעים מ"חשיבת התרחבות" אינסופית, אלינו לאמץ נקודת התחלה שונה לחשיבה הכלכלית. {{הערה|שם=ראוורת2022}}

משברים אלה נובעים מתוך מערכות ששואפות להתרחבות אינסופית. בין אם מדובר בסקטור פיננסי ששואף להרחיב את עצמו בצורה אינסופית ויוצר [[בועות פיננסיות]] יחד עם משברים פיננסים. הרחבה חסרת גבול של [[דלק מחצבי]] ושל [[משאבי טבע]] של כדור הארץ שגורמים להרס של העולם החי, או כניסה מתמדת לאזורי טבע פראיים, יחד עם מסחר ותחבורה בינלאומית אינטנסיבית, שיוצרים את התנאים המושלמים למגיפות עולמיות. כדי לצאת מתוך משברים אלה שנובעים מ"חשיבת התרחבות" אינסופית, אלינו לאמץ נקודת התחלה שונה לחשיבה הכלכלית. {{הערה|שם=ראוורת2022}}

ראוורת' מציגה שלושה דימויים אחרים שהם יסודות לכלכלת המאה ה-21:  

ראוורת' מציגה שלושה דימויים אחרים שהם יסודות לכלכלת המאה ה-21:  

"תמונה ראשונה" - התמונה המרכזית שהיא מציגה היא מודל שבו בני האדם הם חלק מתוך המערכת הטבעית של כדור הארץ , שבה הכלכלה היא חלק מתוך זרם אנרגיה וחומרים שמגיעים מהשמש ומהסביבה הטבעית וזורמים לאחר מכן אל שאר המערכת . הכלכלה עצמה אינה מורכבת רק מהשוק - יש בה תפקיד חשוב גם לממשלות ולסקטור הציבורי - כאשר השוק מגיע לבעיות - כמו לדוגמה בזמן משבר הקורונה , הסקטור הציבורי הוא בעל תפקיד חשוב כדי לנסות לנווט את הכלכלה למקום חדש.  

"תמונה ראשונה" - התמונה המרכזית שהיא מציגה היא מודל שבו בני האדם הם חלק מתוך המערכת הטבעית של כדור הארץ, שבה הכלכלה היא חלק מתוך זרם אנרגיה וחומרים שמגיעים מהשמש ומהסביבה הטבעית וזורמים לאחר מכן אל שאר המערכת. הכלכלה עצמה אינה מורכבת רק מהשוק - יש בה תפקיד חשוב גם לממשלות ולסקטור הציבורי - כאשר השוק מגיע לבעיות - כמו לדוגמה בזמן משבר הקורונה, הסקטור הציבורי הוא בעל תפקיד חשוב כדי לנסות לנווט את הכלכלה למקום חדש.  

התמונה העצמית של האנושות מורכבת גם מ"אנחנו" והיא תמונה מורכבת יותר מאשר "האדם הרציונלי".  

התמונה העצמית של האנושות מורכבת גם מ"אנחנו" והיא תמונה מורכבת יותר מאשר "האדם הרציונלי".  

התמונה של המטרה שלנו צריכה להיות כלכלה בת קיימא - כלכלת הדונאט שבה יש גבולות פלנרטיים שאומרים לנו מה הגבולות שאסור לנו לחצות בגלל שהן יגרמו לאסון אקולוגי , כלכלי ואנושי אדיר, ומצד שני איזה דברים חשוב מאד שנבטיח למען רווחה אנושית -דברים חומריים כמו לספק מספיק מזון , דיור, רפואה, ביגוד ועוד וכן דברים מופשטים יותר כמו שוויון חברתי ,תחושה של צדק ושל שיתופי פעולה.

התמונה של המטרה שלנו צריכה להיות כלכלה בת קיימא - כלכלת הדונאט שבה יש גבולות פלנטריים שאומרים לנו מה הגבולות שאסור לנו לחצות בגלל שהן יגרמו לאסון אקולוגי, כלכלי ואנושי אדיר, ומצד שני איזה דברים חשוב מאד שנבטיח למען רווחה אנושית -דברים חומריים כמו לספק מספיק מזון, דיור, רפואה, ביגוד ועוד וכן דברים מופשטים יותר כמו שוויון חברתי, תחושה של צדק ושל שיתופי פעולה.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[מדדים חלופיים לתמ"ג]]

* [[מדדים חלופיים לתמ"ג]]

==קישורים חיצוניים==  

==קישורים חיצוניים==  

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Doughnut_(economic_model) כלכלת הדונאט] בוויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Doughnut_(economic_model) כלכלת הדונאט] בוויקיפדיה האנגלית

* [https://www.ildoughnutcommunity.org/ קהילת כלכלת הדונאט הישראלית]

* [https://www.ildoughnutcommunity.org/ קהילת כלכלת הדונאט הישראלית]

* [https://www.youtube.com/playlist?list=PL9IQbEMU9oA339MvDglDaEU95VOTqaa_7 מהי כלכלת הדונאט?], ערוץ יוטיוב עם סרטונים והרצאות בנושא.

* [https://www.youtube.com/playlist?list=PL9IQbEMU9oA339MvDglDaEU95VOTqaa_7 מהי כלכלת הדונאט?], ערוץ יוטיוב עם סרטונים והרצאות בנושא

[[קטגוריה:כלכלה בת קיימא]]

[[קטגוריה:כלכלה בת קיימא]]

[[קטגוריה:תועלת ואושר]]

[[קטגוריה:תועלת ואושר]]

[[קטגוריה:ספרי עיון]]

[[קטגוריה:ספרי עיון]]