47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 5:
שורה 5: − + − + + + + + +
אין תקציר עריכה
בחברות אנימסטיות מוסר היה לכאורה טבוע בטבעם של הדברים והיה חלק מקיום הקהילה של אנשים במקום מסויים המוסר נגע להתנהגות נכונה כלפי בני אדם אחרים מהשבט, כלפי אנשים אחרים וכלפי בעלי חיים, מקומות, צמחים רוחות המתים ועוד. עם התפתחות דתות פוליתאיסטיות ואתאיסתיות אנשי דת ראו במוסר דבר קבוע, בלתי משתנה, שמצד אחד כל אדם נולד איתו ומצד שני הוא ניתן מטעם אלוהים ומופיע בכתבי הקודש ומפורש על ידי כוהני דת. פילוסופים התווכחו במשך שנים לגבי מהו מוסר ומאיפה הוא מגיע. מדענים חברתיים ראו את המוסר כהבניה חברתית, ולפיכך כיחסי מבחינה תרבותית; יש כיום מדענים שמבצעים [[חקר המוסר באמצעות מדע|חקירות של המוסר באמצעות מדע]] וטוענים שיש קשר בין מדע לבין מוסר. לפי הסברים אלה המוסר אינו ייחודי בהכרח לבני האדם שכן מקורותיו במבנים ביולוגיים שקיימים גם בקרב בעלי חיים אחרים. תפיסה זו של המוסר דומה למדי לתופעות אחרות כמו [[שפה]] - המוסר יושב על "חומרה" כללית שהיא משותפת לרוב בני האדם, בכל התרבויות (למעט לדוגמה פסיכופטים), בדומה ליכולת ללמוד שפה אנושית שמשותפת לכל בני האדם. על גבי תשתית זו יש תהליך לימוד חברתי שבו אנשים לומדים, מה נחשב מוסרי ומה לא בחברה בה הם גדלים - בדומה לרכישת שפה ספיציפית. בדומה להתפתחות שפות שונות במקומות שונים התפתחו דגמי מוסר שונים בחברות שונות, בין היתר על רקע שוני בסביבות מחייה (לדוגמה חברה נוודית מדברית, חברה חקלאית , חברה עירונית ועוד) ועל רקע שוני במבנים חברתיים וטכנולוגיה. עם התפתחות תהליכים כמו [[המהפכה המדעית]], [[עידן הנאורות]], [[גלובליזציה]] ו[[אקולוגיה]] מתקיימים [[תהליך חברתי|תהליכים חברתיים]] ותרבותיים שונים שמשנים את התפיסה המוסרית ובעקבות זאת משתנים גם [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] ואף יש פיתוחים טכנולוגיים שיכולים לתמוך בכיוון זה. דוגמאות אלה כוללות לדוגמה את [[התנועה לביטול העבדות]], התנועה למעבר לרפובליקות ודמוקרטיות ויציאה מ[[מלוכנות]], תנועות שונות למאבק ב[[גזענות]], [[התנועה הפמינסטית]], [[התנועה הפרוגרסיבית]] ותנועות למען [[סביבתנות]] ו[[קיימות]].
בחברות אנימסטיות מוסר היה לכאורה טבוע בטבעם של הדברים והיה חלק מקיום הקהילה של אנשים במקום מסויים המוסר נגע להתנהגות נכונה כלפי בני אדם אחרים מהשבט, כלפי אנשים אחרים וכלפי בעלי חיים, מקומות, צמחים רוחות המתים ועוד. עם התפתחות דתות פוליתאיסטיות ואתאיסתיות אנשי דת ראו במוסר דבר קבוע, בלתי משתנה, שמצד אחד כל אדם נולד איתו ומצד שני הוא ניתן מטעם אלוהים ומופיע בכתבי הקודש ומפורש על ידי כוהני דת. פילוסופים התווכחו במשך שנים לגבי מהו מוסר ומאיפה הוא מגיע. מדענים חברתיים ראו את המוסר כהבניה חברתית, ולפיכך כיחסי מבחינה תרבותית; יש כיום מדענים שמבצעים [[חקר המוסר באמצעות מדע|חקירות של המוסר באמצעות מדע]] וטוענים שיש קשר בין מדע לבין מוסר. לפי הסברים אלה המוסר אינו ייחודי בהכרח לבני האדם שכן מקורותיו במבנים ביולוגיים שקיימים גם בקרב בעלי חיים אחרים. תפיסה זו של המוסר דומה למדי לתופעות אחרות כמו [[שפה]] - המוסר יושב על "חומרה" כללית שהיא משותפת לרוב בני האדם, בכל התרבויות (למעט לדוגמה פסיכופטים), בדומה ליכולת ללמוד שפה אנושית שמשותפת לכל בני האדם. על גבי תשתית זו יש תהליך לימוד חברתי שבו אנשים לומדים, מה נחשב מוסרי ומה לא בחברה בה הם גדלים - בדומה לרכישת שפה ספיציפית. בדומה להתפתחות שפות שונות במקומות שונים התפתחו דגמי מוסר שונים בחברות שונות, בין היתר על רקע שוני בסביבות מחייה (לדוגמה חברה נוודית מדברית, חברה חקלאית , חברה עירונית ועוד) ועל רקע שוני במבנים חברתיים וטכנולוגיה. עם התפתחות תהליכים כמו [[המהפכה המדעית]], [[עידן הנאורות]], [[גלובליזציה]] ו[[אקולוגיה]] מתקיימים [[תהליך חברתי|תהליכים חברתיים]] ותרבותיים שונים שמשנים את התפיסה המוסרית ובעקבות זאת משתנים גם [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] ואף יש פיתוחים טכנולוגיים שיכולים לתמוך בכיוון זה. דוגמאות אלה כוללות לדוגמה את [[התנועה לביטול העבדות]], התנועה למעבר לרפובליקות ודמוקרטיות ויציאה מ[[מלוכנות]], תנועות שונות למאבק ב[[גזענות]], [[התנועה הפמינסטית]], [[התנועה הפרוגרסיבית]] ותנועות למען [[סביבתנות]] ו[[קיימות]].
במהלך אלפי השנים האחרונות ניתן לראות שינויים שונים בתפיסות מוסריות של חברות ויחידים. דוגמאות לכך כוללות:
* המעבר מחברות אנימסטיות שבהן כולם חברים בקהילה משותפת, לקהילות גדולות יותר של נגידויות, שבטים וערי-מדינה שבהן יש היררכיה פוליטית, מעמדית והבחנה מוסרית בין בני אדם שונים. עם זאת החברות האנימסייות החילו במקרים רבים את המוסר רק על חברי החבורה או השבט שלהם והיו נתונים במאבקים מתמידים על טריטוריה והגנה מול שבטים יריבים. יש קושי לקיים שלום ואנטי גזענות בחברה שבה השבטים האחרים מאימים על הקיום שלך. מבנים של [[ציידים לקטים]] גם התקשו לקיים חברות גדולות ולכן היה קושי להחיל אמות מידה של מוסר על זרים ולשתף איתם פעולה.
* רעיונות המוסר היהודי - בניגוד לחברות המעמדיות מאד של מצרים ומספוטמיה, ביהדות התפתח לאט רעיונות מוסר שווינים. במקום "אבות אכלו בוסר שיני בנים תכהנה" התפתח הרעיון של "איש בחטאו ימות". בחברות מספוטמיה נפוץ הרעיון כי אב המשפחה הוא השליט והבעלים על שאר המשפחה ואחראי לריסון שלהם. זהו חלק מרעיון שקיים עד היום של [[מודל האב המחמיר]]. לפי רעיון זה נשים וילדים הם רכוש של אב המשפחה (גם המורחבת). מעשים לא מוסריים שלהם מכתימים אותו. מעשים לא מוסריים של אב המשפחה יכולים לקבל עונש כמו הרג ילדים, מכירת ילדות לשפחות וכו'. ביהדות התקיים תהליך שבו כל אדם אחראי להתנהגות מוסרית שלו ונשים וילדים אינם רכוש האב. כמו כן ביהדות התפתחו חוקי מוסר אוניברסליים יותר (לפחות בתוך החברה פנימה) - לכל בני האדם המקבלים את היהדות יש חוקי מוסר אחידים- ללא הפרדה בין "אדם נעלה" לבין "אדם נקלה". כמו כן נדחה הרעיון של "עין תחת עין" תמורת רעיונות כמו זה שאלוהים גומל לרשעים ולא תמיד תפקיד החברה להעניש אותם בצורה של הרג או כריתת איברים. היהדות נעה בין יחס של עוינות ואף רצח עם כלפי עמים יריבים לכיוון של שילוב וסובלנות כלפי עמים אחרים כמו חוקים למען מהגרים (גרים) או למען רווחה של [[עבדים]]. רעיונות נוספים ביהדות נוגעים לאמפתיה וסיוע כלכלי לעניים כמו רעיונות של [[שמיטה]] , [[מעשר]] ועוד.
* המדענים הראשונים מופיעים בים האיגאי ליד יוון . הם הראשונים שמסבירים את העולם ללא נוכחות של אלים וללא הצדקות תאולוגיות לתופעות שונות. מתחיל להווצר דיון מאיפה הגיעו בני האדם, כיצד יודעים אם התנהגות מסויימת היא מוסרית. הוגים כמו [[דמוקריטוס]] מעלים ספקות כלפי הפרדה גזעית טבעית ועבדות ומתייחסים לאנשים שונים בצורה דומה.
* הופעה והתפשטות הנצרות ואחריה האיסלם מתחילה תהליכים של דתות אוניברסליות. לראשונה דתות מאחדות בין עמים שונים. דת אינה של עם מסויים אלה משותפת לאנשים מעמים שונים. כל אדם שמקבל את עיקרי הדת יכול להצטרף אליה. עם זאת הדבר הוא עדיין תלוי גזע - לדוגמה עבדות של שחורים נמשכת במשך מאות שנים למרות שהם עברו לאיסלם או לנצרות. מופיעים [[צידוקים לעבדות]] על רקע רעיונות שונים כמו חמלה נוצרית או דמוקרטיה שמנסים להסביר שעבדות היא דבר נסבל ואף מחויב המציאות או דבר שהוא מוסרי מבחינה דתית כי אלוהים תומך בו.
* תופעות החילון אגונסטיות ואתאיזם משנות שוב את המוסר - עד לתקופה זו רוב הרעיונות של מוסר, לפחות במערב התקיימו בזכות "סדר נצחי" שנקבע לכאורה בידי אלוהים. דברי אלוהים והמוסר נקבעו לכאורה בכתבי הקודש, מפי נביאים (אנשים שדיברו עם אלוהים) וחכמים וההכרה בנביאים אלה התבטאה על ידי היכולת שלהם לחולל ניסים - מעשים "על טבעיים". החילון המדע והאתאיזים מפקפקים בקיומו של האלוהים ולכן דורשים מקור אחר לגמרי של מוסר - המוסר הופך להיות פרי של מוסכמות חברתיות, של פילוסופיה ושל מאבקים חברתיים. עם זאת מאוחר יותר הוגים חברתיים כמו [[ריצ'ארד דוקינס]] מצביעים על כך שגם המוסר הדתי עבר ועובר בעצם תהליך שינוי בעקבות שינויים חברתיים וטכנולוגיים שונים - נכון שכתבי הקודש אינם משתנים - אבל הפרשנות לכתבי הקודש משתנה עם השנים. חוקים מסויימים (כמו המצווה להרוג יהודי שעבד בשבת) נזנחים ורעיונות אחרים מקבלים פרשנות וניתן להם דגש רב יותר. קיים פקפוק כלפי רעיונות מסורתיים כמו זה של [[מרחבי עיון לא חופפים]] - כלומר שהדת והמדע נוגעים לנושאים שונים ולא ניתן לבחון סוגיות דתיות באמצעות המדע, כמו כן קיים פקפוק ברעיונות לפיהם רק אנשי דת או פילוסופים יכולים לדבר על מוסר או על היתרון שלהם בדיון בנושאים אלה, ואין קשר בין המדע. לפי רעיונות אלה יש קשר חשוב בין מוסר לבין אמת, ויש קשר חשוב בין [[השיטה המדעית]] לבין התקרבות לאמת או לכל הפחות לפסילה של רעויות שגויים ו[[דעות קדומות]].
* בעקבות רעיונות כמו [[אבלוציה]], ו[[אקולוגיה]] בני אדם רואים קשר גבוה יותר בינם לבין בעלי חיים אחרים ובינם לבין [[מערכות אקולוגיות]]. תנועות של [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] ושל [[זכויות בעלי חיים]] רואות בפגיעה בטבע, בבעלי חיים, ב[[זיהום]] וב[[השפעות סביבתיות]] נוספות סוגים של אלימות כלפי בני אדם החיים כיום, כלפי הדורות הבאים וכלפי בעלי חיים אחרים. אם בעבר אלימות היתה נניח לרצוח מישהו בסכין עולה התודעה שניתן לפגוע באחרים בדרכים עקיפות יותר כמו זיהום או [[כריתת יערות]]. רעיונות כמו [[ספינת החלל כדור הארץ]] , [[מערכות מורכבות]] ו[[הוליזם]] מתחילות להתגבש ולראות קשרים של מערכות שונות זו על זו ושל אנשים בחברות או במדינות שונות שהפיעלות שלהם משפיע על אחרים. עולה צורך חזק יותר בדברים כמו הסכמה חברתית, אנטי גזענות, דמוקרטיה, הקשבה למדענים, סובלנות ועוד - לא רק כדי למנוע מלחמות או רצח עם אלא גם כדי למנוע אסונות סביבתיים שעלולים [[הכחדה של המין האנושי|לסכן את כלל האנושות]].
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[הרחבת המוסר]]
* [[הרחבת המוסר]]