47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 65:
שורה 65: + + + + + + + + + + + + + +
←עימותים בין המדע לבין הדת
* מחקרים על מיניות האדם ועל מגדר, מחקרים על הומוסקסואליות, נזילות מינית, על טרנסים ועל נזילות מגדרית.
* מחקרים על מיניות האדם ועל מגדר, מחקרים על הומוסקסואליות, נזילות מינית, על טרנסים ועל נזילות מגדרית.
* עימות בין [[מודל האב המחמיר]] לבין תפיסות פמיניסטיות ותפיסות לא היררכיות של מוסר. תהליכים כמו [[הרחבת המוסר]] ו[[אבולוציה של מוסר]] שמדגימים כי המוסר אינו דבר קבוע ובלתי משתנה אלא דבר שתלוי גם במסוכמות חברתיות. דוגמה לכך היא [[ביטול העבדות]] של שחורים שנתפסה כדבר טבעי ומוסרי ואף ציווי אלוהי. בעקבות דברים אלו החלו חוקרים לבצע [[חקר המוסר באמצעות מדע]]
* עימות בין [[מודל האב המחמיר]] לבין תפיסות פמיניסטיות ותפיסות לא היררכיות של מוסר. תהליכים כמו [[הרחבת המוסר]] ו[[אבולוציה של מוסר]] שמדגימים כי המוסר אינו דבר קבוע ובלתי משתנה אלא דבר שתלוי גם במסוכמות חברתיות. דוגמה לכך היא [[ביטול העבדות]] של שחורים שנתפסה כדבר טבעי ומוסרי ואף ציווי אלוהי. בעקבות דברים אלו החלו חוקרים לבצע [[חקר המוסר באמצעות מדע]]
==איך יודעים אם דבר הוא אמיתי==
בני אדם בכל התרבויות חקרו את העולם מסביבם, אבל המדע מסתמך יותר ויותר על שילוב של אמפיריציזים - הסתמכות על תצפיות ועל ניתוח מתמטי, ולא על שיטות מחקר אחר. בתרבויות מסורתיות רבות מקור הסמכות היה מסורות עבר וכתבי קודש.
הרומן "שם הורד" מאת אומברטו אקו מאמת בין שתי גישות כדי לנסות להגיע אל האמת. בגישה הדתית מקור האמת הוא בדברי אלוהים. אלה באים לידי ביטוי בטקסטים עתיקים, בדברי נביאים ובמעשי ניסים. בעבר היתה לאנשים קדושים גישה ישירה לאלוהים והם שמעו את האמת מפיו, ורשמו אותה בכתבי הקודש. עם הזמן העולם רחוק יותר מקדושים אלה, אין יותר נביאים ועם הזמן בני האדם מתרחקים מהאמת ויודעים פחות ופחות. כאשר מישהו סותר את האמת יש לרדוף אותו ולפעמים להוציא אותו להורג ובכל מקרה לצנזר את כתביו. גישה זו שונה מאד מהגישה המדעית שבה ידיעת האמת נסמכת על שילוב של תצפיות שניתן לחזור עליהן, הוכחות לוגיות ודיון מנומס לגופו של נושא בין מומחים, וכן רעיונות נוספים כמו ביקורת עמיתים. לפי גישה זו הידע העומד בידי האנושות הולך וגדל. לפי גישה זו - גם אין חשיבות מיוחדת לכתבים עתיקים או לניסים או נבואות - שכן אלו עלולים להיות מוטעים.
בהמשך מדענים וכן קוסמים מודרניים הופכים ספקנים יותר ויותר מול רעיונות כמו ניסים , כוח "על טבעי" או נבואות ומראה שהם במקרים רבים תוצר של אשליות מחוכמות או מחסור בידע. כאשר אנשים בעלי כוחות "על טבעיים" מתבקשים לבצע את הפעולות תחת השגחה קפדנית של מדענים - הם לא מצליחים בכך. במקרים אחרים קוסמים נותנים הסברים טבעיים לפעולות "על טבעיות" ומצליחים לשחזר אותן. עם הזמן מתברר כי כוחות שנראים מוזרים ומשונים הם בהצם חלק ממערכת אחת של חוקים פיזיקליים - לדוגמה מתברר כי חשמל ומגנטיות הם חלק מכוח אחד, וכי כוח זה הוא טבעי.
ההיסטוריון יובל הררי מספק הבדל נוסף בין המדע לדת והוא [[נכונות להודות בבורות]]. לפי הדת, ידועות לנו כל התשובות החשובות באמת, אין צורך לשאול שאלות חדשות ואין טעם לערער על התשובות הקיימות.
איך מבררים מהי התשובה לשאלה מסויימת - הולכים לכומר, ואם הוא לא יודע הוא הולך לבישוף ואם הוא לא יודע הוא מנסה לברר את התשובה בהסתמכות על כתבי קודש עתיקים. המדע לעומת זאת מנסה לעודד ספק כלפי התאוריות שלו עצמו ומעודד אנשים למצוא ממצאים לאישוש או לסתירה של תאוריות קיימות. הנכונות להודות בבורות פותחת פתח לשאול שאלות ולנסות למצוא להן תשובות.
הפיזיקאי ריצ'אריד פיינמן הבחין בהבדל בין המדע לבין דת בהקשר של שמירת רעיונות על פני זמן (בספר [[החדווה שבגילוי דברים]]) לפי פיינמן אחת ההתקדמות הגדולות של האנושות על פני בעלי החיים האחרים היא היכולת להעביר תובנות כלשהן מדור לדור. לדוגמה - מסוכן לאכול פרי כזה וכזה ובטוח לאכול פרי אחר. הדבר זה הוא התפתחות חשובה מאד ומאפשרת לאנושות להעביר ידע על פני הדורות. עם הזמן תובנות אלה התקבעו כאמיתות שאסור לערער עליהן וקיבלו מעמד של קדושה. דבר זה הגיוני כרצון לשמר ידע חשוב להשרדות. במדע לעומת זאת החשיבה היא אחרת - לוקחים רעיונת מסויימים, בוחנים אותם, חלק מצליחים יותר וחלק פחות. מה שעובד - נשאר, עם הזמן מתברר שיש רעיונות חדשים ואז מתברר שגם חלק מהרעיונות המצליחים היו לא מדוייקים ואז זורקים אותם ומאמצים רעיונות מוצלחים יותר.
בספר [[יש אלוהים?]] תוהה הביולוג [[ריצ'רד דוקינס]] מדוע הדת מוצלחת ונפוצה כל כך, מדוע אנשים ממשיכים להאמין בדת חרף כשלונות שלו. לפי דוקינס, הסבר חשוב לאימוץ הדת הוא הנטיה שלנו להאמין להורינו ולדורות הקודמים. נטיה זו חשובה מאד, במיוחד במקומות כמו [[ציידים לקטים]] כדי לשרוד. הוא משווה זאת לנטיה של פרפרי לילה לנווט לפי אור הירח. עם זאת הנטיה הזו להאמין להורינו היא בעלת השפעות לוואי שיכולה להיות מזיקה - והיא הנטיה שלנו להאמין יותר מידי לטענות שהושמעו בידי הורינו. זאת בדומה לנטיה של פרפרי לילה להמשך לנרות ולהשרף. הפרפר לא נשרף בכוונה ואין כאן יתרון אבולוצוני - הטעות בניווט היא תוצר לוואי של תכונה מועילה אחרת. באופן דומה טוען דוקינס כי האמונה הדתית הנפוצה היא תוצר לוואי של תכונות מועילות אחרות שבני האדם ירשו - כמו הנטיה להאמין להורים ולאמץ את נקדות ההשקפה שלהם או הנטיה לשתף פעולה ולסגל לעצמנו נקודות השקפה דומות לאלה של הסביבה שלנו.
==ראו גם==
==ראו גם==