47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
{{מאמר דעה|האזרח דרור - [[דרור רשף]]}}
{{מאמר דעה|האזרח דרור - [[דרור רשף]]}}
'''תרבות מבוססת מדע''' הוא רעיון לפיו על [[התרבות]] להתבסס כמה שיותר על [[השיטה המדעית]] ועל [[מדע]] כדי להגיע להישגים כמו שאיפה לאמת, צדק, [[חופש]], [[קיימות]] ארוכת טווח ועוד. יש לתת עדיפות לרעיונות ולזרמים שיש להם תמיכה רחבה במדע ולהתנגד לרעיונות ולזרמים שמנוגדים בצורה משמעותית לתאוריות מדעיות מקובלות.
'''תרבות מבוססת מדע''' הוא רעיון לפיו על [[התרבות]] להתבסס כמה שיותר על [[השיטה המדעית]] ועל [[מדע]] כדי לכונן ציווליזציה משגשגת, בת קיימא, מוסרית והוגנת יותר. ולתקרב להישגים כמו שאיפה לאמת, צדק, שלום, [[חופש]], [[קיימות]] ארוכת טווח ועוד. יש לתת עדיפות לרעיונות ולזרמים שיש להם תמיכה רחבה במדע ולהתנגד לרעיונות ולזרמים שמנוגדים בצורה משמעותית לתאוריות מדעיות מקובלות.
==תרבות אמת ומוסר==
כמעט כל ציווליזציה טוענת שהיא מוסרית וצודקת. גם תרבויות שנראות לנו כיום לא מוסריות כמו חברות מלוכניות שבהן מלך הכתיב לכולם מה צריך לעשות, או ציווליזציה גזענית שבה התקיימה עבדות של שחורים וזו נתפסה כדבר טבעי, הכרחי ומוסרי. לפי טענתי יש קשר הדוק בין מוסר לבין התקרבות לאמת, יבין התקרבות לאמת לבין מוסר. אפשר לנסות להתקרב לאמת או לכונן חברה מוסרית יותר גם ללא מדע. אפשר גם לקדם את המדע גם בחברה לא מוסרית, אבל יש מגבלות לכל הדברים האלה. דעות קדומות עלולות לגרום לאנשים שרוצים להתנהג בצורה מוסרית לנהוג בצורה לא מוסרית או לתמוך בהתנהגות לא מוסרית.
ממצאים מתוך המדע הקיים כיום מצביעים על כך שיש סייגים מהותיים ביכולת שלנו להבין את העולם. לכן אפשר להתקרב לאמת אבל לא סביר שאפשר לדעת את כל האמת. ובכל זאת המדע מאפשר לנו מציע לנו שיטות כיצד לדחות בקלות שקרים, מיתוסים, ורעיונות לא נכונים או לא מספיק מבוססים ודבר זה הוא היבט חשוב. הקושי להתקרב להכרת המציאות קיים בתחום תורת הקוונאטים לדוגמה - ניתן לדעת או את מהירותו של חלקיק או את מיקומו אבל לא את שניהם. דבר זה מקשה על פיזיקאים להשיג מודלים בעלי דיוק הולך וגובר, תורת הקוונאטים מאפשרית להבין את העולם טוב יותר , לקיים ניסויים בעלי תחזיות מדוייקות יותר ואפילו לפתח טכנולוגיות חדשות, אבל היא גם גורמת לנו להבין שלפחות חלקים מעולם (החלקים הקטנים ביותר שלו) מתנהגים בצורה מאד לא אינטואיטבית. החושים שלנו מאפשרים לנוו לתפוס בקלות את העולם כפי שהוא בגדלים דומים לאדם - בסדר גודל של כמה קילומטרים עד כמה מילימטרים, בגדלים קטנים יותר או גדולים יותר קשה לנו לתפוס את העולם.
המדע שם סייגים ליכולת שלנו להבין את האמת גם בהקשרים אחרים. לדוגמה בגלל [[תורת המידע]] אנו מבינים שתקשורת בין שני גורמים, תכיל בהסתברות מסויימת גם רעש מקרי. קשה להגיע לאמינות של 100% והדבר דורש מאמץ ואנרגיה. כאשר אנחנו מנסים לשמר את המידע לאורך זמן - חלקים ממנו הולכים לאיבוד. גם נסיון לשמר את ה[[מידע]] לאורך זמן דורש אנרגיה ומאמץ. מדעים כמו גאופיזיקה או אקולוגיה מצביעים על כך שמלכתחילה אנחנו מכירים רק חלק קטן מתוך העולם. אנחנו לא יודעים את כל מה שקורה במעבה האדמה או במערכות כוכבים אחרות, יכולת איסוף המידע שלנו מוגבלת על ידי טכנולוגיה כסף ואנרגיה - נניח איכות וכמות הטלסקופים שיש לנו - אבל היא גם מוגבלת בשל היכולת שלנו לראות את היקום רק בזמן-מרחב מסויים. האור וכל האותות האחרים מראים לנו את היקום הרחוק כפי שהיה בעבר ולא כפי שהוא כיום, בגלל מהירות האור. בתחום האקולוגיה אנחנו אפילו לא מכירים את כל מיני בעלי החיים שלא לדבר על כך שיש גם צמחים, פטריות, חיידקים, חד-תאיים אחרים ו-וירוסים. היצורים החיים השונים נושאים איתם מטען גנטי שונה במקצת או בהרבה משלנו, והם מבצעים פעולות ומעבדים מידע שאינו נגיש לנו. השיקולים והמידע הנגישים לחיפושיות ביער או לשלשול או חיידק באדמה אינם נגישים לנו, והם זרים לנו כל כך, עד שברוב הזמן וברוב התרבויות אנו מתפתים לחשוב שאין להם גם כל נגיעה לקיומנו שלנו. אנו מתפתים לחשוב שהאדם שולט בטבע או מנותק מהטבע או שהטבע פאסיבי - אם נרצה שהטבע ינוע מנקודה A לנקודה B וישאר בנוקדה זו - הטבע פשוט יציית לנו , כי כך מורה הרצון שלנו לפי מוסדות חברתיים שפיתחנו - כמו השוק או המדינה הדמוקרטית, ובהאתם לטכנולוגיות שפיתחנו כמו סכרים, חומרי הדברה או מכוניות.
אני אומר "תרבות מבוססת מדע" ולא "תרבות מדעית" משום שייתכן שהתרבות הזו כוללת אלמנטים שלאו דווקא הגיעו מתוך המדע. ייתכן לדוגמה ומוסר או חלקים ממנו לא נובעים מהמדע. תרבות מבוססת מדע מנסה להגדיל את חלקו של המדע בביסוס האמת וביסוס המוסר על המדע.
==האם אנחנו כבר נמצאים בתרבות מדעית==
חיי היום יום שלנו וה[[טכנולוגיה]] שלנו [[ציר זמן של המהפכה המדעית|שונו ללא הכר על ידי המדע]]. לדוגמה - עד שלהי המאה ה-19 (ובחלק מהמקומות גם הרבה אחרי כן) כשני שליש מהילדים מתו ממחלות זיהומיות נפוצות כמו שחפת, כולרה, טיפוס ועוד. זה השתנה לגמרי בזכות [[המהפכה המיקרוביולוגית]] - והשינויים המפליגים בתחומים כמו ביולוגיה, רפואה וסניטציה. כאשר אנחנו משתמשים בחשמל, טלפון, מחשב אנחנו מתבססים על המדע.
חיי היום יום שלנו וה[[טכנולוגיה]] שלנו [[ציר זמן של המהפכה המדעית|שונו ללא הכר על ידי המדע]]. לדוגמה - עד שלהי המאה ה-19 (ובחלק מהמקומות גם הרבה אחרי כן) כשני שליש מהילדים מתו ממחלות זיהומיות נפוצות כמו שחפת, כולרה, טיפוס ועוד. זה השתנה לגמרי בזכות [[המהפכה המיקרוביולוגית]] - והשינויים המפליגים בתחומים כמו ביולוגיה, רפואה וסניטציה. כאשר אנחנו משתמשים בחשמל, טלפון, מחשב אנחנו מתבססים על המדע.