שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 25: שורה 25:     
==המדע בימי הביניים==
 
==המדע בימי הביניים==
* המשך שקיעת המדע בזמן בימי הביניים - בעיקר על ידי [[הכנסייה הקתולית]] - רעיונות ה[[אנטי קידמה]]. לפי רעיון זה העולם בעבר היה מושלם, עולם עם ידע עצום - גן עדן שבו הכל היה טוב, והאל-יודע הכל- דיבר לאנשים באמצעות הנביאים וחולל ניסים. לפי רעיונות אלה הבסיס לאמת הוא בדברי הנביאים, החכמים העתיקים, והניסים שהם כולם גילוי אלוהים. לכן כדי להבין דברים נוספים על העולם מה שצריך הוא לחפש את הדברים בקרב כתבים עתיקים. עם הזמן אנחנו מאבדים מידע שכן ספרים עתיקים הולכים לאיבוד. לפי תיאור זה, העולם הולך ושוקע, הולך ומתדרדר לקראת ניוון מוסרי, ואנחנו שוכחים כל הזמן את חוכמת הקדמונים. רעיון זה מוצג בין היתר בספר "שם הוורד", שבו הנזירים מנסים לשמור על הידע העתיק. מול זה מוצגת תפיסה אחרת לגמרי שמבססת את הבנת העולם על שילוב של לוגיקה וניסויים.
+
* המשך שקיעת המדע בזמן בימי הביניים - בעיקר על ידי [[הכנסייה הקתולית]] - רעיונות ה[[אנטי קידמה]]. לפי רעיון זה העולם בעבר היה מושלם, עולם עם [[ידע]] עצום - גן עדן שבו הכל היה טוב, והאל-יודע הכל- דיבר לאנשים באמצעות הנביאים וחולל ניסים. לפי רעיונות אלה הבסיס לאמת ולכל התשובות החשובות המוסריות והנכונות הוא אלוהים, והאמת מגיע אל בני האדם במאצועת בדברי הנביאים, החכמים העתיקים, והניסים שהם כולם גילוי אלוהים. לכן כדי להבין דברים נוספים על העולם מה שצריך הוא לחפש את הדברים בקרב כתבים עתיקים או לחפש אחר ניסים או נבואות. עם הזמן אנחנו מאבדים יותר ויותר מידע שכן ספרים עתיקים הולכים לאיבוד ואנחנו מתחרקים מוסרית מתקופות קדומות יותר שבהן אנשים חיו בצורה קרובה יותר לאל ועם הנהגה רוחנית טהורה כמו משה, ישו או מוחמד. לפי תיאור זה, העולם הולך ושוקע, הולך ומתדרדר לקראת ניוון מוסרי, ואנחנו שוכחים כל הזמן את חוכמת הקדמונים. רעיון זה מוצג בין היתר בספר "[[שם הוורד]]", שבו הנזירים מנסים לשמור על הידע העתיק. מול תפיסה זו תתפתח בעתיד  תפיסה אחרת לגמרי שמבססת את הבנת העולם על שילוב של לוגיקה וניסויים. לפי תפיסה זו - עם הזמן אנחנו צוברים עוד ידע. רעיונות עתיקים נשמרים, רעיונות חדשים מפותחים ונעשה נסיון להעריך איזה רעיונות נכונים יותר, איזה רעיונות הם מוצלחים יותר, חלק מהרעיונות הישנים נזרקים, חלק מהריעונות החדשים מאומצים, חלק מהרעיונות החדשים מאומץ רק כדי להזרק מאוחר יותר בפני רעיונות חדשים עוד יותר. יש דרישה מחמירה יותר בשאלה איך מאמצים רעיון חדש, איך מוודאים שהוא באמת נכיון יותר לעומת רעיונות שכבר היו.  
*המאה השמינית והתשיעית לספירה - '''תור הזהב של האסלם''' עם התבססות האסלאם מרכז הידע הפילוסופי והמדעי עבר לארצות האסלאם, שם הידע היווני והרומאי לא רק השתמר אלא התפתח על ידי אסטרונומים (עד היום שמות רוב הכוכבים מקורם בערבית, כמו ביטלג'וס), מתמטיקאים (כמו אלחווריזמי שעל שמו נקרא האלגוריתם), פילוסופים וכימאים. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%94%D7%91_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%9C%D7%90%D7%9D]
+
*המאה השמינית והתשיעית לספירה - '''תור הזהב של האסלם''' עם התבססות האיסלם כאימפריה דתית וצבאית, יחד עם ושקיעת האימפריה הרומית, הידע הפילוסופי התרבותי והמדעי (לפחות באזור אירופה והמזרח התיכון) עבר לארצות האסלאם, שם הידע היווני והרומאי לא רק השתמר אלא התפתח על ידי אסטרונומים (עד היום שמות רוב הכוכבים מקורם בערבית, כמו ביטלג'וס), מתמטיקאים (כמו אלחווריזמי שעל שמו נקרא האלגוריתם), פילוסופים וכימאים. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%94%D7%91_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%9C%D7%90%D7%9D]
* 1025 - הפילוסוף והרופא הפרסי '''אבן סינא''' מפרסם את "ספר הריפוי" ו"הקנון הרפואה" (ידוע גם כ"הקאנון הגדול") '''קנון הרפואה"''', הוא ספר בן ארבעה עשר כרכים, אשר היה טקסט רפואי סטנדרטי במערב במשך 700 שנה. הקנון שונה מקודמיו בכך שהוא יותר מסודר, אולי בשל לימודי הלוגיקה של אבן סינא. הספר ממיין ומתאר מחלות, משרטט את הגורמים שלהן, מפרט תרופות פשוטות ומסובכות, מסביר מושגים כמו היגיינה, ומתאר את צורת הפעולה של אברי הגוף. כמו כל בני עמו וזמנו של אבן סינא, הוא בעיקר מתאר סימפטומים. אבן סינה גם פיתח את הפילוסופיה ומדעי המדינה. ג'ורג' סרטון, מייסד ענף ההיסטוריה של המדעים, כינה את אבן סינא "המדען המפורסם ביותר של האסלאם ואחד המפורסמים ביותר בכל הזמנים והמקומות".
+
* 1025 - הפילוסוף והרופא הפרסי '''אבן סינא''' מפרסם את "ספר הריפוי" ו"הקנון הרפואה" (ידוע גם כ"הקאנון הגדול")'''קנון הרפואה"''', הוא ספר בן ארבעה עשר כרכים, אשר היה טקסט רפואי סטנדרטי במערב במשך 700 שנה. הקנון שונה מקודמיו בכך שהוא יותר מסודר, אולי בשל לימודי הלוגיקה של אבן סינא. הספר ממיין ומתאר מחלות, משרטט את הגורמים שלהן, מפרט תרופות פשוטות ומסובכות, מסביר מושגים כמו היגיינה, ומתאר את צורת הפעולה של אברי הגוף. כמו כל בני עמו וזמנו של אבן סינא, הוא בעיקר מתאר סימפטומים. אבן סינה גם פיתח את הפילוסופיה ומדעי המדינה. ג'ורג' סרטון, מייסד ענף ההיסטוריה של המדעים, כינה את אבן סינא "המדען המפורסם ביותר של האסלאם ואחד המפורסמים ביותר בכל הזמנים והמקומות".
* '''אבן סינה'' ו''אבן רושד'' מילאו תפקיד מרכזי בשימור יצירותיו של אריסטו, שרעיונותיו שלטו בעולם מחשבה הלא-דתי של העולם הנוצרי והמוסלמי. על פי האנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד, תרגום טקסטים פילוסופיים מערבית ללטינית במערב אירופה "הוביל לשינוי בכמעט כל הדיסציפלינות הפילוסופיות בעולם הלטיני של ימי הביניים"{{הערה|Dag Nikolaus Hasse, Influence of Arabic and Islamic Philosophy on the Latin West}}
+
* '''אבן סינה'' ו'''אבן רושד''' מילאו תפקיד מרכזי בשימור יצירותיו של אריסטו, שרעיונותיו שלטו בעולם מחשבה הלא-דתי של העולם הנוצרי והמוסלמי. על פי האנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד, תרגום טקסטים פילוסופיים מערבית ללטינית במערב אירופה "הוביל לשינוי בכמעט כל הדיסציפלינות הפילוסופיות בעולם הלטיני של ימי הביניים"{{הערה|Dag Nikolaus Hasse, Influence of Arabic and Islamic Philosophy on the Latin West}}
 
* 1088 - מוקמת '''אוניברסיטת בולוניה''' בצפון איטליה. זו האוניברסיטה העתיקה ביותר בעולם המערבי, והיא נוסדה מהתארגנות חופשית וחילונית (מנותקת משליטת הכנסייה או כל חצר מלוכה שהיא) של סטודנטים שבחרו ומימנו את הפרופסורים שלהם מכיסם. התארגנות הסטודנטים פעלה בדרך של עזרה הדדית, וחולקה לפי לאומים לשתי קבוצות עיקריות. אוניברסיטת בולוניה הייתה היפוכה של אוניברסיטת סורבון, שהמרצים שלה השתייכו וממומנו על ידי הכנסייה ו/או בית המלוכה. לאחר מכן מימנה העירייה את המרצים של אוניברסיטת בולוניה.
 
* 1088 - מוקמת '''אוניברסיטת בולוניה''' בצפון איטליה. זו האוניברסיטה העתיקה ביותר בעולם המערבי, והיא נוסדה מהתארגנות חופשית וחילונית (מנותקת משליטת הכנסייה או כל חצר מלוכה שהיא) של סטודנטים שבחרו ומימנו את הפרופסורים שלהם מכיסם. התארגנות הסטודנטים פעלה בדרך של עזרה הדדית, וחולקה לפי לאומים לשתי קבוצות עיקריות. אוניברסיטת בולוניה הייתה היפוכה של אוניברסיטת סורבון, שהמרצים שלה השתייכו וממומנו על ידי הכנסייה ו/או בית המלוכה. לאחר מכן מימנה העירייה את המרצים של אוניברסיטת בולוניה.
 
* 1257 - מוקמת מכללת הסורבון - מה שיהפוך לימים לאוניברסיטת פריז - '''הסורבון''' (בצרפתית: La Sorbonne). המכללה הוקמה על ידי רובר דה סורבון (Robert de Sorbon).
 
* 1257 - מוקמת מכללת הסורבון - מה שיהפוך לימים לאוניברסיטת פריז - '''הסורבון''' (בצרפתית: La Sorbonne). המכללה הוקמה על ידי רובר דה סורבון (Robert de Sorbon).
 +
* 1260 - המסע הראשון של '''מרקו פולו''' לסין. המסע מדרבן בהמשך מסעות אחרים כולל קולומבוס.
 
* 1347 - '''[[התער של אוקהם]]''' - מיוחס לוויליאם איש אוקאם, נזיר פרנציסקני אנגלי בן המאה ה-14. ומלומדים בימי הביניים, התפתחות המתמטיקה, פיזיקה של אריסטו, [[אלכימיה]].
 
* 1347 - '''[[התער של אוקהם]]''' - מיוחס לוויליאם איש אוקאם, נזיר פרנציסקני אנגלי בן המאה ה-14. ומלומדים בימי הביניים, התפתחות המתמטיקה, פיזיקה של אריסטו, [[אלכימיה]].
* 1260 - המסע הראשון של '''מרקו פולו''' לסין. המסע מדרבן בהמשך מסעות אחרים כולל קולומבוס.
      
==התפתחות המדע בתקופת הרנסנס==
 
==התפתחות המדע בתקופת הרנסנס==

תפריט ניווט