שינויים

לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, הייתה בהולנד [[צמיחה כלכלית]] מהירה ובמקביל שוקמו הערים שנפגעו בשנות המלחמה. כמות [[מכונית|המכוניות]] בהולנד עלתה בקצב מהיר, וכמות רוכבי האופניים ירדה באופן חד. למעט רוטרדם, רוב הערים בהולנד לא נפגע בצורה קשה במלחמה ורובן היו ערים ותיקות וצפופות  הולנד היא מדינה עם [[צפיפות אוכלוסין]] גבוהה. בתנאים כאלה היה קשה למצוא מקום למכוניות והיו בה בעיות קשות של [[פקקי תנועה]] ו[[חניה]]. הדבר גרר הריסת בלוקים שלמים של בתים בעיר כדי [[תכנון מוטה מכוניות|להרחיב כבישים]], וגרר הרגשה לא נעימה בערים.

לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, הייתה בהולנד [[צמיחה כלכלית]] מהירה ובמקביל שוקמו הערים שנפגעו בשנות המלחמה. כמות [[מכונית|המכוניות]] בהולנד עלתה בקצב מהיר, וכמות רוכבי האופניים ירדה באופן חד. למעט רוטרדם, רוב הערים בהולנד לא נפגע בצורה קשה במלחמה ורובן היו ערים ותיקות וצפופות  הולנד היא מדינה עם [[צפיפות אוכלוסין]] גבוהה. בתנאים כאלה היה קשה למצוא מקום למכוניות והיו בה בעיות קשות של [[פקקי תנועה]] ו[[חניה]]. הדבר גרר הריסת בלוקים שלמים של בתים בעיר כדי [[תכנון מוטה מכוניות|להרחיב כבישים]], וגרר הרגשה לא נעימה בערים.

בשנת 1965 קמה באמסטרדם התנועה [[רדיקליות|הרדיקלית]]-[[אנרכיזם|אנרכיסטית]] '''[[פרובו (תנועה)|פרובו]]'''. אחת ההצעות הפופולריות של התנועה הייתה "תכנית האופניים הלבנים" - התכנית הציעה לסגור את מרכז העיר אמסטרדם לכל סוגי התחבורה הממונעת כולל אופנועים, כדי לשפר את התדירות של [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] במעל 40% ולחסוך שני מיליון גילדר בשנה. הרעיון דגל במתן אפשרות כניסה למוניות, כסוג של תחבורה-חצי-ציבורית, אבל רק [[מכונית חשמלית|מוניות חשמליות]] שיסעו ב[[אזור מיתון תנועה|מהירות מקסימלית של 25 קמ"ש]]. הפרובוס הציעו את אחת התוכניות הראשונות ל[[שיתוף אופניים]] - העירייה תקנה 20 אלף אופניים לבנים בשנה, שנועדו להיות [[רכוש ציבורי]] ועם שימוש חינם לכולם. העירייה דחתה תכנית זו והפרובוס ניסו ליישם תכנית כזו בעצמם עם כ-50 אופניים כדי להמחיש שהדבר אפשרי. תנועת פרובוס התפרקה כעבור שנתיים אבל רבים מהרעיונות שלה - בתחומי התחבורה, העירוניות ותחומים אחרים, קודמו בשנים מאוחרות יותר בעקבות [[שינוי טכנולוגי|שינויים בטכנולוגיה]] או בהתפתחות הרעיונות בציבור הכללי.

בשנת 1965 קמה באמסטרדם התנועה [[רדיקליות|הרדיקלית]]-[[אנרכיזם|אנרכיסטית]] '''[[פרובו (תנועה)|פרובו]]'''. אחת ההצעות הפופולריות של התנועה הייתה "תכנית האופניים הלבנים" - התכנית הציעה לסגור את מרכז העיר אמסטרדם לכל סוגי התחבורה הממונעת כולל אופנועים, כדי לשפר את התדירות של [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] במעל 40% ולחסוך שני מיליון גילדן בשנה. הרעיון דגל במתן אפשרות כניסה למוניות, כסוג של תחבורה-חצי-ציבורית, אבל רק [[מכונית חשמלית|מוניות חשמליות]] שיסעו ב[[אזור מיתון תנועה|מהירות מקסימלית של 25 קמ"ש]]. הפרובוס הציעו את אחת התוכניות הראשונות ל[[שיתוף אופניים]] - העירייה תקנה 20 אלף אופניים לבנים בשנה, שנועדו להיות [[רכוש ציבורי]] ועם שימוש חינם לכולם. העירייה דחתה תכנית זו והפרובוס ניסו ליישם תכנית כזו בעצמם עם כ-50 אופניים כדי להמחיש שהדבר אפשרי. תנועת פרובוס התפרקה כעבור שנתיים אבל רבים מהרעיונות שלה - בתחומי התחבורה, העירוניות ותחומים אחרים, קודמו בשנים מאוחרות יותר בעקבות [[שינוי טכנולוגי|שינויים בטכנולוגיה]] או בהתפתחות הרעיונות בציבור הכללי.

בשנות ה-70 המוקדמות של המאה ה-20 החלו בהולנד לקדם את הרעיון של שמירה על '''[[עיר ידידותית לילדים|בטחון של ילדים באיזורי מגורים בעיר]]''' על ידי [[מרחב משותף (תחבורה)|מרחבים משותפים]], המכונים בהולנדית [[Woonerf]]. תכנון זה החל בעיר דלפט, על ידי מהנדס התחבורה Joost Vahl. הדבר נבע מתוך אילוץ לאפשר תחבורה בטוחה להולכי רגל, רוכבי אופניים ומכוניות ברחובות הצרים של העיר, שנמצאים לצד תעלות מים ונוכח סירובם של בעלי בתים למכור חלקות לצורך הרחבת הרחובות כדי לאפשר בניית מדרכות. הניסיון של Vahl בדלפט הניע אותו לקדם ניסיונות ב[[מיתון תנועה|אמצעי ריסון תנועה]] כמו פסי האטה, ריצוף הרחוב, שילוט ועוד, במטרה ליצור [[הליכתיות|איזורים ידידותיים לבני אדם]]. {{הערה|שם=LCC}}

בשנות ה-70 המוקדמות של המאה ה-20 החלו בהולנד לקדם את הרעיון של שמירה על '''[[עיר ידידותית לילדים|בטחון של ילדים באיזורי מגורים בעיר]]''' על ידי [[מרחב משותף (תחבורה)|מרחבים משותפים]], המכונים בהולנדית [[Woonerf]]. תכנון זה החל בעיר דלפט, על ידי מהנדס התחבורה Joost Vahl. הדבר נבע מתוך אילוץ לאפשר תחבורה בטוחה להולכי רגל, רוכבי אופניים ומכוניות ברחובות הצרים של העיר, שנמצאים לצד תעלות מים ונוכח סירובם של בעלי בתים למכור חלקות לצורך הרחבת הרחובות כדי לאפשר בניית מדרכות. הניסיון של Vahl בדלפט הניע אותו לקדם ניסיונות ב[[מיתון תנועה|אמצעי ריסון תנועה]] כמו פסי האטה, ריצוף הרחוב, שילוט ועוד, במטרה ליצור [[הליכתיות|איזורים ידידותיים לבני אדם]]. {{הערה|שם=LCC}}

==הקמת תנועת "עצרו את רצח הילדים"==

==הקמת תנועת "עצרו את רצח הילדים"==

בשנות ה-70 מספר הנפגעים מ[[תאונות דרכים|תאונות הדרכים]] בהולנד הגיעו לשיאים חדשים. בשנת 1971 מספר [[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים|ההרוגים בתאונות דרכים]] הגיע לשיא חסר תקדים של 3,300 איש, מתוכם 500 היו ילדים. אחד ההרוגים היה בנו של עיתונאי מכובד, Vic Langenhoff, שהיה כתב בכיר בעיתון הלאומי De Tijd. בתגובה כתב Langenhoff מספר מאמרים שהראשון בהם נשא את הכותרת "עצרו את רצח הילדים" (Stop de Kindermoord) הוא קרא להסעת ילדים לבית הספר באוטובוס כדי להקטין את הסכנה הנשקפת להם ממכוניות.{{הערה|שם=LCC}} זמן קצר לאחר מכן פנו אליו פעילים חברתיים מנוסים יותר והסוכם על כך שהמדיניות הטובה ביותר להפחית תמותה בתאונות היא הפחתת הסיכון במקור.{{הערה|שם=LCC}}

בשנות ה-70 מספר הנפגעים מ[[תאונות דרכים|תאונות הדרכים]] בהולנד הגיעו לשיאים חדשים. בשנת 1971 מספר [[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים|ההרוגים בתאונות דרכים]] הגיע לשיא חסר תקדים של 3,300 איש, מתוכם 500 היו ילדים. אחד ההרוגים היה בנו של עיתונאי מכובד, Vic Langenhoff, שהיה כתב בכיר בעיתון הלאומי De Tijd. בתגובה כתב Langenhoff מספר מאמרים שהראשון בהם נשא את הכותרת "עצרו את רצח הילדים" (Stop de Kindermoord) הוא קרא להסעת ילדים לבית הספר באוטובוס כדי להקטין את הסכנה הנשקפת להם ממכוניות.{{הערה|שם=LCC}} זמן קצר לאחר מכן פנו אליו פעילים חברתיים מנוסים יותר והוסכם על כך שהמדיניות הטובה ביותר להפחית תמותה בתאונות היא הפחתת הסיכון במקור.{{הערה|שם=LCC}}

"עצרו את רצח הילדים" היה מסר רב-עוצמה, שזכה לתמיכה רחבה מצד כותבי טורי-דעה בעיתונות המרכזית ובקרב פעילים פוליטיים צעירים שפעלו בערים. באמסטרדם בראשית שנות ה-70, היו כבר באותה תקופה ארגונים להפחתת כמות המכוניות בעיר, לשיפור [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]], מניעת הרס של אתרים היסטוריים (לשם הרחבת כבישים ותוספת [[חניה|מקומות חניה]]) והפחתה של [[זיהום אוויר|זיהום]]. פעילים אלה התנגדו לשתי הגישות ששלטו אז בוויכוח הציבורי - מצד אחד אנשי [[שמאל כלכלי]] שדגלו בהתערבות מצד המדינה ומצד שני למדיניות [[ימין כלכלי|הימין הכלכלי]] שדגל ב[[לסה פר]], לפי טענתם שני הזרמים היוו איום על איכות החיים בעיר.{{הערה|שם=LCC}}

"עצרו את רצח הילדים" היה מסר רב-עוצמה, שזכה לתמיכה רחבה מצד כותבי טורי-דעה בעיתונות המרכזית ובקרב פעילים פוליטיים צעירים שפעלו בערים. באמסטרדם בראשית שנות ה-70, היו כבר באותה תקופה ארגונים להפחתת כמות המכוניות בעיר, לשיפור [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]], מניעת הרס של אתרים היסטוריים (לשם הרחבת כבישים ותוספת [[חניה|מקומות חניה]]) והפחתה של [[זיהום אוויר|זיהום]]. פעילים אלה התנגדו לשתי הגישות ששלטו אז בוויכוח הציבורי - מצד אחד אנשי [[שמאל כלכלי]] שדגלו בהתערבות מצד המדינה ומצד שני למדיניות [[ימין כלכלי|הימין הכלכלי]] שדגל ב[[לסה פר]], לפי טענתם שני הזרמים היוו איום על איכות החיים בעיר.{{הערה|שם=LCC}}

אחת הפעילות המרכזיות שקרבה בין אנשי הזרם המרכזי והפעילים הרדיקלים הייתה Maartje van Putten. היא הגיעה ממשפחה עמידה ומכובדת, והייתה מעורבת גם ב[[פמיניזם|תנועה הפמיניסטית]] המתפתחת ותנועות ל[[תחבורה פרוגרסיבית]]. [https://lcc.org.uk//pages/holland-in-the-1970s] היא התראיינה לתקשורת והביעה תמיכה במסרים של Langenhoff. זמן קצר לאחר מכן, בגיל 23, היא מונתה לנשיאת ארגון "עצרו את רצח הילדים" - ארגון חדש שנועד להפחית את המספר הגבוה של ילדים שנהרגו בתאונות דרכים.{{הערה|שם=LCC}}

אחת הפעילות המרכזיות שקרבה בין אנשי הזרם המרכזי והפעילים הרדיקלים הייתה Maartje van Putten. היא הגיעה ממשפחה עמידה ומכובדת, והייתה מעורבת גם ב[[פמיניזם|תנועה הפמיניסטית]] המתפתחת ותנועות ל[[תחבורה פרוגרסיבית]]. [https://lcc.org.uk//pages/holland-in-the-1970s] היא התראיינה לתקשורת והביעה תמיכה במסרים של Langenhoff. זמן קצר לאחר מכן, בגיל 23, היא מונתה לנשיאת ארגון "עצרו את רצח הילדים" - ארגון חדש שנועד להפחית את המספר הגבוה של ילדים שנהרגו בתאונות דרכים.{{הערה|שם=LCC}}

פעילי האופניים ההולנדים עשו דברים מדהימים, אבל הם גם פעלו בתנאים נוחים יחסית לפעילים במדינות אחרות. העליה בשימוש במכוניות הייתה מהירה מאוד והדבר תורגם לעליה חדה גם במספר הנפגעים בתאונות, שיעור ההרוגים באוכלוסיה היא כמעט כפול לעומת שיעור ההרוגים בבריטניה באותה תקופה. בנוסף, שיעור רוכבי האופניים לפני מלחמת העולם השנייה היה גבוה מאוד, כך שלמרות שהייתה ירידה מאסיבית בשיעור הרוכבים, שיעור הרוכבים ביחס ל[[פיצול נסיעות]] ברחבי הולנד לא ירד מעולם מתחת ל-20%, והאופניים עדיין היו חלק משמעותי מהתרבות. תנאים אלה סייעו להכין "סערה מושלמת" -נושא טעון מאוד שאפשר להפגין עליו ולזכות בתמיכה רחבה למען שינוי.{{הערה|שם=LCC}}

פעילי האופניים ההולנדים עשו דברים מדהימים, אבל הם גם פעלו בתנאים נוחים יחסית לפעילים במדינות אחרות. העלייה בשימוש במכוניות הייתה מהירה מאוד והדבר תורגם לעליה חדה גם במספר הנפגעים בתאונות, שיעור ההרוגים באוכלוסייה היא כמעט כפול לעומת שיעור ההרוגים בבריטניה באותה תקופה. בנוסף, שיעור רוכבי האופניים לפני מלחמת העולם השנייה היה גבוה מאוד, כך שלמרות שהייתה ירידה מאסיבית בשיעור הרוכבים, שיעור הרוכבים ביחס ל[[פיצול נסיעות]] ברחבי הולנד לא ירד מעולם מתחת ל-20%, והאופניים עדיין היו חלק משמעותי מהתרבות. תנאים אלה סייעו להכין "סערה מושלמת" -נושא טעון מאוד שאפשר להפגין עליו ולזכות בתמיכה רחבה למען שינוי.{{הערה|שם=LCC}}

בשנת 1972 התקיים '''[[המאבק למען שכונה בטוחה לילדים באמסטרדם]]'''- מאבק מקומי של ילדים בשכונת מצוקה בהולנד שדרשו [[רחובות בטוחים]] ונעימים יותר לשחק וללכת בהם. המאבק היה מורכב מקבוצות שונות -כולל ילדים, פעילי סביבה וגם קבוצות מהכנסייה. שיאו של המאבק היה קיום של עצרות ענק ורכיבות ברחבי הערים שהם סמל למאבקי אופניים ומאבקי [[צדק חברתי]] עד היום.

בשנת 1972 התקיים '''[[המאבק למען שכונה בטוחה לילדים באמסטרדם]]'''- מאבק מקומי של ילדים בשכונת מצוקה בהולנד שדרשו [[רחובות בטוחים]] ונעימים יותר לשחק וללכת בהם. המאבק היה מורכב מקבוצות שונות -כולל ילדים, פעילי סביבה וגם קבוצות מהכנסייה. שיאו של המאבק היה קיום של עצרות ענק ורכיבות ברחבי הערים שהם סמל למאבקי אופניים ומאבקי [[צדק חברתי]] עד היום.