47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 13:
שורה 13: + + − +
←המצאות מזהמים בחלב אם
הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית ציינה במסמך משנת 2002 פערים במחקר א) לא מספיק מידע על אופי ורמות המזהמים בחלב אם; ב) היעדר פרוטוקולים עקביים לאיסוף וניתוח דגימות חלב אם; ג) היעדר נתונים טוקסיקוקינטיים; וד) חסרון
הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית ציינה במסמך משנת 2002 פערים במחקר א) לא מספיק מידע על אופי ורמות המזהמים בחלב אם; ב) היעדר פרוטוקולים עקביים לאיסוף וניתוח דגימות חלב אם; ג) היעדר נתונים טוקסיקוקינטיים; וד) חסרון
נתונים על תוצאות בריאותיות שעלולות להיווצר אצל תינוקות מחשיפה לכימיקלים בחלב אם.[https://cfpub.epa.gov/ncer_abstracts/index.cfm/fuseaction/display.files/fileID/13543#:~:text=Polychlorinated%20biphenyls%20(PCBs)%2C%20DDT,milk%20(11%2C12)]
נתונים על תוצאות בריאותיות שעלולות להיווצר אצל תינוקות מחשיפה לכימיקלים בחלב אם.[https://cfpub.epa.gov/ncer_abstracts/index.cfm/fuseaction/display.files/fileID/13543#:~:text=Polychlorinated%20biphenyls%20(PCBs)%2C%20DDT,milk%20(11%2C12)]
בסקר של [[משק המים בישראל|רשות המים בישראל]] שבוצע בשנת 2020 נמצאו ריכוזים נמוכים של [[PFAS]] בקידוחי שתיה בישראל. עם זאת נמצאו ריכוזים משמעותיים של PFAS במי תהום בקידוח הסמוך למתקן אימון של כיבוי אש, ובאתרים סמוכים למיכלי דלק או שדות תעופה. {{הערה|שם=משרדהבריאות2021}} במרץ 2021 חוקרים מטעם משרד הבריאות פרסמו סקר ניטור ביולוגי ראשון בישראל שבדק ריכוזים של כימיקלים ממשפחת ה-PFAS בבני אדם. הסקר היה מצומצם מאד בהיקפו וכלל רק 20 משתתפים שאינם בהכרח מייצגים את כל האוכלוסיה בישראל. מהסקר עולה כי 4 מתוך 12 כימיקלים שנבדקו, נמצאו בפלסמה של משתתפים ישראלים. שלושה כימיקלים:PFOA ,PFHxS וכן PFOS-L נמצאו ב-100% מהדגימות. PFNA נמצא ב-12 מתוך 20 הדגימות (60%) ואילו PFHpS-L נמצא בשלוש דגימות. {{הערה|שם=משרדהבריאות2021|תמר ברמן, זהר ברנט–יצחקי, [https://www.health.gov.il/publicationsfiles/pfas.pdf חשיפה ל-PFAS( תרכובות פרא- ופולי-פלואורואלקיליות) בקרב מבוגרים בישראל: תוצאות ממחקר פיילוט], משרד הבריאות, מרץ 2021}} החוקרים ממליצים על איסוף נתונים נוסף -הן בחשיפת האוכלוסיה והן בניטור [[זיהום מזון|התרכובות במזון]], [[זיהום מים|מי שתייה]], מי תהום ו[[זיהום קרקע|בקרקע]]. כמו כן הם ממליצים על הקמת [[רגולציה|מסגרת רגולטורית]] לצמצום השימוש בתרכובות PFAS בישראל, במטרה למנוע את המשך החשיפה של הציבור בישראל.{{הערה|שם=משרדהבריאות2021}}
===דיוקסינים===
===דיוקסינים===
מאז 1987 [[ארגון הבריאות העולמי]] מבצע בדיקות תקופתיות של רמות [[דיוקסינים]] בחלב אם, בעיקר במדינות אירופה. מבדקים אלה מספקים הערכת חשיפה של האדם לדיוקסינים מכלל המקורות. נתוני חשיפה אחרונים מראים ירידה משמעותית בחשיפה למזהמים אלה במהלך שני העשורים האחרונים. ארגון הבריאות העולמי פועל בשיתוף עם ארגון האו"ם לתוכניות סביבתיות ליישום "[[אמנת שטוקהולם]]", הסכם בינלאומי להפחתת ייצור [[מזהמים אורגניים עמידים]] כולל דיוקסינים.
מאז 1987 [[ארגון הבריאות העולמי]] מבצע בדיקות תקופתיות של רמות [[דיוקסינים]] בחלב אם, בעיקר במדינות אירופה. מבדקים אלה מספקים הערכת חשיפה של האדם לדיוקסינים מכלל המקורות. נתוני חשיפה אחרונים מראים ירידה משמעותית בחשיפה למזהמים אלה במהלך שני העשורים האחרונים. [[ארגון הבריאות העולמי]] פועל בשיתוף עם ארגון האו"ם לתוכניות סביבתיות ליישום "[[אמנת שטוקהולם]]", הסכם בינלאומי להפחתת ייצור [[מזהמים אורגניים עמידים]] כולל דיוקסינים.
מחקרים מצאו כי שהאמצעים שננקטו לבקרת שחרור של דיוקסין לסביבה הניבו ירידה בחשיפה לתרכובות אלו בשנים האחרונות. <ref name="health1">[http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/Dioxins.aspx דיאוקסינים], שרות המזון הארצי, משרד הבריאות. </ref>
מחקרים מצאו כי שהאמצעים שננקטו לבקרת שחרור של דיוקסין לסביבה הניבו ירידה בחשיפה לתרכובות אלו בשנים האחרונות. <ref name="health1">[http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/Dioxins.aspx דיאוקסינים], שרות המזון הארצי, משרד הבריאות. </ref>