שינויים

* הופעה והתפשטות הנצרות ואחריה האיסלם מתחילה תהליכים של דתות אוניברסליות. לראשונה דתות מאחדות בין עמים שונים. דת אינה של עם מסויים אלה משותפת לאנשים מעמים שונים. כל אדם שמקבל את עיקרי הדת יכול להצטרף אליה. עם זאת הדבר הוא עדיין תלוי גזע - לדוגמה עבדות של שחורים נמשכת במשך מאות שנים למרות שהם עברו לאיסלם או לנצרות. מופיעים [[צידוקים לעבדות]] על רקע רעיונות שונים כמו חמלה נוצרית או דמוקרטיה שמנסים להסביר שעבדות היא דבר נסבל ואף מחויב המציאות או דבר שהוא מוסרי מבחינה דתית כי אלוהים תומך בו.  

* הופעה והתפשטות הנצרות ואחריה האיסלם מתחילה תהליכים של דתות אוניברסליות. לראשונה דתות מאחדות בין עמים שונים. דת אינה של עם מסויים אלה משותפת לאנשים מעמים שונים. כל אדם שמקבל את עיקרי הדת יכול להצטרף אליה. עם זאת הדבר הוא עדיין תלוי גזע - לדוגמה עבדות של שחורים נמשכת במשך מאות שנים למרות שהם עברו לאיסלם או לנצרות. מופיעים [[צידוקים לעבדות]] על רקע רעיונות שונים כמו חמלה נוצרית או דמוקרטיה שמנסים להסביר שעבדות היא דבר נסבל ואף מחויב המציאות או דבר שהוא מוסרי מבחינה דתית כי אלוהים תומך בו.  

* תופעות החילון אגונסטיות ואתאיזם משנות שוב את המוסר - עד לתקופה זו רוב הרעיונות של מוסר, לפחות במערב התקיימו בזכות "סדר נצחי" שנקבע לכאורה בידי אלוהים. דברי אלוהים והמוסר נקבעו לכאורה בכתבי הקודש, מפי נביאים (אנשים שדיברו עם אלוהים) וחכמים וההכרה בנביאים אלה התבטאה על ידי היכולת שלהם לחולל ניסים - מעשים "על טבעיים". החילון המדע והאתאיזים מפקפקים בקיומו של האלוהים ולכן דורשים מקור אחר לגמרי של מוסר - המוסר הופך להיות פרי של מוסכמות חברתיות, של פילוסופיה ושל מאבקים חברתיים. עם זאת מאוחר יותר הוגים חברתיים כמו [[ריצ'ארד דוקינס]] מצביעים על כך שגם המוסר הדתי עבר ועובר בעצם תהליך שינוי בעקבות שינויים חברתיים וטכנולוגיים שונים - נכון שכתבי הקודש אינם משתנים - אבל הפרשנות לכתבי הקודש משתנה עם השנים. חוקים מסויימים (כמו המצווה להרוג יהודי שעבד בשבת) נזנחים ורעיונות אחרים מקבלים פרשנות וניתן להם דגש רב יותר. קיים פקפוק כלפי רעיונות מסורתיים כמו זה של [[מרחבי עיון לא חופפים]] - כלומר שהדת והמדע נוגעים לנושאים שונים ולא ניתן לבחון סוגיות דתיות באמצעות המדע, כמו כן קיים פקפוק ברעיונות לפיהם רק אנשי דת או פילוסופים יכולים לדבר על מוסר או על היתרון שלהם בדיון בנושאים אלה, ואין קשר בין המדע. לפי רעיונות אלה יש קשר חשוב בין מוסר לבין אמת, ויש קשר חשוב בין [[השיטה המדעית]] לבין התקרבות לאמת או לכל הפחות לפסילה של רעויות שגויים ו[[דעות קדומות]].   

* תופעות החילון אגונסטיות ואתאיזם משנות שוב את המוסר - עד לתקופה זו רוב הרעיונות של מוסר, לפחות במערב התקיימו בזכות "סדר נצחי" שנקבע לכאורה בידי אלוהים. דברי אלוהים והמוסר נקבעו לכאורה בכתבי הקודש, מפי נביאים (אנשים שדיברו עם אלוהים) וחכמים וההכרה בנביאים אלה התבטאה על ידי היכולת שלהם לחולל ניסים - מעשים "על טבעיים". החילון המדע והאתאיזים מפקפקים בקיומו של האלוהים ולכן דורשים מקור אחר לגמרי של מוסר - המוסר הופך להיות פרי של מוסכמות חברתיות, של פילוסופיה ושל מאבקים חברתיים. עם זאת מאוחר יותר הוגים חברתיים כמו [[ריצ'ארד דוקינס]] מצביעים על כך שגם המוסר הדתי עבר ועובר בעצם תהליך שינוי בעקבות שינויים חברתיים וטכנולוגיים שונים - נכון שכתבי הקודש אינם משתנים - אבל הפרשנות לכתבי הקודש משתנה עם השנים. חוקים מסויימים (כמו המצווה להרוג יהודי שעבד בשבת) נזנחים ורעיונות אחרים מקבלים פרשנות וניתן להם דגש רב יותר. קיים פקפוק כלפי רעיונות מסורתיים כמו זה של [[מרחבי עיון לא חופפים]] - כלומר שהדת והמדע נוגעים לנושאים שונים ולא ניתן לבחון סוגיות דתיות באמצעות המדע, כמו כן קיים פקפוק ברעיונות לפיהם רק אנשי דת או פילוסופים יכולים לדבר על מוסר או על היתרון שלהם בדיון בנושאים אלה, ואין קשר בין המדע. לפי רעיונות אלה יש קשר חשוב בין מוסר לבין אמת, ויש קשר חשוב בין [[השיטה המדעית]] לבין התקרבות לאמת או לכל הפחות לפסילה של רעויות שגויים ו[[דעות קדומות]].   

* בעקבות רעיונות כמו [[אבלוציה]], ו[[אקולוגיה]] בני אדם רואים קשר גבוה יותר בינם לבין בעלי חיים אחרים ובינם לבין [[מערכות אקולוגיות]]. תנועות של [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] ושל [[זכויות בעלי חיים]] רואות בפגיעה בטבע, בבעלי חיים, ב[[זיהום]] וב[[השפעות סביבתיות]] נוספות סוגים של אלימות כלפי בני אדם החיים כיום, כלפי הדורות הבאים וכלפי בעלי חיים אחרים. אם בעבר אלימות היתה נניח לרצוח מישהו בסכין עולה התודעה שניתן לפגוע באחרים בדרכים עקיפות יותר כמו זיהום או [[כריתת יערות]]. רעיונות כמו [[ספינת החלל כדור הארץ]] , [[מערכות מורכבות]] ו[[הוליזם]] מתחילות להתגבש ולראות קשרים של מערכות שונות זו על זו ושל אנשים בחברות או במדינות שונות שהפיעלות שלהם משפיע על אחרים. עולה צורך חזק יותר בדברים כמו הסכמה חברתית, אנטי גזענות, דמוקרטיה, הקשבה למדענים, סובלנות ועוד - לא רק כדי למנוע מלחמות או רצח עם אלא גם כדי למנוע אסונות סביבתיים שעלולים [[הכחדה של המין האנושי|לסכן את כלל האנושות]].  

* בעקבות רעיונות כמו [[אבלוציה]], ו[[אקולוגיה]] בני אדם רואים קשר גבוה יותר בינם לבין בעלי חיים אחרים ובינם לבין [[מערכות אקולוגיות]]. תנועות של [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] ושל [[זכויות בעלי חיים]] רואות בפגיעה בטבע, בבעלי חיים, ב[[זיהום]] וב[[השפעות סביבתיות]] נוספות סוגים של אלימות כלפי בני אדם החיים כיום, כלפי הדורות הבאים וכלפי בעלי חיים אחרים. אם בעבר אלימות היתה נניח לרצוח מישהו בסכין עולה התודעה שניתן לפגוע באחרים בדרכים עקיפות יותר כמו זיהום או [[כריתת יערות]]. רעיונות כמו [[ספינת החלל כדור הארץ]] , [[מערכות מורכבות]] ו[[הוליזם]] מתחילות להתגבש ולראות קשרים של מערכות שונות זו על זו ושל אנשים בחברות או במדינות שונות שהפיעלות שלהם משפיע על אחרים. עולה צורך חזק יותר בדברים כמו הסכמה חברתית, אנטי גזענות, דמוקרטיה, הקשבה למדענים, סובלנות ועוד - לא רק כדי למנוע מלחמות או רצח עם אלא גם כדי למנוע אסונות סביבתיים שעלולים [[הכחדה של המין האנושי|לסכן את כלל האנושות]].  

==ראו גם==

==ראו גם==