שינויים

תאגיד חזק מספיק, משפיע על טעמי הצרכנים ([[מותג|מותגים]]), השקפת עולמם ([[תרבות הצריכה]]), על מדיניות הממשלה, ועל שוק העבודה. כך לדוגמה הצליחו חברות הטבק לשכנע נשים רבות כי עישון הוא כלי ביטוי פמיניסטי - "מרד" בחברה הגברית, כמו גם לשכנע צעירים רבים כי העישון הוא "מרד" בחברה המבוגרת. חברות מכוניות הצליחו לשכנע את הציבור בארה"ב שמכונית היא חופש, שמה שטוב לג'נרל מוטורס טוב לארצות הברית, וכי הפגיעה בהולכי רגל היא באשמת הולכי הרגל לא זהירים מספיק, במהלך שכמעט הצליח להכחיד את הולכי הרגל מרוב הערים בארצות הברית (למעט ניו יורק, סן פרנסיסקו ושיקאגו) - וכך לגרום לפקקי ענק, זיהום ובעיות בריאות שונות כמו גם לערים שכמעט בלתי אפשרי להתנייד בהן באמצעי תחבורה שאינו מכונית. [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב-לאומיים]], המהווים כיום 51 מתוך 100 הכלכלות הגדולות בעולם (במונחי תמ"ג/רווח שנתי במיליוני דולרים לשנת 1994), יכולים להיות בעלי כוח כלכלי חזק יותר ממדינות.<ref>Corporation data, "Fortune Global 500: the World's Largest Corporations," Fortune magazine, August 7, [2]1995: Country information, The World Development Report, Washington, D.C.: the World Bank, 1996. (Data represent first 100 entities out of 150.)</ref> לכן הם תופעה מאקרו-כלכלית ולאו דווקא בתחום המיקרו. התעלמות ממונח זה מסבירה אולי מדוע כלכלנים נוהגים לקדם כלכלה עולמית ריכוזית, בעודם מטיפים בלהט ל"[[שוק משוכלל]]"<ref> ספרו של קורטן, [[כשתאגידים שולטים בעולם (ספר)|כשתאגידים שולטים בעולם]] סוקר באופן רחב היבטים הנובעים מעליית כוחם של תאגידים. ספר מומלץ נוסף בתחום: [[נו-לוגו]] [[נעמי קליין]], הוצאת בבל, 2002</ref>.

תאגיד חזק מספיק, משפיע על טעמי הצרכנים ([[מותג|מותגים]]), השקפת עולמם ([[תרבות הצריכה]]), על מדיניות הממשלה, ועל שוק העבודה. כך לדוגמה הצליחו חברות הטבק לשכנע נשים רבות כי עישון הוא כלי ביטוי פמיניסטי - "מרד" בחברה הגברית, כמו גם לשכנע צעירים רבים כי העישון הוא "מרד" בחברה המבוגרת. חברות מכוניות הצליחו לשכנע את הציבור בארה"ב שמכונית היא חופש, שמה שטוב לג'נרל מוטורס טוב לארצות הברית, וכי הפגיעה בהולכי רגל היא באשמת הולכי הרגל לא זהירים מספיק, במהלך שכמעט הצליח להכחיד את הולכי הרגל מרוב הערים בארצות הברית (למעט ניו יורק, סן פרנסיסקו ושיקאגו) - וכך לגרום לפקקי ענק, זיהום ובעיות בריאות שונות כמו גם לערים שכמעט בלתי אפשרי להתנייד בהן באמצעי תחבורה שאינו מכונית. [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב-לאומיים]], המהווים כיום 51 מתוך 100 הכלכלות הגדולות בעולם (במונחי תמ"ג/רווח שנתי במיליוני דולרים לשנת 1994), יכולים להיות בעלי כוח כלכלי חזק יותר ממדינות.<ref>Corporation data, "Fortune Global 500: the World's Largest Corporations," Fortune magazine, August 7, [2]1995: Country information, The World Development Report, Washington, D.C.: the World Bank, 1996. (Data represent first 100 entities out of 150.)</ref> לכן הם תופעה מאקרו-כלכלית ולאו דווקא בתחום המיקרו. התעלמות ממונח זה מסבירה אולי מדוע כלכלנים נוהגים לקדם כלכלה עולמית ריכוזית, בעודם מטיפים בלהט ל"[[שוק משוכלל]]"<ref> ספרו של קורטן, [[כשתאגידים שולטים בעולם (ספר)|כשתאגידים שולטים בעולם]] סוקר באופן רחב היבטים הנובעים מעליית כוחם של תאגידים. ספר מומלץ נוסף בתחום: [[נו-לוגו]] [[נעמי קליין]], הוצאת בבל, 2002</ref>.

טאבו נוסף הוא [[אוכלוסין]]. אין כמעט תחום בכלכלה שאינו מושפע מגידול אוכלוסין, גם אם השפעה זו היא איטית לעיתים קרובות - היא משפיעה על תחומים כמו מחיר הקרקע (ולכן על מחירי הדיור, על מסחר), על תחומים כמו תחבורה, על הבריאות של מערכות אקולוגיות, על הביקוש למזון, על הזמינות של מוצרי חקלאות טריים כמו ירקות ופירות ועוד. ברמה העולמית אוכלוסייה עולמית גדלה מהווה תמיד חשש מפני [[רעב עולמי]] שמניעתו דורשת שימור של [[חקלאות תעשייתית]] והגדלה מתמדת של [[פריון חקלאי]] או גידול של השטח החקלאי. הדיון הכלכלי בנושא הסתיים לכאורה על ידי דחייה של הטענות של תומס מלתוס. אלא שהנושא מורכב הרבה יותר ונוגע להרס איטי של מערכות אקולוגיות עקב פתרונות שנדרשים כדי להגדיל את הפריון החקלאי, ולהשפעת הרס המערכות האקולוגיות, והשפעות על האקלים ועל מחזורים ביו גאו כימיים - כמו מחזור החנקן או מחזור הזרחן - שבתורם משפיעים על החקלאות, ועל דיג. מצד אחד טוענים כי אין בעיה של פיצוץ אוכלוסין ומצד שני קובלים על חשש מפני הצפת אירופה מפליטים ומהגרי עבודה מאסיה ואפריקה והצפת ארה"ב ממהגרי עבודה ממדינות אחרות. גידול אוכלוסייה משפיעה על משתני מאקרו ומיקרו כאחד - לדוגמה גידול אוכלוסייה משנה את התפקוד של ערים. הסיבה היא שיש יתרונות וחסרונות לגודל בהקשרים רבים - אם זה היפטרות מביוב או בניית רבי קומות או עקב יתרונות לגודל של ערים גדולות יותר. גם סוגיות כמו אי שוויון משתנות - שכן במדינות צפופות יותר יש חשיבות רבה יותר לאי שוויון בקרקע ולמחיר הקרקע על אי שווין ממדינות לא צפופות - אבל כל המידע הזה נעלם כאשר כל נושא האוכלוסין הוא טאבו והוא נזכר זהיר זהיר רק פה ושם, אם בכלל לדוגמה בהקשר של [[מעבר דמוגרפי]].  

טאבו נוסף הוא [[אוכלוסין]]. אין כמעט תחום בכלכלה שאינו מושפע מגידול אוכלוסין, גם אם השפעה זו היא איטית לעיתים קרובות - היא משפיעה על תחומים כמו מחיר הקרקע (ולכן על מחירי הדיור, על מסחר), על תחומים כמו תחבורה, על הבריאות של מערכות אקולוגיות, על הביקוש למזון, על הזמינות של מוצרי חקלאות טריים כמו ירקות ופירות ועוד. ברמה העולמית אוכלוסייה עולמית גדלה מהווה תמיד חשש מפני [[רעב עולמי]] שמניעתו דורשת שימור של [[חקלאות תעשייתית]] והגדלה מתמדת של [[פריון חקלאי]] או גידול של השטח החקלאי. הדיון הכלכלי בנושא הסתיים לכאורה על ידי דחייה של הטענות של תומס מלתוס. אלא שהנושא מורכב הרבה יותר ונוגע להרס איטי של מערכות אקולוגיות עקב פתרונות שנדרשים כדי להגדיל את הפריון החקלאי, ולהשפעת הרס המערכות האקולוגיות, והשפעות על האקלים ועל מחזורים ביו גאו כימיים - כמו מחזור החנקן או מחזור הזרחן - שבתורם משפיעים על החקלאות, ועל דיג. מצד אחד טוענים כי אין בעיה של פיצוץ אוכלוסין ומצד שני קובלים על חשש מפני הצפת אירופה מפליטים ומהגרי עבודה מאסיה ואפריקה והצפת ארה"ב ממהגרי עבודה ממדינות אחרות. גידול אוכלוסייה משפיעה על משתני מאקרו ומיקרו כאחד - לדוגמה גידול אוכלוסייה משנה את התפקוד של ערים. הסיבה היא שיש יתרונות וחסרונות לגודל בהקשרים רבים - אם זה היפטרות מביוב או בניית רבי קומות או עקב יתרונות לגודל של ערים גדולות יותר. גם סוגיות כמו אי שוויון משתנות - שכן במדינות צפופות יותר יש חשיבות רבה יותר לאי שוויון בקרקע ולמחיר הקרקע על אי שוויון ממדינות לא צפופות - אבל כל המידע הזה נעלם כאשר כל נושא האוכלוסין הוא טאבו והוא נזכר זהיר זהיר רק פה ושם, אם בכלל לדוגמה בהקשר של [[מעבר דמוגרפי]].  

הסיבה לטאבו על [[גידול אוכלוסין]] היא אולי בגלל חוסר רצון לעסוק בטאבו נוסף - היכולת לקיים כלכלה הולכת וגדלה בעולם בעל מימדים סופיים [[צמיחה כלכלית]] אינסופית. חישוב מהיר מגלה ש[[גידול מעריכי]] בגודל האוכלוסייה מביא להגעה מהירה לשיאים יותר ויותר אבסורדיים - החל מלקיחה של 100% של [[ייצור ראשוני]] היבשתי על ידי האנושות, עבור בכיסוי כל כדור הארץ על ידי בני אדם בצפיפות של 10 אנשים למטר, ועד לגלישה למחוזות של מדע בדיוני כמו צורך במבנים כמו [[כדור דייסון]] וטיסה במהירות גבוה ממהירות האור כדי לייצר עוד ועוד שטחי מחיה לאוכלוסייה שממשיכה לצמוח בקצב קבוע. התחמקות מאבסורדים אלה נענית בדרך כלל פשוט על ידי אי דיון או על ידי פניה ל[[אופטימיזם טכנולוגי]] והתגובה הנפוצה ביותר היא שהאוכלוסייה לא תגדל אלה תתייצב - אבל זה מותיר על כנו בעיה נוספות של הנחה לפיה הצמיחה הכללית לנפש ואיתה גם הצריכה לנפש - תמשיך ותגדל תמיד בקצב קבוע - כלומר תהיה גם היא בעלת גידול מעריכי. הנחות אלה מתעלמות מרעיונות כמו משוואת [[I=PAT]] שמחלקת השפעות סביבתיות שונות להשפעת הטכנולוגיה, הגידול באוכלוסייה והגידול בצריכה לנפש כדי לבחון האם השינוי הטכנולוגי אכן מצליח לקזז את השפעות הגידול באוכלוסין והגידול בצריכה לנפש.

הסיבה לטאבו על [[גידול אוכלוסין]] היא אולי בגלל חוסר רצון לעסוק בטאבו נוסף - היכולת לקיים כלכלה הולכת וגדלה בעולם בעל מימדים סופיים [[צמיחה כלכלית]] אינסופית. חישוב מהיר מגלה ש[[גידול מעריכי]] בגודל האוכלוסייה מביא להגעה מהירה לשיאים יותר ויותר אבסורדיים - החל מלקיחה של 100% של [[ייצור ראשוני]] היבשתי על ידי האנושות, עבור בכיסוי כל כדור הארץ על ידי בני אדם בצפיפות של 10 אנשים למטר, ועד לגלישה למחוזות של מדע בדיוני כמו צורך במבנים כמו [[כדור דייסון]] וטיסה במהירות גבוה ממהירות האור כדי לייצר עוד ועוד שטחי מחיה לאוכלוסייה שממשיכה לצמוח בקצב קבוע. התחמקות מאבסורדים אלה נענית בדרך כלל פשוט על ידי אי דיון או על ידי פניה ל[[אופטימיזם טכנולוגי]] והתגובה הנפוצה ביותר היא שהאוכלוסייה לא תגדל אלה תתייצב - אבל זה מותיר על כנו בעיה נוספות של הנחה לפיה הצמיחה הכללית לנפש ואיתה גם הצריכה לנפש - תמשיך ותגדל תמיד בקצב קבוע - כלומר תהיה גם היא בעלת גידול מעריכי. הנחות אלה מתעלמות מרעיונות כמו משוואת [[I=PAT]] שמחלקת השפעות סביבתיות שונות להשפעת הטכנולוגיה, הגידול באוכלוסייה והגידול בצריכה לנפש כדי לבחון האם השינוי הטכנולוגי אכן מצליח לקזז את השפעות הגידול באוכלוסין והגידול בצריכה לנפש.