47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: + שורה 10:
שורה 11: + + + +
אין תקציר עריכה
'''מניפסט ההר הקודר''' (באנגלית: '''Dark Mountain''') מאת [[פול קינגסנורת']].
'''מניפסט ההר הקודר''' (באנגלית: '''Dark Mountain''') מאת [[פול קינגסנורת']].
==פרק 1 -ללכת על לבה==
רק לעיתים רחוקות, אנשים שעדים להתמוטטות חברתית קיצונית ממקור ראשון מתארים גילוי עמוק כלשהו על אמיתות הקיום האנושי. מה שהם כן מזכירים, אם שואלים אותם, היא ההפתעה שלהם מכמה קל למות.
רק לעיתים רחוקות, אנשים שעדים להתמוטטות חברתית קיצונית ממקור ראשון מתארים גילוי עמוק כלשהו על אמיתות הקיום האנושי. מה שהם כן מזכירים, אם שואלים אותם, היא ההפתעה שלהם מכמה קל למות.
'אנשים מעטים מבינים', כתב [[ג'וזף קונרד]] ב-1896, 'שחייהם, עצם אופיים, יכולותיהם ומעשי הגבורה שלהם, הם רק הביטוי לאמונתם בבטיחות סביבתם.' כתביו של קונרד חשפו את הציביליזציה שיוצאה על ידי [[אימפריאליזם|האימפריאליסטים האירופים]] כדבר שהוא לא הרבה מעבר לאשליה מנחמת, לא רק בלב האפל והבלתי ניתן לכיבוש של אפריקה, אלא בקברים הלבנים של ערי הבירה שלהם. תושבי אותה ציביליזציה האמינו "באופן עיוור בכוח הבלתי ניתן לעמוד בפניו של מוסדותיה ובמוסר שלה, בכוחה ובדעתה של המשטרה", אך ניתן היה לשמור על ביטחונם רק על ידי האיתנות לכאורה של קהל המאמינים בעלי דעה דומה שהיו בסביבתם. מחוץ לחומות, הפראי נשאר קרוב לפני השטח כמו דם מתחת לעור, אם כי תושב העיר כבר לא היה מצויד להתמודד איתו ישירות.
'אנשים מעטים מבינים', כתב [[ג'וזף קונרד]] ב-1896, 'שחייהם, עצם אופיים, יכולותיהם ומעשי הגבורה שלהם, הם רק הביטוי לאמונתם בבטיחות סביבתם.' כתביו של קונרד חשפו את הציביליזציה שיוצאה על ידי [[אימפריאליזם|האימפריאליסטים האירופים]] כדבר שהוא לא הרבה מעבר לאשליה מנחמת, לא רק בלב האפל והבלתי ניתן לכיבוש של אפריקה, אלא בקברים הלבנים של ערי הבירה שלהם. תושבי אותה ציביליזציה האמינו "באופן עיוור בכוח הבלתי ניתן לעמוד בפניו של מוסדותיה ובמוסר שלה, בכוחה ובדעתה של המשטרה", אך ניתן היה לשמור על ביטחונם רק על ידי האיתנות לכאורה של קהל המאמינים בעלי דעה דומה שהיו בסביבתם. מחוץ לחומות, הפראי נשאר קרוב לפני השטח כמו דם מתחת לעור, אם כי תושב העיר כבר לא היה מצויד להתמודד איתו ישירות.
[[ברטרנד ראסל]] תפס את הערוץ הזה בתפיסת עולמו של קונרד, והציע שהסופר "חשב על חיי אדם מתורבתים ונסבלים מבחינה מוסרית כהליכה מסוכנת על קרום דק של לבה שהתקררה בקושי, שעלולה בכל רגע להישבר ולתת להולך הלא זהיר לשקוע במעמקים לוהטים." ראסל וקונרד הגיעו שניהם אל עובדה פשוטה שכל היסטוריון יכול היה לאשר: הציוויליזציה האנושית היא מבנה שביר מאד. היא בנויה על מעט יותר [[מיתוס|מאמונה]]: אמונה בנכונות [[ערך חברתי|ערכיה]], אמונה בחוזקה של מערכת החוק והסדר שלה, אמונה [[כסף|במטבע]] שלה, ומעל הכל אולי, [[אמונה בעתיד הציווליזציה|אמונה בעתידה]].
מרגע שהאמונה הזו מתחילה להתפורר, קריסתה של ציוויליזציה עלולה [[תהליך בלתי הפיך|להפוך לבלתי ניתנת לעצירה]]. זה שציביליזציות נופלות, במוקדם או במאוחר, הוא חוק ההיסטוריה באותה מידה שכוח המשיכה הוא חוק הפיזיקה. מה שנותר לאחר הנפילה הוא תערובת פראית של פסולת תרבות, אנשים מבולבלים וכועסים שהוודאות שלהם בגדה אותם, ואותם כוחות שתמיד היו שם, עמוקים יותר מיסודות חומות העיר: [[הרצון לשרוד]] ו[[הרצון למשמעות]].
==ראו גם==
==ראו גם==