שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,315 בתים ,  12:39, 13 במרץ 2022
שורה 40: שורה 40:     
=== הסיבות להתפרצות מגפת הקורונה ===
 
=== הסיבות להתפרצות מגפת הקורונה ===
אין כרגע קונצנזוס מדעי בנושא אך הגרסה הרווחת היא ש [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]] ו[[סחר בבעלי חיים]] גרמו להתפרצות המגפה, מוביליות גבוהה ריכוז בני האדם בערים גדולות תרמו להפצתה. עוד בינואר 2021 התפרסם מחקר שהובל על ידי רוברט בייר{{הערה| רוברט בייר, אנדרה מאניקה, קמילו מורה [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7837611/ שינוי בתפוצת מיני העטלפים מראה על תפקיד אפשרי של שינויי האקלים בהתפרצות מגפת הקורונה] ינואר 2021}}. צוות המדענים בדק האם יש קשר בין שינויי האקלים להתפרצות המגפה. המחקר צוטט מאז בלפחות 22 מחקרים אחרים בלפחות תריסר הוצאות מדעיות שונות{{הערה|מכון הבריאות הלאומי של ארצות הברית [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7837611/citedby/ צוטט על ידי]}} וגם בעצומה של ארגון YOUNGO המאגד יותר ממאה ארגוני נוער והפועל תחת החסות של אגף האקלים האו"ם{{הערה|YOUNGO [https://climateandhealthalliance.org/blog/youngo-health-perspective-and-demands-on-climate-negotiations/#:~:text=YOUNGO%20Health%20Perspective%20and%20Demands%20on%20Climate%20Negotiations,-Sep%2013%2C%202021&text=As%20one%20of%20the%20leading,post%2DCOVID%2D19%20recovery. פרספקטיבות הבריאות והדרישות בשיחות אקלים של יונגו] 13 בספטמבר 2021}}מה שמראה על מהימנות מסוימת.
+
אין כרגע קונצנזוס מדעי בנושא אך הגרסה הרווחת היא ש [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]] ו[[סחר בבעלי חיים]] גרמו להתפרצות המגפה, מוביליות גבוהה וריכוז בני האדם בערים גדולות תרמו להפצתה. עוד בינואר 2021 התפרסם מחקר שהובל על ידי רוברט בייר{{הערה| רוברט בייר, אנדרה מאניקה, קמילו מורה [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7837611/ שינוי בתפוצת מיני העטלפים מראה על תפקיד אפשרי של שינויי האקלים בהתפרצות מגפת הקורונה] ינואר 2021}}. צוות המדענים בדק האם יש קשר בין שינויי האקלים להתפרצות המגפה. המחקר צוטט מאז בלפחות 22 מחקרים אחרים בלפחות תריסר הוצאות מדעיות שונות{{הערה|מכון הבריאות הלאומי של ארצות הברית [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7837611/citedby/ צוטט על ידי]}} וגם בעצומה של ארגון YOUNGO המאגד יותר ממאה ארגוני נוער והפועל תחת החסות של אגף האקלים האו"ם{{הערה|YOUNGO [https://climateandhealthalliance.org/blog/youngo-health-perspective-and-demands-on-climate-negotiations/#:~:text=YOUNGO%20Health%20Perspective%20and%20Demands%20on%20Climate%20Negotiations,-Sep%2013%2C%202021&text=As%20one%20of%20the%20leading,post%2DCOVID%2D19%20recovery. פרספקטיבות הבריאות והדרישות בשיחות אקלים של יונגו] 13 בספטמבר 2021}}מה שמראה על מהימנות מסוימת.
    
[[תמונה:רוברט בייר קורונה.jpeg|left|thumb|250px|התמונה מראה איך שינוי האקלים גרמו לריכוז של מיני עטלפים באזור ממנו כנראה יצא הנגיף שגרם למגפת הקורונה. מתוך המחקר של רוברט בייר]]
 
[[תמונה:רוברט בייר קורונה.jpeg|left|thumb|250px|התמונה מראה איך שינוי האקלים גרמו לריכוז של מיני עטלפים באזור ממנו כנראה יצא הנגיף שגרם למגפת הקורונה. מתוך המחקר של רוברט בייר]]
   −
החוקרים מציינים שיותר מ 60% מהמחלות המדבקות שהתפרצו במהלך ההיסטוריה היו ממקורות זואונוטיות. עטלפים נושאים את הכמות הגדולה ביותר של נגיפים שיכולים לעבור לבני אדם מתוך כל היונקים. אלה כוללים 3,000 סוגים של נגיפים ממשפחת הקורונה. בשנים האחרונות 3 נגיפים ממשפחה זו קפצו לבני אדם וגרמו לתמותה, כולל הנגיף שגרם למגפה הנוכחית.
+
החוקרים מציינים שיותר מ 60% מהמחלות המדבקות בבני האדם במהלך ההיסטוריה הגיעו ממקורות זואונוטיים, כלומר עברו מבעלי החיים. עטלפים נושאים את הכמות הגדולה ביותר של נגיפים שיכולים לעבור לבני אדם מתוך כל היונקים. אלה כוללים 3,000 סוגים של נגיפים ממשפחת הקורונה. בעשרותהשנים האחרונות כמה נגיפים ממשפחה זו קפצו לבני אדם, כולל 3 שגרמו לתמותה: SARS-Cov-1 שגרם למגפה החל משנת 2002, MERS-CoV שגרם למגפה החל משנת  2012 ו SARS-Cov-2 שגרם למגפת הקורונה הנוכחית משנת 2019. כל השלושה עשו זאת אחרי שנת 2000. החוקרים ניסו להבין מה הסיבה לתופעה זו והאם יש קשר לשינוי אקלים.
   −
החוקרים בדקו כיצד השפיעו שינויי האקלים על מיני העטלפים. מסתבר שבמקומות מסוימים הם הפחיתו את כמות המינים ובמקומות מסוימים הגדילו אותם. המקומות בהם נהיו יותר מינים כוללים קודם כל את האזור בו חיים הפנגולינים אשר חשודים בהעברת הנגיף מהעטלפים לבני האדם. לפי הנתונים במחקר כ 40 סוגי עטלפים הגיעו לאזור זה מה שמתאים ל כ 100 סוגים חדשים של נגיפי קורונה. ככל שיותר סוגים כאלה מגיעים למקום אחד יש יותר סיכוי שאחד מהם יקפוץ למין אחר. החוקרים גם מציינים שלפני 20 שנה מאותו המקום כבר יצא נגיף אחר ממשפחת הקורונה - Sars-Cov-1 אשר גם גרם למגפה. המסקנה היא ששינויי האקלים הגבירו משמעותית את הסיכוי להתפרצות המגפה. אזורים אחרים בהם גם קיים ריכוז של מינים חדשים עם כי קטן יותר כוללים חלקים מהיערות בברזיל.
+
הנגיפים שגרמו למגפה בשנים 2002 ולמגפה הנוכחית הגיעו ככל הנראה מאזור דרום מחוז יונן בסין והאזורים השכנים בבורמה ולאוס. באזור זה חיים הפנגולינים מסוג Manis javanica אשר ככל הנראה העבירו את הנגיף שגרם למגפה הנוכחית כאשר הגיעו לשוק בווהאן וכן זבד דקל מסיכתי (Paguma larvata) אשר כנראה העביר את הנגיף שגרם למגפה החל משנת 2002 כאשר הובא לשוק בגואנדונג.
   −
החוקרים מציינים שגם הנגיף הנוכחי וגם זה שעבר לבני האדם לפני 20 שנה מאותו האזור עשו זאת בען היתר בגלל סחר בבעלי חיים. במקרה זה - בפנגולינים.
+
הנגיף שגרם למגפה החל מ 2012 הגיע במקור מאזור מזרח אפריקה.
 +
 
 +
כמות נגיפי הקורונה באזור מסוים עולה ככל שיש יותר מיני עטלפים. כמות המינים מושפעת משינויי אקלים אשר יכול לשנות את התנאים למתאימים יותר או פחות לעטלפים ובכך לשנות את שטח המחייה וכן את האינטראקציה עם מינים אחרים וגם בתוך המין.
 +
 
 +
החוקרים בדקו כיצד השפיעו שינויי האקלים על מיני העטלפים. הם בדקו את מפת הצמחייה העולמית ב 2 תקופות: 1901-1930 ו 1990-2019 בהתאם לחמישה גורמים: טמפרטורה ממוצעת בחודשי השנה, טמפרטורת מינימום שנתית, כיסוי בעננים, כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספרה ומשקעים. כל 5 הגורמים השתנו בתקופות אלה עקב פליטות גזי החממה. אחר כך הם בדקו באילו אזורים יכולים לחיות מיני עטלפים שונים ומכך הבינו איך השפיעו שינויים אלה על תפוצת מיני העטלפים.
 +
 
 +
מסתבר שבמקומות מסוימים הם הפחיתו את כמות המינים ובמקומות מסוימים הגדילו אותם. המקומות בהם נהיו יותר מינים כוללים קודם כל את האזור בו חיים הפנגולינים אשר חשודים בהעברת הנגיף מהעטלפים לבני האדם וגם נגיף אחר ממשפחת הקורונה - Sars-Cov-1 אשר גם גרם למגפה החל משנת 2002. לפי הנתונים במחקר כ 40 סוגי עטלפים חדשים הגיעו לאזור זה מה שמתאים ל כ 100 סוגים חדשים של נגיפי קורונה. ככל שיותר סוגים כאלה מגיעים למקום אחד יש יותר סיכוי שאחד מהם ואפילו כמה מהם יקפצו למין אחר כמו לפנגולין. וככל שיש יותר נגיפים כאלה בפנגולין יש יותר סיכוי שהוא יעבור לבני אדם.  המסקנה היא ששינויי האקלים הגבירו משמעותית את הסיכוי להתפרצות המגפה.
 +
 
 +
אזורים אחרים בהם גם קיים ריכוז של מינים חדשים עם כי קטן יותר, כלומר גם קיים סיכוי למעבר נגיפים, כוללים חלקים מהיערות בברזיל.
 +
 
 +
החוקרים מציינים שגם הנגיף הנוכחי וגם זה שעבר לבני האדם לפני 20 שנה מאותו האזור עשו זאת בין היתר בגלל סחר בבעלי חיים. במקרה הנוכחי - בפנגולינים.
    
הפנגולינים הם היונקים הנסחרים בעולם.{{הערה|ג'ון ד. סאטטר [https://edition.cnn.com/interactive/2014/04/opinion/sutter-change-the-list-pangolin-trafficking/index.html רשימת סחר הפנגולינים]סי-אן-אן}}
 
הפנגולינים הם היונקים הנסחרים בעולם.{{הערה|ג'ון ד. סאטטר [https://edition.cnn.com/interactive/2014/04/opinion/sutter-change-the-list-pangolin-trafficking/index.html רשימת סחר הפנגולינים]סי-אן-אן}}
4,291

עריכות

תפריט ניווט