שינויים

הכחדת מינים עלולה לגרום לקריסת [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]], וההשלכות הכלכליות של דבר זה אינן ידועות. השפעה מתונה הרבה יותר היא לאי יכולת מימוש של פוטנציאל תיירותי. מין שנכחד אינו ניתן להחזרה ([[נזק בלתי הפיך]]), ובנוסף הוא מערער את המערכת האקולוגית שבה היה, ומגדיל את סיכויי ההכחדה של מינים נוספים התלויים בו. דבר זה מהווה דוגמה לכך שכסף אינו חליפי לכל דבר בטבע. בנוסף הדבר מהווה הדגמה לחשיבות של תאוריה כלכלית דינמית שבה יש אי-הופכיות של הזמן בניגוד לתאוריה הנאו-קלאסית שבה [[כל דבר הוא הפיך]].

הכחדת מינים עלולה לגרום לקריסת [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]], וההשלכות הכלכליות של דבר זה אינן ידועות. השפעה מתונה הרבה יותר היא לאי יכולת מימוש של פוטנציאל תיירותי. מין שנכחד אינו ניתן להחזרה ([[נזק בלתי הפיך]]), ובנוסף הוא מערער את המערכת האקולוגית שבה היה, ומגדיל את סיכויי ההכחדה של מינים נוספים התלויים בו. דבר זה מהווה דוגמה לכך שכסף אינו חליפי לכל דבר בטבע. בנוסף הדבר מהווה הדגמה לחשיבות של תאוריה כלכלית דינמית שבה יש אי-הופכיות של הזמן בניגוד לתאוריה הנאו-קלאסית שבה [[כל דבר הוא הפיך]].

בעיה נוספת בתאור הנאו-קלאסי היא הנחה לגבי [[היוון]] של העתיד. פעילות כלכלית שמבועת כיום תגרום להכחדה בעוד מספר עשורים. כלכלנים טוענים כי סוגים נזקים כאלה מחושבים במערכת בשל היוון - כלומר אנחנו מבינים את הנזק שדבר מסויים יגרום בעתיד אבל מוכנים לסבול אותו בגלל שאנו מערכים יותר את ההווה לעומת העתיד. דרך אחרת להסתכל על הנושא היא כעל בעיה של [[צדק בין דורי]] מסוג [[השפעה חיצונית]] - הדורות הבאים יסבלו מהתנהגות של הדור הנוכחי, אבל אין להם מכונת זמן כדי לחזור אחורה בזמן ולשלם או לקנוס את הדור הנוכחי על פעולות שלו. טענת ההיוון לשם הצדקת פעולות כמו זיהום או הכחדת מינים היא סוג של [[ניתוח נורמטיבי]] שבא להצדיק פגיעה מסויימת, בעוד שכלכלנים מחוייבים לכאורה לניתוח פוזטיבי. הדבר מזכיר טיעונים דומים של [[צידוקים לעבדות]] שחלקם נתלה בכך שעבדות של שחורים היא חיונית לשם המשך שגשוג הכלכלה.

בעיה נוספת בתאור הנאו-קלאסי היא הנחה לגבי [[היוון]] של העתיד. פעילות כלכלית שמבועת כיום תגרום להכחדה בעוד מספר עשורים. כלכלנים טוענים כי סוגים נזקים כאלה מחושבים במערכת בשל היוון - כלומר אנחנו מבינים את הנזק שדבר מסויים יגרום בעתיד אבל מוכנים לסבול אותו בגלל שאנו מערכים יותר את ההווה לעומת העתיד. דרך אחרת להסתכל על הנושא היא כעל בעיה של [[צדק בין דורי]] מסוג [[השפעה חיצונית]] - הדורות הבאים יסבלו מהתנהגות של הדור הנוכחי, אבל אין להם מכונת זמן כדי לחזור אחורה בזמן ולשלם או לקנוס את הדור הנוכחי על פעולות שלו.  

 

טענת ההיוון וטענות נוספות לשם הצדקת פעולות כמו זיהום או הכחדת מינים היא סוג של [[ניתוח נורמטיבי]] שבא להצדיק פגיעה מסויימת, בעוד שכלכלנים מחוייבים לכאורה ל[[פוזיטיבי|ניתוח פוזטיבי]]. הדבר מזכיר טיעונים דומים של [[צידוקים לעבדות]] שחלקם נתלה בכך שעבדות של שחורים היא חיונית לשם המשך שגשוג הכלכלה. חלק מאנשי הסביבה טוענים כי יש לעניק [[זכויות לטבע]] או [[זכויות בעלי חיים]] שיסייעו למניעת הכחדה, כשם שהענקת זכויות גם לאנשים שחורים, משום שהם גם בני אדם, היתה חחלק מרכזי ב[[התנועה לביטול העבדות]]. לפי טענה זו - כל עוד מסתכלים על בעלי חיים צמחים או מערכות אקולוגיות כעל רכוש בלבד שבני אדם יכולים לעשות בו כרצונם - קשה הרבה יותר להגן על המערכות האקולוגיות ועל מינים.

 

מבחינה כלכלית ניתן לראות במגוון המינים ובתפקוד של מערכות אקולוגית הנגזר ממנו סוג של [[מוצר ציבורי]]. הבעיה בשמירה או קיום של מוצרים ציבוריים הוצגה בספר [[חברת השפע]] - השוק מעולה בייצור ומגוון של מוצרים פרטיים אבל הוא גרוע בהספקת מוצרים ציבוריים.

==הכחדות מינים בישראל==

==הכחדות מינים בישראל==