שינויים

לפי [[יובל נח הררי]], בספר [[קיצור תולדות האנושות]] לכלל מיני האדם שחיו לפני 2.5 מיליוני שנה עד לפני 70,000 שנים מהיום, ואשר התפשטו בחלקים גדולים של אפריקה, אסיה ואירופה, לא הייתה השפעה מהותית על האקולוגיה, והיו דומים למיני בעלי חיים אחרים. לאחר [[המהפכה הלשונית]] יצא המין האדם-הנבון ([[הומו סאפינס]]) מאפריקה והחל במסע התפשטות נוסף שבמהלכו נכחדו מיני האדם האחרים. בנוסף, האדם הנבון הגיע בסיוע [[טכנולוגיה|טכנולוגיות חדשות]] לאזורי סיביר, לאוסטרליה ולאמריקה. בכל המקומות החדשים שהגיעו אליהם בני אדם אלה הם שינו את המערכות האקולוגיות וגרמו ל[[הכחדת מינים|הכחדת]] חלק ניכר ממיני בעלי החיים הגדולים. בעת העתיקה הכחדה כזו התרחשה באוסטרליה, באזור הארקטי ובשתי יבשות אמריקה. הכחדות דומות בזמנים מודרניים יותר התרחשו באיים כמו מאוריציוס, ניו זילנד, [[איי הפסחא]] ועוד. האדם גרם לעוד שני גלי הכחדות גדולות (במונחים של מיליוני השנים האחרונות): עם [[המהפכה החקלאית]] והתפשטותה בתקופה שלפני 10,000-5,000 שנה, וכן פעם נוספת עם [[המהפכה התעשייתית]] ועד היום. הסיבות היסודיות ל[[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות]] של בני אדם מנוסחות בצורה גסה על ידי משוואת [[I=PAT]] - השפעה = [[אוכלוסיית העולם|גודל האוכלוסייה]] כפול כמות הצריכה לנפש * כמות ההשפעה הסביבתית של כל יחידת צריכה. לפי [[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] שבוצע בידי האו"ם ההשפעות המזיקות של הרס המערכות האקולוגיות יכולות לגדול באופן משמעותי ב-50 השנים הבאות.

לפי [[יובל נח הררי]], בספר [[קיצור תולדות האנושות]] לכלל מיני האדם שחיו לפני 2.5 מיליוני שנה עד לפני 70,000 שנים מהיום, ואשר התפשטו בחלקים גדולים של אפריקה, אסיה ואירופה, לא הייתה השפעה מהותית על האקולוגיה, והיו דומים למיני בעלי חיים אחרים. לאחר [[המהפכה הלשונית]] יצא המין האדם-הנבון ([[הומו סאפינס]]) מאפריקה והחל במסע התפשטות נוסף שבמהלכו נכחדו מיני האדם האחרים. בנוסף, האדם הנבון הגיע בסיוע [[טכנולוגיה|טכנולוגיות חדשות]] לאזורי סיביר, לאוסטרליה ולאמריקה. בכל המקומות החדשים שהגיעו אליהם בני אדם אלה הם שינו את המערכות האקולוגיות וגרמו ל[[הכחדת מינים|הכחדת]] חלק ניכר ממיני בעלי החיים הגדולים. בעת העתיקה הכחדה כזו התרחשה באוסטרליה, באזור הארקטי ובשתי יבשות אמריקה. הכחדות דומות בזמנים מודרניים יותר התרחשו באיים כמו מאוריציוס, ניו זילנד, [[איי הפסחא]] ועוד. האדם גרם לעוד שני גלי הכחדות גדולות (במונחים של מיליוני השנים האחרונות): עם [[המהפכה החקלאית]] והתפשטותה בתקופה שלפני 10,000-5,000 שנה, וכן פעם נוספת עם [[המהפכה התעשייתית]] ועד היום. הסיבות היסודיות ל[[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות]] של בני אדם מנוסחות בצורה גסה על ידי משוואת [[I=PAT]] - השפעה = [[אוכלוסיית העולם|גודל האוכלוסייה]] כפול כמות הצריכה לנפש * כמות ההשפעה הסביבתית של כל יחידת צריכה. לפי [[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] שבוצע בידי האו"ם ההשפעות המזיקות של הרס המערכות האקולוגיות יכולות לגדול באופן משמעותי ב-50 השנים הבאות.

יש מדענים רבים, וכן פעילים חברתיים, ארגונים ללא מטרת רווח ועוד המודאגים מכך שלא רק שהשפעת האדם על הטבע הולכת ומתחזקת [[סביבתנות]], אלא שגם השפעת הטבע על התפקוד של החברות האנושיות עלול להיות יותר ויותר בעייתי, השקפה הקרויה [[קיימות]]. כך לדוגמה מביא הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] בספרו [[התמוטטות]] דוגמאות לכמה חברות עבר אנושיות שהתמוטטו לגמרי או כמעט לגמרי בעקבות השפעות סביבתיות. המחברים של הספר [[גבולות לצמיחה]] מזהירים שהמשך המגמות הנוכחיות יובילו לאסון עבור המין האנושי בגלל גורמים שונים כמו אובדן [[משאבים מתכלים]] כמו [[דלק מחצבי]], בגלל פגיעה ב[[משאבים מתחדשים]] כמו יערות, בגלל [[זיהום]] ועוד והשפעות של גורמים אלה על [[חקלאות]] ו[[בטחון תזונתי]] וכן גורמים נוספים בחברה ובכלכלה, כמו יוקר המחייה או בריאות.

 

יש מדענים רבים, וכן פעילים חברתיים, וארגונים ללא מטרת רווח ועוד מכך שלא רק שהשפעת האדם על הטבע הולכת ומתחזקת ([[סביבתנות]]), אלא שגם השפעת הטבע על התפקוד של החברות האנושיות עלול להיות יותר ויותר בעייתי, לגרום לאסונות מקומיים ואף לפגיעה חמורה בציבליציזה האנושית או אף ל[[הכחדת האדם]]. זה נחשב לגל השלישי של החשיבה האקולוגית ומכונה [[קיימות]]. כך לדוגמה מביא הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] בספרו [[התמוטטות]] דוגמאות לכמה חברות עבר אנושיות שהתמוטטו לגמרי או כמעט לגמרי בעקבות השפעות סביבתיות. המחברים של הספר [[גבולות לצמיחה]] מזהירים שהמשך המגמות הנוכחיות יובילו לאסון עבור המין האנושי בגלל גורמים שונים כמו אובדן [[משאבים מתכלים]] כמו [[דלק מחצבי]], בגלל פגיעה ב[[משאבים מתחדשים]] כמו יערות, בגלל [[זיהום]] ועוד והשפעות של גורמים אלה על [[חקלאות]] ו[[בטחון תזונתי]] וכן גורמים נוספים בחברה ובכלכלה, כמו יוקר המחייה או בריאות. ניתן לחלק את הקיימות עצמה לשני גלים או נקודות השקפה. קיימות רכה המנסה להשנות בצורה הדרגתית היבטים של החברה והכלכלה, בעיקר על ידי אימוץ טכנולוגיות וצריכת מוצרים שמפחיתים השפעות אקולוגיות כמו לדוגמה קידום [[אנרגיה סולארית]] או הפחתת השימוש ב[[פלסטיק]]. זרם משלים בתנועת הקיימות הוא זרם הטוען כי למשבר הסביבתי יש גורמים מערכתיים וחברתיים וכי יש צורך בשינוי היבטים אלה ולא רק בשינוי טכנולוגי - לדוגמה צריך לקדם [[כלכלה בת קיימא]], [[פוליטיקה בת קיימא]] ו[[תרבות בת קיימא]] שיאפשרו ויקדמו תהליכים ומוסדות חברתיים שיעודדו קיימות. ללא שינוי כזה [[לובי פוליטי]] של חברות מזהמות, [[תרבות הצריכה]] מצד חברות, [[הכחשת זיהום]] ו[[הכחשת אקלים]] ורעיונות ונרומות אנטי סביבתיים יקשו כל הזמן על התקדמות לחברה בת קיימא. הן בגלל מיקור יתר בצעדים רק בתחום השוק (צרכנות בת קיימא) והן בגלל מיקוד יתר בשאלות טכנולוגיות והתעלמות מהיבטים אחרים כמו [[גידול אוכלוסין]] או שאלות הנוגעות ל[[פשטות מרצון]].

==ראו גם==

==ראו גם==