שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
תקלדה
שורה 4: שורה 4:  
נכון לשנת 2009 גורמי הסיכון הבריאותיים לתמותה בעולם כוללים [[לחץ דם גבוה]] (13% מהתמותה ברחבי העולם), [[עישון|עישון טבק]] (9%), [[השפעות בריאותיות של סוכר|כמות גבוהה של סוכר בדם]] (6%), [[השפעות בריאותיות של פעילות גופנית|מחסור בפעילות גופנית]] (6%), ו[[השמנת יתר]] (5%). גורמים אלה מעלים את הסיכון לתחלואה ותמותה ממחלות כרוניות כמו [[מחלות לב]], [[סוכרת]] ו[[סרטן]]. הם משפיעים על מדינות בכל רמות ההכנסה - מדינות עשירות, בינוניות ועניות.{{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009}} בנוסף אליהם גורמים סיכון מוכרים על ידי ארגון הבריאות העולמי כוללים גם [[צריכת אלכוהול]], רמה גבוהה של [[כולסטרול|כולסטרול בדם]] ו[[תזונה גרועה]] (לדוגמה צריכה נמוכה של ירקות ופירות). [http://www.who.int/gho/ncd/risk_factors/en/]. נוסף להשפעה על התמותה, גורמי סיכון שונים עלולים לגרום ל[[נטל תחלואה]] כלומר גם למחלות כרוניות או ל[[נכות]]. קיימים גורמים נוספים הגורמים לסיכוני בריאות כמו [[לחץ נפשי|לחץ נפשי עודף]], [[דיכאון]], [[תאונות דרכים]], [[זיהום]] ועוד.  
 
נכון לשנת 2009 גורמי הסיכון הבריאותיים לתמותה בעולם כוללים [[לחץ דם גבוה]] (13% מהתמותה ברחבי העולם), [[עישון|עישון טבק]] (9%), [[השפעות בריאותיות של סוכר|כמות גבוהה של סוכר בדם]] (6%), [[השפעות בריאותיות של פעילות גופנית|מחסור בפעילות גופנית]] (6%), ו[[השמנת יתר]] (5%). גורמים אלה מעלים את הסיכון לתחלואה ותמותה ממחלות כרוניות כמו [[מחלות לב]], [[סוכרת]] ו[[סרטן]]. הם משפיעים על מדינות בכל רמות ההכנסה - מדינות עשירות, בינוניות ועניות.{{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009}} בנוסף אליהם גורמים סיכון מוכרים על ידי ארגון הבריאות העולמי כוללים גם [[צריכת אלכוהול]], רמה גבוהה של [[כולסטרול|כולסטרול בדם]] ו[[תזונה גרועה]] (לדוגמה צריכה נמוכה של ירקות ופירות). [http://www.who.int/gho/ncd/risk_factors/en/]. נוסף להשפעה על התמותה, גורמי סיכון שונים עלולים לגרום ל[[נטל תחלואה]] כלומר גם למחלות כרוניות או ל[[נכות]]. קיימים גורמים נוספים הגורמים לסיכוני בריאות כמו [[לחץ נפשי|לחץ נפשי עודף]], [[דיכאון]], [[תאונות דרכים]], [[זיהום]] ועוד.  
   −
בנוסף קיימים גורמים סיכון בריאותיים שמעלים סיכון לחלות במחלות זיהומיות הנגרמות על ידי חיידקים, וירוסים, פיטריות וטפילים שונים. מחלות אלה כוללות מחלות נפוצות כמו שפעת, כולרה, מלאריה, שחפת, סארס, אבולה, איידס [[קורונה]] ועוד. גורמי סיכון בריאותי בהקשר זה נוגעים להעברת גורמי מחלה בין בעלי חיים ובני אדם, והפצת מחלות על ידי בני אדם או בעלי חיים. הדברים כוללים דברים כמו צריכת מזון מהחי ו[[חקלאות תעשייתית]], [[התרגלות לאנטיביוטיקה]], קיום יחסי מין לא מוגנים, היגיינה, הפצת מגיפות על ידי מטוסים ואוניות, השפעות של משתנים חברתיים כמו עוני צפיפות ותזונה על המערכת החיסונית ועל הפצת מחלות ועוד.  
+
בנוסף קיימים גורמים סיכון בריאותיים שמעלים סיכון לחלות במחלות זיהומיות הנגרמות על ידי חיידקים, וירוסים, פטריות וטפילים שונים. מחלות אלה כוללות מחלות נפוצות כמו שפעת, כולרה, מלריה, שחפת, סארס, אבולה, איידס [[קורונה]] ועוד. גורמי סיכון בריאותי בהקשר זה נוגעים להעברת גורמי מחלה בין בעלי חיים ובני אדם, והפצת מחלות על ידי בני אדם או בעלי חיים. הדברים כוללים דברים כמו צריכת מזון מהחי ו[[חקלאות תעשייתית]], [[התרגלות לאנטיביוטיקה]], קיום יחסי מין לא מוגנים, היגיינה, הפצת מגיפות על ידי מטוסים ואוניות, השפעות של משתנים חברתיים כמו עוני צפיפות ותזונה על המערכת החיסונית ועל הפצת מחלות ועוד.  
    
בנוסף לגורמי סיכון הנוגעים להחלטה אישית כמו עישון או [[תזונה]] יש גם [[גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות]] כמו [[אי שוויון כלכלי]], [[הדרה חברתית]], [[אבטלה]], [[התמכרות]] ועוד. גם לגורמי סיכון בריאותיים הנתפסים כאישיים - כמו עישון טבק לדוגמה, יש מימדים חברתיים - לדוגמה קיום של מגבלות על [[שיווק מוצרי טבק לבני נוער]] או חוסר קיומן של מגבלות כאלה.  
 
בנוסף לגורמי סיכון הנוגעים להחלטה אישית כמו עישון או [[תזונה]] יש גם [[גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות]] כמו [[אי שוויון כלכלי]], [[הדרה חברתית]], [[אבטלה]], [[התמכרות]] ועוד. גם לגורמי סיכון בריאותיים הנתפסים כאישיים - כמו עישון טבק לדוגמה, יש מימדים חברתיים - לדוגמה קיום של מגבלות על [[שיווק מוצרי טבק לבני נוער]] או חוסר קיומן של מגבלות כאלה.  
שורה 88: שורה 88:  
לפי Jean Ziegler, מי שהייתה כתבת מיוחדת בנושא הזכות למזון מטעם האו"ם בשנים 2000-2008, [[תמותה]] עקב תזונה לקויה ותת תזונה אחראית ל-58% מהתמותה בעולם בשנת 2006, כ-62 מיליון אנשים בשנה שמתים ממגוון מצבים הנגרמים עקב תזונה לקויה זו. אחד מכל 12 אנשים בעולם סובל מתת תזונה.<ref name="library.thinkquest.org">http://library.thinkquest.org/C002291/high/present/stats.htm</ref> בשנת 2006 מתו מעל 36 מיליון איש עקב [[רעב]] או עקב מחלות שנגרמו עקב מחסור במיקרו-נוטריאטנים (ויטמינים ומינרלים). <ref>Jean Ziegler '''L'Empire de la honte''',Fayard ,2007 ,978-2-253-12115-2,page 130</ref>
 
לפי Jean Ziegler, מי שהייתה כתבת מיוחדת בנושא הזכות למזון מטעם האו"ם בשנים 2000-2008, [[תמותה]] עקב תזונה לקויה ותת תזונה אחראית ל-58% מהתמותה בעולם בשנת 2006, כ-62 מיליון אנשים בשנה שמתים ממגוון מצבים הנגרמים עקב תזונה לקויה זו. אחד מכל 12 אנשים בעולם סובל מתת תזונה.<ref name="library.thinkquest.org">http://library.thinkquest.org/C002291/high/present/stats.htm</ref> בשנת 2006 מתו מעל 36 מיליון איש עקב [[רעב]] או עקב מחלות שנגרמו עקב מחסור במיקרו-נוטריאטנים (ויטמינים ומינרלים). <ref>Jean Ziegler '''L'Empire de la honte''',Fayard ,2007 ,978-2-253-12115-2,page 130</ref>
   −
לפי קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים של האו"ם (יוניצ"ף - UNICEF) משנת 2016, כמעט מחצית מתמותת הילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם נובעת מתת תזונה, כלומר כ-3 מיליון מקרי מוות של ילדים בשנה. {{הערה| הערכה זו מבוססת על מחקר משנת 2016 של יוזמה בינלאומית בשם The Global Nutrition Report , ששותפים לה ארגון הבריאות העולמי, יוני"צף, וגורמים פרטיים כמו ביל גייטס. ראו Kate Kelland, [https://www.huffingtonpost.com/entry/nearly-half-of-deaths-of-children-under-5-due-to-malnutrition-report_us_57602596e4b0e4fe5143c50e Nearly Half Of Deaths Of Children Under 5 Due To Malnutrition: Report] huffington post,06/14/2016, [http://www.globalnutritionreport.org/the-report-2016/ The Global Nutrition Report 2016], The Global Nutrition Report}}{{הערה|שם=UNICEF1}} תת תזונה גורמת להגברת הסיכון למוות ממחלות מדבקות, מגבירה את התדירות והחומרה של מחלות כאלה, ומשהה שיקום של הגוף. קשרי הגומלין בין תת-תזונה לבין תחלואה יכולה ליצור מחזור קטלני של תחלואה הולכת ומחריפה, ומצב תזונתי הולך ומחריף. נכון ל-2016 תת-תזונה בקרב ילדים נפוצה במיוחד בחלקים של אפריקה ואסיה - במיוחד כאלה הסובלים מדיקטטורה, עוני חריף ומלחמות או מלחמות אזרחים כמו אפגניסטן, פקיסטן, תימן, אריתראה, קוריאה הצפונית, הרפובליקה של קונגו ועוד. {{הערה|שם=UNICEF1| [https://data.unicef.org/topic/nutrition/malnutrition/ Undernutrition contributes to nearly half of all deaths in children under 5 and is widespread in Asia and Africa], יוניצ"ף}}
+
לפי קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים של האו"ם (יוניצ"ף - UNICEF) משנת 2016, כמעט מחצית מתמותת הילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם נובעת מתת תזונה, כלומר כ-3 מיליון מקרי מוות של ילדים בשנה. {{הערה| הערכה זו מבוססת על מחקר משנת 2016 של יוזמה בינלאומית בשם The Global Nutrition Report , ששותפים לה ארגון הבריאות העולמי, יוניצ"ף, וגורמים פרטיים כמו ביל גייטס. ראו Kate Kelland, [https://www.huffingtonpost.com/entry/nearly-half-of-deaths-of-children-under-5-due-to-malnutrition-report_us_57602596e4b0e4fe5143c50e Nearly Half Of Deaths Of Children Under 5 Due To Malnutrition: Report] huffington post,06/14/2016, [http://www.globalnutritionreport.org/the-report-2016/ The Global Nutrition Report 2016], The Global Nutrition Report}}{{הערה|שם=UNICEF1}} תת תזונה גורמת להגברת הסיכון למוות ממחלות מדבקות, מגבירה את התדירות והחומרה של מחלות כאלה, ומשהה שיקום של הגוף. קשרי הגומלין בין תת-תזונה לבין תחלואה יכולה ליצור מחזור קטלני של תחלואה הולכת ומחריפה, ומצב תזונתי הולך ומחריף. נכון ל-2016 תת-תזונה בקרב ילדים נפוצה במיוחד בחלקים של אפריקה ואסיה - במיוחד כאלה הסובלים מדיקטטורה, עוני חריף ומלחמות או מלחמות אזרחים כמו אפגניסטן, פקיסטן, תימן, אריתראה, קוריאה הצפונית, הרפובליקה של קונגו ועוד. {{הערה|שם=UNICEF1| [https://data.unicef.org/topic/nutrition/malnutrition/ Undernutrition contributes to nearly half of all deaths in children under 5 and is widespread in Asia and Africa], יוניצ"ף}}
    
תת תזונה כזו יכולה לפגוע בהתפתחות ילדים {{הערה|שם=UNICEF1}}, דבר שעלול ליצור [[מלכודת עוני]] שתמשיך את הפגיעה של עוני- מחלות מדבקות ותת-תזונה גם לדור הבא.  
 
תת תזונה כזו יכולה לפגוע בהתפתחות ילדים {{הערה|שם=UNICEF1}}, דבר שעלול ליצור [[מלכודת עוני]] שתמשיך את הפגיעה של עוני- מחלות מדבקות ותת-תזונה גם לדור הבא.  
שורה 273: שורה 273:  
מחקרים מצאו כי שעות שינה מעטות או מרובות מידי קשורות לסיכוי תמותה גבוה יותר. מחקר שנערך בקרב 82 אלף נשים במשך 14 בדק את השפעת שעות השינה על הסיכוי למוות בזמן המחקר. לאחר התאמות לגיל, עישון, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית, דיכאון, נחירות, עודף משקל והיסטוריה של מקרי סרטן ומחלות לב, המחקר מצא כי שינה של פחות מ-6 שעות או יותר מ-7 שעות קשורה סטטיסטית לסיכוי תמותה מוגבר. נשים ישנו 5 שעות או פחות היו בעלות סיכוי מוגבר ב-15% לתמותה ביחס לקבוצה שישנה 6 או 7 שעות בלילה. נשים שישנו 8 שעות היו בעלות סיכוי תמותה גבוהים ב-12% ואלו שישנו 9 שעות או יותר היו בעלות סיכוי תמותה גבוהים ב-42%. {{הערה|Patel SRAyas NTMal hotra MR et al. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15164896 A prospective study of sleep duration and mortality risk in women]. Sleep 2004;2004 May 1;27(3):440-4.}} מחקר על מעל מיליון גברים ונשים שנערך ללא התחשבות בגורמי סיכון נוספים מצא כי לנדודי שינה אין השפעה על הסיכון למוות במהלך הניסוי. אלו ששרדו הכי טוב את הניסוי היו אנשים שישנו במשך 7 שעות בלילה, מי שישנו 6 שעות או פחות או 8 שעות או יותר היו בעלי סיכוי גבוה במקצת לתמותה. מי שישנו 8.5 שעות או יותר ומי שישנו 3.5 עד 4.5 שעות בלילה היו בעלי סיכון מוגבר של 15% לתמותה במהלך הניסוי. כמו כן המחקר העלה חשד כי חולים שלקחו גלולות שינה היו בעלי סיכון מוגבר לתמותה. {{הערה|[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11825133 Mortality associated with sleep duration and insomnia] Arch Gen Psychiatry. 2002 Feb;59(2):131-6.}}
 
מחקרים מצאו כי שעות שינה מעטות או מרובות מידי קשורות לסיכוי תמותה גבוה יותר. מחקר שנערך בקרב 82 אלף נשים במשך 14 בדק את השפעת שעות השינה על הסיכוי למוות בזמן המחקר. לאחר התאמות לגיל, עישון, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית, דיכאון, נחירות, עודף משקל והיסטוריה של מקרי סרטן ומחלות לב, המחקר מצא כי שינה של פחות מ-6 שעות או יותר מ-7 שעות קשורה סטטיסטית לסיכוי תמותה מוגבר. נשים ישנו 5 שעות או פחות היו בעלות סיכוי מוגבר ב-15% לתמותה ביחס לקבוצה שישנה 6 או 7 שעות בלילה. נשים שישנו 8 שעות היו בעלות סיכוי תמותה גבוהים ב-12% ואלו שישנו 9 שעות או יותר היו בעלות סיכוי תמותה גבוהים ב-42%. {{הערה|Patel SRAyas NTMal hotra MR et al. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15164896 A prospective study of sleep duration and mortality risk in women]. Sleep 2004;2004 May 1;27(3):440-4.}} מחקר על מעל מיליון גברים ונשים שנערך ללא התחשבות בגורמי סיכון נוספים מצא כי לנדודי שינה אין השפעה על הסיכון למוות במהלך הניסוי. אלו ששרדו הכי טוב את הניסוי היו אנשים שישנו במשך 7 שעות בלילה, מי שישנו 6 שעות או פחות או 8 שעות או יותר היו בעלי סיכוי גבוה במקצת לתמותה. מי שישנו 8.5 שעות או יותר ומי שישנו 3.5 עד 4.5 שעות בלילה היו בעלי סיכון מוגבר של 15% לתמותה במהלך הניסוי. כמו כן המחקר העלה חשד כי חולים שלקחו גלולות שינה היו בעלי סיכון מוגבר לתמותה. {{הערה|[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11825133 Mortality associated with sleep duration and insomnia] Arch Gen Psychiatry. 2002 Feb;59(2):131-6.}}
   −
מחקר שנערך על אוכלוסיה כפרית מצא כי יש קשר בין השמנה לבין מחסור בשעות שינה (אם כי הקשר יכול להיות שהשמנה או גורם אחר הקשור בה גורמת להפרעות שינה). [http://jamanetwork.com/journals/jamainternalmedicine/fullarticle/410832] מחקר אחר מצא כי תינוקות שישנו מעט שעות היו בעלי סיכון גבוה יותר לסבול מהשמנת יתר בשלב מאוחר יותר בילדות שלהם. [http://archpedi.ama-assn.org/cgi/content/abstract/162/4/305] מחקרים שונים שנעשו בקרב נשים מצאו כי יש קשר בין משקל גוף גבוה לבין שעות שינה מעטות מידי או רבות מידי ביחס לממוצע. [http://jamanetwork.com/journals/jamainternalmedicine/fullarticle/410832]
+
מחקר שנערך על אוכלוסייה כפרית מצא כי יש קשר בין השמנה לבין מחסור בשעות שינה (אם כי הקשר יכול להיות שהשמנה או גורם אחר הקשור בה גורמת להפרעות שינה). [http://jamanetwork.com/journals/jamainternalmedicine/fullarticle/410832] מחקר אחר מצא כי תינוקות שישנו מעט שעות היו בעלי סיכון גבוה יותר לסבול מהשמנת יתר בשלב מאוחר יותר בילדות שלהם. [http://archpedi.ama-assn.org/cgi/content/abstract/162/4/305] מחקרים שונים שנעשו בקרב נשים מצאו כי יש קשר בין משקל גוף גבוה לבין שעות שינה מעטות מידי או רבות מידי ביחס לממוצע. [http://jamanetwork.com/journals/jamainternalmedicine/fullarticle/410832]
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט