שורה 6: |
שורה 6: |
| אחת השאלות הקלאסיות בכלכלה היא מדוע זהב יותר יקר ממים. מים הם חיוניים לחיים ואילו זהב, לפחות עד להמצאת האלקטרוניקה היה שימושי בעיקר לשם הפגגנת עושר ומעמד חברתי - ללא שימוש מעשי. התשובה הכלכלית היא שזהב יקר יותר ממים בגלל שהוא נדיר יותר. אם נדמיין מקום שבו מים הם מצרך נדיר לדוגמה אמצע המדבר או על פני מאדים ייתכן כי מחיר המים יהיה גבוה יותר ממחיר הזהב. | | אחת השאלות הקלאסיות בכלכלה היא מדוע זהב יותר יקר ממים. מים הם חיוניים לחיים ואילו זהב, לפחות עד להמצאת האלקטרוניקה היה שימושי בעיקר לשם הפגגנת עושר ומעמד חברתי - ללא שימוש מעשי. התשובה הכלכלית היא שזהב יקר יותר ממים בגלל שהוא נדיר יותר. אם נדמיין מקום שבו מים הם מצרך נדיר לדוגמה אמצע המדבר או על פני מאדים ייתכן כי מחיר המים יהיה גבוה יותר ממחיר הזהב. |
| | | |
− | לפי התאוריות הכימייות המודרניות העולם בנוי מיסודות - מימן, חמצן, זרחן, ברזל, זהב וכו'. כל החומרים בעולם מבוססים על יסודות אלה או על תרכובות שמורכבים מהיסודות הבסיסיים - לדוגמה מים הם שילוב של חמצן ומימן. אחת ההשלכות הנובעות מכך היא שנדירות של תרכובות תלויה בין היתר בנדירות של היסודות הבונים את התרכובת. אם יש לנו תרכבות שמכילה יסוד נדיר כלשהו, נניח 30 אחוז זהב, והיתר יסודות נפוצים יותר נניח ברזל - הגורם המגביל את כמות התרכבות הזו יהיה כמות הזהב שנוכל להשיג. ניתן להתייחס לדבר זה כאל [[חוק החבית של ליביג]]. לפיה הגורם המגביל הוא הגורם המצוי בכמות הנמוכה ביותר. | + | לפי התאוריות הכימייות המודרניות העולם בנוי מיסודות - מימן, חמצן, זרחן, ברזל, זהב וכו'. כל החומרים בעולם מבוססים על יסודות אלה או על תרכובות שמורכבים מהיסודות הבסיסיים - לדוגמה מים הם שילוב של חמצן ומימן. אחת ההשלכות הנובעות מכך היא שנדירות של תרכובות תלויה בין היתר בנדירות של היסודות הבונים את התרכובת. אם יש לנו תרכבות שמכילה יסוד נדיר כלשהו, נניח 30 אחוז זהב, והיתר יסודות נפוצים יותר נניח ברזל - הגורם המגביל את כמות התרכבות הזו יהיה כמות הזהב שנוכל להשיג. ניתן להתייחס לדבר זה כאל ביטוי ל[[חוק החבית של ליביג]]. לפיה הגורם המגביל ליצרית תרכובת מסויימת הוא היסוד המצוי בכמות הנמוכה ביותר. |
− | | + | |
| + | נדירות היסודות בכלכלה נתונה תלוי במספר היבטים - היבטים הנוגעים לכלל היקום ולדרך שבה נוצרים היסודות השונים בליבות כוכבים, פיזור היסודות בכוכב הלכת בו שוכנת הכלכלה, קלות היציאה מכוכב לכת זה (במונחים של טכנולוגיה, אנרגיה), כמו גם הנגישות אל ריכוזים גבוהים של יסוד מסויים בקליפת הכוכב. בכלכלה עתידית, שבה אולי יהיו [[מושבות חלל]] וקל להגיע ליסודות שונים כמו זהב באסטרואידים, המגבלות של יסודות שונים על הכלכלה יהיו שונים בחלק מהמובנים (קלות השגה של יסודות) לעומת כלכלה ארצית המוגבלת לכדור הארץ בלבד. ייתכן לדוגמה שמחיר הזהב יצנח עקב קלות השגה שלו באסטואידים. |
| + | |
| + | בעתיד הרחוק, ככל שאוכלוסיה אנושית נפוצה יותר במרחב הכוכבי וגדלה האוכלוסיה מתגלות מגבלות חדשות על קלות השגה של יסודות חדשים עקב כך שפיזור היסודות ביקום מציית לחוקים של יצירת היסודות בכוכבי לכת. מימן והליום לעולם יהיו נפוצים יותר (לפחות במיליארדי השנים הקרובות) לעומת יסודות כבדים יותר. יסודות כבדים נוצרים בליבות שמשות יותר ויותר גדולות, עד ליצירת ברזל. מקורם של יסודות כבדים יותר הוא בתהליכים המתרחשים בסופר-נובות - לכן ברזל או פחמן הם הרבה יותר לעומת מתכות כבדות יותר כמו אורניום או עופרת. בעקרון ניתן לעקוף מגבלה זו על ידי היתוך גרעיני אולם דבר זה דורש השקעת אנרגיה גדולה. |
| + | |
| + | בכלכלה ארצית , אם נניח ששגת יסודות מחוץ לכדור הארץ היא מסובכת וקשה, קיימות שתי מגבלות על השגה ושימוש ביסודות - ריכוז היסודות בקליפת כדור הארץ (בעיקר זו הקרובה לפני השטח) ובביוספרה, וכן קושי להגדלת הריכוז של יסודות שונים בביוספרה, באדמה, במים ובאוויר עקב מגבלות אקולוגיות בריאותיות או ביו-פיזיות. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |