47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 55:
שורה 55: − + + + + + + + + +
←חשיבות הנושא
==חשיבות הנושא==
==חשיבות הנושא==
כיום כמעט אין אנשים שתומכים בעבדות ורוב הטיעונים בעד העבדות, במיוחד טיעונים גזעניים, כאילו שחורים לא יכולים כלל לחיות ללא עבדות נראים מגוחכים. עם זאת טיעונים דומים מושמעים בהקשרים אחרים של [[הכחשת אלימות]] לדוגמה טענות כי בגלל זכויות קניין אסור לפעול למניעת זיהום אוויר או נגד [[התחממות עולמית]], טיעונים שונים בעד [[אי שוויון כלכלי]], או נזקים הנגרמים כתוצאה ממנו עקב [[זכויות קניין]], או טענות כאילו אלימות נגד נשים או ילדים היא חלק מסדר טבעי כלשהו שהוא טוב עבורם.
כיום כמעט אין אנשים שתומכים בעבדות. רוב הטיעונים בעד העבדות, במיוחד טיעונים [[גזענות|גזעניים]], כאילו שחורים לא יכולים כלל לחיות ללא עבדות נראים מגוחכים. התמיכה בעבדות נתפסת כדבר לא מוסרי, והיא לא דבר נורמטיבי. עם זאת בעבר אנשים נורמטיבים רבים, תמכו בעבדות וראו בה חלק מסדר חברתי טבעי, צודק, הכרחי ונצחי. חברה ללא עבדים נתפסה כדבר לא אפשרי, ולעיתים קרובות כרע הכרחי או אפילו טוב מוחלט.
בחינת צידוקים לעבדות מאפשרת [[חקר המוסר באמצעות מדע|לחקור היבטים של מוסר]]. לדוגמה כיצד אנשים שהקדישו זמן רב ומאמץ כדי לנסות להיות אנשים מוסריים וטובים, הצליחו להתעלם מסבל של אנשים שחיו לידם, ולהצדיק גרימת סבל כזה? האם ייתכן שגם בחברה המודרנית יש היבטים דומים - נניח הכחשה של נזקים של [[עברות מודרנית]] או השפעה של [[תעמולה]] על אנשים כדי לגרום להם לתמוך בפעולות מלחמתיות, או בצורות שונות של אלימות כלפי אנשים או כלפי בעלי חיים.
בעקבות הזוועות של מלחמת העולם השנייה והשואה, התפתח מחקר ענף של הוגים וחוקרים שונים באשר ליכולת של אנשים לגרום סבל לאנשים אחרים, או מהם מקורות הרוע, מה מאפשר לאנשים להשתתף בביצוע זוועות ולהצדיק אותן. דוגמה למחקרים אלה הם הניסוי של מילגארם במסגרת [[פסיכולוגיה חברתית]]. סוגיות של הצדקת העבדות מתארים כיצד פעילות אכזרית אינה נחלה של קבוצת קטנה שמבצעת מעשים אכזריים בצורה חבויה וקצרת טווח, כמו הנאצים, אלא פעילות מתמשכת שנמשכת מאות שנים, ושותפים בה חלקים גדולים של החברה, ואשר רואים בה חלק טבעי והכרחי כחלק מאורחות החיים.
טיעונים דומים ביחס להצדקת עבדות, מושמעים בהקשרים אחרים של [[הכחשת אלימות]]. לדוגמה טענות כי בגלל זכויות קניין אסור לפעול למניעת [[זיהום אוויר]] או נגד [[התחממות עולמית]], טיעונים שונים בעד [[אי שוויון כלכלי]], או נזקים הנגרמים כתוצאה ממנו עקב [[זכויות קניין]], או טענות כאילו אלימות נגד נשים או ילדים היא חלק מסדר טבעי כלשהו שהוא טוב עבורם.
בהקשר של [[קיימות]] [[סביבתנות]] ו[[זכויות בעלי חיים]], נושאים כמו הרס [[ספינת החלל כדור הארץ]], [[משבר האקלים]] , [[הכחדה המונית בימנו]] או [[הכחדת האנושות|איומים על האנושות]], פעילים נתקלים לעיתים קרובות בצידוקים להמשך המצב הקיים, מתוך ראיית המצב הקיים כדבר הכרחי, טבעי ומוסרי - דבר שהוא בלתי נמנע ואין גם שום צורך לשנותו. הכרות עם הצדקת העבדות ועם [[התנועה לביטול העבדות]] מאפשרים לערער על הנחות אלה ולספק רקע היסטורי וחברתי לשינוי חברתי ותרבותי עמוק, כמו גם להבחין כי שינוי חברתי כזה לא נוצר אך ורק בעקבות שינוי עמדות מוסרי (שכנוע פשוט בעמדה מוסרית כלשהי) אלא גם כתוצר אבולוציני של שינויים חברתיים וטכנולוגיים - כמו מיכון חקלאי ותעוש שאפשרו הפחתת התלות בעבדים בכלכלה, וכמו זרמים של ליברלזים, אוניברסליזם, הומניזם, קפיטליזם, דמוקרטיה, התפיסה הקוויקרית של שוויון אנושי כללי, פמיניזם ו[[צדק חברתי]], שתרמו להפחתת הלגיטמיות של עבדות.
==ראו גם==
==ראו גם==