שינויים

'''מגפת הקורונה העולמית''' היא מגפה עולמית אשר נגרמה על ידי נגיף SARS-COV-2. נכון למרץ 2022, 455 מיליון אנשים חלו בה,  וכ-6.03 מיליון בני אדם מתו ממנה.{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/COVID-19_pandemic מגפת הקורונה העולמית]}} לפי כמות הקורבנות היא החמישית בגודלה בהיסטוריה.{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_epidemics#By_death_toll רשימת מגפות למי תמותה]}} אוניברסיטת קיימברידג' מעריכה כי הנזק הכלכלי של המגיפה הוא כ-83 טריליון דולר, ב-5 השנים הקרובות.{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/Economic_impact_of_the_COVID-19_pandemic#Overall_economic_contraction השפעות כלכליות של מגפת הקורונה צמצום כלכלי כולל]}}.  

'''מגפת הקורונה''' היא מגפה עולמית אשר נגרמה על ידי נגיף SARS-COV-2. נכון למרץ 2022, 455 מיליון אנשים חלו בה,  וכ-6.03 מיליון בני אדם מתו ממנה.{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/COVID-19_pandemic מגפת הקורונה העולמית]}} לפי כמות הקורבנות היא החמישית בגודלה בהיסטוריה.{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_epidemics#By_death_toll רשימת מגפות למי תמותה]}} אוניברסיטת קיימברידג' מעריכה כי הנזק הכלכלי של המגיפה הוא כ-83 טריליון דולר, ב-5 השנים הקרובות.{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/Economic_impact_of_the_COVID-19_pandemic#Overall_economic_contraction השפעות כלכליות של מגפת הקורונה צמצום כלכלי כולל]}}.  

אין כרגע [[קונצנזוס מדעי]] בנושא אך הגרסה הרווחת היא ש [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]] ו[[סחר בבעלי חיים]] תרמו להתפרצות המגפה.{{הערה| רוברט בייר, אנדרה מאניקה, קמילו מורה [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7837611/ שינוי בתפוצת מיני העטלפים מראה על תפקיד אפשרי של שינויי האקלים בהתפרצות מגפת הקורונה] ינואר 2021}}{{הערה|מכון הבריאות הלאומי של ארצות הברית [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7837611/citedby/ צוטט על ידי]}}{{הערה|YOUNGO [https://climateandhealthalliance.org/blog/youngo-health-perspective-and-demands-on-climate-negotiations/#:~:text=YOUNGO%20Health%20Perspective%20and%20Demands%20on%20Climate%20Negotiations,-Sep%2013%2C%202021&text=As%20one%20of%20the%20leading,post%2DCOVID%2D19%20recovery. פרספקטיבות הבריאות והדרישות בשיחות אקלים של יונגו] 13 בספטמבר 2021}}

אין כרגע [[קונצנזוס מדעי]] בנושא אך הגרסה הרווחת היא ש [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]] ו[[סחר בבעלי חיים]] תרמו להתפרצות המגפה.{{הערה| רוברט בייר, אנדרה מאניקה, קמילו מורה [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7837611/ שינוי בתפוצת מיני העטלפים מראה על תפקיד אפשרי של שינויי האקלים בהתפרצות מגפת הקורונה] ינואר 2021}}{{הערה|מכון הבריאות הלאומי של ארצות הברית [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7837611/citedby/ צוטט על ידי]}}{{הערה|YOUNGO [https://climateandhealthalliance.org/blog/youngo-health-perspective-and-demands-on-climate-negotiations/#:~:text=YOUNGO%20Health%20Perspective%20and%20Demands%20on%20Climate%20Negotiations,-Sep%2013%2C%202021&text=As%20one%20of%20the%20leading,post%2DCOVID%2D19%20recovery. פרספקטיבות הבריאות והדרישות בשיחות אקלים של יונגו] 13 בספטמבר 2021}}

גומת לריכוז המון בעלי חיים מאותו הסוג על שטח קטן בתנאים ירודים.  

גומת לריכוז המון בעלי חיים מאותו הסוג על שטח קטן בתנאים ירודים.  

כלומר: אם בשטח יער בגודל של קילומטר רבוע חיים 100 מיני בעלי חיים אם נגיף ידביק מין 1 המפוזר בכל הקילומטר הרבוע הזה, יהיו לו מעט אפשרויות להתפשט. אם כורתים את היער ובמקומו יש מרעה לפרות המרוכזות יחד בעדר - כלומר רק מין 1, אם נדיף ידביק את הפרות, סביר להניח שכל הפרות, ידבקו במהירות מה עוד שהן מוחלשות בגלל התנאים הירודים. מה שאומר שכל אוכלוסיית בעלי החיים בקילומטר הרבוע הזה תידבק.

כלומר: אם בשטח יער בגודל של קילומטר רבוע חיים 100 מיני בעלי חיים אם נגיף ידביק מין אחד המפוזר בכל הקילומטר הרבוע הזה, יהיו לו מעט אפשרויות להתפשט. אם כורתים את היער ובמקומו יש מרעה לפרות המרוכזות יחד בעדר - כלומר רק מין אחד, אם נדיף ידביק את הפרות, סביר להניח שכל הפרות, ידבקו במהירות מה עוד שהן מוחלשות בגלל התנאים הירודים. מה שאומר שכל אוכלוסיית בעלי החיים בקילומטר הרבוע הזה תידבק.

'''עיור ומוביליות גבוהה הכוללת תנועת אנשים, סחורות.'''

'''עיור ומוביליות גבוהה הכוללת תנועת אנשים, סחורות.'''

כמות נגיפי הקורונה באזור מסוים עולה ככל שיש יותר מיני עטלפים. כמות המינים מושפעת משינויי אקלים אשר יכול לשנות את התנאים למתאימים יותר או פחות לעטלפים ובכך לשנות את שטח המחייה שלהם וכן את האינטראקציה עם מינים אחרים וגם בתוך המין.

כמות נגיפי הקורונה באזור מסוים עולה ככל שיש יותר מיני עטלפים. כמות המינים מושפעת משינויי אקלים אשר יכול לשנות את התנאים למתאימים יותר או פחות לעטלפים ובכך לשנות את שטח המחייה שלהם וכן את האינטראקציה עם מינים אחרים וגם בתוך המין.

החוקרים בדקו כיצד השפיעו שינויי האקלים על מיני העטלפים. הם בדקו את מפת הצמחייה העולמית ב 2 תקופות: 1901-1930 ו 1990-2019 בהתאם לחמישה גורמים: טמפרטורה ממוצעת בחודשי השנה, טמפרטורת מינימום שנתית, כיסוי בעננים, כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספרה ומשקעים. כל 5 הגורמים השתנו בתקופות אלה עקב פליטות גזי החממה. אחר כך הם בדקו באילו אזורים יכולים לחיות מיני עטלפים שונים ומכך הבינו איך השפיעו שינויים אלה על תפוצת מיני העטלפים.

החוקרים בדקו כיצד השפיעו שינויי האקלים על מיני העטלפים. הם בדקו את מפת הצמחייה העולמית ב-2 תקופות: 1901-1930 ו 1990-2019 בהתאם לחמישה גורמים: טמפרטורה ממוצעת בחודשי השנה, טמפרטורת מינימום שנתית, כיסוי בעננים, כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספרה ומשקעים. כל 5 הגורמים השתנו בתקופות אלה עקב פליטות גזי החממה. אחר כך הם בדקו באילו אזורים יכולים לחיות מיני עטלפים שונים ומכך הבינו איך השפיעו שינויים אלה על תפוצת מיני העטלפים.

מסתבר שבמקומות מסוימים הם הפחיתו את כמות המינים ובמקומות מסוימים הגדילו אותם. המקומות בהם נהיו יותר מינים כוללים קודם כל את האזור בו חיים הפנגולינים אשר חשודים בהעברת הנגיף מהעטלפים לבני האדם וגם נגיף אחר ממשפחת הקורונה - Sars-Cov-1 אשר גם גרם למגפה החל משנת 2002. לפי הנתונים במחקר כ-40 סוגי עטלפים חדשים הגיעו לאזור זה מה שמתאים לכ-100 סוגים חדשים של נגיפי קורונה וזה קרה בשטח גדול מאוד. ככל שיותר סוגים כאלה מגיעים למקום אחד יש יותר סיכוי שאחד מהם ואפילו כמה מהם יקפצו למין אחר כמו לפנגולין. וככל שיש יותר נגיפים כאלה בפנגולין יש יותר סיכוי שהוא יעבור לבני אדם.  המסקנה היא ששינויי האקלים הגבירו משמעותית את הסיכוי להתפרצות המגפה הנוכחית.  

מסתבר שבמקומות מסוימים הם הפחיתו את כמות המינים ובמקומות מסוימים הגדילו אותם. המקומות בהם נהיו יותר מינים כוללים קודם כל את האזור בו חיים הפנגולינים אשר חשודים בהעברת הנגיף מהעטלפים לבני האדם וגם נגיף אחר ממשפחת הקורונה - Sars-Cov-1 אשר גם גרם למגפה החל משנת 2002. לפי הנתונים במחקר כ-40 סוגי עטלפים חדשים הגיעו לאזור זה מה שמתאים לכ-100 סוגים חדשים של נגיפי קורונה וזה קרה בשטח גדול מאוד. ככל שיותר סוגים כאלה מגיעים למקום אחד יש יותר סיכוי שאחד מהם ואפילו כמה מהם יקפצו למין אחר כמו לפנגולין. וככל שיש יותר נגיפים כאלה בפנגולין יש יותר סיכוי שהוא יעבור לבני אדם.  המסקנה היא ששינויי האקלים הגבירו משמעותית את הסיכוי להתפרצות המגפה הנוכחית.  

עיור, מוביליות גבוהה תרמו כנראה להתפשטות הקורונה.{{הערה|אגף הסביבה באו"ם [https://www.unep.org/resources/report/preventing-future-zoonotic-disease-outbreaks-protecting-environment-animals-and שוברים את שרשרת ההדבקה - מונעים את המגפה הבאה] 6 ביולי 2020}}. יש ראיות לכך שהשמנה תרמה גם{{הערה|דן סילבר[https://clinicalcenter.nih.gov/about/news/newsletter/2021/fall/story-02.html השמנה ממלאת תפקיד מרכזי בסיבוכי הקורונה]}} בדיוק כמו זיהום אוויר{{הערה|[https://earth.org/air-pollution-exacerbating-the-spread-of-covid-19/ איך זיהום אוויר מגביר את התפוצה של נגיף הקורונה]}}.

עיור, מוביליות גבוהה תרמו כנראה להתפשטות הקורונה.{{הערה|אגף הסביבה באו"ם [https://www.unep.org/resources/report/preventing-future-zoonotic-disease-outbreaks-protecting-environment-animals-and שוברים את שרשרת ההדבקה - מונעים את המגפה הבאה] 6 ביולי 2020}}. יש ראיות לכך שהשמנה תרמה גם{{הערה|דן סילבר[https://clinicalcenter.nih.gov/about/news/newsletter/2021/fall/story-02.html השמנה ממלאת תפקיד מרכזי בסיבוכי הקורונה]}} בדיוק כמו זיהום אוויר{{הערה|[https://earth.org/air-pollution-exacerbating-the-spread-of-covid-19/ איך זיהום אוויר מגביר את התפוצה של נגיף הקורונה]}}.

חלק מהבעיות שתרמו להתפשטות הנגיף נוגעות ל[[אמון|חוסר אמון]] בין מדינות ונטיה של משטרים סמכותניים להסתיר בעיות מפני מדינות אחרות בעולם ומפני בני ארצם. דוגמה לכך היא סין שניסתה בתחילה להסתיר את קיום המגיפה מפני [[ארגון הבריאות העולמי]] ומפני תושביה שלה. בעיה אחרת היתה המשטר של דונלד טראמפ בארצות הברית שבתחילה גילה חוסר אמון כלפי מסוכנות המחלה ומנע העברת כספים לארגון הבריאות העולמי וכן נמנע מנקיטת צעדים של [[קידום בריאות]] כמו מימון ציבורי למציאת חיסון או הגבלת טיסות. הן בשלבים מוקדמים של המגיפה והן לאחר מציאת חיסונים לה, נותרו בעיות של חוסר אמון בקרב הציבור כלפי [[הממסד הרפואי]] ובמיוחד מול [[חברות התרופות]], זאת נוכח [[כשלי שוק בתחום הבריאות]] ונוכח [[תאוריות קונספירציה]] שונות וכן עקב [[הכחשת מדע]] ובורות ביחס למגיפות שקיימת בציבורים שונים כמו [[שמרנות|הציבור השמרני]] וציבורים אחרים - היבטים אלה הקשו על האטת התפשטות הנגיף, וכן הקשו על חיסונים נרחבים לאוכלוסייה.  

חלק מהבעיות שתרמו להתפשטות הנגיף נוגעות ל[[אמון|חוסר אמון]] בין מדינות ונטיה של משטרים סמכותניים להסתיר בעיות מפני מדינות אחרות בעולם ומפני בני ארצם. דוגמה לכך היא סין שניסתה בתחילה להסתיר את קיום המגיפה מפני [[ארגון הבריאות העולמי]] ומפני תושביה שלה. בעיה אחרת הייתה המשטר של דונלד טראמפ בארצות הברית שבתחילה גילה חוסר אמון כלפי מסוכנות המחלה ומנע העברת כספים לארגון הבריאות העולמי וכן נמנע מנקיטת צעדים של [[קידום בריאות]] כמו מימון ציבורי למציאת חיסון או הגבלת טיסות. הן בשלבים מוקדמים של המגיפה והן לאחר מציאת חיסונים לה, נותרו בעיות של חוסר אמון בקרב הציבור כלפי [[הממסד הרפואי]] ובמיוחד מול [[חברות התרופות]], זאת נוכח [[כשלי שוק בתחום הבריאות]] ונוכח [[תאוריות קונספירציה]] שונות וכן עקב [[הכחשת מדע]] ובורות ביחס למגיפות שקיימת בציבורים שונים כמו [[שמרנות|הציבור השמרני]] וציבורים אחרים - היבטים אלה הקשו על האטת התפשטות הנגיף, וכן הקשו על חיסונים נרחבים לאוכלוסייה.  

היו מספר רופאים שהזהירו מראש מפני מוכנות נמוכה של המערכות הציבוריות כלפי התפרצות מגיפות. אלו כללו את [[לורי גארט]] שכתבה בשנת 1994 את [[המגפה הבאה (ספר)]] שהצביע על תהליכים ומבנים חברתיים שונים שמסייעים להתפרצות מגיפות. ואת [[גרו הרלם ברונדטלנד]] ורופאים נוספים ב-[[Global Preparedness Monitoring Board]] שהזהירו מפני חוסר מוכנות למגיפות בשנת 2019. במדיה הציבורית הפופולרית, המיליארדר [[ביל גייטס]] הזהיר מפני התפרצות מגיפה וחוסר מוכנות לכך, מספר שנים לפני מגיפת הקורונה. פעילים הקשורים ב[[צמחונות]], [[טבעונות]] ו[[זכויות בעלי חיים]] הצביעו בעבר על הקשר בין סחר בבעלי חיים ועל גידול בעלי חיים, במיוחד ב[[חקלאות תעשייתית]] ועל היבטים נוספים של [[תעשיית המזון העולמית]] ובין מחלות - אבל באופן כללי יש התעלמות מגורמים אלה או שיש הענות נמוכה לטענות שלהם בגלל אינטרסים כלכליים מנוגדים - לדוגמה תעשיית הבשר או בגלל נטיה של המערכת הרפואית להעדיף טיפול באנשים שחלו על פני [[רפואה מונעת]] ו[[בריאות הציבור]].

היו מספר רופאים שהזהירו מראש מפני מוכנות נמוכה של המערכות הציבוריות כלפי התפרצות מגיפות. אלו כללו את [[לורי גארט]] שכתבה בשנת 1994 את [[המגפה הבאה (ספר)]] שהצביע על תהליכים ומבנים חברתיים שונים שמסייעים להתפרצות מגיפות. ואת [[גרו הרלם ברונדטלנד]] ורופאים נוספים ב-[[Global Preparedness Monitoring Board]] שהזהירו מפני חוסר מוכנות למגיפות בשנת 2019. במדיה הציבורית הפופולרית, המיליארדר [[ביל גייטס]] הזהיר מפני התפרצות מגיפה וחוסר מוכנות לכך, מספר שנים לפני מגפת הקורונה. פעילים הקשורים ב[[צמחונות]], [[טבעונות]] ו[[זכויות בעלי חיים]] הצביעו בעבר על הקשר בין סחר בבעלי חיים ועל גידול בעלי חיים, במיוחד ב[[חקלאות תעשייתית]] ועל היבטים נוספים של [[תעשיית המזון העולמית]] ובין מחלות - אבל באופן כללי יש התעלמות מגורמים אלה או שיש הענות נמוכה לטענות שלהם בגלל אינטרסים כלכליים מנוגדים - לדוגמה תעשיית הבשר או בגלל נטיה של המערכת הרפואית להעדיף טיפול באנשים שחלו על פני [[רפואה מונעת]] ו[[בריאות הציבור]].

אינטרסים כלכליים של חברות תרופות קשורים גם בקשיים להיאבק במחלה, לדוגמה החברות לא ויתרו על הפטנט הרפואי של החיסון ובכך הקשו על ייצור נרחב של חיסון. דבר זה עמד בניגוד לתקדימים היסטוריים שהיו בנושא זה - לדוגמה חיסון נגד פוליו. מנגד יש בעיות של קשיי מימון וצורך במבנים חברתיים כלכליים אחרים כדי לממן לאורך זמן מחקרי תרופות ללא השענות על פטנטים או שינוי בתחום זה. ראו רעיונות אפשריים כ[[סופו של הליברליזם המפסידני]] ואתגרים בהקשר של [[מוצר ציבורי]].

אינטרסים כלכליים של חברות תרופות קשורים גם בקשיים להיאבק במחלה, לדוגמה החברות לא ויתרו על הפטנט הרפואי של החיסון ובכך הקשו על ייצור נרחב של חיסון. דבר זה עמד בניגוד לתקדימים היסטוריים שהיו בנושא זה - לדוגמה חיסון נגד פוליו. מנגד יש בעיות של קשיי מימון וצורך במבנים חברתיים כלכליים אחרים כדי לממן לאורך זמן מחקרי תרופות ללא השענות על פטנטים או שינוי בתחום זה. ראו רעיונות אפשריים כ[[סופו של הליברליזם המפסידני]] ואתגרים בהקשר של [[מוצר ציבורי]].

== השלכות המגפה ==

== השלכות המגפה ==

נכון ל-12 למרץ 2022 כ-455 מילון בני אדם חלו במחלה כ-6.03 מילון מתו ממנה.{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/COVID-19_pandemic מגפת הקורונה העולמית]}}. הנזק הכלכלי מוערך על ידי אוניברסיטת קמברידג' ב-83 טריליון דולר, כלומר כ-260 טריליון שקל, ב-5 השנים הקרובות.{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/Economic_impact_of_the_COVID-19_pandemic#Overall_economic_contraction השפעות כלכליות של מגפת הקורונה צמצום כלכלי כולל]}} כמות הקורבנות הגבוה בעולם היא בארצות הברית והיא במקום ה 19 מכל מדינות העולם בשיעור התמותה ל 100,000 איש מעל מדינות כמו הונדורס, איי פיג'י או סורינאם יותר מפי 200 מאשר בבהותן{{הערה|ג'ון הופקינס [https://coronavirus.jhu.edu/data/mortality ניתוח שיעורי התמותה] מרכז נתונים על מגפת הקורונה}}{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/COVID-19_pandemic_in_the_United_States מגפת הקורונה בארצות הברית]}}. כלומר, לפעמים שינויי האקלים מכים יותר באלה האחראים יותר על גרימתו.

נכון ל-12 למרץ 2022 כ-455 מילון בני אדם חלו במחלה כ-6.03 מילון מתו ממנה.{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/COVID-19_pandemic מגפת הקורונה העולמית]}}. הנזק הכלכלי מוערך על ידי אוניברסיטת קיימברידג' ב-83 טריליון דולר, כלומר כ-260 טריליון שקל, ב-5 השנים הקרובות.{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/Economic_impact_of_the_COVID-19_pandemic#Overall_economic_contraction השפעות כלכליות של מגפת הקורונה צמצום כלכלי כולל]}} כמות הקורבנות הגבוה בעולם היא בארצות הברית והיא במקום ה 19 מכל מדינות העולם בשיעור התמותה ל 100,000 איש מעל מדינות כמו הונדורס, איי פיג'י או סורינאם יותר מפי 200 מאשר בבהותן{{הערה|ג'ון הופקינס [https://coronavirus.jhu.edu/data/mortality ניתוח שיעורי התמותה] מרכז נתונים על מגפת הקורונה}}{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/COVID-19_pandemic_in_the_United_States מגפת הקורונה בארצות הברית]}}. כלומר, לפעמים שינויי האקלים מכים יותר באלה האחראים יותר על גרימתו.

== מאבק במגפה ==

== מאבק במגפה ==