שינויים

להלן מספר דוגמאות להבנת החשיבות של השיטה המדעית, הפרכה של הסברים או תאוריות שהיו קיימות בעבר והשפעת הידע על חיי היום יום שלנו. וכן ציוני דרך בהתפתחותה.  

להלן מספר דוגמאות להבנת החשיבות של השיטה המדעית, הפרכה של הסברים או תאוריות שהיו קיימות בעבר והשפעת הידע על חיי היום יום שלנו. וכן ציוני דרך בהתפתחותה.  

* '''שימור המהירות של גוף בתנועה''' הפיזיקה של אריסטו{{הערה| ראו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95 ערך] בויקיפדיה העברית}} הכילה מספר אי דיוקים חשובים אך שלטה בכיפה במשך כ-1200 שנה. אחד האי דיוקים האלה היתה האמונה כי חפץ שלא פועלת עליו אנרגיה או כוח לא יזוז ממקומו. את הרעיון לכך ניתן לראות בצורה אינטואטיבית בכך שכדור שמתגלגל בגלל שזורקים אותו נעצר בסופו של דבר. לעומת זאת בפיזיקה של [[אייזיק ניוטון]] נתגלה עקרון הפוך - עקרון שימור התנע - גוף שלא מופעלים עליו כוח ישמור על אותה מהירות שהיתה לו - אם זורקים חפץ בריק - אין חיכוך. הסיבה לכך שגופים נעצרים היא חיכוך. ניוטון ואחרים מדדו את החיכוך של חומרים שונים והגדירו את עוצמת החיכוך. דבר זה משמש אחד הבסיסים לפיזיקה מודרנית ולהנדסה ומשתמשים בו ביישומים רבים החל בתכנון בטוח של רכבים וכבישים וכלה בתכנון של מסלולי חלליות.  

* '''שימור המהירות של גוף בתנועה''' הפיזיקה של אריסטו{{הערה| ראו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95 ערך] בוויקיפדיה העברית}} הכילה מספר אי דיוקים חשובים אך שלטה בכיפה במשך כ-1200 שנה. אחד האי דיוקים האלה היתה האמונה כי חפץ שלא פועלת עליו אנרגיה או כוח לא יזוז ממקומו. את הרעיון לכך ניתן לראות בצורה אינטואטיבית בכך שכדור שמתגלגל בגלל שזורקים אותו נעצר בסופו של דבר. לעומת זאת בפיזיקה של [[אייזיק ניוטון]] נתגלה עקרון הפוך - עקרון שימור התנע - גוף שלא מופעלים עליו כוח ישמור על אותה מהירות שהיתה לו - אם זורקים חפץ בריק - אין חיכוך. הסיבה לכך שגופים נעצרים היא חיכוך. ניוטון ואחרים מדדו את החיכוך של חומרים שונים והגדירו את עוצמת החיכוך. דבר זה משמש אחד הבסיסים לפיזיקה מודרנית ולהנדסה ומשתמשים בו ביישומים רבים החל בתכנון בטוח של רכבים וכבישים וכלה בתכנון של מסלולי חלליות.  

* '''עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע''', הנקרא לעיתים קרובות בקיצור "פרינקיפיה", הוא ספר בעל שלושה כרכים שנכתב על ידי אייזק ניוטון ויצא לאור ב־5 ביולי 1687. הוא מכיל את ניסוח חוקי התנועה של ניוטון שמהווים את היסודית של המכניקה הקלאסית, וכמו כן את חוק הכבידה האוניברסלי שהגה ואת גזירת חוקי קפלר על תנועת כוכבי לכת (שהתגלו לראשונה בצורה אמפירית). "פרינקיפיה" נחשבת לאחת היצירות המדעיות החשובות בכל הזמנים. הערכה מאוחרת יותר של השפעת הספר קבעה שעל אף שקבלת התאוריות של ניוטון לא הייתה מיידית, בחלוף מאה שנים לפרסום הספר, ב-1687, "איש לא יכול היה להכחיש, כי מתוך הפרינקיפיה צמח מדע חדש אשר, לפחות במובנים מסוימים, כה התעלה על כל מה שקדם לו, שהוא ניצב לבדו כמדגים האולטימטיבי של המדע בכללותו." ייתכן שהייתה זו אולי העוצמה של ה"פרינקיפיה", שהסבירה דברים רבים כל כך על טבע העולם בסגנון מופתי, שלם, קוהרנטי והרמוני, שגרמה לשיטה המדעית הזאת להיות מזוהה עם מדע הפיזיקה מאות שנים אחר ראשיתה. ה"פרינקיפיה" נחשבה בתקופתה ליצירה המהווה תפארת של המחשבה, והיא נחשבת, גם לאחר כמה מאות שנים, למונומנט ליכולת ההבנה הכבירה של האדם.

* '''עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע''', הנקרא לעיתים קרובות בקיצור "פרינקיפיה", הוא ספר בעל שלושה כרכים שנכתב על ידי אייזק ניוטון ויצא לאור ב־5 ביולי 1687. הוא מכיל את ניסוח חוקי התנועה של ניוטון שמהווים את היסודית של המכניקה הקלאסית, וכמו כן את חוק הכבידה האוניברסלי שהגה ואת גזירת חוקי קפלר על תנועת כוכבי לכת (שהתגלו לראשונה בצורה אמפירית). "פרינקיפיה" נחשבת לאחת היצירות המדעיות החשובות בכל הזמנים. הערכה מאוחרת יותר של השפעת הספר קבעה שעל אף שקבלת התאוריות של ניוטון לא הייתה מיידית, בחלוף מאה שנים לפרסום הספר, ב-1687, "איש לא יכול היה להכחיש, כי מתוך הפרינקיפיה צמח מדע חדש אשר, לפחות במובנים מסוימים, כה התעלה על כל מה שקדם לו, שהוא ניצב לבדו כמדגים האולטימטיבי של המדע בכללותו." ייתכן שהייתה זו אולי העוצמה של ה"פרינקיפיה", שהסבירה דברים רבים כל כך על טבע העולם בסגנון מופתי, שלם, קוהרנטי והרמוני, שגרמה לשיטה המדעית הזאת להיות מזוהה עם מדע הפיזיקה מאות שנים אחר ראשיתה. ה"פרינקיפיה" נחשבה בתקופתה ליצירה המהווה תפארת של המחשבה, והיא נחשבת, גם לאחר כמה מאות שנים, למונומנט ליכולת ההבנה הכבירה של האדם.

*'''האם כדור הארץ במרכז היקום''' - אחת הדעות הנפוצות בעבר היתה כי השמש והכוכבים כולם סובבים סביב השמש. רעיון זה נראה הגיוני שכן השמש נראית כאילו היא מקיפה את כדור הארץ היו פילוסופים יוונים עתיקים שכפרו בדבר זה, קופרניקוס, קפלר, גלילאו וניוטון הביאו ראיות ונימוקים לכך שרעיון זה אינו נכון. {{הערה|ראו ערך על [[קוסמוס (סדרת טלוויזיה)]] לתיאור המאבקים המדעיים והפוליטיים על התאוריות הקוסמולוגיות}} כדור הארץ והכוכבים האחרים מקיפים את השמש והם מבצעים זאת במסלולים אליפטיים. מאוחר יותר התגלה כי גם השמש אינה "מרכז היקום" וכי היא רק כוכב אחד מתוך מאות מיליארדי כוכבים שסובבים חלק מגלקסיית שביל החלב, שהיא גלקסיה אחת מתוך מאות מיליארדי גלקסיות ביקום שקשה לנו לתפוס את גודלו.  

*'''האם כדור הארץ במרכז היקום''' - אחת הדעות הנפוצות בעבר היתה כי השמש והכוכבים כולם סובבים סביב השמש. רעיון זה נראה הגיוני שכן השמש נראית כאילו היא מקיפה את כדור הארץ היו פילוסופים יוונים עתיקים שכפרו בדבר זה, קופרניקוס, קפלר, גלילאו וניוטון הביאו ראיות ונימוקים לכך שרעיון זה אינו נכון. {{הערה|ראו ערך על [[קוסמוס (סדרת טלוויזיה)]] לתיאור המאבקים המדעיים והפוליטיים על התאוריות הקוסמולוגיות}} כדור הארץ והכוכבים האחרים מקיפים את השמש והם מבצעים זאת במסלולים אליפטיים. מאוחר יותר התגלה כי גם השמש אינה "מרכז היקום" וכי היא רק כוכב אחד מתוך מאות מיליארדי כוכבים שסובבים חלק מגלקסיית שביל החלב, שהיא גלקסיה אחת מתוך מאות מיליארדי גלקסיות ביקום שקשה לנו לתפוס את גודלו.