47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 48:
שורה 48: + − +
←תחילת המדע המודרני
[[קובץ:Somer Francis Bacon.jpg|ממוזער|120px|דיוקן של [[פרנסיס בייקון]] בשנת 1617.]]
[[קובץ:Somer Francis Bacon.jpg|ממוזער|120px|דיוקן של [[פרנסיס בייקון]] בשנת 1617.]]
* 1620 - הפילוסוף האנגלי '''[[פרנסיס בייקון]]''' מפרסם את "נובום אורגנום והתחיה הגדולה". זו תוכנית ליצירה שאפתנית שתקרא "התחייה הגדולה", במסגרתה יאורגן מחדש הידע האנושי. בייקון נחשב אבי '''"[[השיטה המדעית]]"''' והאמפריציזם. בייקון דחה את הסכולסטיקה שהייתה אופן הדיון הפילוסופי של זמנו. במקום לוגיקה בלבד, הוא מצדד בשימוש בהבנת העולם גם על ידי ניסויים. הוויכוחים הפילוסופיים בני זמנו נראו לבייקון ויכוחי סרק: כל פילוסוף מפרש את העולם באמצעות דעותיו, יוצא שהוא מבין מה שדעותיו מלמדות אותו ולכן העובדות תואמות תמיד את הדעות בלי קשר לאמיתותן. לגישתו, בני אדם רואים מה שנוח להם ונוח להם לראות שצדקו, כך הופכת כל דעה לשיפוט מוקדם, לדעה קדומה ולאמונה טפלה. הפילוסופים הם דיקטטורים של ממלכת הרוח וצריך להשתחרר מהם. יצירה זו השפיעה, כדבריו של ג'יימס אופי יורמסון, "לא רק על התפתחות המדע אלא גם על ההשקפה הבריטית הטיפוסית אודות ההכרה והמתודה המדעית, כפי שזו התגלמה בהגויותיהם של ג'ון לוק, ג'ורג' ברקלי, דייוויד יום, ג'ון סטיוארט מיל ו[[ברטראנד ראסל]]." בייקון טובע את הסיסמה '''"[[ידע הוא כוח]]"'''. הוא ממבשרי [[רעיון הקידמה]] - הוא מהראשונים לטעון כי ככל שבני האדם ידעו יותר על העולם, כך יהיה לאנושות קל יותר לשלוט בו, ובכך לשפר את חיינו, ו[[תוחלת חיים|להאריך אותם]].
* 1620 - הפילוסוף האנגלי '''[[פרנסיס בייקון]]''' מפרסם את "נובום אורגנום והתחיה הגדולה". זו תוכנית ליצירה שאפתנית שתקרא "התחייה הגדולה", במסגרתה יאורגן מחדש הידע האנושי. בייקון נחשב אבי '''"[[השיטה המדעית]]"''' והאמפריציזם. בייקון דחה את הסכולסטיקה שהייתה אופן הדיון הפילוסופי של זמנו. במקום לוגיקה בלבד, הוא מצדד בשימוש בהבנת העולם גם על ידי ניסויים. הוויכוחים הפילוסופיים בני זמנו נראו לבייקון ויכוחי סרק: כל פילוסוף מפרש את העולם באמצעות דעותיו, יוצא שהוא מבין מה שדעותיו מלמדות אותו ולכן העובדות תואמות תמיד את הדעות בלי קשר לאמיתותן. לגישתו, בני אדם רואים מה שנוח להם ונוח להם לראות שצדקו, כך הופכת כל דעה לשיפוט מוקדם, לדעה קדומה ולאמונה טפלה. הפילוסופים הם דיקטטורים של ממלכת הרוח וצריך להשתחרר מהם. יצירה זו השפיעה, כדבריו של ג'יימס אופי יורמסון, "לא רק על התפתחות המדע אלא גם על ההשקפה הבריטית הטיפוסית אודות ההכרה והמתודה המדעית, כפי שזו התגלמה בהגויותיהם של ג'ון לוק, ג'ורג' ברקלי, דייוויד יום, ג'ון סטיוארט מיל ו[[ברטראנד ראסל]]." בייקון טובע את הסיסמה '''"[[ידע הוא כוח]]"'''. הוא ממבשרי [[רעיון הקידמה]] - הוא מהראשונים לטעון כי ככל שבני האדם ידעו יותר על העולם, כך יהיה לאנושות קל יותר לשלוט בו, ובכך לשפר את חיינו, ו[[תוחלת חיים|להאריך אותם]].
* הפיכת המדע והמתמטיקה לתהליך פומבי ועידוד שיתוף פעולה (לפני 1648) הצרפתי '''מרן מרסן''' שהיה כומר ומתמיטקאי מקיים קשרים ענפים עם מתמטיקאים ומדענים חשובים באירופה ובכללם פייר דה פרמה, בלז פסקל, רנה דקארט, כריסטיאן הויגנס, גלילאו גליליי, אוונג'ליסטה טוריצ'לי, ג'ון פל ותומאס הובס. עד לתקופה זו היו חוקרים, במיוחד במתמטיקה שנהגו לשמור על חשאיות ואף על סודיות כדי לפתח שיטות חדשות ובזכות הסודיות להיות מסוגלים להשכיר את כישוריהם. חוקרים אחרים כמו פרמה ראו במתמטיקה שעשוע והוכחה לעליונתם על אחרים ולא ששו לפרסם אותן. מרסן עודד את החוקרים לפרסם את תוצאות מחקריהם בפומבי במקום לשמור אותם בסוד. הוא שילב בכך את יכולותיו הבין אישיות כמו גם הפעלת לחצים ואיומים לחשוף חומרים שנשלח אליו באופן פרטי, לחצים ופיתויים אלה הובילו לפרסום מאמרים רבים של מדענים ומתמטיקאים מכל רחבי אירופה. דבר זה היה אחד היסודות החשובים ביותר של המדע המודרני והוא פרסום פומבי וברור ככל האפשר של המחקרים, במטרה שאנשים אחרים יוכלו להבין את הטענות במחקר לשחזר נוסויים ולשתף בעצמם מחקרים שהם עבדו עליהם. אפיקי הפרנסה של מדענים ושל מתמטקיאים שונו - עם על ידי כספים של המדינה , כספים של תלמידים שבאו ללמוד ועם בזכות פיתחוים של המצאות או ייעוץ פרטי שנתנו בעקבות השליטה הגבוה שלהם בשיטות ובמחקרים אותם פיתחו.
* 1632 - '''גלילאו גליליי''' מפרסם את ספרו "דיאלוג על שתי מערכות העולם המרכזיות" (באיטלקית: Dialogo sopra i due massimi sistemi del mondo). הספר עוסק באסטרונומיה ובפרט בשאלת נכונות המודל הגיאוצנטרי או ההליוצנטרי. הספר פורסם בפירנצה תחת רישיון רשמי מהאינקוויזיציה. ב-1633 הורשע גלילאו ב"חשד כבד לכפירה", בהתבסס על הכתוב בספר, שלאחר מכן הוכרז ב"רשימת הספרים האסורים", ממנה לא הוסר עד 1835.
* 1632 - '''גלילאו גליליי''' מפרסם את ספרו "דיאלוג על שתי מערכות העולם המרכזיות" (באיטלקית: Dialogo sopra i due massimi sistemi del mondo). הספר עוסק באסטרונומיה ובפרט בשאלת נכונות המודל הגיאוצנטרי או ההליוצנטרי. הספר פורסם בפירנצה תחת רישיון רשמי מהאינקוויזיציה. ב-1633 הורשע גלילאו ב"חשד כבד לכפירה", בהתבסס על הכתוב בספר, שלאחר מכן הוכרז ב"רשימת הספרים האסורים", ממנה לא הוסר עד 1835.
* 1646 - מוקמת '''"החברה המלכותית" בלונדון"''' - או בשמה המלא, "החברה המלכותית של לונדון לשיפור הידע במדעי הטבע". מייסדי החברה המלכותית היו חברים באגודה חשאית שעסקה מאז 1646 בקידום דעותיו של '''פרנסיס בייקון'''. בין מייסדיה הבולטים היו כריסטופר רן, רוברט בויל ורוברט מוריי. האגודה נהנתה מתמיכתו הרשמית של בית-המלוכה האנגלי ששוקם באותה שנה, ומטרתה הרשמית הייתה לקדם את הלימוד הניסיוני במדעי הטבע. האגודה פועלת כאגודה מדעית הפעילה ברציפות מאז שנת 1660, ומשמשת כאקדמיה למדעים של בריטניה. היא מהווה את אחת האגודות המדעיות הוותיקות והמשפיעות ביותר בעולם.
* 1646 - מוקמת '''"החברה המלכותית" בלונדון"''' - או בשמה המלא, "החברה המלכותית של לונדון לשיפור הידע במדעי הטבע". מייסדי החברה המלכותית היו חברים באגודה חשאית שעסקה מאז 1646 בקידום דעותיו של '''פרנסיס בייקון'''. בין מייסדיה הבולטים היו כריסטופר רן, רוברט בויל ורוברט מוריי. האגודה נהנתה מתמיכתו הרשמית של בית-המלוכה האנגלי ששוקם באותה שנה, ומטרתה הרשמית הייתה לקדם את הלימוד הניסיוני במדעי הטבע. האגודה פועלת כאגודה מדעית הפעילה ברציפות מאז שנת 1660, ומשמשת כאקדמיה למדעים של בריטניה. היא מהווה את אחת האגודות המדעיות הוותיקות והמשפיעות ביותר בעולם.
* 1665 - '''רוברט הוק''' פרסם את הספר '''"מיקרוגרפיה"''' שכלל מספר תצפיות מיקרוסקופיות וטלסקופיות ומעט ביולוגיה מקורית. הספר היה רב מכר. הוק מתאר בספר עצמים זעירים כמו פרעוש, עין של זבוב ותאי צמח. הוא השתמש לראשונה במונח "תא", לתאר את המבנה הבסיסי של כל היצורים החיים, כי המראה הזכיר לו חדרים של נזירים. הספר יצא לאור בחסות '''החברה המלכותית של לונדון''', והפרסום שלו עזר לשמה הטוב של החברה ככזו המיטיבה לפעול בשליחות הקידמה המדעית.
* 1665 - '''רוברט הוק''' פרסם את הספר '''"מיקרוגרפיה"''' שכלל מספר תצפיות מיקרוסקופיות וטלסקופיות ומעט ביולוגיה מקורית. הספר היה רב מכר. הוק מתאר בספר עצמים זעירים כמו פרעוש, עין של זבוב ותאי צמח. הוא השתמש לראשונה במונח "תא", לתאר את המבנה הבסיסי של כל היצורים החיים, כי המראה הזכיר לו חדרים של נזירים. הספר יצא לאור בחסות '''החברה המלכותית של לונדון''', והפרסום שלו עזר לשמה הטוב של החברה ככזו המיטיבה לפעול בשליחות הקידמה המדעית.
* 1672 - '''אנטוני ואן לוונהוק''' כותב לחברה המלכותית בלונדון (דרך רגנייר דה גראף) על הממצאים שראה במיקרוסקופ שבנה. הסיבה המקורית לבניית המיקרוסקופ היא כנראה לשם בחינת איכות בדים. לינבהוק כתב לחברה מעל 300 מכתבים. החברה המלכותית סיפקה ללוונהוק תמיכה ועידוד להמשיך בעבודתו וכן הדריכה אותו לגבי כיוונים שכדאי לחקור. בשנת 1674 ראה לוונהוק יצורים חיים במי ביצה שראה במיקרוסקופ שלו ובשנת 1676 הוא שלח את המכתב השמיני שלו לחברה המלכותית בו תיאר את היצורים החיים שראה. בשנת 1680 זכה להתקבל כחבר בחברה המלכותית. לקראת מותו שלח לחברה הוראות לבניית מיקרוסקופ. יסודות '''[[המהפכה המיקרוביולוגית]]'''. העבודות של לוונהוק והוק מציגים לחברה המדעית והלא-מדעית עולם פלאי שמסתתר בתוך שלוליות, בדם שלנו ולכלוך בין השיניים. בהמשך הדרך - בעיקר במאה ה-19, (כאשר תגליות אלה הופכות להיות דבר נפוץ) הדבר ממחיש לאנשים את כוחו של המדע ואת חשיבות הגילוי של ידע חדש.
* 1672 - '''אנטוני ואן לוונהוק''' כותב לחברה המלכותית בלונדון (דרך רגנייר דה גראף) על הממצאים שראה במיקרוסקופ שבנה. הסיבה המקורית לבניית המיקרוסקופ היא כנראה לשם בחינת איכות בדים. לינבהוק כתב לחברה מעל 300 מכתבים. החברה המלכותית סיפקה ללוונהוק תמיכה ועידוד להמשיך בעבודתו וכן הדריכה אותו לגבי כיוונים שכדאי לחקור. בשנת 1674 ראה לוונהוק יצורים חיים במי ביצה שראה במיקרוסקופ שלו ובשנת 1676 הוא שלח את המכתב השמיני שלו לחברה המלכותית בו תיאר את היצורים החיים שראה. בשנת 1680 זכה להתקבל כחבר בחברה המלכותית. לקראת מותו שלח לחברה הוראות לבניית מיקרוסקופ. יסודות '''[[המהפכה המיקרוביולוגית]]'''. העבודות של לוונהוק והוק מציגים לחברה המדעית והלא-מדעית עולם פלאי שמסתתר בתוך שלוליות, בדם שלנו ולכלוך בין השיניים. בהמשך הדרך - בעיקר במאה ה-19, (כאשר תגליות אלה הופכות להיות דבר נפוץ) הדבר ממחיש לאנשים את כוחו של המדע ואת חשיבות הגילוי של ידע חדש. המיקרוסוקפים והטלסקופים ממחישיבם בהמשך לאנשים כי אנו חיים בעולם מופלא שחלק ממנו לא גלוי לנו. המדע מאפשר להכיר חלקים אחרים מהעולם שאינם גלויים בהתבננות פשוטה.
* 1681 - רוברט הוק ביצע ניסוי שבמסגרתו הוא הגיע למסקנה שכוח הכבידה פועל ביחס הפוך לריבוע המרחק בין הגופים. הוק ידע שמדובר בתגלית חשובה ורשם ביומנו כי הוא הגיע לתאוריה מושלמת של גרמי השמיים. על אף זאת, הוא ידע כי שאין ביכולתו לסכם באופן מתמטי את התאוריה. שבועיים לאחר הניסוי הוא דיווח במכתב לניוטון על ממצאיו והודה במסגרתו כי ניוטון הוא זה שמסוגל לפתח את התאוריה המתמטית המבוקשת. השניים מתכתבים בצורה ענפה (בסופו של דבר ניוטון מסתכסך עם הוק ולא מודה בחלקו)
* 1681 - רוברט הוק ביצע ניסוי שבמסגרתו הוא הגיע למסקנה שכוח הכבידה פועל ביחס הפוך לריבוע המרחק בין הגופים. הוק ידע שמדובר בתגלית חשובה ורשם ביומנו כי הוא הגיע לתאוריה מושלמת של גרמי השמיים. על אף זאת, הוא ידע כי שאין ביכולתו לסכם באופן מתמטי את התאוריה. שבועיים לאחר הניסוי הוא דיווח במכתב לניוטון על ממצאיו והודה במסגרתו כי ניוטון הוא זה שמסוגל לפתח את התאוריה המתמטית המבוקשת. השניים מתכתבים בצורה ענפה (בסופו של דבר ניוטון מסתכסך עם הוק ולא מודה בחלקו)
* 1687 - '''המהפכה הניוטונית''' - פרסום הספר "עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע" של '''אייזק ניוטון''', (בהשפעת רוברט הוק). הספר כלל תיאור של מחקריו הפיזיקליים, כגון: קינמטיקה ושלושת חוקי התנועה וכוח הכבידה, והניח את הבסיס למכניקה הקלאסית, אשר שלטה בראייה המדעית של הפיזיקה בעולם במשך כשלוש מאות שנים, ויצרה את הבסיס להנדסה המודרנית. הפיזיקה של ניוטון הופכת להיות "תקן הזהב" במדעים - רמת הדיוק והאלגנטיות אליה שואפים מדענים מכל התחומים ומכל המדינות. ניוטון גם מדגים את חשיבות השימוש במתמטיקה במדעים מדוייקים וניסוח תאוריות באמצעות משוואות נוצר חיבור חשוב בין מדעים לבין מתמטיקה.
* 1687 - '''המהפכה הניוטונית''' - פרסום הספר "עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע" של '''אייזק ניוטון''', (בהשפעת רוברט הוק). הספר כלל תיאור של מחקריו הפיזיקליים, כגון: קינמטיקה ושלושת חוקי התנועה וכוח הכבידה, והניח את הבסיס למכניקה הקלאסית, אשר שלטה בראייה המדעית של הפיזיקה בעולם במשך כשלוש מאות שנים, ויצרה את הבסיס להנדסה המודרנית. הפיזיקה של ניוטון הופכת להיות "תקן הזהב" במדעים - רמת הדיוק והאלגנטיות אליה שואפים מדענים מכל התחומים ומכל המדינות. ניוטון גם מדגים את חשיבות השימוש במתמטיקה במדעים מדוייקים וניסוח תאוריות באמצעות משוואות נוצר חיבור חשוב בין מדעים לבין מתמטיקה.