שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,430 בתים ,  11:40, 10 באוקטובר 2022
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''שיטת הטיפול המאוחר''' או '''טיפול קצה בבעיה''' או '''טיפול במורד הזרם''' הוא טיפול בבעיה כלשהי בשלב מאוחר של [[תהליך]] הרסני כלשהו. דבר זה מאפיין מגוון גדול של פתרונות בתחומים שונים - [[בריאות]], [[זיהום]] ובעיות סביבה [[וקיימות]], מלחמות, טרור, פשיעה, בעיות נפשיות, תאונות דרכים, כיבוי אש, התמודדות עם אסונות-טבע, [[כלכלה|בעיות כלכליות]] ועוד.  
+
'''גישת הטיפול המאוחר''' או '''טיפול קצה בבעיה''' או '''טיפול במורד הזרם''' הוא גישה שמכוונת לטיפול בבעיה כלשהי בשלב מאוחר של [[תהליך]] הרסני כלשהו.  
   −
במקרים רבים, טיפול מאוחר הוא נפוץ ומקובל יותר, בין היתר בגלל שקל יותר לזהות את הבעיה, וקל יותר להגדיר פתרונות שיטפלו בבעיה בשלבים מאוחר שלה. לדוגמה לכרות גידול סרטני, לשים מסנן על צינור של מפעל מזהם שזורם לנחל, לכלוא פושע, להרוג מחבל, לכבות בניין בוער, להילחם נגד צבא של דיקטטור ועוד. בדרך כלל פתרונות של טיפול מאוחר הם יקרים יותר, או מניבים תוצאה פחות אפקטיבית לעומת טיפול מקדים, טיפול מניעתי או [[טיפול מערכתי]]. גישות אלה יכולות לבוא במקום הטיפול המאוחר, או כשיטות שעליהן מושם דגש, תוך הפחתה ניכרת של הטיפול המאוחר בגלל פחות צורך בו. לדוגמה [[מניעת סרטן]] ו[[מניעת עישון]] להפחתת תחלואה ב[[סרטן]], [[קידום בריאות]], [[בריאות הציבור]] ו[[רפואה מונעת]] כדי להפחית צורך בתרופות וטיפולים רפואיים, [[מניעת פשיעה]] על ידי חינוך, מניעת [[הלבנת הון]] וצעדים אחרים כדי להפחית את הצורך בבתי כלא, קידום [[תרבות דמוקרטית]] ו[[תרבות מבוססת מדע]] או [[ליברליזם]] ו[[עיתונות איכותית]] והפחתת [[אי שוויון כלכלי]] או [[אבטלה]] כדי לעודד משטרים דמוקרטיים ולהפחית את הסיכוי של צמיחת דיקטטורים.     
+
דבר זה מאפיין מגוון גדול של פתרונות בתחומים שונים - [[בריאות]], [[זיהום]] ו[[בעיות סביבה]] [[וקיימות]], מלחמות, טרור, פשיעה, בעיות נפשיות, [[תאונות דרכים]], כיבוי אש, התמודדות עם אסונות-טבע, [[כלכלה|בעיות כלכליות]] ועוד.
 +
 
 +
במקרים רבים, טיפול מאוחר הוא נפוץ ומקובל יותר, בין היתר בגלל שקל יותר לזהות את הבעיה, וקל יותר להגדיר פתרונות שיטפלו בבעיה בשלבים מאוחר שלה. לדוגמה לכרות גידול סרטני, לשים מסנן על צינור של מפעל מזהם שזורם לנחל, לכלוא פושע, להרוג מחבל, לכבות בניין בוער, להילחם נגד צבא של דיקטטור ועוד. מי שעושה פעולות אלה עושה פעולה גלויה שברור שהיא מועילה וברור למדי עבור למי היא עוזרת. לעומת זאת חקיקה או מאמצים מערכתיים יותר לא זוכים להכרה.
 +
 
 +
בדרך כלל פתרונות של טיפול מאוחר הם יקרים יותר, או מניבים תוצאה פחות אפקטיבית לעומת טיפול מקדים, טיפול מניעתי או [[טיפול מערכתי]]. גישות אלה יכולות לבוא במקום הטיפול המאוחר, או כשיטות שעליהן מושם דגש, תוך הפחתה ניכרת של הטיפול המאוחר בגלל פחות צורך בו. לדוגמה [[מניעת סרטן]] ו[[מניעת עישון]] להפחתת תחלואה ב[[סרטן]], [[קידום בריאות]], [[בריאות הציבור]] ו[[רפואה מונעת]] כדי להפחית צורך בתרופות וטיפולים רפואיים, [[מניעת פשיעה]] על ידי חינוך, מניעת [[הלבנת הון]] וצעדים אחרים כדי להפחית את הצורך בבתי כלא, קידום [[תרבות דמוקרטית]] ו[[תרבות מבוססת מדע]] או [[ליברליזם]] ו[[עיתונות איכותית]] והפחתת [[אי שוויון כלכלי]] או [[אבטלה]] כדי לעודד משטרים דמוקרטיים ולהפחית את הסיכוי של צמיחת דיקטטורים.     
    
במקרים רבים טיפול מאוחר זה הוא פחות יעיל ויותר יקר לעומת טיפול מוקדם או טיפול מניעתי בבעיה. זאת עקב היבטים של [[תהליך בלתי הפיך]] - קיימת אסקלציה של הבעיה עקב [[לולאת משוב|משוב חוזר מחזק]]. טיפול מוקדם או מניעתי דורשים בדרך כלל [[גישה מערכתית]] וניתוח של [[מערכות מורכבות]], או [[הוליזם|גישה הוליסטית]]. מציאת שורשי הבעיה תובעים לעיתים קרובות משאבים של [[מחקר מדעי]] וניתוח ארוך כדי הלבין מה הגורמים השונים שמעלים את הסיכוי לכך שמערכת תתפקד בצורה שגוררת אלימות, נזק סביבתי או נזק כלכלי או חברתי. כמו כן לאחר זיהוי שורשי הבעיה נדרש לעיתים קרובות [[שינוי רדיקלי]] - כלומר שינוי עמוק בתשתיות פיזיות, בטכנולוגיה, בתרבות, בחוקים, [[נורמות חברתיות]] ו[[מוסדות חברתיים]] שונים. לדוגמה בהלבנת הון כדי למנוע סוגי פשיעה כלכלית נדרש שינוי דברים כמו [[כסף]] להפחתת האפשרות לבצע עסקאות אנונימיות, וכן חוקים ונורמות ואולי גם שינוי בטכנולוגיה של הכסף או חוקי רישום רכוש, כדי למנוע מניעת הלבנת הון. לדוגמה כדי לקדם [[חזון אפס תאונות דרכים|בטיחות מערכתית בדרכים]] יש צורך בשינוים שונים בעיצוב של רחובות, כבישים וכלי רכב.  
 
במקרים רבים טיפול מאוחר זה הוא פחות יעיל ויותר יקר לעומת טיפול מוקדם או טיפול מניעתי בבעיה. זאת עקב היבטים של [[תהליך בלתי הפיך]] - קיימת אסקלציה של הבעיה עקב [[לולאת משוב|משוב חוזר מחזק]]. טיפול מוקדם או מניעתי דורשים בדרך כלל [[גישה מערכתית]] וניתוח של [[מערכות מורכבות]], או [[הוליזם|גישה הוליסטית]]. מציאת שורשי הבעיה תובעים לעיתים קרובות משאבים של [[מחקר מדעי]] וניתוח ארוך כדי הלבין מה הגורמים השונים שמעלים את הסיכוי לכך שמערכת תתפקד בצורה שגוררת אלימות, נזק סביבתי או נזק כלכלי או חברתי. כמו כן לאחר זיהוי שורשי הבעיה נדרש לעיתים קרובות [[שינוי רדיקלי]] - כלומר שינוי עמוק בתשתיות פיזיות, בטכנולוגיה, בתרבות, בחוקים, [[נורמות חברתיות]] ו[[מוסדות חברתיים]] שונים. לדוגמה בהלבנת הון כדי למנוע סוגי פשיעה כלכלית נדרש שינוי דברים כמו [[כסף]] להפחתת האפשרות לבצע עסקאות אנונימיות, וכן חוקים ונורמות ואולי גם שינוי בטכנולוגיה של הכסף או חוקי רישום רכוש, כדי למנוע מניעת הלבנת הון. לדוגמה כדי לקדם [[חזון אפס תאונות דרכים|בטיחות מערכתית בדרכים]] יש צורך בשינוים שונים בעיצוב של רחובות, כבישים וכלי רכב.  
שורה 17: שורה 21:  
* מלחמה בטרור. הגישה הפשוטה והישירה להילחם בטרור היא להרוג מחבלים. גישה זו סובלת מבעיות שונות לדוגמה - קיימים מחבלים מתאבדים שמוכנים להתפוצץ יחד עם הקורבנות. ירי על מחבל עם סכין או רובה מתבצע לאחר שהוא כבר פגע או הרג מספר אנשים. גישה של טיפול מוקדם ומערכתי יותר היא גישה של סיכול פיגועים על ידי קיום מערך של מודיעין ומניעה, כמו סוכני מודיעין, מצלמות מעקב, בדיקות ביטחוניות, רדיפה אחר מנהיגים בארגון טרור ועוד. גישות מערכתיות יותר מנסות לייבש תשתיות לטרור כמו מניעת מימון טרור על ידי הערמת קשיים בהלבנת הון, על ידי קידום כסף לא אנונימי או על ידי פגיעה במדינות שתומכות בטרור. גישה מערכתית עוד יותר מזהה את שורשי הטרור בתרבות אנטי-דמוקרטית ואנטי-סובלנית שטוענת שדרך טובה להשיג שינוי תרבותי או פוליטי היא על ידי הרג, דבר שמאפיין תנועות גזעניות, זרמים של פונדמנטליזם דתי, תנועות פאשיסטיות, דיקטטורות וקומוניזם. זרמים שיכולים להתנגד לכך כוללים [[שמרנות]] שדוגלת במתינות, [[סוציאל דמוקרטיה]],  [[ליברליזם]], [[אתאיזם]], [[אוניברסליזם]], [[התנועה הפרוגרסיבית|פרוגרסיביות]], [[קיימות]] וזרמים מסויימים של [[קפיטליזם]].   
 
* מלחמה בטרור. הגישה הפשוטה והישירה להילחם בטרור היא להרוג מחבלים. גישה זו סובלת מבעיות שונות לדוגמה - קיימים מחבלים מתאבדים שמוכנים להתפוצץ יחד עם הקורבנות. ירי על מחבל עם סכין או רובה מתבצע לאחר שהוא כבר פגע או הרג מספר אנשים. גישה של טיפול מוקדם ומערכתי יותר היא גישה של סיכול פיגועים על ידי קיום מערך של מודיעין ומניעה, כמו סוכני מודיעין, מצלמות מעקב, בדיקות ביטחוניות, רדיפה אחר מנהיגים בארגון טרור ועוד. גישות מערכתיות יותר מנסות לייבש תשתיות לטרור כמו מניעת מימון טרור על ידי הערמת קשיים בהלבנת הון, על ידי קידום כסף לא אנונימי או על ידי פגיעה במדינות שתומכות בטרור. גישה מערכתית עוד יותר מזהה את שורשי הטרור בתרבות אנטי-דמוקרטית ואנטי-סובלנית שטוענת שדרך טובה להשיג שינוי תרבותי או פוליטי היא על ידי הרג, דבר שמאפיין תנועות גזעניות, זרמים של פונדמנטליזם דתי, תנועות פאשיסטיות, דיקטטורות וקומוניזם. זרמים שיכולים להתנגד לכך כוללים [[שמרנות]] שדוגלת במתינות, [[סוציאל דמוקרטיה]],  [[ליברליזם]], [[אתאיזם]], [[אוניברסליזם]], [[התנועה הפרוגרסיבית|פרוגרסיביות]], [[קיימות]] וזרמים מסויימים של [[קפיטליזם]].   
 
* לחימה בצבא פולש - צבא של דיקטטור פולש למדינה שכנה. השיטה המערכתית היא חימוש של מדינות דמוקרטיות, קידום תרבות דמוקרטית, קידום של [[זכויות אדם]], חופש עיתונות, התנגדות ל[[צנזורה]] והתנגדות ל[[תעמולה]] שהם כלים של דיקטטורים לזרוע את הזרעים הנחוצים לשם עליה לשלטון וכדי לעודד את בני עמו לתמוך במלחמה. אחד היתרונות החשובים של משטר דמוקרטי ושל תרבותי דמוקרטית היא שבמשך כ-200 שנות קיומן של מדינות דמוקרטיות לא היה מקרה של שתי מדינות דמוקרטיות שנלחמו זו בזו. בין היתר משום שבמדינה דמוקרטית קשה יותר להפעיל [[צנזורה]] ו[[תעמולה]] הנחוצים לשם עידוד פעילות מלחמתית, במיוחד כאשר דבר זה הוא מול מדינה אחרת שגם היא מחזיקה בערכים דמוקרטיים.
 
* לחימה בצבא פולש - צבא של דיקטטור פולש למדינה שכנה. השיטה המערכתית היא חימוש של מדינות דמוקרטיות, קידום תרבות דמוקרטית, קידום של [[זכויות אדם]], חופש עיתונות, התנגדות ל[[צנזורה]] והתנגדות ל[[תעמולה]] שהם כלים של דיקטטורים לזרוע את הזרעים הנחוצים לשם עליה לשלטון וכדי לעודד את בני עמו לתמוך במלחמה. אחד היתרונות החשובים של משטר דמוקרטי ושל תרבותי דמוקרטית היא שבמשך כ-200 שנות קיומן של מדינות דמוקרטיות לא היה מקרה של שתי מדינות דמוקרטיות שנלחמו זו בזו. בין היתר משום שבמדינה דמוקרטית קשה יותר להפעיל [[צנזורה]] ו[[תעמולה]] הנחוצים לשם עידוד פעילות מלחמתית, במיוחד כאשר דבר זה הוא מול מדינה אחרת שגם היא מחזיקה בערכים דמוקרטיים.
 +
 +
==פתרונות מערכתיים==
 +
דוגמא לחשיבות של פתרונות מערכתיים אפשר לראות בתחומים שונים - החל מטיפול ומניעה בסרטן ועד מלחמה בפשיעה.
 +
 +
דוגמה להצלחה של גישה מערכתית יותר היא במיגור משפחות הפשע ששלטו בניו יורק בשנות ה-70 וה-80. החקיקה שהיתה קיימת באותה תקופה היתה של חקיקה נגד פושעי-קצה בלבד - מי שהיו מעורבים בפשע ישיר כמו רצח, איומים, גביית דמי פרוטקשן, הימורים , סרסרות או מכירת סמים. לעיתים קרובות "חיילים" של ארגוני הפשע היו נכלאים בלי שלחמש משפחות הפשע ששלטו בניו יורק נפגעו מכך - שכן ה"קצינים" ששלטו ב"חיילים" ובמיוחד ה"סנדק" שעמד בראש הפשע לא ביצע פשע ישיר ולא ניתן היה לפעול מולו. בשלב מסויים חוקקו מחוקקים את חוק RICO שאפשר נקיטת הליכים משפטיים נגד ארגון פשע כארגון כולל ולא רק שפיטה וענישה של אדם אחד בכל פעם. החוק גם מיקד את המשטרה במאמצים שלה כך שפעולת איסוף הראיות התמקדה בארגון כולו, עם יחידה מיוחדת שמממוקדת בארגון פשע זה, ולא התפזרה על פני מחלקות שונות במשטרה. דברים אלה יחד עם כלים כמו האזנות סתר אפשרו להתמודד לבסוף עם משפחות הפשע ולאסור את ראשיהן. הפשע בניו יורק המשיך אמנם לאחר מכן, אבל בקנה מידה נמוך בהרבה ועם פחות כוח פוליטי עבור ארגוני פשיעה. מאמצים נוספים בתחום זה כוללים [[מניעת פשיעה]] מערכתית יותר. 
 +
 +
דוגמה נוספת להפחתת בעיה במקור היא [[מניעת עישון]] בקרב בני נוער. וכן חקיקה של מדינות שונות להגבלת שימוש במזהמים שונים ומתן תמריצים לחברות להפחית זיהום.
    
==קשיים בקידום פתרונות מערכתיים==
 
==קשיים בקידום פתרונות מערכתיים==
 +
אחד המחסומים בפני מתן טיפול מוקדם בבעיות הוא שבמקרים רבים מדובר ב[[מוצר ציבורי]] כך שלאנשים אין אינטרס לשלם עליו. לדוגמה אם [[איזור מיתון תנועה]] מונע היפגעות של ילדים הולכי רגל בתאונות דרכים, הילד לא נפגע ולמשפחה אין מוטיבציה אישית לשלם כדי למנוע תאונות דרכים. ניתן למנוע תחלואה על ידי מתן ידע על [[תזונה בריאה]] אולם כאשר ידע זה קיים לאנשים יש אינטרס נמוך לרצות לשלם על מחקר לשם מציאת ידע על תזונה או הפצה של ידע כזה. דבר זה הוא אחת הסיבות ל[[משבר המוצרים הציבוריים]] - בחברת שוק יש פחות מידי מוצרים ציבוריים משום שאיש לא מוכן לשלם עבורם.
 +
 +
קיים קושי כלכלי פוליטי ותרבותי לעודד פתרונות מניעתיים, שמסתכמים באמירה "אף אחד לא קיבל פרס על כך שהוא מנע אסון לפני שהוא קרא". לדוגמה אם חקיקה סביבתית מונעת מעבר לטכנולוגיה מזהמת, ולכן מאות אנשים לא חולים בסרטן , הם לא יודעים מכך ואין להם תמריץ לעודד את זה. כך גם במצבים של מלחמה במגיפות מדבקות - אם מאמצים של אפידמיולוגיים למנוע מגיפות מסוכנות נושאים פרי, רוב הציבור שהיה עלול להפגע מזה - לא יודע מכך ולכן לא מעריך אותם (ברמה תרבותית) ולא תומך בחקיקה שיכולה לסייע למאמצים כאלה בעתיד.
   −
אחד המחסומים בפני מתן טיפול מוקדם בבעיות הוא שבמקרים רבים מדובר ב[[מוצר ציבורי]] כך שלאנשים אין אינטרס לשלם עליו. לדוגמה אם [[איזור מיתון תנועה]] מונע היפגעות של ילדים הולכי רגל בתאונות דרכים, הילד לא נפגע ולמשפחה אין מוטיבציה אישית לשלם כדי למנוע תאונות דרכים. ניתן למנוע תחלואה על ידי מתן ידע על [[תזונה בריאה]] אולם כאשר ידע זה קיים לאנשים יש אינטרס נמוך לרצות לשלם על מחקר לשם מציאת ידע על תזונה או הפצה של ידע כזה. דבר זה הוא אחת הסיבות ל[[משבר המוצרים הציבוריים]] - בחברת שוק יש פחות מידי מוצרים ציבוריים משום שאיש לא מוכן לשלם עבורם.
      
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט