47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 7:
שורה 7: + שורה 103:
שורה 104: + + + + + + + + + + + שורה 125:
שורה 137: + +
אין תקציר עריכה
ישנן גרסאות רבות של החוק השני, ויש להן השלכות שונות. רבות מהן קשורות לנושא של [[אי הופכיות בזמן]], או הכיווניות של חץ הזמן, בטבע. השפעות נוספות של החוק היא על התחום של יעילות מנועים וניצולת אנרגיה ואסטרונומיה. ייתכן ויש לחוק השפעות נוספות בתחומים נוספים. בתחום המידע לדוגמה [[אנטרופיית מידע]] מהווה מושג מרכזי בהתפתחות של [[תורת המידע]]. בתחום של [[מערכות מורכבות]] פתוחות או [[מערכת מפזרת|מערכות דיאספטיות]], השפעת החוק עשויה לכלול תיאור של מערכות אקלים מורכבות. בתחום הביולוגי יש טענה כי החוק משחק תפקיד חשוב יותר מאשר חוקי [[אבולוציה|האבולוציה]] בתור תנאי הכרחי (אך לא מספיק) לחיים, ויש לו כנראה גם השלכות גם על הניתוח הכלכלי.
ישנן גרסאות רבות של החוק השני, ויש להן השלכות שונות. רבות מהן קשורות לנושא של [[אי הופכיות בזמן]], או הכיווניות של חץ הזמן, בטבע. השפעות נוספות של החוק היא על התחום של יעילות מנועים וניצולת אנרגיה ואסטרונומיה. ייתכן ויש לחוק השפעות נוספות בתחומים נוספים. בתחום המידע לדוגמה [[אנטרופיית מידע]] מהווה מושג מרכזי בהתפתחות של [[תורת המידע]]. בתחום של [[מערכות מורכבות]] פתוחות או [[מערכת מפזרת|מערכות דיאספטיות]], השפעת החוק עשויה לכלול תיאור של מערכות אקלים מורכבות. בתחום הביולוגי יש טענה כי החוק משחק תפקיד חשוב יותר מאשר חוקי [[אבולוציה|האבולוציה]] בתור תנאי הכרחי (אך לא מספיק) לחיים, ויש לו כנראה גם השלכות גם על הניתוח הכלכלי.
==ניסוחים שונים של החוק והתפתחות המושג==
==ניסוחים שונים של החוק והתפתחות המושג==
מערכות חיות הן בברור מערכות מפזרות רחוקות משיווי משקל, ויש להם פוטנציאל גדול בהקטנת הגרדיאנט בכדור הארץ (Ulanowicz and Hannon, 1987) חלק ניכר מבזבוז האנרגיה הזה נוצר כבר בממלכת הצמחים, פחות מ-1% מתהליך הוא עקב הפוטוסינתזה, ורוב הבזבוז נוצר באמצעות אידוי של מים מצמחים.
מערכות חיות הן בברור מערכות מפזרות רחוקות משיווי משקל, ויש להם פוטנציאל גדול בהקטנת הגרדיאנט בכדור הארץ (Ulanowicz and Hannon, 1987) חלק ניכר מבזבוז האנרגיה הזה נוצר כבר בממלכת הצמחים, פחות מ-1% מתהליך הוא עקב הפוטוסינתזה, ורוב הבזבוז נוצר באמצעות אידוי של מים מצמחים.
===החוק השני של התרמודינמיקה, וריכוזי חומרים בביוספרה ובכלכלה===
כדי להשאר בחיים, יצורים חיים, כולל האדם, חייבים לשמור סדר פנימי בגוף שלהם. סדר זה מחייב שמירה של ריכוזים מסויימים של חומרים כמו פחמן, חמצן, חנקן, זרחן , ברזל ועוד. כמו כן יש צורך בשמירה של מבנים מרחביים (כמו חלבונים, תאים, איברים ורקמות). שמירה זו מחייבת השקעה מתמדת של אנרגיה.
ה[[מערכת האקולוגית]] העולמית התפתחה בתהליך אבולוצוני שבו פעילות של מיליוני מינים שונים שומרת על הריכוז של חומרים שונים בטווח שמאפשר חיים ליצורים החיים במערכת - [[מחזור ביו-גאו-כימי]] של חומרים שונים כמו [[מחזור המים]], [[מחזור הפחמן]], [[מחזור החנקן]] וכו'. גם פעילות זו דורשת אנרגיה מתמדת - שמקורה בעיקר [[ייצור ראשוני]] של צמחים ואצות.
פעילות בני האדם במאות השנים האחרונות יוצרת שיבוש של מחזורי חומרי אלה ב-מספר היבטים - כילוי של [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]], כילוי של ריכוזי חומרים מתחדשים כמו לדוגמה ריכוזים של [[פוספט]], או [[זהב]] על ידי [[כרייה]], יצירת [[פסולת]] ו[[זיהום]] שבהם ערבוב של חומרים בעלי אנתרופיה נמוכה יותר, והרס של מערכות טבעיות - על ידי [[הכחדת בעלי חיים]], [[ציד]], [[דייג]] והרס של [[מערכות אקולוגיות]] ושל מקורות מחייה - כך שמערכות טבעיות שמעורבות במחזורים ביו-גאו-כימיים מתפקדות פחות טוב - כל הדברים האלה גורמים לעליה איטית באנרטופיה של הסביבה הטבעית בכלל בכדור הארץ ובפרט לעליה באנטרופיה בהקשרים ביולוגיים וביופסריים - באופן שיוצר [[הכחדה המונית בימנו]] וכן מאיים על המשך הציבליזציה העולמית בגלל בעיות [[קיימות]]. דוגמאות לכך הן נוכחות של [[כימיקלים בחלב אם]] או [[ירידה בפוריות גברים]] עקב כימיקלים שונים כמו חשיפה ל[[חומרי הדברה]]. ברמה כימית- הנוכחות של חומרים אלה בתוך גוף האדם פרושה עליה איטית באנתרופיה הכלל-אנושית. דבר זה הוא תוצר-לוואי של נוכחות גבוה יותר של כימיקלים אלה בתוך המערכת הביוספרית וכניסה לגוף האדם עקב דברים כמו [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]], [[זיהום קרקע]], [[זיהום ביתי]] ו[[זיהום במזון]]. המונח "זיהום" פרושו ריכוז לא מתאים של חומרים שונים בתוך סביבה מסויימת. כלומר מנקודת מבט ביולוגית ריכוז החומרים בסביבה זו (כמו אוויר, מערכת אקולוגית או גוף של ציפור או אדם) יוצר הפרעה למערכות הביולוגיות לאפשר תפקוד שמאפשר קיום של חיים ורבייה.
ניתן להבחין בתוצאות של שיבוש ריכוזי חומרים במסגרת מערכות אקולוגיות סגורות שבהן קצב התהליכים הוא מהיר יותר. דוגמה מרכזית לכך היא הניסוי [[ביוספרה 2]] שבו ניסו להחזיק שמונה אנשים במערכת אקולוגית סגורה שתספק להם חמצן, מים, מזון ותאפשר להם להמשיך לתפקד למשך תקופה של כמה שנים. לשם כך החוקרים היו צריכים להחזיק צמחים רבים וכן בעלי חייים וחיידקים שישמרו על מערכות אקולוגיות ויסחררו את כל מחזורי החומרים. כשלון של הניסוי הוא כאשר המערכת יוצאת משליטה - ריכוזי חלק מהחומרים עולים יותר מידי או יורדים יותר מידי, או שחלק מהצמחים או בעלי החיים נכחד מתוך המערכת הזו, כך שהתרומה שלהם למערכות האקולוגיות נגרע. למרות מאמצי פיקוח קפדניים של מערכות ממוחשבות והשקעה כספית ניכרת הניסוי נכשל. אתגר של שמירה על מחזורים ביו-גאו-כימיים יציבים ומערכות אקולוגיות מתפקדות רלוונטי הן בהקשר של שמירה על המין האנושי בכדור הארץ והן בהקשר של נסיונות לקדם [[התיישבות בחלל]].
[[כלכלה אקולוגית]] ואנשי [[תעשייה בת קיימא]] - לדוגמה [[מעריסה לעריסה]] קוראים לקיים [[כלכלה מעגלית]] - שבה זרמי החומרים השונים יהיו סגורים בתהליך תעשייתי או בעלי מחזורים כלכליים-ביולוגיים.
===השלכות החוק על הכלכלה ===
===השלכות החוק על הכלכלה ===
התיאור של הכלכלה כמערכת ניוטונית סגורה הינו דבר שיכול להיראות נכון בטווח הקצר, וכמה הוא שגוי בטווח הארוך. השפעות סביבה כמו [[התחממות עולמית]], חור באוזון או הרס הביוספרה, הינן בעלות השפעה כלכלית חזקה – גם אם כפי שהכלכלה מנוסחת כיום קשה להבחין בהשפעות אלה.
התיאור של הכלכלה כמערכת ניוטונית סגורה הינו דבר שיכול להיראות נכון בטווח הקצר, וכמה הוא שגוי בטווח הארוך. השפעות סביבה כמו [[התחממות עולמית]], חור באוזון או הרס הביוספרה, הינן בעלות השפעה כלכלית חזקה – גם אם כפי שהכלכלה מנוסחת כיום קשה להבחין בהשפעות אלה.
==ראו גם==
==ראו גם==