נוספו 3,253 בתים
, 16:27, 8 באוקטובר 2022
באופן כללי, לכל [[מערכת]] שאיננה אין סופית יש גבולות מינימליים, מקסימליים וכל מיני גבולות ביניים מוגדרים בינהם בתלות בהקשר נתון (כגון שימוש בני אדם באותה מערכת).
דוגמה פשוטה היא משטח שאפשר להניח עליו שני נעליים; אי אפשר להניח על המשטח עצמו עוד שני נעליים. אפשר להניח עוד שני נעליים על שני הנעליים שעל המשטח אבל לא באמת יהיו 4 נעליים על המשטח עצמו (ישירות) בגלל ש''מערכת משטח-נעליים'' לא יכולה להכיל (שוב, ישירות) יותר מ-2 נעליים בו זמנית. ניתן להתפלסף ולטעון שגבולות המשטח הם גם לגובה ולא רק לרוחב ולכן נעליים על נעליים הם חלק מהמשטח והתפלספות כזו נחמדה ואף פרקטית עם חפצים דוממים אבל לא עם יצורים חיים בעלי נפש בוודאי, כמו בני אדם ובעלי חיים, שהרי אז יתחילו אסונות כך שלפחות אם שואפים ליצור עולם שלו ושמח ככל הניתן, הרי שגם אם העולם או המרחב עצמו הוא אין סופי --- מערכות "סגורות" בו כוללות איזה שהם גבולות פרקטיים (גם אם קשה למדוד גבולות אלה) וגם להתפלספות בהקשרן יש גבולות (שאולי אף יהיה יותר קשה למדוד).
אני מזהה הסכמה רחבה שפלנטה בגודל כדור הארץ לא יכולה לאכלס ביעילות (עם הטכנולוגיות הנפוצות סביב שנת 2025) יותר מבערך 15 מיליארד בני אדם במקסימום, אחרת כל כך הרבה זיהום סביבתי יווצר מהרס הטבע כך שייתכן אסון אקלימי שאין טכנולוגיה למין האנושי להתמודד עימו. מערכת פלנטה - יצורים חיים - עצמים דוממים שכזו היא מערכת פלנטרית עם [[גבולות פלנטריים]].{{ש}}
צמיחה במדד במערכת סגורה היא צמיחה גבולית (או לחלופין, צמיחה סופית); טעויות הגדולה ביותר בכל מערכת כלכלית היא לפעול ב[[צמיחה אין סופית]] בתוך מערכת גבולית (מערכת סופית); אם אנו רוצים לשמור על הפלנטה הזו עלינו לפעול להבטיח בה צמיחות גבוליות, פרופורציונליות או פשוט לאמר שעלינו לפעול לקיים [[אקולוגיה|אקוסיסטמה]] (מערכת מאוזנת --- ככל שרק נוכל) ודרכים לכך הן למשל [[מינימליזם וספקנות]], הסתפקות במועט, העדפת מזון צמחי על פני מזון מן החי, חתירה להגינות כלכלית, העדפת מקורות אנרגיה מתחדשת על פני מקורות אנרגיה מתכלים באופן כללי ועוד.
==ראו גם==
* [[מערכת אקולוגית]]
[[קטגוריה:אקולוגיה]]