שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסר בית אחד ,  13:23, 20 בספטמבר 2022
מ
הגהה
שורה 9: שורה 9:  
פריגוז'ין הראה כי מבנים מפזרים יכולים לשמור על [[מצב יציב]] במשך זמן ממושך שבו מתקיימת [[אנטרופיה]] נמוכה באופן מקומי. דבר זה מוביל להגדלת האנטרופיה במערכת הכללית יותר (שמכילה את המבנה המפזר), בהתאם ל[[חוק השני של התרמודינמיקה]]. המערכות המפזרות תלויה בזרימת אנרגיה אל ומתוך המעטפת של המערכת כדי לשמור על הארגון הפנימי שלהן - כלומר כדי ולשמור על המצב האנטרופי הנמוך שלהן.
 
פריגוז'ין הראה כי מבנים מפזרים יכולים לשמור על [[מצב יציב]] במשך זמן ממושך שבו מתקיימת [[אנטרופיה]] נמוכה באופן מקומי. דבר זה מוביל להגדלת האנטרופיה במערכת הכללית יותר (שמכילה את המבנה המפזר), בהתאם ל[[חוק השני של התרמודינמיקה]]. המערכות המפזרות תלויה בזרימת אנרגיה אל ומתוך המעטפת של המערכת כדי לשמור על הארגון הפנימי שלהן - כלומר כדי ולשמור על המצב האנטרופי הנמוך שלהן.
   −
מערכות מפזרות כוללות תופעות כמו תאי זרימה, סופות טורנדו וסופות הוריקן. דוגמאות מסובכות יותר כוללות לייזרים, תאי בנארד (Bénard cells) ואת Belousov-Zhabotinsky reaction. דוגמאות מורכבות עוד יותר כוללות מערכות חיות , כמו תאים, יצורים חיים או [[מערכות אקולוגיות]], כמו כן מכונות שונות, מערכות חברתיות - [[מוסד חברתי]] כמו [[כסף]], [[שוק משוכלל]], [[פירמות]] מדינות הן בעצם סוג של מערכות מפזרות.  
+
מערכות מפזרות כוללות תופעות כמו תאי זרימה, סופות טורנדו וסופות הוריקן. דוגמאות מסובכות יותר כוללות לייזרים, תאי בנארד (Bénard cells) ואת Belousov-Zhabotinsky reaction. דוגמאות מורכבות עוד יותר כוללות מערכות חיות, כמו תאים, יצורים חיים או [[מערכות אקולוגיות]], כמו כן מכונות שונות, מערכות חברתיות - [[מוסד חברתי]] כמו [[כסף]], [[שוק משוכלל]], [[פירמות]] מדינות הן בעצם סוג של מערכות מפזרות.  
    
התיאור הרשמי של פריגוז'ין מוגבל לסביבה של מצבים קרובים לשיווי משקל. דבר זה נובע מכך שהניתוח שלו תלוי בהתפשטות לינארית של פונקציית האנטרופיה בשיווי משקל. דבר מהווה מגבלה רצינית ליישום התאוריה שלו ב[[מערכות מורכבות]] יותר כמו מערכות חיות או מערכות כלכליות, שיש בהן כמות נמוכה יותר של אנטרופיה ולכן הן רחוקות יותר משיווי משקל.
 
התיאור הרשמי של פריגוז'ין מוגבל לסביבה של מצבים קרובים לשיווי משקל. דבר זה נובע מכך שהניתוח שלו תלוי בהתפשטות לינארית של פונקציית האנטרופיה בשיווי משקל. דבר מהווה מגבלה רצינית ליישום התאוריה שלו ב[[מערכות מורכבות]] יותר כמו מערכות חיות או מערכות כלכליות, שיש בהן כמות נמוכה יותר של אנטרופיה ולכן הן רחוקות יותר משיווי משקל.
שורה 21: שורה 21:  
*dS<sub>i</sub> - השינוי באנטרופיה במערכת עקב [[תהליך בלתי הפיך|תהליכים אי-הופכיים]] פנימיים למערכת, i - Internal
 
*dS<sub>i</sub> - השינוי באנטרופיה במערכת עקב [[תהליך בלתי הפיך|תהליכים אי-הופכיים]] פנימיים למערכת, i - Internal
   −
מ[[החוק השני של התרמודינמיקה]] מתקיים dS<sub>i</sub>>= 0 (ומתקיים שיוויון במצב של שיווי משקל) - שכן כל [[תהליך]] יוביל לגידול באנרטופיה הפנימית, למעט במצב של שיווי משקל. כמו כן החוק השני מוביל לכך שבמערכת מבודדת dS<sub>e</sub> = 0. ואילו במערכת פתוחה dS<sub>e</sub> יכול להיות חיובי או שלילי - תלוי אם קיים יצוא או יבוא של אנטרופיה לסביבה.  
+
מ[[החוק השני של התרמודינמיקה]] מתקיים dS<sub>i</sub>>= 0 (ומתקיים שיוויון במצב של שיווי משקל) - שכן כל [[תהליך]] יוביל לגידול באנטרופיה הפנימית, למעט במצב של שיווי משקל. כמו כן החוק השני מוביל לכך שבמערכת מבודדת dS<sub>e</sub> = 0. ואילו במערכת פתוחה dS<sub>e</sub> יכול להיות חיובי או שלילי - תלוי אם קיים יצוא או יבוא של אנטרופיה לסביבה.  
    
במובן זה מערכת פתוחה שונה ממערכת מבודדת. אם dS<sub>e</sub> הוא שלילי, יש יצוא של אנטרופיה מתוך המערכת והיא יכולה לשמור על רמה קבועה של אנטרופיה או להוריד את האנטרופיה הפנימית.
 
במובן זה מערכת פתוחה שונה ממערכת מבודדת. אם dS<sub>e</sub> הוא שלילי, יש יצוא של אנטרופיה מתוך המערכת והיא יכולה לשמור על רמה קבועה של אנטרופיה או להוריד את האנטרופיה הפנימית.
שורה 29: שורה 29:  
* שמשות - הופכות אנרגיית כבידה ואנרגיית היתוך גרעיני לאנרגיית חום ולסוגי קרינה שונים כמו אור. בסופו של התהליך השמש מכלה את האנרגיה הגלומה בה והופכת לננס לבן, סופרנובה, או חור שחור בתלות במסה שלה.  
 
* שמשות - הופכות אנרגיית כבידה ואנרגיית היתוך גרעיני לאנרגיית חום ולסוגי קרינה שונים כמו אור. בסופו של התהליך השמש מכלה את האנרגיה הגלומה בה והופכת לננס לבן, סופרנובה, או חור שחור בתלות במסה שלה.  
 
* מערכות גאופיזיות נוספות כוכבי לכת, שביטים, סופות ותופעות מזג אוויר, תהליכי זרימה של נוזלים.  הן גם מערכות מפזרות. הוריקן לדוגמה הוא מערכת מפזרת שמנצלת את החום הגלום באוקיינוס ורותמת אותו לשמור על מבנה מרחבי מוגדר של סופה בעלת צורה מוגדרת. כאשר ההוריקן מגיע ליבשה, נגמר מאגר החום שמפרנס אותו ולאט לאט הוא מאבד מעוצמתו ומתפוגג.  
 
* מערכות גאופיזיות נוספות כוכבי לכת, שביטים, סופות ותופעות מזג אוויר, תהליכי זרימה של נוזלים.  הן גם מערכות מפזרות. הוריקן לדוגמה הוא מערכת מפזרת שמנצלת את החום הגלום באוקיינוס ורותמת אותו לשמור על מבנה מרחבי מוגדר של סופה בעלת צורה מוגדרת. כאשר ההוריקן מגיע ליבשה, נגמר מאגר החום שמפרנס אותו ולאט לאט הוא מאבד מעוצמתו ומתפוגג.  
* יצורים חיים כולל חד תאים, ויצורים רב תאיים כמו צמחים או בעלי חיים (כולל האדם). היצורים החיים מנצלים אנריגה שמקורה הוא בעיקרו אור שמש, מתרגם דרך [[ייצור ראשוני]] לאנרגיה כימית שזורמת בתוך המערכות האקולוגיות, כדי לשמור על סדר פנימי - בתוך התאים. ביצורים רב-תאיים יש גם שמירה על סדר פנימי בסדרי גדול גדולים יותר - כמו איברים או מערכות בגוף (כבד, מוח, מערכת העצבים, מערכת החיסון). כאשר נגמרת האנרגיה ([[רעב]]) או אם יש פגיעה גדולה מידי בסדר הפנימי - לדוגמה מקרים של סרטן או פגיעה בתאונה - הסדר הפנימי הקיים קורס.  על פי תאוריית [[הגן האנוכי]] המטרה העיקרית של מערכות אלה היא להעביר גנים הלאה לדורות הבאים, וחלק גדול מהתנהגותן מכוון לשרידה, לרבייה ולשיפור השרידה של דורות העתיד. במילים אחרות - לשכפל את הסדר הפנימי הקיים במערכת החיה הלאה למערכות חיות עתידיות.  
+
* יצורים חיים כולל חד תאים, ויצורים רב תאיים כמו צמחים או בעלי חיים (כולל האדם). היצורים החיים מנצלים אנרגיה שמקורה הוא בעיקרו אור שמש, מתרגם דרך [[ייצור ראשוני]] לאנרגיה כימית שזורמת בתוך המערכות האקולוגיות, כדי לשמור על סדר פנימי - בתוך התאים. ביצורים רב-תאיים יש גם שמירה על סדר פנימי בסדרי גדול גדולים יותר - כמו איברים או מערכות בגוף (כבד, מוח, מערכת העצבים, מערכת החיסון). כאשר נגמרת האנרגיה ([[רעב]]) או אם יש פגיעה גדולה מידי בסדר הפנימי - לדוגמה מקרים של סרטן או פגיעה בתאונה - הסדר הפנימי הקיים קורס.  על פי תאוריית [[הגן האנוכי]] המטרה העיקרית של מערכות אלה היא להעביר גנים הלאה לדורות הבאים, וחלק גדול מהתנהגותן מכוון לשרידה, לרבייה ולשיפור השרידה של דורות העתיד. במילים אחרות - לשכפל את הסדר הפנימי הקיים במערכת החיה הלאה למערכות חיות עתידיות.  
 
* [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ו[[מחזור אקולוגי|מחזורים אקולוגיים]] אשר שומרים על סידור פנימי כלשהו. בניגוד ליצורים חיים, מבנים אלה הם מבנים מבוזרים ולא היררכיים (בהקשר של מטרה), אין להם מטרה מוגדרת והוא מתקיים תודות לשיווי משקל הדדי בין מינים שונים. עם זאת לפי קיי ושניידר, ממלאים מחזורים אלה תפקיד בשיפור הפיזור של אקסרגיה באופן מהיר יותר.  
 
* [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ו[[מחזור אקולוגי|מחזורים אקולוגיים]] אשר שומרים על סידור פנימי כלשהו. בניגוד ליצורים חיים, מבנים אלה הם מבנים מבוזרים ולא היררכיים (בהקשר של מטרה), אין להם מטרה מוגדרת והוא מתקיים תודות לשיווי משקל הדדי בין מינים שונים. עם זאת לפי קיי ושניידר, ממלאים מחזורים אלה תפקיד בשיפור הפיזור של אקסרגיה באופן מהיר יותר.  
 
* [[הון פיזי]] או [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] ובמיוחד מכונות. המכונות הומצאו בידי האדם, מתוך כוונה לשרת מטרות כלשהן. ניתן לטעון שהן המשך של הגופים הביולוגיים בניסיון לתת יתרון בהעברת גנים הלאה (אם כי יש להן מאפיינים שונים כמו יכולת העברת הטכנולוגיה ליצורים אחרים). ניתן לחלק את הטכנולוגיות לכלים (כמו מברג, אבני צור, סל) ולמכונות (נול אריגה, מנוע, מכונית, מחשב). הכלי הוא חסר מצבים פנימיים ואין לו תתי-מערכות, בעוד המכונה מורכבת מתתי-רכיבים ומשנה את המצב הפנימי שלה תוך כדי עבודה. כלים ומכונות זקוקים לתחזוקה שוטפת כדי להישאר במצב תקין (לדוגמה שימון, טיפול נגד חלודה וכו'). הן הכלים והן המכונות זקוקים לאנרגיה חיצונית כלשהי שתפעיל אותן ותאפשר להן לייצר עבודה, אבל מכונה יכולה לשמור בתוכה אנרגיה אצורה על ידי מצב פנימי רחוק משיווי משקל או מאגר אנרגיה. מכונה יכולה להיחשב מערכת דיאספטית בפני עצמה שכן היא יכולה לפעול על ידי [[דלק מחצבי]] כלשהו, ללא מגע יד אדם, בעוד שכלים רחוקים יותר מהתואר של מערכת דיאספטית.  
 
* [[הון פיזי]] או [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] ובמיוחד מכונות. המכונות הומצאו בידי האדם, מתוך כוונה לשרת מטרות כלשהן. ניתן לטעון שהן המשך של הגופים הביולוגיים בניסיון לתת יתרון בהעברת גנים הלאה (אם כי יש להן מאפיינים שונים כמו יכולת העברת הטכנולוגיה ליצורים אחרים). ניתן לחלק את הטכנולוגיות לכלים (כמו מברג, אבני צור, סל) ולמכונות (נול אריגה, מנוע, מכונית, מחשב). הכלי הוא חסר מצבים פנימיים ואין לו תתי-מערכות, בעוד המכונה מורכבת מתתי-רכיבים ומשנה את המצב הפנימי שלה תוך כדי עבודה. כלים ומכונות זקוקים לתחזוקה שוטפת כדי להישאר במצב תקין (לדוגמה שימון, טיפול נגד חלודה וכו'). הן הכלים והן המכונות זקוקים לאנרגיה חיצונית כלשהי שתפעיל אותן ותאפשר להן לייצר עבודה, אבל מכונה יכולה לשמור בתוכה אנרגיה אצורה על ידי מצב פנימי רחוק משיווי משקל או מאגר אנרגיה. מכונה יכולה להיחשב מערכת דיאספטית בפני עצמה שכן היא יכולה לפעול על ידי [[דלק מחצבי]] כלשהו, ללא מגע יד אדם, בעוד שכלים רחוקים יותר מהתואר של מערכת דיאספטית.  
* [[מוסד חברתי]] - כמו בית ספר, שבט, להקה בעלי חיים, תאגיד, מדינה, שוק, פירמה, בית משפט, [[כסף]], שפה - מוסד חברתי צריך לשמור על סדר פנימי כלשהו והוא דורש כילוי של אקסרגיה כדי לשמור על סדר זה. המוסד החברתי מתפרק אם מסה קריטית של חבריו עוזבת אותו,מפסיקה להאמין בעקרונות שיצרו אותו ([[מיתוס]]) או מתה ואין מספיק אנשים (או יצורים חיים אחרים) כדי לשמור על תפקוד המוסד. המוסד החברתי יכול להיעזר בטכנולוגיות כדי להתקיים (לדוגמה שימוש במחשבים בבורסה). בניגוד לטכנולוגיה או ליצורים חיים קשה יותר לתחום את המוסד החברתי בגבול פיזי מוגדר ולכן אפשר לערער על הכללת מוסדות חברתיים בתור מערכת מפזרת. עם זאת ניתן לראות כי למוסד חברתי יש נטיה למשוך ל"שיווי משקל" משלו - בלי קשר לרצונם של האנשים שמרכיבים אותו. דוגמה לכך היא ראיית [[מלחמה]] כמערכת דיאספטית. בספר "מלחמה ושלום" מציג טולסטוי כיצד המלחמה היא בעלת הגיון משלה, שאינו תלוי בהכרח באנשים שכיבכול מנהלים אותה. מלכים וראשי ממשלות יכולים להשפיע בנקודות מסויימות על מהלך המלחמה, אבל יש תהליכים שיש להם דינמיקה משל עצמם והיכולת לשלוט בהם מוגבלת.  
+
* [[מוסד חברתי]] - כמו בית ספר, שבט, להקה בעלי חיים, תאגיד, מדינה, שוק, פירמה, בית משפט, [[כסף]], שפה - מוסד חברתי צריך לשמור על סדר פנימי כלשהו והוא דורש כילוי של אקסרגיה כדי לשמור על סדר זה. המוסד החברתי מתפרק אם מסה קריטית של חבריו עוזבת אותו, מפסיקה להאמין בעקרונות שיצרו אותו ([[מיתוס]]) או מתה ואין מספיק אנשים (או יצורים חיים אחרים) כדי לשמור על תפקוד המוסד. המוסד החברתי יכול להיעזר בטכנולוגיות כדי להתקיים (לדוגמה שימוש במחשבים בבורסה). בניגוד לטכנולוגיה או ליצורים חיים קשה יותר לתחום את המוסד החברתי בגבול פיזי מוגדר ולכן אפשר לערער על הכללת מוסדות חברתיים בתור מערכת מפזרת. עם זאת ניתן לראות כי למוסד חברתי יש נטיה למשוך ל"שיווי משקל" משלו - בלי קשר לרצונם של האנשים שמרכיבים אותו. דוגמה לכך היא ראיית [[מלחמה]] כמערכת דיאספטית. בספר "מלחמה ושלום" מציג טולסטוי כיצד המלחמה היא בעלת הגיון משלה, שאינו תלוי בהכרח באנשים שכיבכול מנהלים אותה. מלכים וראשי ממשלות יכולים להשפיע בנקודות מסויימות על מהלך המלחמה, אבל יש תהליכים שיש להם דינמיקה משל עצמם והיכולת לשלוט בהם מוגבלת.  
 
* מערכת כלכלית בתחום גאוגרפי מסויים - אם זה איזור גאוגרפי נתון, מפעל, מדינה, עיר או המערכת העולמית כולה - יכולה להיחשב כמערכת דיאספטית שמקבלת אנרגיה באמצעות [[אנרגיות מתחדשות]] - כולל מזון ובאמצעות [[דלקים מחצביים]], פולטת חום וקרינת אור, וצורכת גם [[חומרי גלם]] מהסביבה, מייבאת ומייצאת סחורות לכלכלות אחרות, ופולטת חומרי [[פסולת]] שונים ו[[זיהום]].
 
* מערכת כלכלית בתחום גאוגרפי מסויים - אם זה איזור גאוגרפי נתון, מפעל, מדינה, עיר או המערכת העולמית כולה - יכולה להיחשב כמערכת דיאספטית שמקבלת אנרגיה באמצעות [[אנרגיות מתחדשות]] - כולל מזון ובאמצעות [[דלקים מחצביים]], פולטת חום וקרינת אור, וצורכת גם [[חומרי גלם]] מהסביבה, מייבאת ומייצאת סחורות לכלכלות אחרות, ופולטת חומרי [[פסולת]] שונים ו[[זיהום]].
   שורה 53: שורה 53:  
מערכות מפזרות הן מערכות שיש להן "אופי" ו"חיים" משל עצמן. למערכות מפזרות רבות יש נקודות [[שיווי משקל]] שאליהן הן רוצות להגיע, ונתיבי שיווי משקל, או "מושכים", שבמסלולים שלהם הן "רוצים" לנוע. היות ומערכת מפזרת היא מערכת דינמית שיש בה [[אקסרגיה]]; ה, המערכת חייבת להיפטר מאנרגיה זו - היא חייבת לעבור [[תהליך|שינוי]], ובכך גם לשנות את מצבה-הפנימי ואת מצב הסובב אותה. בכך מערכות דינמיות שוברות את הדיכוטומיה שקיימת לכאורה בין העולם החי (ובמיוחד בני האדם) לבין העולם הדומם. למרות שחלק מהמערכות המפזרות מורכבות מעצמים לא חיים, עדיין יש למערכות אלה היגיון פעילות משל עצמן שאינו תלוי ברצונם של בני האדם או בפעולות שבני האדם נוקטים.
 
מערכות מפזרות הן מערכות שיש להן "אופי" ו"חיים" משל עצמן. למערכות מפזרות רבות יש נקודות [[שיווי משקל]] שאליהן הן רוצות להגיע, ונתיבי שיווי משקל, או "מושכים", שבמסלולים שלהם הן "רוצים" לנוע. היות ומערכת מפזרת היא מערכת דינמית שיש בה [[אקסרגיה]]; ה, המערכת חייבת להיפטר מאנרגיה זו - היא חייבת לעבור [[תהליך|שינוי]], ובכך גם לשנות את מצבה-הפנימי ואת מצב הסובב אותה. בכך מערכות דינמיות שוברות את הדיכוטומיה שקיימת לכאורה בין העולם החי (ובמיוחד בני האדם) לבין העולם הדומם. למרות שחלק מהמערכות המפזרות מורכבות מעצמים לא חיים, עדיין יש למערכות אלה היגיון פעילות משל עצמן שאינו תלוי ברצונם של בני האדם או בפעולות שבני האדם נוקטים.
   −
דוגמה טריביאלית היא חיפושית או בעל חיים אחר. לחיפושית יש הגיון פנימי משל עצמה ולכן הוא פועל אוטונומית, בצורה שאינה מוכתבת על ידי פעילות האדם (אם כי היא יכולה להיות מושפעת ממנה). יש גם תהליכים עקב פעילות גאופיזית כגון רעידות אדמה או סופות הוריקן. גם טכנולוגיה שבני האדם יצרו, לדוגמה ספינת קיטור, היא בעלת "רצון" או חוקיות שאינה מוכתבת על ידי בני אדם.  
+
דוגמה טריוויאלית היא חיפושית או בעל חיים אחר. לחיפושית יש הגיון פנימי משל עצמה ולכן הוא פועל אוטונומית, בצורה שאינה מוכתבת על ידי פעילות האדם (אם כי היא יכולה להיות מושפעת ממנה). יש גם תהליכים עקב פעילות גאופיזית כגון רעידות אדמה או סופות הוריקן. גם טכנולוגיה שבני האדם יצרו, לדוגמה ספינת קיטור, היא בעלת "רצון" או חוקיות שאינה מוכתבת על ידי בני אדם.  
    
ספינה שבנויה מפלדה צפה על ידי דחייה כמות מספקת של מים על ידי גוף הספינה שמלא באוויר. כל עוד יש אוויר בספינה ולא מים המשקל הסגולי של הפלדה והאוויר יחד הוא קל יותר מזה של המים והספינה צפה. אם ספינה נוטה בזווית חדה מידי, או סובלת מפגיעה במעטפת, מים עלולים להיכנס לתוכה והיא תאבק את יכולת הציפה שלה. אוניה צריכה לשמור על איזון ב-2 צירים לפחות כדי לשמור על יכולת ציפה. אם כתוצאה מפעילות אנושית ו/או כתוצאה מכוחות חיצוניים (כמו סופה) או תהליך שנוגע לאוניה עצמה (עייפות מתכת) האוניה נוטה יותר מידי על ציר האורך שלה, לדוגמה החרטום נמוך מידי, היא עלולה לצאת משיווי משקל אחד (אוניה מאוזנת) ולנטות יותר ויותר לשיווי משקל אחר (אוניה לא מאוזנת או אוניה טבועה).  
 
ספינה שבנויה מפלדה צפה על ידי דחייה כמות מספקת של מים על ידי גוף הספינה שמלא באוויר. כל עוד יש אוויר בספינה ולא מים המשקל הסגולי של הפלדה והאוויר יחד הוא קל יותר מזה של המים והספינה צפה. אם ספינה נוטה בזווית חדה מידי, או סובלת מפגיעה במעטפת, מים עלולים להיכנס לתוכה והיא תאבק את יכולת הציפה שלה. אוניה צריכה לשמור על איזון ב-2 צירים לפחות כדי לשמור על יכולת ציפה. אם כתוצאה מפעילות אנושית ו/או כתוצאה מכוחות חיצוניים (כמו סופה) או תהליך שנוגע לאוניה עצמה (עייפות מתכת) האוניה נוטה יותר מידי על ציר האורך שלה, לדוגמה החרטום נמוך מידי, היא עלולה לצאת משיווי משקל אחד (אוניה מאוזנת) ולנטות יותר ויותר לשיווי משקל אחר (אוניה לא מאוזנת או אוניה טבועה).  
שורה 74: שורה 74:  
באופן דומה, מערכות טכנולוגיות באופן כללי עשויים להגיע למצבים לא רצויים ולא מתוכננים על ידי האדם. נהגים לדוגמה רוצים להגיע ממקום אחד לשני, אבל למכוניות יש דינמיקה משל עצמם ו"מושכים" שונים. כך שמכונית עלולה לסטות משיווי משקל שהאדם ייעד לה ולעבור לשיווי משקל אחר מסוכן לאדם.  
 
באופן דומה, מערכות טכנולוגיות באופן כללי עשויים להגיע למצבים לא רצויים ולא מתוכננים על ידי האדם. נהגים לדוגמה רוצים להגיע ממקום אחד לשני, אבל למכוניות יש דינמיקה משל עצמם ו"מושכים" שונים. כך שמכונית עלולה לסטות משיווי משקל שהאדם ייעד לה ולעבור לשיווי משקל אחר מסוכן לאדם.  
   −
כשם שיש תהליכים קצרי טווח כמו שריפה או תאונה, יצורים חיים, מערכות גאופיזיות וטכנולוגיות יכולים להיות מעורבים ב[[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]], לדוגמה תהליך של [[פרבור]] עקב שימוש במכוניות לשם תחבורה, או תהליך [[התחממות עולמית]] של פליטת [[גזי חממה]]. כמו בתהליכים קצרי הטווח גם בתהליכים ארוכי הטווח הדבר לא נובע בהכרח עקב בחירה אנושית בכך. בני אדם בוחרים להיות בשיווי משקל כלשהו A, אבל למערכות יש במצב זה דינמיקה משל עצמן והן גולשות לעבר שיווי משקל חדש או מסלול של מושך כלשהו B, משם הם עלולים להמשיך לכיוון של שיווי משקל חדש X שעלול להיות קטלני לבני אדם רבים , למערכות אקולוגיות או למין האנושי כולו.  
+
כשם שיש תהליכים קצרי טווח כמו שריפה או תאונה, יצורים חיים, מערכות גאופיזיות וטכנולוגיות יכולים להיות מעורבים ב[[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]], לדוגמה תהליך של [[פרבור]] עקב שימוש במכוניות לשם תחבורה, או תהליך [[התחממות עולמית]] של פליטת [[גזי חממה]]. כמו בתהליכים קצרי הטווח גם בתהליכים ארוכי הטווח הדבר לא נובע בהכרח עקב בחירה אנושית בכך. בני אדם בוחרים להיות בשיווי משקל כלשהו A, אבל למערכות יש במצב זה דינמיקה משל עצמן והן גולשות לעבר שיווי משקל חדש או מסלול של מושך כלשהו B, משם הם עלולים להמשיך לכיוון של שיווי משקל חדש X שעלול להיות קטלני לבני אדם רבים, למערכות אקולוגיות או למין האנושי כולו.  
    
===מערכות מפזרות וכלכלה בת קיימא===
 
===מערכות מפזרות וכלכלה בת קיימא===
שורה 106: שורה 106:  
* [http://www.nobelprize.org/nobel_prizes/chemistry/laureates/1977/prigogine-lecture.pdf זמן, מבנה ותנודות] ההרצאה של [[איליה פריגוז'ין]] בטקס הענקת פרס הנובל, אודות מבנים מפזרים, 1977.  
 
* [http://www.nobelprize.org/nobel_prizes/chemistry/laureates/1977/prigogine-lecture.pdf זמן, מבנה ותנודות] ההרצאה של [[איליה פריגוז'ין]] בטקס הענקת פרס הנובל, אודות מבנים מפזרים, 1977.  
 
* WILLIAM E. REES [http://nabc.cals.cornell.edu/Publications/Reports/nabc_16/16_3_2_Rees.pdf The Eco-Footprint of Agriculture: A Far-from-(Thermodynamic)-Equilibrium Interpretation]
 
* WILLIAM E. REES [http://nabc.cals.cornell.edu/Publications/Reports/nabc_16/16_3_2_Rees.pdf The Eco-Footprint of Agriculture: A Far-from-(Thermodynamic)-Equilibrium Interpretation]
      
{{מערכות מורכבות}}
 
{{מערכות מורכבות}}
      
[[קטגוריה:מערכות]]
 
[[קטגוריה:מערכות]]

תפריט ניווט