שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''רמייה מתמדת''' היא מונח בכלכלה המתאר איך ממשלות, בתי עסק, חברות וארגונים שונים שורדים כלכלית או ב"שוק" נתון על ידי הטעייה מכוונת מתמשכת של צרכנים ותורמים. | + | '''רמייה מתמדת''' היא מונח בכלכלה המתאר איך ממשלות, בתי עסק, חברות וארגונים שונים שורדים כלכלית או ב"שוק" נתון (לדוגמה שורדים פוליטית) על ידי הטעייה מכוונת מתמשכת של צרכנים ותורמים. |
| | | |
− | דוגמה לרמייה מתמדת היא [[הכחשת נזקי העישון]] - שבו [[חברות הטבק]] הצליחו להסתיר במשך עשרות שנים מממשלות, רופאים עיתונים והציבור את זה [[נזקי בריאות של עישון|נזקים בריאותיים של עישון סיגריות וטבק]] ובמיוחד את זה שעישון מגדיל את הסיכון ל[[סרטן]]. היבטים נוספים שחברות הטבק מנסות להסתיר הן עד כמה [[התמכרות לניקוטין|עישון טבק ממכר]] וכן מניפולציה מכוונת על טבק בנסיון להפוך אותו לממכר יותר - [[מניפולציה בניקוטין]]. חלק מהשקרים של חברות הטבק נחשפו בעקבות שילוב של מחקר מדעי, עיתונות וכלי תקשורת ופעילות של פעילים חברתיים עורכי דין מחוקקים ורופאים. דוגמה מרכזית וחשובה לשקר של חברות הטבק נוגעת ל[[סיגריות קלות]] - בשל מניפולציה זו חברות הטבק נתבעו בבית המשפט בארצות הברית על עבירה על חוק RICO - חוק נגד פשע מאורגן. החברות הפסידו ובעקבות המשפט נאלצו לגלות מילוני מסמכים פנימיים שחשפו את עומק השקרים והמינפולציות שלהן. בעוד ששתי הסוגיות - האם העישון ממכר והאם העישון מסוכן לבריאות התבררו לציבור המערבי בצורה יותר ויותר נרחבת החל משנות ה-70 של המאה ה-20, חברות הטבק הצליחו להסתיר מרוב הציבור היבטים נוספים של עסקי הטבק, כולל [[שיווק טבק לילדים ולבני נוער]], [[זיהום]] כתוצאה מעישון ונזקים של [[עישון פאסיבי]]. החברות גם הצליחו להמשיך ב[[לובי פוליטי]] ובאופן נרחב יותר ב[[קשרי הון עיתון שלטון]] כדי להסתיר מהציבור הכללי פרקטיקות מקובלות בענף זה שחלקן קיימות עד היום - לדוגמה פרסום סמוי של טבק בסרטי קולנוע ובסדרות, שיווק הרעיון של עישון כדבר פמינסטי בקרב אכולוסיות עניות ושמרניות (רעיון המשכי ל[[לפידי החירות]]), ומיקוד הסוגיה של עישון במעשן מבוגר בודד, ולא בשאלות כמו איך החברה יכולה להקטין עישון בקרב בני נוער ([[מניעת עישון]]), סוגיות נוספות כמו [[עישון ועוני]] או התמכרות של בני נוער ל[[סיגריות אלקטרונית]] זוכות למעט תשומת לב ציבורית. לחברות גם נוח שיש התעלמות של עיתונות ומחוקקים והציבור מנזקים כלכליים הנגרמים מעישון. בישראל לדוגמה עישון גורם נכון לשנת 2022 לכ-20% מתוך [[סיבות מוות בישראל|מקרי המוות בישראל]], דבר שגורר עלות כלכלית גבוה למשק, שמגולגלת גם על אנשים שאינם מעשנים דרך הוצאות בריאות גבוהות יותר. הכחשת נזקי העישון כה מוצלחת עד כי חלק ממנה מושג גם בתחומים שיש לגביהם הסכמה נרחבת בקרב רופאים וחוקרי בריאות - כך חלקים נרחבים של מעשנים לוקים ב[[הדחקת נזקי העישון]] וטוענים לדוגמה שעישון אינו מסוכן לבריאות או שתוחלת החיים שלהם לא תפגע כתוצאה מעישון. | + | דוגמה לרמייה מתמדת היא [[הכחשת נזקי העישון]] - שבו [[חברות הטבק]] הצליחו להסתיר במשך עשרות שנים מממשלות, רופאים עיתונים והציבור את זה [[נזקי בריאות של עישון|נזקים בריאותיים של עישון סיגריות וטבק]] ובמיוחד את זה שעישון מגדיל את הסיכון ל[[סרטן]]. היבטים נוספים שחברות הטבק מנסות להסתיר הן עד כמה [[התמכרות לניקוטין|עישון טבק ממכר]] וכן מניפולציה מכוונת על טבק בנסיון להפוך אותו לממכר יותר - [[מניפולציה בניקוטין]]. חלק מהשקרים של חברות הטבק נחשפו בעקבות שילוב של מחקר מדעי, עיתונות וכלי תקשורת ופעילות של פעילים חברתיים עורכי דין מחוקקים ורופאים. דוגמה מרכזית וחשובה לשקר של חברות הטבק נוגעת ל[[סיגריות קלות]] - בשל מניפולציה זו חברות הטבק נתבעו בבית המשפט בארצות הברית על עבירה על חוק RICO - חוק נגד פשע מאורגן. החברות הפסידו ובעקבות המשפט נאלצו לגלות מילוני מסמכים פנימיים שחשפו את עומק השקרים והמינפולציות שלהן. בעוד ששתי הסוגיות - האם העישון ממכר והאם העישון מסוכן לבריאות התבררו לציבור המערבי בצורה יותר ויותר נרחבת החל משנות ה-70 של המאה ה-20, חברות הטבק הצליחו להסתיר מרוב הציבור היבטים נוספים של עסקי הטבק, כולל [[שיווק טבק לילדים ולבני נוער]], [[זיהום]] כתוצאה מעישון ונזקים של [[עישון פאסיבי]]. החברות גם הצליחו להמשיך ב[[לובי פוליטי]] ובאופן נרחב יותר ב[[קשרי הון עיתון שלטון]] כדי להסתיר מהציבור הכללי פרקטיקות מקובלות בענף זה שחלקן קיימות עד היום - לדוגמה פרסום סמוי של טבק בסרטי קולנוע ובסדרות, שיווק הרעיון של עישון כדבר פמינסטי בקרב אכולוסיות עניות ושמרניות (רעיון המשכי ל[[לפידי החירות]]), ומיקוד הסוגיה של עישון במעשן מבוגר בודד, ולא בשאלות כמו איך החברה יכולה להקטין עישון בקרב בני נוער ([[מניעת עישון]]), סוגיות נוספות כמו [[עישון ועוני]] או התמכרות של בני נוער ל[[[[סיגריה אלקטרונית|סיגריות אלקטרונית]]]] זוכות למעט תשומת לב ציבורית. לחברות גם נוח שיש התעלמות של עיתונות ומחוקקים והציבור מנזקים כלכליים הנגרמים מעישון. בישראל לדוגמה עישון גורם נכון לשנת 2022 לכ-20% מתוך [[סיבות מוות בישראל|מקרי המוות בישראל]], דבר שגורר עלות כלכלית גבוה למשק, שמגולגלת גם על אנשים שאינם מעשנים דרך הוצאות בריאות גבוהות יותר. הכחשת נזקי העישון כה מוצלחת עד כי חלק ממנה מושג גם בתחומים שיש לגביהם הסכמה נרחבת בקרב רופאים וחוקרי בריאות - כך חלקים נרחבים של מעשנים לוקים ב[[הדחקת נזקי העישון]] וטוענים לדוגמה שעישון אינו מסוכן לבריאות או שתוחלת החיים שלהם לא תפגע כתוצאה מעישון. |
| | | |
| + | דוגמה אחרת לרמייה מתמדת קיימת בתחום הפוליטי. מנהיגים פוליטיים משתמשים בשילוב של [[צנזורה]], [[תעמולה]], והשפעות שונות על מובילי דעת קהל (כמו כוהני דת, אומנים, אנשי עסקים וכו') כדי לעודד את הציבור לתמוך במשטר הקיים. הדבר נעשה בצורה כוחנית יותר במשטרים דיקטטורים - שבהם השלטון עלול לרצוח עיתונאים ומבצע בקרה הדוקה על מסרים של כלי התקשורת השונים כדי לוודא שהציבור חושב בצורה "נכונה". דומגמאות לכך קיימות במשטרים דיקטוורים שונים כמו גרמניה הנאצית, ברית המועצות, גרמניה המזרחית וכן בסין המודרנית וברוסיה המודרנית. הרומן "[[1984]]" מדגים הונאה מתמדת של האוכלוסיה על ידי שילוב של תעמולה וצנזורה ברמה חודרנית וטוטילירית שבה יש [[פשע מחשבה]]- כלומר מילים ומחשבות מסויימות הן אסורות בכלל למחשבה או לדיבור. הדגמה מעשית של "פששי מחשבה" היא פחד של אזרחים סובייטים לבקר את סטאלין או את הקומוניזם ופחד של אזרחים עיראקיים לבקר את סדאם חוסיין מחשש שהם ואו בני משפחתם ירצחו בשל כך. |
| + | |
| דוגמה נרחבת לרמייה מתמדת היא [[השבתה מתוכננת]] - נוהג של חברות לשווק לציבור מוצרים שזמן החיים שלהם קצר באופן מכוון כדי לאפשר לחברות למכור יותר מוצרים בשוק שהוא רווי. | | דוגמה נרחבת לרמייה מתמדת היא [[השבתה מתוכננת]] - נוהג של חברות לשווק לציבור מוצרים שזמן החיים שלהם קצר באופן מכוון כדי לאפשר לחברות למכור יותר מוצרים בשוק שהוא רווי. |
| | | |
| דוגמה נרחבת נוספת לרמייה מתמדת היא שימוש ב[[פרסום]], [[שיווק]] ו[[יחסי ציבור]] מול ציבור הצרכנים וציבור המצביעים. צרכנים רבים נוטים לחשוב ולהגיד כי פרסום אינו משפיע עליהם. אנשים רבים טוענים שפרסומות הן טיפשיות והן בכלל לא חושבים עליהם ובוודאי שאינן מושפעים מהן. במציאות יצרנים ומשווקים משתמשים בפרסום משום שהדבר מגביר את המכירות שלהם והן שמות תשומת לב רבה לדרכים שונות כדי להשתמש בפרסומות ובאמצעי שיווק שונים כדי להגביר את המכירות בצורה יעילה יותר. | | דוגמה נרחבת נוספת לרמייה מתמדת היא שימוש ב[[פרסום]], [[שיווק]] ו[[יחסי ציבור]] מול ציבור הצרכנים וציבור המצביעים. צרכנים רבים נוטים לחשוב ולהגיד כי פרסום אינו משפיע עליהם. אנשים רבים טוענים שפרסומות הן טיפשיות והן בכלל לא חושבים עליהם ובוודאי שאינן מושפעים מהן. במציאות יצרנים ומשווקים משתמשים בפרסום משום שהדבר מגביר את המכירות שלהם והן שמות תשומת לב רבה לדרכים שונות כדי להשתמש בפרסומות ובאמצעי שיווק שונים כדי להגביר את המכירות בצורה יעילה יותר. |
| + | |
| + | במשך עשרות שנים כלכלנים מהזרם המרכזי של [[כלכלה נאו קלאסית]], דחו את הרעיון של אפשרות של הונאה מתמשכת מצד חברות אף כי הדבר בא לידי ביטוי בצורה נרחבת בספרות מחקרית של פסיכלוגים, סוציולוגים וחוקרי תקשרות. כלכלנים טענו כי ב[[שוק משוכלל]] יצרן שמרמה את הצרכנים שלו ידחק החוצה על ידי יצרנים שאינם מרמים את הצרכנים שלהם. עם הזמן גברה הביקורת על מודל תאורטי זה. כלכלנים רבים התייחסו לכך שהשוק אינו בהכרח שוק משוכלל וכי יש בו [[כשל שוק|כשלי שוק]] שונים. הזרם של [[כלכלה התנהגותית]] הראה כיצד צרכנים עשויים להתנהג בצורה לא רציונילית, ובהמשך התבררו שיטות שבהן חברות עשויות לנצל חולשות של צרכנים בצורות שונות. הספר "[[תורת ההונאה]]" מתאר מצבים שבהן שוק עם מוכרים רבים או שוק עם מוכרים מעטים מצליחים להונות במשך שנים רבות את הצרכנים. לדוגמה כיצד אנשי מכירות של מכוניות מצליחים לשכנע צרכנים ל"שדרג" את המכונית ובכך להוציא יותר כסף ממה שהתכוונו. |
| | | |
| דרכים לרמייה מתמדת הם למשל תיאום מחיר מוגזם בכוונה תחילה (דרך איגודים מקצועיים) אשר אין עליו ביקורת בשל [[מידע א-סימטרי]], ביצוע מבצעים פיקטיביים שהרווח עליהם זהה או כמעט זהה לרווח ללא "מבצע" רק בשביל למכור יותר וללא סיבה מוצדקת מלבד תאוות בצע, ביזור מכירות כמכירת מוצרים באיכות נמוכה בכוונה בכדי שיקנו מהם עוד ועוד במקום אחד בלבד ביזור שירותים כאשר ניתן לפתור בעיה בטיפול אחד בלבד בפועל, פרסום מבוסס [[דמגוגיה]] ועוד. | | דרכים לרמייה מתמדת הם למשל תיאום מחיר מוגזם בכוונה תחילה (דרך איגודים מקצועיים) אשר אין עליו ביקורת בשל [[מידע א-סימטרי]], ביצוע מבצעים פיקטיביים שהרווח עליהם זהה או כמעט זהה לרווח ללא "מבצע" רק בשביל למכור יותר וללא סיבה מוצדקת מלבד תאוות בצע, ביזור מכירות כמכירת מוצרים באיכות נמוכה בכוונה בכדי שיקנו מהם עוד ועוד במקום אחד בלבד ביזור שירותים כאשר ניתן לפתור בעיה בטיפול אחד בלבד בפועל, פרסום מבוסס [[דמגוגיה]] ועוד. |
| + | |
| + | ==ראו גם== |
| + | * [[תעמולה]] |
| + | * [[עולם חדש מופלא]] |
| + | * [[תרבות הצריכה]] |
| + | * [[תורת ההונאה]] |
| + | * [[פצלת]] |
| + | * [[אמת כמוצר ציבורי]] |
| | | |
| [[קטגוריה:הונאה]] | | [[קטגוריה:הונאה]] |
| + | [[קטגוריה:מידע]] |
| + | [[קטגוריה:תקשורת]] |