שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 8,604 בתים ,  09:36, 14 במרץ 2022
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
'''סדר מדומיין''' הינו מערכת של כללי התנהגות המשותפים למספר גדול של [[בני אדם]], ואשר מבוססים על אמונה ב[[מיתוסים]] משותפים. הסדר המדומיין לא מבוסס על אינסטינקטים חברתיים טבעיים או על היכרות אישית.  
 
'''סדר מדומיין''' הינו מערכת של כללי התנהגות המשותפים למספר גדול של [[בני אדם]], ואשר מבוססים על אמונה ב[[מיתוסים]] משותפים. הסדר המדומיין לא מבוסס על אינסטינקטים חברתיים טבעיים או על היכרות אישית.  
{{קיצור תולדות האנושות}} כללי הסדר המדומיין הם [[מיתוסים]] - רעיונות שקיימים אך ורק בדמיון של בני האדם. למרות זאת, רוב אלו שמאמינים במיתוסים הללו מאמינים שאלו [[חוקי טבע]], [[השיטה המדעית|חוקי המדע]] אמת נצחית, או רצון האלים. הגדרה זו של סדר מדומיין לקוחה מספרו של פרופ' [[יובל נח הררי]], [[קיצור תולדות האנושות]]. הסדר המדומיין אינו בהכרח דמיוני - לעיתים קרובות יש לו קיום והשפעות במציאות.  
+
{{קיצור תולדות האנושות}} כללי הסדר המדומיין הם [[מיתוסים]] - רעיונות שקיימים אך ורק בדמיון של בני האדם. למרות זאת, רוב אלו שמאמינים במיתוסים הללו מאמינים שאלו [[חוקי טבע]], [[השיטה המדעית|חוקי המדע]], [[אמת נצחית]], או רצון האלים. הגדרה זו של סדר מדומיין לקוחה מספרו של פרופ' [[יובל נח הררי]], [[קיצור תולדות האנושות]]. הסדר המדומיין אינו בהכרח דמיוני - לעיתים קרובות יש לו קיום והשפעות במציאות.  
    
==סדר מדומיין==
 
==סדר מדומיין==
 
הסדר המדומיין אינו דמיוני - יש לו נוכחות והשפעות במציאות. מה שהופך אותו למדומיין הוא שהוא קיים במסגרת הדמיון המשותף של אלפי בני אדם, ולא בשום מקום אחר.  
 
הסדר המדומיין אינו דמיוני - יש לו נוכחות והשפעות במציאות. מה שהופך אותו למדומיין הוא שהוא קיים במסגרת הדמיון המשותף של אלפי בני אדם, ולא בשום מקום אחר.  
   −
סדר חברתי מדומיין שונה מסדר חברתי גנטי שקיים בקרב יצורים אחרים. בקרב שימפנזים או פילים יש סדרים חברתיים, אבל סדרים אלה נקבעים במידה רבה במסגרת הגנטיקה של בעלי החיים והם אינם יכולים לשנות אותם בהחלטה חברתית. שימפנזים מונהגים על ידי זכר שליט ולא יכולים להחליט לבחור מנהיג או להישלט על ידי שימפנזה נקבה. באופן דוגמה פילים מאורגנים במשפחות שבראשן מטרוניטה - פילה ישישה שמשליטה סדר בקבוצה שלה. בניגוד לכך בני אדם יכולים לשנות סדרים חברתיים על פי שינויים בטכנולוגיה או על פי שינויים במיתוסים חברתיים. הם לא זקוקים לשינוי גנטי כדי לעשות זאת ולכן השינוי בסדרים חברתיים של בני אדם הם מהירים הרבה יותר - בני אלפי או מאות שנים, לעומת סדרים חברתיים גנטיים שמשתנים על פני תקופות של מאות אלפי או מיליוני שנים.  
+
סדר חברתי מדומיין שונה מ[[סדר חברתי גנטי]] שקיים בקרב יצורים אחרים. בקרב שימפנזים או פילים יש סדרים חברתיים, אבל סדרים אלה נקבעים במידה רבה במסגרת ה[[גנטיקה]] של בעלי החיים והם אינם יכולים לשנות אותם בהחלטה חברתית. שימפנזים מונהגים על ידי זכר שליט ולא יכולים להחליט לבחור מנהיג או להישלט על ידי שימפנזה נקבה. באופן דומה פילים מאורגנים במשפחות שבראשן מטרוניטה - פילה ישישה שמשליטה סדר בקבוצה שלה. בניגוד לכך בני אדם יכולים לשנות סדרים חברתיים על פי [[שינוי טכנולוגי|שינויים בטכנולוגיה]] או על פי שינויים במיתוסים חברתיים. הם לא זקוקים לשינוי גנטי כדי לעשות זאת, ולכן השינוי בסדרים חברתיים של בני אדם הם מהירים הרבה יותר - בני אלפי או מאות שנים, לעומת סדרים חברתיים גנטיים שמשתנים על פני תקופות של מאות אלפי או מיליוני שנים.  
   −
הסדר המדומיין אינו מבוסס גם על הכרות אישית. הכרות כזו יכולה לסייע בארגון של קבוצות בנות פחות מ-150 בני אדם. בקבוצה כזו עדיין יש יכולת של הכרות טובה למדי של חברי הקבוצה ומעקב ישיר או על ידי רכילות אחר מארג היחסים בקבוצה. סדר מדומיין מאפשר לקבוצות גדולות בהרבה - קבוצות של מאות אלפי ומיליוני בני אדם לשתף פעולה ובקבוצות כאלה אין אפשרות להכרות אישית רחבת היקף.  
+
הסדר המדומיין אינו מבוסס גם על הכרות אישית. הכרות כזו יכולה לסייע בארגון של קבוצות בנות פחות מ-150 בני אדם. בקבוצה כזו עדיין יש יכולת של הכרות טובה למדי של חברי הקבוצה ומעקב ישיר או על ידי רכילות שעוקבת אחר מארג היחסים בקבוצה. סדר מדומיין מאפשר לקבוצות גדולות בהרבה - קבוצות של מאות אלפי ומיליוני בני אדם ל[[שיתוף פעולה|שתף פעולה]] ובקבוצות כאלה אין אפשרות להכרות אישית רחבת היקף.  
    
==דוגמאות לסדרים מדומיינים שונים==
 
==דוגמאות לסדרים מדומיינים שונים==
שורה 17: שורה 17:  
לעומת זאת, בהכרזת העצמאות האמריקאית נקבע כי ברור לכולם כי כל בני האדם הם שווים, וכי לכולם יש זכות לחיים, לחירות ולרדיפה אחר העושר (או לפחות כל הגברים הלבנים, שאליו כיוונה הכרזת העצמאות כשהיא מונעת מתן זכויות שוות גם לשחורים ולנשים):
 
לעומת זאת, בהכרזת העצמאות האמריקאית נקבע כי ברור לכולם כי כל בני האדם הם שווים, וכי לכולם יש זכות לחיים, לחירות ולרדיפה אחר העושר (או לפחות כל הגברים הלבנים, שאליו כיוונה הכרזת העצמאות כשהיא מונעת מתן זכויות שוות גם לשחורים ולנשים):
   −
{{ציטוט|תוכן=אנו מקבלים את האמיתות הללו כברורות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאי אפשר לשלול מהם, וביניהן הזכות לחיים, לחירות ולרדיפה אחר האושר}}
+
{{ציטוט|תוכן=אנו מקבלים את האמיתות הללו כברורות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאי אפשר לרשלול מהם, וביניהן הזכות לחיים, לחירות ולרדיפה אחר האושר}}
   −
בקרב תושבי ארצות הברית, ובעקבותיהם לחברה המערבית כולה קיים מיתוס שבו כל בני האדם הם שווים, וזהו מיתוס מנוגד לזה של חמורבי שמושתת על היררכיה וחוסר שוויון. ברור לכן כי לפחות אחת מהתרבויות טועה. אבל מי צודק?
+
בקרב תושבי ארצות הברית, ובעקבותיהם לחברה המערבית כולה קיים מיתוס שבו [[כל בני האדם הם שווים]], וזהו מיתוס מנוגד לזה של חמורבי שמושתת על היררכיה וחוסר שוויון. ברור לכן כי לפחות אחת מהתרבויות טועה. אבל מי צודק?
   −
היסטוריונים יגידו ששתי התרבויות טועות – שתיהן מנסות ליצור '''מקור אוניברסלי ונצחי לצדק''' – אבל המקום היחיד שבו בני אדם שווים או לא שווים זה לזה הוא רק בדימיון שלהם עצמם. קל לנו לקבל את הרעיון שהחלוקה למעמדות היא מיתוס, אבל גם רעיון השוויון הוא מיתוס בדיוני בדיוק כמו חוסר השוויון – גם הוא מיתוס ואין מציאות אובייקטיביות שהוא מצביע עליה.
+
היסטוריונים יגידו ששתי התרבויות טועות – שתיהן מנסות ליצור '''[[מקור אוניברסלי ונצחי לצדק]]''' – אבל המקום היחיד שבו בני אדם שווים או לא שווים זה לזה הוא רק בדימיון שלהם עצמם. קל לנו לקבל את הרעיון שהחלוקה למעמדות היא מיתוס, אבל גם רעיון השוויון הוא מיתוס בדיוני בדיוק כמו חוסר השוויון – גם הוא מיתוס ואין מציאות אובייקטיביות שהוא מצביע עליה.
   −
מקור מרכזי לרעיון השוויון הוא באמונה הנוצרית-מונותאיסטית לפי קיים אלוהים שברא את הנשמות של כל בני האדם וכי כולם שווים בפני הבורא. אם אין בורא כזה, אין סיבה להניח ששוויון הוא הדבר שמאפיין את בני האדם. מבחינה ביולוגית, אנשים באים ממוצא גנטי שונה מעט וחיים בסביבות שונות ולכן יש להם תכונות שונות במעט. גם בקרב בעלי חיים שחיים בלהקה לדוגמה אין שוויון אלא היררכיה. הצהרת העצמאות האמריקאית
+
מקור מרכזי לרעיון השוויון הוא באמונה הנוצרית-מונותאיסטית לפי קיים אלוהים שברא את הנשמות של כל בני האדם וכי כולם שווים בפני הבורא. דוגמה להשפעה העצומה של רעיון זה היא [[התנועה לביטול העבדות]]. אם אין בורא כזה, אין סיבה להניח ששוויון הוא הדבר שמאפיין את בני האדם. מבחינה ביולוגית, אנשים באים ממוצא גנטי שונה מעט וחיים ב[[סביבה טבעית|סביבות]] שונות ולכן יש להם תכונות שונות במעט. גם בקרב בעלי חיים שחיים בלהקה לדוגמה אין שוויון אלא היררכיה. הצהרת העצמאות האמריקאית אומרת שלמרות שבני האדם כן שונים, הם כולם שווים בפני החוק, כיוון שכולם נבראו שווים.
אומרת שלמרות שבני האדם כן שונים, הם כולם שווים בפני החוק, כיוון שכולם נבראו שווים.
      
אם בוחנים את הצהרת הזכויות האמריקאית בכלים מדעיים וביולוגים רואים כי היא נשענת על כרעי תרנגולת:
 
אם בוחנים את הצהרת הזכויות האמריקאית בכלים מדעיים וביולוגים רואים כי היא נשענת על כרעי תרנגולת:
שורה 36: שורה 35:  
לכן במקום המשפט מהכרזת העצמאות נוכל להגיד "כל בני האדם התפתחו שונים, והתפתחו אצלם תכונות משתנות, וביניהן חיים ורדיפה אחר הנאה".  
 
לכן במקום המשפט מהכרזת העצמאות נוכל להגיד "כל בני האדם התפתחו שונים, והתפתחו אצלם תכונות משתנות, וביניהן חיים ורדיפה אחר הנאה".  
   −
חסידי זכויות אדם יכולים לטעון כי הם מודעים לכך שביולוגית להצהרת העצמאות אין שחר וזאת לא אמת אבסולוטית, ובני האדם לא באמת שווים, אבל אם נתנהג '''כאילו כל בני האדם שווים''' – זה יעניק לנו אפשרות לסדר חברתי, טוב יותר מאשר כאוס או יחסית לסדרים חברתיים אחרים המבוססים על אי-שוויון. הבעיה היא שגם חמורבי היה אולי יכול לטעון שהסדר החברתי שלו, האמנה החברתית שהוא יצר, הובילו לשלום, שלווה ושגשוג- אמנם באמת בני אדם לא שונים, אבל אם נסכים שיש אנשים חשובים יותר נוכל לשמור על סדר ולשמור על שגשוג ושלווה.
+
חסידי [[זכויות אדם]] ודוגלים ב[[ליברליזם]] יכולים לטעון כי הם מודעים לכך שביולוגית להצהרת העצמאות אין שחר וזאת לא אמת אבסולוטית, ובני האדם לא באמת שווים, אבל אם נתנהג '''כאילו כל בני האדם שווים''' – זה יעניק לנו אפשרות לסדר חברתי, טוב יותר מאשר כאוס או יחסית לסדרים חברתיים אחרים המבוססים על אי-שוויון. הבעיה היא שגם חמורבי היה אולי יכול לטעון שהסדר החברתי שלו, האמנה החברתית שהוא יצר, הובילו ל[[שלום]], שלווה ושגשוג- אמנם באמת בני אדם לא שונים, אבל אם נסכים שיש אנשים חשובים יותר נוכל לשמור על סדר ולשמור על שגשוג ושלווה.
 +
 
 +
==כיצד לתעדף מיתוסים חברתיים שונים==
 +
השאלה איזה סדר חברתי עדיף על סדר חברתי אחר נידונה בדרך כלל בהקשרים של [[פוליטיקה]], [[מלחמות]] ו[[תרבות]]. בני אדם לא רק יושבים וחושבים "מה עדיף לכולם" אלא בדרך כלל מקדמים סדר חברתי אחד או אחר על פי אינטרסים פרטיים וקבוצתיים שיש להם ועל פי בריתות ורעיונות שיש להם באותו רגע. לדוגמה אם מלך יגיע למסקנה כי סדר חברתי שויוני או פמניסטי יהיה טוב יותר לכלל האנושות או לכלל בני עמו, הוא יכול לנקוט צעדים בכיוון זה, אבל הוא בדרך כלל ינטה להעדיף סדר חברתי הדוגל באי-שוויון , מלוכנות ושובניזם כדי לבצר את כוחו שלו.
 +
 
 +
עם התקדמות הרעיונות של [[אבולוציה]], ביולוגיה ו[[אקולוגיה]] וכן על רקע שינויים חברתיים רבים שהתפתחו במהלך [[המהפכה התעשייתית]] החלו אנשים לראות את החברה כדבר דינאמי שמשתנה עם הזמן. הסדרים חברתיים שהיו נפוצים מאד בעבר  - כמו [[צמיתות]], [[פאודליזם]], [[חברה פאודלית]], [[כלכלת חקלאות]] או נישואי שידוכין, השתנו לגמרי. במקום סדר חברתי שמעוגן בדת, החלו להופיע אידאולוגיות והסברים מדעיים ופילוסופייים לשאלות כמו מהו דבר "טוב" וכיצד להתקדם לחברה משגשגת יותר, חזקה יותר ומתקדמת יותר.  
    
==אכיפתו של סדר בחברה==
 
==אכיפתו של סדר בחברה==
כיצד שומרים על סדר בחברה? תשובה פופולרית לשאלה זו היא על ידי איום באלימות. קיומים של עונשים, שוטרים, צבא, בתי משפט. אלא שהררי טוען כי מערכת חברתית שנסמכת רק על אלימות היא בזבזנית מאוד ולכן מתפרקת מהר מאוד. איום באלימות הוא אולי תנאי הכרחי אבל הוא לא תנאי מספיק לקיום סדר בחברה.  
+
כיצד שומרים על סדר בחברה? תשובה פופולרית לשאלה זו היא על ידי איום ב[[אלימות]]. קיומים של עונשים, שוטרים, צבא, בתי משפט. [[יובל הררי]] טוען כי מערכת חברתית שנסמכת רק על אלימות היא בזבזנית מאוד ולכן מתפרקת מהר מאוד. איום באלימות הוא אולי תנאי הכרחי אבל הוא לא תנאי מספיק לקיום סדר בחברה.  
    
אכיפת חוקים על ידי שוטרים היא דבר מאוד בזבזני במשאבים. יש צורך במספר גדול של שוטרים, ודבר זה דורש משאבים, מלבד זה לענישה עצמה יש השפעה שלילית על החברים בחברה. אם לעומת זאת מצליחים לשכנע את בני החברה במיתוסים כלשהם, אזי מרווחים פעמיים - ראשית יש צורך בהרבה פחות שוטרים וענישה שכן אנשים מקיימים אכיפה עצמית ואכיפה הדדית ועממית של החוקים, ושנית משום שאנשים רותמים את היצירתיות שלהם ואת המרץ שלהם לקידום המטרות החברתיות. או "כומר אחד טוב יותר מ-100 שוטרים".  
 
אכיפת חוקים על ידי שוטרים היא דבר מאוד בזבזני במשאבים. יש צורך במספר גדול של שוטרים, ודבר זה דורש משאבים, מלבד זה לענישה עצמה יש השפעה שלילית על החברים בחברה. אם לעומת זאת מצליחים לשכנע את בני החברה במיתוסים כלשהם, אזי מרווחים פעמיים - ראשית יש צורך בהרבה פחות שוטרים וענישה שכן אנשים מקיימים אכיפה עצמית ואכיפה הדדית ועממית של החוקים, ושנית משום שאנשים רותמים את היצירתיות שלהם ואת המרץ שלהם לקידום המטרות החברתיות. או "כומר אחד טוב יותר מ-100 שוטרים".  
    
היבט שני שמקשה על אכיפת סדרים על ידי אלימות בלבד, לדוגמה על ידי צבא, הוא שעולה השאלה, על מה מבוססים הכללים החברתיים בקרב הצבא עצמו? לטענת הררי אלימות היא הפעולה האנושית הקשה ביותר לארגון, וקשה להפעיל צבאות רק על בסיס איום של משטרה צבאית, שגם היא צריכה משטרה קטנה יותר שתשמור עליה וכן הלאה.  
 
היבט שני שמקשה על אכיפת סדרים על ידי אלימות בלבד, לדוגמה על ידי צבא, הוא שעולה השאלה, על מה מבוססים הכללים החברתיים בקרב הצבא עצמו? לטענת הררי אלימות היא הפעולה האנושית הקשה ביותר לארגון, וקשה להפעיל צבאות רק על בסיס איום של משטרה צבאית, שגם היא צריכה משטרה קטנה יותר שתשמור עליה וכן הלאה.  
 +
 +
אם מסתכלים על מדינות מודרניות שאין בהן דמוקרטיה רואים שהן נסמכות על שילוב של [[אלימות]], פחד, איום בהפעלת כוח,  שוחד ושחיתות, [[צנזורה]], חינוך ואינדוקטניציה לציות, והגבלות וכמות רבה של [[תעמולה]]. דוגמות לכך ניתן לראות בגרמניה הנאצית, צפון קוריאה, איראן, ברית המועצות (במיוחד בתקופת סטאלין), רוב מדינות ערב, סין המודרנית ורוסיה תחת שלטון פוטין. הסדר החברתי הוא - אל תנסו לשנות את הסדר החברתי הפוליטי או לערער עליו, ובתמורה השלטון לא יאיים עליכם וישמור על סדר חברתי. דבר שמסייע לדבר כזה הוא אמונות ב[[מלוכנות]], [[שמרנות]] חברתית, ו[[מודל האב המחמיר]]. לפי מודל זה, יש סדר היררכי של מוסר בעולם, ובראש הסדר הזה קיימת ישות עליונה (אלוהים, המפלגה, המנהיג הנערץ וכו') שנציגה עלי אדמות הוא השליט הנוכחי, ומתחתיו בסדר היררכי יש מנהיגים פחותים יותר ולבסוף גברים, נשים , ילדים ובעלי חיים בסדר הזה. העולם לפי מודל זה הוא מקום מוזר ומסוכן, מלא באוייבים, ו"אנחנו" חייבים להתאחד מאחורי "מנהיג חזק" כדי להתגונן מפני האוייבים שלנו. שיתופי הפעולה בחרבה כזו הן על בסיס פחד מהשלטון ועל בסיס לאומי, דתי או אתני. 
    
==אמונת האליטה במיתוס החברתי==
 
==אמונת האליטה במיתוס החברתי==
היבט נוסף בהקשר זה היא השאלה אם האליטה שנהנית מהסדר החברתי - לדוגמה פרעה שליט מצרים, או ראשי הכנסייה הקתולית באמת מאמינים בעצמם בסדר הדמיוני. חלק מהאנשים מניחים נניח שפרעה לא באמת מאמין שהוא אל, ושהוא בונה פירמידות כדי לחזק את המיתוסים על אלי מצרים כדי שיוכל לגבות מיסים (שאיתם הוא בונה פירמידות). הררי טוען שקשה להאמין שהאליטה היא צינית גמורה למשך זמן ארוך. אם פרעה לדוגמה אינו מאמין בשום דבר, בשביל מה הוא צריך פירמידות בכלל? הוא יכול לכאורה הסתפק בהרבה פחות מיסים, לא לבנות פירמידות ושהאיכרים לא יאמינו באלים.  
+
היבט נוסף בהקשר זה היא השאלה אם האליטה שנהנית מהסדר החברתי - לדוגמה פרעה שליט מצרים, או ראשי [[הכנסייה הקתולית]] באמת מאמינים בעצמם בסדר הדמיוני. חלק מהאנשים מניחים נניח שפרעה לא באמת מאמין שהוא אל, ושהוא בונה פירמידות כדי לחזק את המיתוסים על אלי מצרים כדי שיוכל לגבות מיסים (שאיתם הוא בונה פירמידות). יובל הררי טוען שקשה להאמין שהאליטה היא צינית גמורה למשך זמן ארוך. אם פרעה לדוגמה אינו מאמין בשום דבר, בשביל מה הוא צריך פירמידות בכלל? הוא יכול לכאורה הסתפק בהרבה פחות מיסים, לא לבנות פירמידות ושהאיכרים לא יאמינו באלים.  
   −
באופן דומה הררי טוען שקפיטליסט שמנסה להרוויח מיליארד דולר נוספים עושה את זה כי הוא באמת מאמין בקפיטליזם, בנצרות, באיסלאם, בזכויות אדם או במיתוסים אחרים. אם הוא לא מאמין לאף מיתוס, אם הוא ציני גמור, אין לו מה לעשות עם מיליארד דולר.
+
באופן דומה הררי טוען ש[[קפיטליזם|קפיטליסט]] שמנסה להרוויח מיליארד דולר נוספים עושה את זה כי הוא באמת מאמין בקפיטליזם, בנצרות, באיסלאם, בזכויות אדם או במיתוסים אחרים. אם הוא לא מאמין לאף מיתוס, אם הוא ציני גמור, אין לו מה לעשות עם מיליארד דולר.
    
==שמירה על סדר מדומיין==
 
==שמירה על סדר מדומיין==
שורה 87: שורה 93:     
מיתוס הוא דבר בין-סובייקטיבי, דבר שמתקיים על ידי אמונה של אלפי ומיליוני אנשים במשהו ביחד. אם מישהו אחד יפיק להאמין במיתוס, הוא עדיין יהיה בעל השפעה. תאגיד פז'ו לדוגמה, קיים רק בדמיונם של בני האדם. אבל הוא לא דבר סובייקטיבי שכן הוא לא פרי אמונה של מנכ"ל פז'ו לבדו. גם העובדים, הסוחרים, הקונים, בעלי המניות וכו' מאמינים בקיומו של תאגיד פז'ו. אם מנכ"ל פז'ו יפסיק יום אחד להאמין בקיומו של התאגיד, סביר שדבר זה יוביל לאשפזו בבית משוגעים ולאו דווקא להפסקת קיומו של התאגיד.
 
מיתוס הוא דבר בין-סובייקטיבי, דבר שמתקיים על ידי אמונה של אלפי ומיליוני אנשים במשהו ביחד. אם מישהו אחד יפיק להאמין במיתוס, הוא עדיין יהיה בעל השפעה. תאגיד פז'ו לדוגמה, קיים רק בדמיונם של בני האדם. אבל הוא לא דבר סובייקטיבי שכן הוא לא פרי אמונה של מנכ"ל פז'ו לבדו. גם העובדים, הסוחרים, הקונים, בעלי המניות וכו' מאמינים בקיומו של תאגיד פז'ו. אם מנכ"ל פז'ו יפסיק יום אחד להאמין בקיומו של התאגיד, סביר שדבר זה יוביל לאשפזו בבית משוגעים ולאו דווקא להפסקת קיומו של התאגיד.
 +
 +
==מורכבות המערכת==
 +
קל לאנשים להתנגד ל[[צנוזרה]] ו[[תעמולה]] כשהם רואים אותם מופעלים בתרבות אחרת או במדינה אחרת, וכאשר לדברים אלה יש השפעות שליליות עליהם. לדוגמה ליהודים קל להבחין בשקרים של [[תעמולה אנטישמית]] הן על סמך הכרות עם יהדות והן על סמך זה שהדברים גורמים לשנאה כלפיהם. לתושבים במדינות מערביות דמוקריות קל להזדעזע מצנזורה של משטרים דכאניים או מתעמולה שקרית במיוחד של משטרים אלה. לעומת זאת [[סביבתנות|סביבתנים]] ואנשי קיימות מבחינים כי לאנשים ב[[תרבות הצריכה]] אין התנגדות משמעותית לתעמולה בדמות [[פרסומות]] או [[שיווק]] המסתירים ומעודדים אותם שלא לחשוב על השלכות של צריכת מוצרים על [[זיהום]] או על [[השפעות סביבתיות]] אחרות. פמיניסטיות או אנשים בעד [[זכויות בעלי חיים]] מצביעים על "עיורון מרצון" בנושאים אחרים וכלפי ציבורים אחרים.
 +
 +
יש לנו קושי להבחין בכל חלקי המציאות בצורה [[הוליזם|הוליסטית]] וקשיים רבים המכונים גם [[פצלת]] - הקושי שלנו לראות את ההשפעות של מעשינו והקושי להבחין בין סתירות בין ערכים חברתיים בהם אנחנו מאמינים לבין פעולות או רעיונות שלנו שמקדמים דברים אחרים. חלק מהקושי הוא בגלל מורכבות עצומה של המערכת, חלק אחר נובע מכך שאנחנו לא יכולים להקדיש תשומת לב לכל חלקי המציאות וחלקים ממנה הם רחוקים מאיתנו במרחב או בזמן. לדוגמה אנחנו קונים בגדים או מזון אבל לא יודעים מה ההשלכות החברתיות או הסביבתיות של קניה זו. בנוסף לכך יש לנו [[זהות]] שנוצרה בדרך כלל במהלך הילדות הנערות ובגיל צעיר , וקשה לנו לקבל רעיונות שעלולים לערער זהות זו - ועלולים לפגוע הן בדימוי העצמי שלנו ותחושת ה[[אני]] והן ביחסים החברתיים או במעמד החברתי, כלכלי, פוליטי שיש לנו.
    
==שינוי של סדר חברתי==
 
==שינוי של סדר חברתי==
מהסיבות שפורטו לעיל, כדי לשנות סדר חברתי קיים, יש צורך בשינוי של האמונות, של המיתוס. היות ומיתוס הוא דבר משותף להרבה אנשים, זה לא מפסיק לשכנע אדם בודד, אלה יש צורך לשנות תפיסה של אלפי או מליוני בני אדם. לשם כך יש צורך להקים מוסדות חברתיים אחרים - דת שונה, או כנסייה שונה, או מפלגה וכו'. אלא שכאן יש מלכוד 22, כדי להקים מוסד חברתי שיאפשר דבר כזה, יש צורך במיתוס משותף שיגרום לאנשים לשתף פעולה. וכך כדי לנסות להימלט מסדר מדומיין אחד, אין ברירה אלא להקים סדר מדומיין אחר.
+
מהסיבות שפורטו לעיל, כדי לשנות סדר חברתי קיים, יש צורך בשינוי של האמונות, של המיתוס. היות ומיתוס הוא דבר משותף להרבה אנשים, זה לא מפסיק לשכנע אדם בודד, אלה יש צורך לשנות תפיסה של אלפי או מליוני בני אדם. לשם כך יש צורך להקים [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] אחרים - דת שונה, או כנסייה שונה, או מפלגה וכו'. אלא שכאן יש מלכוד 22, כדי להקים מוסד חברתי שיאפשר דבר כזה, יש צורך במיתוס משותף שיגרום לאנשים לשתף פעולה. וכך כדי לנסות להימלט מסדר מדומיין אחד, אין ברירה אלא להקים סדר מדומיין אחר.
 +
 
 +
יש לציין כי בגלל שינוי מתמיד של המציאות וקיומם של [[תהליכים]] במגוון היבטים - הן תהליכים גאולוגיים, אקולוגיים, טכנולוגיים, חברתיים , דמוגרפיים וכו' - הסדר החברתי חייב להשתנות ואיתו גם חלק מהמוסדות החברתיים - גם אם החברה אינה מודעת לצורך בשינוי זה וגם אם היא מנסה להתנגד לשינוי - מתוך [[שמרנות]] או מתוך נסיון לשמר על כוח פוליטי תרבותי או כלכלי של קבוצה מסויימת בתוך החברה. השאלה לאיזה כיוון ישתנו המוסדות החברתיים תלוי בגורמים רבים ואינו דבר שהוא בהכרח נתון מראש , הוא גם יכול להשתנות כתלות בנסיבות. השינויים במוסד חברתי אחד , גורמים לשינויים במוסדות חברתיים אחרים וכן בטכנולוגיות והן קשורים זה בזה, לדוגמה שימוש באמצעי תקשורת שונים כמו עיתונות, רדיו, טלפונים ואינטרנט שינו כל אחד את היכולת של אנשים לתקשר ולשתף פעולה ולכן הובילו לשינוים חברתיים שונים. לדוגמה קיומו של הטלגרף אפשר לעסקים גדולים יותר להתקיים. לפני המאה ה-19 עסקים היו בעלי [[יתרונות לגודל]] אבל הפתעות כמו מחסור בחומרי גלם או קשיים פיננסים יכלו לגרום נזק לפני שהנהלת המפעל המרכזית יכלה להגיב, הטלגרף ואחריו טכנולוגיות אחרות אפשרו לייצר [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] ולאומיים גדולים יותר ויותר ולדבר זה היו השלכות חברתיות רבות - לדוגמה בהקשר של ניידות עובדים או בהקשר של [[ריכוזיות כלכלית]].  
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט